דולפינים פותחים את פיהם במה שנראה לנו כחיוך כשהם נמצאים בשדה הראייה של אחרים שהם אוהבים. יתר על כן, החיוך הזה לעתים קרובות הדדי כדרך לבעלי חיים חברתיים מאד להתחבר. הצוות שגילה את זה חושב שזה לא מקרי שביטוי הדולפין לכיף דומה לשלנו.
בני אדם אוהבים להאניש, ולייחס מחשבות ורגשות דמויי אדם לבעלי חיים אחרים, ואפילו לצמחים וסלעים שאנחנו אוהבים. הכרת הנטייה הזו, ושהיא לעתים קרובות שגויה, מובילה לעתים קרובות לקיצוניות ההפוכה: העבודה החלוצית של ג'יין גודול על התנהגות שימפנזים זכתה להתנגדות מכיוון שמדענים אחרים חשבו שהיא מייחסת יותר מדי רגשות דמויי אנוש לנושאי המחקר שלה.
בהקשר זה, יש נטייה לקרוא הרבה על הבעות הפנים של בעלי חיים. לפעמים זה שגוי מאד, כמו הצגתם של היפופוטמים בספרות הילדים כיצורים ידידותיים מכיוון שפניהם נראים מחייכים, רושם שמשתנה במהירות במפגש עם אחד בטבע.
דולפיננים (Tursiops truncatus) הם בעל חיים נוסף שהאנטומיה שלו יוצרת חיוך קבוע לכאורה, מהלך שתרם לפופולריות העצומה שלהם, אבל נראה שהפעם הבנו את זה נכון. "חשפנו נוכחות של הבעת פנים ברורה, הפה הפתוח, בדולפיננים, והראינו שדולפינים מסוגלים גם לשקף את הבעת הפנים של אחרים", אמרה ד"ר אליזבטה פלאג'י (Elisabetta Palagi) מאוניברסיטת פיזה בהצהרה.
דולפינים אהובים גם בשל שובבותם, לפעמים לרעתם, מכיוון שכך הם נאלצים להופיע בפני קהל ונראה שהם נהנים מכך תוך שהם מוחזקים בתנאים לא נאותים לחיות בר. פלאג'י ציינה שמשחקי דולפינים מסוימים, כמו מרדף ומשחקי לחימה, עלולים בקלות להתפרש בצורה שגויה כתוקפנות. אם בני אדם יעשו את הטעות הזו, לעיתים רחוקות זה ישנה, אבל אם דולפינים אחרים יתבלבלו, התוצאות עלולות להיות הרות אסון. דולפינים צריכים מקבילה לאמוג'י שאומר לאחרים "סתם צוחק".
כדי לראות כיצד הם מעבירים את המסר הזה, פלאג'י ועמיתיה למדו 80 שעות של סרטים של 22 דולפינים בשבי בפארק Planète Sauvage משחקים עם אחרים מאותו מין, עם מאמנים אנושיים ועם עצמם. מתוך 1,288 הפעמים שהפה הוחזק בכוונה פתוח, 92 אחוז התרחשו במהלך משחק עם דולפינים אחרים. יתרה מכך, מאמינים שלדולפינים יש תאוריה של תודעה להבין מה אחרים יכולים לראות, ובעיקר השתמשו בפה הפתוח כשהם נמצאו בשדה הראייה של אחר.
שליש מהפעמים כאשר דולפין ראה אחר עם חיוך, הוא חייך בחזרה במהירות. זה אולי נראה כמו שיעור נמוך, אבל למרות כל הפופולריות שלו בייצוגים מצולמים של דולפינים, הפה הפעור היה נדיר מספיק כדי שפלאג'י רואה בכך שיעור תגובה טוב.
"יש שיטענו שדולפינים רק מחקים את ביטויי הפה הפתוח זה של זה במקרה, בהתחשב בכך שהם מעורבים לעתים קרובות באותה פעילות או הקשר, אבל זה לא מסביר מדוע ההסתברות לחקות את הפה הפתוח של דולפין אחר תוך שנייה אחת היא פי 13 גבוהה יותר כאשר הקולט באמת רואה את הביטוי המקורי", אמרה פלאג'י. החוקרים מקווים לחקור התאמה בין החיוך לאותות אקוסטיים ספציפיים מהמבחר הגדול של קולות של דולפינים, כמו גם מעקב עיניים כדי לתפוס חילופי מבטים מתמשכים.
התבוננות בדולפינים בטבע היא מטבע הדברים הרבה יותר קשה, אבל תבטל את כל החששות שהדולפינים קיבלו את הביטויים שלהם מאינטראקציה עם בני אדם, כפי שאולי כלבים עשו בגלל החיים המשותפים שלהם איתנו. ובכל זאת, הרעיון הזה נראה לא סביר, מכיוון שהדולפינים חייכו רק לעתים רחוקות בזמן אינטראקציה עם מאמנים, אם כי נראה שפלאג'י וחוקרים משותפים לא שוקלים את האפשרות שהנבדקים שלהם פשוט לא נהנים מספיק מהאינטראקציה איתם כדי למשוך חיוך.
השוואות עם יונקים אחרים מייצגות הזדמנות מחקרית נוספת. "אותות פה פתוח וחיקוי מהיר מופיעים שוב ושוב על פני עץ המשפחה של היונקים, מה שמצביע על כך שלתקשורת חזותית יש תפקיד מכריע בעיצוב אינטראקציות חברתיות מורכבות, לא רק בדולפינים אלא במינים רבים לאורך זמן", אמרה פלאג'י. "סביר להניח שמחוות הפה הפתוח התפתחה מפעולת הנשיכה, ופרקה את רצף הנשיכה כדי להשאיר רק את 'הכוונה לנשוך' ללא מגע".
אותו חיוך פעור פה, או אפילו צחוק, נראה כעת לא רק אצל בני אדם וקרובינו הקרובים כמו קופים, אלא אצל טורפים חברתיים כמו סוריקטות. "קשה לדעת אם קווי דמיון כאלה נובעים ממסלולים אבולוציוניים משותפים או מאבולוציה מתכנסת", כותבים המחברים.
עם זאת, זה כן אומר שכאשר אתם חושבים שהחתול או הארנב שלכם מחייך אליכם, יכול להיות שאתם פשוט צודקים. אבל עדיין עדיף לא לסמוך על ההיפופוטמים האלה.
מקורות:
קטעים מהמחקר -Smiling underwater: Exploring playful signals and rapid mimicry in bottlenose dolphins
קטעים מ- We’re Not Imagining It, Dolphins Really Do Smile When Playing With Friends מאת IFLScience שנכתב ע"י: Stephen Luntz.
קטעים מ- Dolphins' "Smile" Reveals Playful Intentions מאת Neuroscience News שנכתב ע"י: Kristopher Benke.
Comments