top of page

העיר התת מימית של קובה

בספרו "עולם תחתון: המקורות המסתוריים של הציוויליזציה" ("Underworld: The Mysterious Origins of Civilization"), גרהם הנקוק (Graham Hancock) בוחן את המבנים הרבים שהתגלו מתחת למים ברחבי העולם. מרבית האתרים שבהם דן הנקוק נמצאים פחות מ-120 מטר מתחת לפני הים, מה שלא מפתיע מכיוון שגובה פני הים מעולם לא ירד מתחת לקו זה בתקופה בה הומו ספיינס התהלך על פני האדמה. העיר הקובנית שהתגלתה שקועה 700 מטר מתחת לפני הים היא החריגה היחידה.

עיר שקועה (אילוסטרציה)

התגלית

תמונות סונאר המתפרשות כמבני אבן סימטריים וגיאומטריים הדומים למתחם אורבני תועדו לראשונה בתחילת 2001 על שטח של 2 קמ"ר בעומק של בין 600 ל-750 מטר. התגלית דווחה על ידי פאולין זליצקי (Paulina Zelitsky), מהנדסת ימית, ובעלה פול וינצוויג (Paul Weinzweig), בעלי חברה קנדית בשם Advanced Digital Communications, שעבדו במשימת מחקר וסקירה בשיתוף עם ממשלת קובה. הצוות חזר לאתר בפעם השנייה עם רכב תת-מימי המופעל מרחוק שצילם תמונות סונאר המתפרשות כפירמידות ומבנים מעגליים שונים העשויים מגושי אבן מסיביים וחלקים שדמו לגרניט חצובה. זליצקי אמרה "זה באמת מבנה נפלא שנראה כאילו הוא יכול היה להיות מרכז אורבני גדול. עם זאת, זה יהיה לגמרי חסר אחריות לומר מה זה היה לפני שיש לנו ראיות."


לאחר עיון בתמונות, אמר העורך הבכיר של נשיונל ג'אוגרפיק ג'ון אקה (John Echave): "אלה אנומליות מעניינות, אך זה כל מה שאפשר לומר כרגע, אבל אני לא מומחה בנושא סונאר ועד שנוכל לרדת לשם ולראות, יהיה קשה לאפיין אותן". הפרופסור לאוקיאנוגרפיה רוברט בלארד צוטט באומרו: "זה עמוק מדי. אהיה מופתע אם זה היה אנושי. אתה צריך לשאול את עצמך: איך זה הגיע לשם? בחנתי הרבה תמונות סונאר בחיי, וזה יכול להיות כמו להסתכל בכתם דיו - אנשים לפעמים יכולים לראות מה שהם רוצים לראות. אני פשוט אחכה לעוד קצת נתונים."


הגאולוג הימי מנואל איטורלדה (Manuel Iturralde) קרא לדגימות נוספות לפני שיסיק מסקנות לגבי האתר, ואמר כי התוצאות עד כה היו חריגות מאד. הוא העריך כי נדרשו 50,000 שנה עד שמבנים כאלה שקעו בעומק שבו נאמר שהם התגלו והצהיר כי לאף אחת מהתרבויות הידועות שחיו לפני זמן כה רב לא הייתה היכולת לבנות מבנים כאלה. מומחה לארכיאולוגיה תת-מימית מאוניברסיטת פלורידה הוסיף: "זה יהיה מגניב אם הם צודקים, אבל זה יהיה מאד מתקדם לכל מה שנראה בעולם החדש באותו פרק זמן. המבנים חורגים מהזמן וחורגים מהמקום.

תמונה משוחזרת מסריקת הסונאר של קרקעית הים מול חופי קובה

בדיקת תיאוריות ישנות

כיצד ניתן ליישב את קיומה של עיר תת-מימית זו בעומק רב כזה עם הקונצנזוס המבוסס כי מפלס הים מעולם לא ירד כה נמוך? במילותיו של הנקוק עצמו: "מה שלא היינו מצפים למצוא במים בשום מקום קרוב לעומק של 700 מטר זו עיר שקועה - אלא אם כן היא שקעה באיזשהו אירוע טקטוני אדיר ולא מעליית מפלס מי הים."


עם זאת, ההשערה לפיה העיר נבנתה במקור בגובה גבוה יותר ושקעה לעומקה הנוכחי עקב פעילות טקטונית, לא עמדה בבחינת המומחים. פרופ' גרנוויל דרייפר (Grenville Draper) מאוניברסיטת פלורידה הבינלאומית רואה זאת מאד לא סביר שאירוע כזה יכול היה להתרחש: "לא דווח על שום דבר בסדר גודל כזה, אפילו לא בים התיכון..."


אם נניח כי דבריו של דרייפר הדוחים את הסבירות שהעיר שקעה אמינים, אנו נאלץ לקבל שהעיר נבנתה פחות או יותר באותו עומק שבו היא ממוקמת כעת. במילים אחרות, אנו עומדים בפני המסקנה האבסורדית כי המבנים נבנו מתחת למים. למרות שתומכי תאוריית קוף המים עשויים לחלוק על כך, ברור שהגענו למבוי סתום. האם יכולה להיות תיאוריה אלטרנטיבית המסבירה בצורה מספקת את המבנים הללו בעומק כזה?

מפת הים התיכון

הים התיכון והים הקריבי

במיקום הנגדי מהים הקריבי של האוקיאנוס האטלנטי נמצא הים התיכון. מפריד בין אירופה לאפריקה, הים התיכון הוא ים עצום - מעל 2,500,000 קמ"ר, שלפחות בתוך ציר הזמן של האדם המודרני אנטומית, היה קיים תמיד. במשך אלפי שנים, ספינות של מדינות גדולות ואימפריות הפליגו בים התיכון; הפיניקים, היוונים, הקרתגים והרומאים ביניהם. בשנת 146 לפנה"ס, בשל ניצחונותיה במלחמות הפוניות נגד קרתגו, רומא השיגה את מה שעד אז לא השיגה שום ציוויליזציה מוכרת, שליטה בכל הים התיכון על ידי מעצמה אחת.


בצדק כינו הרומאים את הים שהם שלטו בו "mare nostrum" - "הים שלנו". האם הרומאים אי פעם הצליחו לדמיין כי הים "שלהם", הרבה לפני שחר האדם, היה פעם אגן יבש ומוקף יבשה? ואכן, יתכן מאוד שהם הצליחו. ב'תולדות הטבע' מזכיר פליניוס מסורת של תושבים ליד מיצר גיברלטר: "הם גם מאמינים ש[מיצר גיברלטר] נחפר על ידו; שאליו הים, אשר לפני כן לא היה, נכנס, וכך שינה את פני הטבע."


יכול להיות שלים הקריבי יש היסטוריה גיאולוגית דומה לזה של הים התיכון? כלומר, האם הים הקריבי יכול היה להיות אגן יבש, והאם זה יכול היה להיות במהלך קיומו של האדם המודרני אנטומית? לאחר חיפוש ממצה בנושא, לא ניתן למצוא מקור אחד בספרות האלטרנטיבית, שלא לדבר על מאמר מדעי שנבדק על ידי עמיתים, שהעלה השערה כזו.


עם זאת, השערה לא סבירה זו עשויה, אם היא נכונה, לספק פיתרון פשוט ואלגנטי לבעיה הנדונה, כלומר כיצד ניתן היה לבנות עיר 700 מטר מתחת לפני הים כיום, או 580 מטר מתחת לפני הים אפילו בזמן המפלס הנמוך ביותר של האוקיאנוסים העולמיים. אם הים הקריבי פשוט לא היה קיים פרק זמן ממושך בעבר האנושי, ציוויליזציה מתקדמת במידה סבירה שהתגוררה באזור הייתה יכולה לבנות ערים על קרקע יבשה אלפי מטרים מתחת לפני הים, אפילו מעל ל-10,000 מטר מתחת לפני הים.


כאשר נוצר הים הקריבי, היו ערים אלה שקועות בעומק המקביל לעומק מתחת לפני הים שבו הן נבנו במקור. העיר התת-מימית בקובה תהיה בסך הכל אחת הערים ההיפותטיות הללו; לפיכך, ניתן הסבר לקיומה של העיר בעומק כה רב מבלי להזדקק להסבר של עיר ששקעה לעומק הזה או שנבנתה מתחת למים.

מפת הים והאגן הקריבי

היבשה והים

מה היו התנאים הדרושים לאגן הקריבי כדי להיות יבש? ראשית, ארכיפלג איי הודו המערבית (West Indies archipelago), במקום להיות מחרוזת איים (השוכנים מעל פני הים) המופרדים על ידי נתיבי מים רבים (השוכנים מתחת לפני הים), כפי שהם כיום, היו צריכים להיות רצועת יבשה השוכנת מעל פני הים לכל אורכה. במילים אחרות, חצי האי יוקטן חייב היה להיות מחובר לקובה דרך גשר יבשתי, במקום להיות מופרד על ידי מיצר, וקובה להאיטי, והאיטי לפורטו ריקו, וכן הלאה, עד שלבסוף, האי גרנדה חייב היה להיות מחובר ליבשת דרום אמריקה דרך גשר יבשתי, במקום להיות מופרד ממנה על ידי מיצר.


ואכן, אם איי הודו המערבית היו כמו מצר היבשה המרכז אמריקאי כפי שהוא כיום, לא שבור ובצורה אחידה מעל פני הים, האגן הקריבי היה הופך למעשה למה שגיאולוגים מכנים אגן אנדורי (Endorheic basin), אגן שמבודד מהאוקיאנוס העולמי. עם זאת, הבידוד של האגן הקריבי מהאוקיאנוס העולמי הגדול, למרות שהכרחי, אינו מספיק כשלעצמו בכדי שהוא יהיה יבש.


על מנת שהאגן הקריבי יהיה יבש, יש תנאי הכרחי נוסף שחייב להתקיים; כלומר, היה צריך עודף אידוי של משקעים מאגן הניקוז של האגן. כיום, אכן קיים עודף אידוי של משקעים באזור הקריבי, אך האם זה היה כך לאורך כל התקופה בה התקיימו בני אדם מודרניים, שהיו עדים למגוון גדול של תנאים אקלימיים?


סביר להניח שהתשובה היא חיובית, שכן האזורים הטרופיים והסובטרופיים, שאליהם שייך האזור הקריבי, עברו שינויים אקלימיים מזעריים, אפילו על רקע עידני הקרח והתקופות הבין-קרחוניות (interglacials) שהתרחשו בתקופת הפליסטוקן. לכן, סביר להסיק כי באזור הקריביים היה מאזן מים של אידוי העולה על כמות המשקעים לאורך רוב העבר האנושי, אם לא כולו, בדיוק כמו היום. ביחד, מספיקים שני התנאים הללו, ששניהם נחוצים, כדי שהאגן הקריבי יהיה יבש. כלומר, אם האגן הקריבי היה מבודד מהאוקיאנוס האטלנטי והאידוי עלה על כמות המשקעים מעל אגן הניקוז שלו, הוא בוודאי היה יבש.


בהתחשב בכך שהתנאי האחרון כבר נקבע כסביר מאד במהלך פרק הזמן בו התקיים האדם, להראות שהתנאי הקודם גם היה קיים, יהיה מספיק כדי להוכיח כי האגן הקריבי היה חייב להיות יבש. לפיכך, נקבע כי אגן האיים הקריביים אכן יכול היה להיות יבש ולכן מיושב אם האגן הקריבי היה מבודד.


אז נשאלת השאלה: האם האגן הקריבי יכול היה להיות מבודד? במילים אחרות, האם ארכיפלג איי הודו המערבית, המהווה כיום קשת איים השזורה בנתיבי מים רבים ועמוקים, יכול היה להיות פעם מסת יבשה אחידה מעל פני הים הדומה למצר היבש המרכז אמריקאי?

הים הקריבי, יותר מ-7,000 איים, איונים, שוניות וקיים - איי הודו המערבית

האגן הקריבי המבודד

במבט ראשון נראה שזה בלתי אפשרי, שכן המיצרים העמוקים ביותר המחברים בין הים הקריבי לאוקיאנוס האטלנטי הם עמוקים בהרבה מ-120 מטר; למשל, לתעלת יוקטן, למעבר וינדוורד ולמעבר האנגדה (Anegada) המפרידים בין חצי האי יוקטן לקובה, בין קובה להיספניולה ובין איי הבתולה לאנגווילה עומקים מרביים של 2800, 1700 ו-1915 מטר בהתאמה; יתר על כן, רבים מהמיצרים והמעברים המפרידים בין האיים של האנטילים הקטנים עמוקים מ-120 מטר. בהתחשב בעובדה שגובה פני הים ירד רק ל-120 מטר מתחת לפני הים היום, כפי שהוזכר קודם לכן, במהלך כל תקופת הפליסטוקן, שלא לדבר על התקופה בו ההומו ספיינס התהלך על כדור הארץ, זו נראית אפשרות בלתי סבירה שהאגן הקריבי היה מבודד, כי המיצרים האלה, אפילו בזמן מפלס הים הנמוך ביותר, היו עדיין 2680, 1580, ו-1795 מטר מתחת לפני הים.


פירוש הדבר שהאגן הקריבי לא יכול היה להיות מבודד מהאוקיאנוס האטלנטי, מכיוון שלא כל חלקי איי הודו המערבית היו מעל פני הים - תנאי הכרחי כדי שהאגן הקריבי יהיה יבש. למרות הראיות הללו לכך שלא ניתן היה לבודד את האגן הקריבי מהאוקיאנוס האטלנטי, זה עדיין אפשרי; הנה תרחיש שבו זה כך.

מבט פרספקטיבי של קרקעית הים של האוקיאנוס האטלנטי והים הקריבי

התמוטטות מסת יבשה

תארו לעצמכם, בניגוד לדיון לעיל, כי האגן הקריבי אכן היה מבודד מהאוקיאנוס האטלנטי, כאשר ארכיפלג איי הודו המערבית הוא יבשה רציפה לחלוטין מעל מפלס פני הים הנמוך שהיה בתקופת הפליסטוקן, כלומר 120 מטר מתחת לפני הים היום. זה ידרוש מתעלת יוקטן, מעבר וינדוורד, מעבר האנגדה, ומהמיצרים הרבים המפרידים בין איי האנטילים הקטנים שיהיו בעומקים מרביים הנמצאים מעל קו 120 מטר מתחת לפני הים היום. לפני שתשאלו כיצד זה יכול להיות, בואו נסיים את קו המחשבה הזה.


בתרחיש זה שבו האגן הקריבי היה מבודד, הוא היה בהכרח יבש, כפי שנקבע קודם. עכשיו, דמינו שתופעה כלשהי, כמו רעידת אדמה, או שחיקה, גרמה להתמוטטות חלקים רבים של יבשה רציפה זו אל מתחת לפני הים. מה יהיו ההשלכות של אירוע כזה? בכל נקודה בה התרחשה הקריסה, מים מהאוקיאנוס האטלנטי יתחילו לזרום לתוך האגן דרך נקודות התמוטטות אלה; יתר על כן, כוחם של המים הזורמים יחרצו את נקודות המפולת הללו לעומקים עמוקים יותר ויותר, ובתורם יגרמו לכמויות גדולות עוד יותר של מים לזרום דרכם, אשר ישחקו את נקודות המפולת הללו לערוצים עמוקים יותר ויותר, וכך הלאה, עד שלבסוף אגן הקריביים יתמלא לאותו מפלס של האוקיאנוס האטלנטי, ואז הזרימה תיפסק. במילים אחרות, ברגע שההתמוטטות תתרחש, היא תגרום לזרימה של מים שהיתה מתחילה כטפטוף, ובהכרח היתה הופכת לזרם משתולל ששום כוח לא יכול היה לעצור, בין אם אנושי ובין אם אלוהי.


מה היו "עומקי הסף" (sill depths - העומק המרבי שבו יש קשר אופקי בין אגן ים שולי לאוקיאנוס הסמוך אליו) של ערוצים אלה לאחר שאגן האיים הקריביים התמלא לחלוטין? חלקם, שדרכם זרמה רק כמות קטנה של מים, לא היו עמוקים במיוחד, ואילו אחרים, שדרכם מים רבים זרמו, היו עמוקים בהרבה. למרות שחישוב מדויק חייב לכלול התחשבות במשתנים כמו שחיקת החומר בנקודות מסוימות בהן נחצבו הערוצים, זה נראה לגמרי מתקבל על הדעת שהערוצים העמוקים ביותר שנחצבו עשויים היו להגיע לעומקי סף של אלפי מטרים. כאן יש לנו תרחיש שבו קיומן של תעלות עם עומק סף גדול יותר מהמישור המקסימלי אליו צנח הים בתקופת הקרחונים, כמו תעלת יוקטן ומעבר אנגדה, בכל זאת יכול להתיישב עם אגן קריבי מבודד ומכאן יבש באותה תקופה.


למרות שזה לא מוכיח את קיומו של אגן קריבי יבש בתקופת הקרחונים, מה שזה עושה הוא להפריך את חוסר האפשרות. ולכן באופן טבעי השאלה הבאה היא: האם יש ראיות שתומכות באפשרות הזו? לשם כך נצטט מיתוס מעורפל למדי שיתכן ולא פורש כהלכה.

תמונות משוחזרות מסריקת הסונאר של קרקעית הים מול חופי קובה

אגדות קדומות מספרות את הסיפור

בני הטאינו, שאכלסו את איי הקריבים במשך אלפי שנים, מספרים סיפור על מקורו של "הים". בצורה מתומצתת הם מספרים:

"בראשית הזמן, לפני שהיבשה הוקפה בים, במקום שנקרא זואניה (דרום אמריקה), נצבו ארבעה הרים גדולים. אחד ההרים הללו נקרא בוריקן, ארץ הגברים האמיצים. בכפר קואבי בצד ההר ההוא חי איש זקן, יאיא, עם אשתו איטיבה ובנם היחיד, יאיאל. יאיאל היה צייד מיומן."

בזמן שיאיאל יצא לצוד, סערה גדולה פגעה בכפר ובסביבתו ויאיאל לא חזר הביתה. הוריו חיפשו אחריו, אך ללא הועיל. כדי לכבד את בנם, יאיא

"מתוך רחשי כבוד הניח קשת וחיצים של יאיאל בדלעת גדולה והתיישב ליד אשתו ובכה איתה."

יום אחד, בשעה שנערים מהכפר שיחקו עם הדלעת, היא נפלה על הקרקע ונשברה, ושיחררה שיטפון אדיר:

"מים יצאו במהירות מהדלעת השבורה. הצריף של יאיה ואיטיבה הוצף מיד. גל נישא סחף את הנערים לקצה הכפר והותיר אותם חנוקים ומתנשפים לרגלי הכפריים. המים טעמו כמלח, אמרו הנערים, ממש כמו מלח הדמעות שזלגו ליאיאל. אבל המים המשיכו לזלוג ולהשפך מהדלעת השבורה כמו מזרקה זועמת. זרם שטף במורד השביל לעבר העמק שמתחת. הוא שטף את שדות הכפריים וסחף עצים וסלעים. דגים מכל הגדלים, הצבעים, הצורות והדמיון שחו מחוץ לדלעת ונישאו על ידי הזרם: דגים גדולים, דגים קטנים, צלופחים, דיונונים, כרישים, מדוזות וכל מיני יצורי ים שחו מחוץ לדלעת כדי למלא את המים המלוחים בחיים. תושבי הכפר נאספו גבוה על פסגת ההר וצפו במים עולים ומכסים את זואניה. כשלבסוף המים חדלו מלעלות והכפר הישן שלהם שכב עמוק מתחת לפני הים, הם ראו שההר הוא עכשיו אי, מוקף בחיי הים האינסופיים. תושבי הכפר התלבשו בחגיגיות וחגגו עם מוזיקה וריקודים. הם ידעו שלעולם לא יהיו רעבים כל עוד יש דגים בים. יאיאל, הצייד הגדול, שוב סיפק את צרכי הכפר שלו. וכך התחיל הים.”
פטרוגליפים של הטאינו בתצלומי טאינו ב-Cuevas de las Maravillas, הרפובליקה הדומיניקנית

תרבויות קדומות

אם האגן הקריבי אכן היה אגן יבש בזמן מסויים, והוא היה מיושב, כיצד היינו, תוך שימוש במינוח מדעי מדויק, מתארים אגן כזה? כמו כל אגן, המורכב מיבשה נמוכה המוקפת ביבשות גבוהות יותר, היינו מתארים אותו כ'קעור'. אך כיצד תרבות קדם-מדעית כמו האינדיאנים של טאינו עשויה לתאר ארץ בעלת צורה קעורה? אולי הם עשויים להשתמש במטפורה, כפי שמיתוסים נוטים לעשות לעתים קרובות, כדי לסמל את קיעור האגן.


ואכן, נראה כאילו הם עשו זאת בדיוק, שכן האינדיאנים של טאינו מתארים את הארץ שבה אבותיהם ישבו כ"דלעת", אובייקט שהוא כמעט ארכיטיפ של קעור. האם זה יכול להיות צירוף מקרים בלבד? יתרה מכך, המיתוס קובע בבירור כי הכפר בו התגוררו יאיאל ומשפחתו "שכב עמוק מתחת לפני הים" כאשר "המים חדלו מלעלות". אם מיתוס שיטפון טאינו משווה להצפה של אגן קריבי יבש פעם, יש לנו בבירור עדויות לכך שביתם המקורי של האינדיאנים בטאינו היה מתחת לפני הים, שכן הוא לא היה שקוע תמיד מתחת למים, כפי שמסופר במיתוס,


לבסוף, כאשר הטאינו מדברים על "איך הים התחיל", מהו הים אליו הם מתכוונים? יש רק תשובה הגיונית אחת: הים הקריבי, שכן האינדיאנים של טאינו חיו אלפי שנים באיים הקריביים; לא הגיוני שהם ידברו על ים אחר חוץ מזה ששכן ליד מקום מגוריהם. כך שנותרה האפשרות של אגן קריבי שהיה פעם יבש ומאוכלס - מלא בערים ובציוויליזציה תוססת ופורחת - שנבלעה כאשר האוקיאנוס האטלנטי הציף את האגן ויצר את הים כפי שהוא קיים כיום.


גם אם אנו מניחים כי מבני האבן הללו אינם משקפים עיר קדומה שקועה אלא הם פשוט תצורה טבעית, הרי בוודאי גיאולוגים ומדענים אחרים היו ממהרים לקפוץ על הממצא ולחקור איזה אירוע טבע משונה גרם לתצורות כל כך מוזרות. אך עם זאת, באופן מוזר, לא דווח על מחקרי המשך ויש שקט טוטאלי של גורמי חדשות בעניין הזה.


מה קרה לכל ההבטחות של ממשלת קובה, המוזיאון הלאומי, נשיונל ג'יאוגרפיק ומדענים אחרים לבצע סקרים נוספים?

העלמותו המהירה של הסיפור הובילו אנשים לתהות האם היה דיכוי של מידע לגבי הממצא. עם זאת, יש הטוענים כי הסיפור פשוט התקרר ובסופו של דבר מומחים לא היו משוכנעים כי זליצקי אכן גילתה עיר שקועה.

מקורות:

Ancient Origins

Wikipedia

The Epoch Times

344 צפיות0 תגובות
bottom of page