top of page

אלכסנדריה - העיר המופלאה ביותר של העולם העתיק

עודכן: 9 בנוב׳ 2022

העיר המצרית אלכסנדריה נוסדה בשנת 331 לפנה"ס על ידי מייסדה האפונימי אלכסנדר הגדול במהלך מסעותיו במצרים. אלכסנדריה העתיקה הייתה פוליס יוונית לחוף הים התיכון ובירת מצרים התלמיית. העיר שכנה במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה. למרות ראשיתה הצנועה כעיר נמל, אלכסנדריה התפתחה לאחד המטרופולינים המשגשגים ביותר בעולם העתיק. היא התגאתה בפלאים כמו הספרייה של אלכסנדריה, הסרפיאון, המוזאיון, והמגדלור של פארוס.

אלכסנדריה העתיקה / Credit: Assassins Creed: Origins by Ubisoft Studios

יסוד אלכסנדריה

ב"חיי אלכסנדר" (Life of Alexander), מתאר פלוטרכוס את יסוד העיר אלכסנדריה. לאחר כיבוש מצרים בידי אלכסנדר הגדול, שהיה חלק ממערכותיו ברחבי מזרח הים התיכון, הוא תכנן ליישב עיר יוונית גדולה "שתשא את שמו". אלכסנדר דמיין לעצמו עיר שתהיה ביתם של אנשים מכל העמים ושתהיה שופעת במשאבים. קליומנס (Cleomenes), מפקדו של אלכסנדר, נותר אחראי על בניית העיר והרחבתה. בעקבות קליומנס, תלמי הראשון בנה את העיר, ובהמשך שושלת משפחתית משלו ששלטה במצרים בין השנים 332-30 לפנה"ס.


אלכסנדריה מוקפת החומה נבנתה במרחק מה מהדלתא של הנילוס כדי להימנע מהסחף שאיים לסתום את הנמלים. החוף היה עמוק מספיק כדי לאפשר את עגינת האוניות. אדמתה של אלכסנדריה נחשבה לפוריה ומסביב לעיר היו כפרים חקלאיים רבים.

אלכסנדר הגדול בפסיפס מפומפיי (המאה ה-4 לפנה"ס)

מבנה העיר מתואר בקטע הבא:

"היא בנויה כך שבצורתה היא דומה לגלימה [הכוונה לגלימה קצרה שלבשו אנשי צבא] ויש בה רחוב מרכזי החוצה בקירוב את העיר לשניים ומפליא בגודלו וביופיו. המרחק בין שער לשער הוא ארבעים סטאדיות [כ-600 מטר] ורוחבו הוא פלתרון אחד [כ-100 מטר] והוא מקושט כולו בבנייני מגורים ובמקדשים מפוארים ביותר. אלכסנדר ציווה לבנות ארמון מפליא בגודלו ובחוזקו ולא רק אלכסנדר, אלא שמלכי מצרים אחריו עד ימינו אנו [הכוונה לימים בו נכתב המסמך] הגדילו את הארמון על ידי הוספת אגפים מפוארים. בכלל, גדלה העיר בדורות הבאים עד כי רבים מחשיבים אותה כעיר הראשונה שנוסדה בעולם הנושב, כי גם ביופיה, גם בגודלה, גם בעושרה וגם בכל הנוגע למותרות היא עולה בהרבה על האחרות, ומספר תושביה עולה על האחרות. בזמן שבו הגעתי אני למצרים, אמרו אלה שהיו ממונים על רשימת התושבים שמספר בני-החורין בעיר הוא יותר מ-300,000 ושהמלך מקבל מהכנסות הממלכה יותר מ-6,000 כיכרות. מכל מקום, המלך אלכסנדר הפקיד כמה מידידיו על בניית אלכסנדריה, הסדיר את כל ענייני המנהל במצרים וחזר עם צבאו לסוריה."

(דיודורוס ספר 17)

תוכנית אלכסנדריה בשנת 30 לפנה"ס

זריחתה של אלכסנדריה

מכיוון שאלכסנדריה יועדה להחליף את בירת מצרים הקודמת ממפיס, וצור, עיר נמל משמעותית, הוחרבה על ידי אלכסנדר, הבירה החדשה מילאה חלל פוליטי ומסחרי כאחד. אלכסנדריה הפכה לצומת רווחית ברשת הסחר של הים התיכון, ומשכה מסחר ממזרח, צפון ומערב. זה איפשר לכלכלה המקומית לשגשג, מה שהוביל להשקעות במוסדות כמו הספרייה של אלכסנדריה. העיר נודעה במשיכתה למדענים, פילוסופים, אמנים ומתמטיקאים.


באלכסנדריה היה חבר אזרחים שהתכנס באקלסיה (אספת העם), בולה (מועצת העם) ופקידים שונים, כגון פריטאנים שהיו פקידי השלטון העליונים ומזכירי המועצה. אלכסנדריה הייתה בעלת אוטונומיה חלקית. הכפיפות לשלטון המלכותי באה לידי ביטוי בכמה אופנים: המלך מינה אחראי אזרחי ופקיד שלטון צבאי ובמשך הזמן התבטלה האספה ולאחר מכן גם המועצה.


ככל הנראה כאשר נוסדה העיר היו רוב תושביה יוונים, אך במשך הזמן התמזגו התושבים עם תושבי מצרים, והתושבים התחלקו בעיקר לשבטים מבחינה פוליטית-חברתית. באלכסנדריה היו תעשיות רבות שמטרתן הייתה לשרת את העיר ומוצריהן נצרכו בעיקר לצריכה מקומית. בעיר היו חמש תעשיות עיקריות: מתכת שהתבססה על כסף וזהב, זכוכית, קרמיקה, בשמים, משחות, תמרוקים ותבלינים ותעשיית פפירוס.


אלכסנדריה הייתה עיר עשירה במסחר בעיקר בזכות הנמל הגדול שלה, שהפך לתחנה מרכזית בסחר החוץ של מצרים. יחד עם זאת, אלכסנדריה הייתה מרכז סחר לא רק בגלל הנמל, אלא גם כי נבחרה להיות מאגר התבואה המרכזי של המדינה. לאלכסנדריה הובאו גם שמן ודבש לשימוש האוכלוסייה ולאחסון במחסנים ובאסמים המלכותיים. מצרכים נוספים שנשלחו בכמויות גדולות לאלכסנדריה היו בדים, פפירוסים ויינות. העיר גם צרכה כמויות גדולות של ירקות. אלכסנדריה ייצאה בעיקר תבואה, פפירוסים שגודלו במצרים ומוצרים מן המזרח הרחוק שבחלקם עובדו באלכסנדריה.