top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

אלכסנדריה - העיר המופלאה ביותר של העולם העתיק

עודכן: 9 בנוב׳ 2022

העיר המצרית אלכסנדריה נוסדה בשנת 331 לפנה"ס על ידי מייסדה האפונימי אלכסנדר הגדול במהלך מסעותיו במצרים. אלכסנדריה העתיקה הייתה פוליס יוונית לחוף הים התיכון ובירת מצרים התלמיית. העיר שכנה במקום בו שוכנת היום העיר המודרנית אלכסנדריה. למרות ראשיתה הצנועה כעיר נמל, אלכסנדריה התפתחה לאחד המטרופולינים המשגשגים ביותר בעולם העתיק. היא התגאתה בפלאים כמו הספרייה של אלכסנדריה, הסרפיאון, המוזאיון, והמגדלור של פארוס.

אלכסנדריה העתיקה / Credit: Assassins Creed: Origins by Ubisoft Studios

יסוד אלכסנדריה

ב"חיי אלכסנדר" (Life of Alexander), מתאר פלוטרכוס את יסוד העיר אלכסנדריה. לאחר כיבוש מצרים בידי אלכסנדר הגדול, שהיה חלק ממערכותיו ברחבי מזרח הים התיכון, הוא תכנן ליישב עיר יוונית גדולה "שתשא את שמו". אלכסנדר דמיין לעצמו עיר שתהיה ביתם של אנשים מכל העמים ושתהיה שופעת במשאבים. קליומנס (Cleomenes), מפקדו של אלכסנדר, נותר אחראי על בניית העיר והרחבתה. בעקבות קליומנס, תלמי הראשון בנה את העיר, ובהמשך שושלת משפחתית משלו ששלטה במצרים בין השנים 332-30 לפנה"ס.


אלכסנדריה מוקפת החומה נבנתה במרחק מה מהדלתא של הנילוס כדי להימנע מהסחף שאיים לסתום את הנמלים. החוף היה עמוק מספיק כדי לאפשר את עגינת האוניות. אדמתה של אלכסנדריה נחשבה לפוריה ומסביב לעיר היו כפרים חקלאיים רבים.

אלכסנדר הגדול בפסיפס מפומפיי (המאה ה-4 לפנה"ס)

מבנה העיר מתואר בקטע הבא:

"היא בנויה כך שבצורתה היא דומה לגלימה [הכוונה לגלימה קצרה שלבשו אנשי צבא] ויש בה רחוב מרכזי החוצה בקירוב את העיר לשניים ומפליא בגודלו וביופיו. המרחק בין שער לשער הוא ארבעים סטאדיות [כ-600 מטר] ורוחבו הוא פלתרון אחד [כ-100 מטר] והוא מקושט כולו בבנייני מגורים ובמקדשים מפוארים ביותר. אלכסנדר ציווה לבנות ארמון מפליא בגודלו ובחוזקו ולא רק אלכסנדר, אלא שמלכי מצרים אחריו עד ימינו אנו [הכוונה לימים בו נכתב המסמך] הגדילו את הארמון על ידי הוספת אגפים מפוארים. בכלל, גדלה העיר בדורות הבאים עד כי רבים מחשיבים אותה כעיר הראשונה שנוסדה בעולם הנושב, כי גם ביופיה, גם בגודלה, גם בעושרה וגם בכל הנוגע למותרות היא עולה בהרבה על האחרות, ומספר תושביה עולה על האחרות. בזמן שבו הגעתי אני למצרים, אמרו אלה שהיו ממונים על רשימת התושבים שמספר בני-החורין בעיר הוא יותר מ-300,000 ושהמלך מקבל מהכנסות הממלכה יותר מ-6,000 כיכרות. מכל מקום, המלך אלכסנדר הפקיד כמה מידידיו על בניית אלכסנדריה, הסדיר את כל ענייני המנהל במצרים וחזר עם צבאו לסוריה."

(דיודורוס ספר 17)

תוכנית אלכסנדריה בשנת 30 לפנה"ס

זריחתה של אלכסנדריה

מכיוון שאלכסנדריה יועדה להחליף את בירת מצרים הקודמת ממפיס, וצור, עיר נמל משמעותית, הוחרבה על ידי אלכסנדר, הבירה החדשה מילאה חלל פוליטי ומסחרי כאחד. אלכסנדריה הפכה לצומת רווחית ברשת הסחר של הים התיכון, ומשכה מסחר ממזרח, צפון ומערב. זה איפשר לכלכלה המקומית לשגשג, מה שהוביל להשקעות במוסדות כמו הספרייה של אלכסנדריה. העיר נודעה במשיכתה למדענים, פילוסופים, אמנים ומתמטיקאים.


באלכסנדריה היה חבר אזרחים שהתכנס באקלסיה (אספת העם), בולה (מועצת העם) ופקידים שונים, כגון פריטאנים שהיו פקידי השלטון העליונים ומזכירי המועצה. אלכסנדריה הייתה בעלת אוטונומיה חלקית. הכפיפות לשלטון המלכותי באה לידי ביטוי בכמה אופנים: המלך מינה אחראי אזרחי ופקיד שלטון צבאי ובמשך הזמן התבטלה האספה ולאחר מכן גם המועצה.


ככל הנראה כאשר נוסדה העיר היו רוב תושביה יוונים, אך במשך הזמן התמזגו התושבים עם תושבי מצרים, והתושבים התחלקו בעיקר לשבטים מבחינה פוליטית-חברתית. באלכסנדריה היו תעשיות רבות שמטרתן הייתה לשרת את העיר ומוצריהן נצרכו בעיקר לצריכה מקומית. בעיר היו חמש תעשיות עיקריות: מתכת שהתבססה על כסף וזהב, זכוכית, קרמיקה, בשמים, משחות, תמרוקים ותבלינים ותעשיית פפירוס.


אלכסנדריה הייתה עיר עשירה במסחר בעיקר בזכות הנמל הגדול שלה, שהפך לתחנה מרכזית בסחר החוץ של מצרים. יחד עם זאת, אלכסנדריה הייתה מרכז סחר לא רק בגלל הנמל, אלא גם כי נבחרה להיות מאגר התבואה המרכזי של המדינה. לאלכסנדריה הובאו גם שמן ודבש לשימוש האוכלוסייה ולאחסון במחסנים ובאסמים המלכותיים. מצרכים נוספים שנשלחו בכמויות גדולות לאלכסנדריה היו בדים, פפירוסים ויינות. העיר גם צרכה כמויות גדולות של ירקות. אלכסנדריה ייצאה בעיקר תבואה, פפירוסים שגודלו במצרים ומוצרים מן המזרח הרחוק שבחלקם עובדו באלכסנדריה.

אינטרפרטציה אמנותית של ספריית אלכסנדריה, שהיתה חלק מהמוזאיון, מרכז מדע גדול יותר

הספריה של אלכסנדריה

אחד המוסדות המפורסמים ביותר של אלכסנדריה היא הספרייה. זה היה אחד הפרויקטים השאפתניים ביותר לא רק בעולם העתיק, אלא אפילו בסטנדרטים של ימינו. חזון הספרייה היה להשיג את כל כתבי העולם ההלניסטי ואף מעבר אליו. רצון זה היווה בין היתר את הרקע לסיפור יצירת "תרגום השבעים" לתורה, המתואר בפירוט באיגרת אריסטיאס. נטען כי הספרייה אחסנה בשיאה בין 400,000 - 700,000 (לדעות מסוימות אפילו מיליון) מגילות פפירוס, ובתוכן עותקים של חלק גדול מהתרבות היוונית הקדומה.

מניחים כי הספריה נוסדה בסביבות שנת 295 לפנה"ס, תחת שלטונו של תלמי הראשון. הספרייה הוקמה כחלק ממקדש המוזות, המוזאיון (שממנו שאובה המילה מוזיאון), מתחם של השכלה ומחשבה. תלמי הראשון התחיל לעבוד על הספרייה ומיקם אותה ברובע המלכותי של העיר. הקמת הספרייה בפועל מיוחסת לדמטריוס מפלרום, אשר היה גם ראש הספרייה או הספרן הראשי הראשון שלה בין 295 ל-283 לפנה"ס. היו מספר סיבות להקמת ספריית אלכסנדריה, גודלה הייחודי ומרכזיותה בעולם ההלניסטי ובכך חשיבותה גם כיום. ניתן למנות שלוש סיבות עיקריות לכך:

  1. נראה שהסיבה העיקרית להקמת הספרייה כחלק ממתחם השכלה, הייתה יוקרה. אלכסנדריה הייתה עיר בירה חדשה של ממלכה חדשה, שנשענה על עולם הערכים ההלניסטי ושאפה להידמות ואף להתעלות מעל מרכזי התרבות הגדולים האחרים של יוון הקלאסית, ובייחוד אתונה. מלבד הערים היווניות, ניתן לראות מסורות אחרות שהיו למקור השראה, בהן ספריות בקברי הפרעונים של מצריים העתיקה ובמיוחד ספריית אשורבניפל בעיר נינוה. הספרייה נוסדה בעיר הבירה של הממלכה הנאו-אשורית וקיימת טענה ששתי הספריות השתוו בגודלן, אך עם זאת ספריית אשורבניפל שירתה את המלך בלבד. ישנן מסורות פרסית וארמנית, לפיהן אחד המניעים להקמת הספרייה באלכסנדריה היה גודל אוסף הספרים בספריית אשורבניפל, והרצון במצרים התלמית להתעלות עליה.

  2. בשנים הראשונות של התקופה ההלניסטית היה צורך בביסוס וייצוב השלטון החדש באזורים שנכבשו. רוב האוכלוסיה בארצות רבות לא דיברה יוונית, מה שיצר שוני וריחוק בין השכבה השלטת במדינה לבין אזרחיה. אחת הדרכים לגשר על השוני הזה, היה ללמוד את התרבות המקומית, החוקים והמערכת הדתית של האזור, כל אלו היו כתובים בשפה המקומית או שלא היו כתובים כלל. לכן, אחד האלמנטים המעניינים של הכיבוש ההלניסטי הוא יצירתן של ספריות בערים המרכזיות אשר איגדו לתוכן את מצבור הידע האזורי לצד זה היווני, הכל תורגם כמובן ליוונית. הנגישות של השלטון החדש להבנת מערכות הדת, החוקים והתרבות המקומיים היו כלי שלטוני חזק מאד.

  3. נקודה נוספת שתרמה להקמתה וגדולתה של הספרייה באלכסנדריה הייתה האופי המשכיל של שליטי מצריים התלמית. תלמי הראשון היה בין היתר היסטוריון וסופר, תלמי השני היה גם זואולוג, תלמי השלישי היה פטרון של שירה ותלמי החמישי היה סופר וכותב מחזאות. אין ספק שהנטיות האקדמיות והספרותיות של השליטים התלמיים תרמו להקצאת משאבים רבים לטובת הספרייה, מה גם שראשי הספרייה לדורותיהם שימשו בדרך כלל גם כמורים לילדי המלכים, כך שגם הדור הבא של המלוכה נשאר קרוב לעולם ההשכלה והמשיך להשקיע בספרייה.

סופרים בעבודה בספרייה של אלכסנדריה / Credit: Assassins Creed: Origins by Ubisoft Studios

לאחר הקמת הספרייה באלכסנדריה והבאת המלומדים לאִכלוּס המוזאיון, היה צורך לייבא את הספרים והכרכים הרבים מרחבי העולם ההלניסטי ומעבר לו. כדי לעשות זאת היו שתי דרכי פעולה: באופן הישיר, נשלחו שליחים לרחבי האימפריה עם כסף רב במטרה להשיג ולקנות כל ספר שהצליחו למצוא. בנוסף לכך, היות שאלכסנדריה הפכה לנמל שוקק ועמוס לחופי הים התיכון, המלך הוציא הוראה להחרים כל ספר אשר התגלה על סיפון אוניה עוגנת. ספרים אלו הובאו לספרייה, שם הועתקו על גבי דפי פפירוס והמקור נשאר בספרייה, בעוד שההעתק נשלח חזרה לספינה.


מעבר לאיסוף של ספרים מהעולם היווני, נעשה ניסיון לתרגום ספרים חשובים גם משפות אחרות. לניסיון זה הייתה גם סיבה רעיונית שהתבססה, כפי שראינו, על יציבות השליטה היוונית על עמים אחרים ברחבי האימפריה. בין היתר ידוע לנו על תרגום "מיליוני שורות" של כתבים פרסיים, תרגום המיוחס לזורואסטר.


אם ייסוד הספרייה יוחס לדמטריוס מפלרון, סידור אוסף הספרים וקיטלוגו יוחס לראש הספרייה השני, זנודוטוס (Zenodotus), וזאת בהשראת מורו אריסטו. הספרים והכרכים השונים סודרו לפי נושאים בקטגוריות ותתי-קטגוריות, מחולקים לאזורים שונים בספרייה. כל פריט באוסף כלל תווית עליה נכתב שם המחבר ולעיתים מוצאו. לחלק מתוויות אלו הוסף גם מקור הפריט, כך לדוגמה על ספרים שנלקחו מספינות בנמל אלכסנדריה והועתקו, נכתב "מהספינות" (ek ploiôn). אחת התרומות החדשניות של סידור אוסף הספרים באלכסנדריה היא שימוש במיון אלפביתי, ההערכה היא כי זנודוטוס רשם את הפריטים בקטלוג לפי האלף-בית והעביר את השיטה המוצלחת גם לארכיון עצמו. אין ספק שהספריה עוצבה בצורה גרנדיוזית, אין לנו אזכורים של הארכיטקטורה ששרדו ואנחנו יכולים רק לשער איך היא נראתה.


בשנים 47-48 לפנה"ס, יוליוס קיסר יחד עם כוח רומאי, הגן על מתחם הארמון במרכז העיר כנגד כוחותיו של תלמי ה-13. האירועים שהובילו לכך היו הכתרת קלאופטרה השביעית כמלכת מצרים וגירוש תלמי מהעיר. במשך מספר חודשים מתחם הארמון היה זירת קרבות מכיוון הים והיבשה של כוחות מצריים תומכי תלמי, בתחילת שנת 47 הגיעה תגבורת רומית של כ-20,000 חיילים שאיפשרה ליוליוס לצאת מהמצור ולהילחם כנגד תלמי בקרב הנילוס, שם הובס תלמי. כחלק מהלחימה, הציתו כוחותיו של יוליוס את הספינות המצריות ולדעת חוקרים מסוימים דבר זה גרם לאש להתפשט מהנמל למוזיאון הסמוך, כך גם חרב אוסף הספרים של הספרייה.

הספרייה של אלכסנדריה / Credit: Assassins Creed: Origins by Ubisoft Studios

כנגד הטענה שהספרייה כולה הוחרבה בשריפה, ישנן עדויות שונות לכך שהיא המשיכה להתקיים גם לאחר מכן, אם כי ככל הנראה חלק מהאוסף הושמד. הפילוסוף סנקה, בהיסתמכות על כתביו של טיטוס ליוויוס, טען כי רק 40,000 מגילות הושמדו. לאחר אירוע השריפה בשנת 47-48 לפנה"ס, היו כותבים רבים שהמשיכו לכתוב והמשיכו ככל הנראה לעשות שימוש במאגר הספרייה. בסביבות שנת 31 לפנה"ס העניק מרקוס אנטוניוס לקלאופטרה מתנה של כ-200,000 ספרים, זאת כפיצוי על אלו אשר נשרפו באלכסנדריה, ספרים אלו ככל הנראה יועדו להגיע לספרייה באלכסנדריה. עדות נוספת להמשך קיום הספרייה היא כתביו של סטראבון אשר ביקר בעיר ואף עבד בספרייה בסביבות תקופת הכיבוש הרומאי. כל העדויות הללו על המשך תפקודה של הספרייה, מרמזים שאולי חלקים מהספרייה הושמדו, אך היא בהחלט המשיכה להתקיים גם לאחר הקרב ואף לאחר הכיבוש הרומי בשנת 30 לפנה"ס.


בשנת 270 לספירה, כחלק מדיכוי מרד באימפריה התדמורית, נלחם הקיסר אורליאנוס גם בעיר אלכסנדריה. ישנן עדויות לכך שמתחם הארמון כולו הוחרב בלחימה ולכך קיימת טענה חזקה שגם הספרייה הוחרבה באירוע זה. בשנת 391 לספירה תקף המון מוסת של נוצרים את הספרייה, כיוון שראו במדע ובפילוסופיה משום איום על קודשי הנצרות. במהלך הפרעות ככל הנראה הוחרב הסרפיאון, שהיה מקום משכנה של "ספריית-הבת". קיימת גם הטענה כי גם הספרייה כחלק ממקדש המוזות הוחרבה במהלך פרעות אלו, אם כי נראה כי מעט חוקרים תומכים בטענה זו.


בשנת 641 כבש צבא האימפריה המוסלמית את אלכסנדריה, זאת לאחר מצור בן שישה חודשים. לאחר הכיבוש היו ניסיונות בודדים בשנת 645 ו-654 לשחרור העיר על ידי הביזנטים, אך אלו כשלו והעיר כמו גם מצרים עצמה נשארו חלק מהאימפריה המוסלמית. בהנחה שהספרייה שרדה עד שנה זו (כלומר מעל 900 שנים), קיימת טענה כי הספרייה הוחרבה מיד עם הכיבוש.


כיום אנו לא יודעים בוודאות מה עלה בגורל הספרייה, ישנן כפי שהוזכר מספר תאוריות והוויכוח בקרב החוקרים השונים ממשיך עד היום. ניתן לומר שהוויכוח על גורל הספרייה הציג אידאולוגיות שונות. כך היו אלו שתמכו בתאוריית ההרס תחת הכיבוש המוסלמי ומולם היו שטענו שהנוצרים הרסו את הספרייה, ויכוח בעל אופי "מזרח מול מערב" על אודות הרס אחד מהישגי ההשכלה הגדולים של העת העתיקה.

(O Curso do Império -Thomas Cole 1836)

המוזאיון

מוזאיון הוא השם שניתן במיתולוגיה היוונית למקדש שנבנה לתשע המוזות שהיו אלות היצירה, האמנויות והמדעים, פטרוניות תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה ותפקידו היה להעניק השראה ליוצרים השונים, בעיקר למשוררים, למוזיקאים ולפילוסופים היווניים, המוזאיון היה אחד מן המקדשים החשובים ביותר לתשע האלות והוא נבנה בסביבות שנת 295 לפנה"ס, יחד עם הספרייה הגדולה של אלכסנדריה, תחת שלטונו של תלמי הראשון. המוזיאון, שבו מרוכזים כיום יצירות אמנות ושכיות חמדה, היה בראשיתו, כפי ששמו מרמז, מקדש למוזות.


בימי קדם, לפני שהאמן - בין אם הוא מלחין, משורר או פילוסוף - היה מתחיל לחבר יצירה חדשה, הוא היה פונה אל המוזות ומבקש מהן שתנחנה אותו בעבודתו ותסייענה לו. יצירות קלאסיות רבות, דוגמת "האודיסיאה" של הומרוס וה"תאוגוניה" של הסיודוס ואף יצירות מודרניות יותר, כגון "התופת" ("Inferno") של דנטה, פותחות בבקשת עזרה מהמוזות ובמילות שבח והודיה להן. עד היום המילה "מוזה" משמשת כמילה כמעט נרדפת למילה "השראה", במיוחד בחיבור יצירות. כמו עם הספרייה, כיום אנו לא יודעים בוודאות מה עלה בגורל המוזאיון ואם הוא הוחרב יחד איתה.

סרקופג המכונה "סרקופג המוזות" (המאה ה-2)

הסרפיאון

הסרפיאון של אלכסנדריה היה מקדש יווני שנבנה על ידי תלמי השלישי והוקדש לסראפיס (Serapis), שהיה מגן אלכסנדריה, אך נמצאו גם סמלים של הרפוקרטס. התייחסו אל הסרפיאון כ"ספריית-בת" של הספריה של אלכסנדריה. האתר מוקם על מישור סלעי, המשקיף על היבשה והים. על פי כל האיזכורים המפורטים, הסרפיאון היה הגדול והמפואר מכל המקדשים ברובע היווני של אלכסנדריה.


מלבד דמות האל, היה המקדש שלוחה של הספרייה הגדולה של אלכסנדריה. הגאוגרף סטראבון מספר כי המקדש ניצב במערב העיר. דבר לא נותר כעת מעל פני האדמה, למעט עמוד פומפיי (Pompey's Pillar) העצום. על פי אלן רו (Alan Rowe) וריס (Rees) בשנת 1956, אזכורים שהסרפיאון עדיין ניצב הושארו ע"י אפטוניוס (Aphthonius), הרטוריקן היווני של אנטיוכיה "שביקר בו בסביבות שנת 315 לספירה", ורופינוס, "נוצרי שסייע להרס (שלו) בסוף המאה ה-4". העמוד מסמן את "האקרופוליס" של הסרפיאון באיזכור של אפטוניוס, כלומר "החלק העליון של אזור הסרפיאון הרחב".

עמוד פומפיי שתמך פעם בסרפיאון, גובהו 27 מטר

הסרפיאון של אלכסנדריה נסגר ביולי 325 לספירה, ככל הנראה בהוראת הקיסר הנוצרי קונסטנטינוס במהלך רדיפת הפגאניזם (Persecution of pagans) בתקופה המאוחרת של האימפריה הרומית. ואז, בשנת 391, פרצו מהומות דת, לדברי ואס (Wace):

"הסרפיאון היה המעוז האחרון של הפגאנים שהתבצרו במקדש ובמתחם שלו. על המקדש הסתערו הנוצרים. הפגאנים גורשו, המקדש נבזז, ותכולתו נהרסה."

הסרפיאון באלכסנדריה נהרס על ידי אספסוף נוצרי או חיילים רומאים בשנת 391 (אם כי יש וויכוח על כך) קיימים כמה איזכורים סותרים על הרקע להרס הסרפיאון.


תהא הסיבה אשר תהיה, הרס הסרפיאון, שתואר על ידי הסופרים הנוצרים טיראניוס רופינוס וסוזומנוס, היה המרשים ביותר בעימותים האלה, ע"פ פיטר בראון. לעומת זאת,, כמה מחברים קדומים ומודרניים אחרים פירשו את חורבן הסרפיאון כמייצג את ניצחון הנצרות וכדוגמה ליחסם של הנוצרים לעובדי האלילים הפגאנים. עם זאת, בראון ממסגר זאת על רקע ארוך טווח של אלימות תכופה של אספסוף בעיר, שם נלחמו הרובע היווני והרובע היהודי במשך ארבע מאות שנה, מאז המאה הראשונה לפנה"ס.


כמו כן, אוסביוס מזכיר את קרבות הרחוב בין הנוצרים ללא נוצרים באלכסנדריה, שהתרחשו כבר בשנת 249. ישנן עדויות לכך שהלא נוצרים לקחו חלק במאבקים ברחבי העיר הן בעד והן נגד אתנסיוס בשנים 341 ו-356. איזכורים דומים נמצאים בכתביו של סוקרטס מקונסטנטינופול. רמסי מק'מולן (Ramsay MacMullen) מדווח עוד כי בשנת 363 (כמעט 30 שנה קודם לכן) ג'ורג' מקפדוקיה (George of Cappadocia) הוכה למוות בגין מעשיו החוזרים ונשנים של זעם, עלבון וביזה של האוצרות הקדושים ביותר בעיר.


הסרפיאון של אלכסנדריה לא נבנה מחדש. לאחר ההרס יוסד מנזר, והוקמה כנסייה ליוחנן המטביל, המכונה אנג'ליום (Angelium) או אוונג'ליום (Evangelium). עם זאת, הכנסייה נהרסה בסביבות שנת 600, שוחזרה על ידי האפיפיור יצחק מאלכסנדריה (Pope Isaac of Alexandria), ולבסוף הוחרבה במאה ה-10. במאה ה-20 הוקם באתר בית קברות מוסלמי בשם באב סידרה (Bāb Sidra).

שרידי הסרפיאון באלכסנדריה

המגדלור של פארוס

המגדלור באלכסנדריה היה אחד משבעת פלאי העולם העתיק וניצב על חצי אי הסמוך לעיר אלכסנדריה. מגדלור זה, הנחשב למגדלור הראשון בעולם, הוקם במאה ה-3 לפנה"ס (280 לפנה"ס עד 247 לפנה"ס). הרעיון לסמן את מיקום החוף באמצעות מדורות או לפידים היה אומנם קיים, אך הסימון באמצעות מגדל ותאורה בראשו, המופעל בצורה מסודרת וקבועה לא היה מוכר אז.


המגדלור נבנה על ידי הארכיטקט הצעיר סוסטרטוס מקנידוס (Sostratus of Cnidus), תלמידו של גדול הארכיטקטים המקדוניים דינוקראטס (Dinocrates). דינוקראטס הוא האיש שבנה את אלכסנדריה המפוארת, בפקודת אלכסנדר מוקדון.

המגדלור של אלכסנדריה / Credit: Assassins Creed: Origins by Ubisoft Studios

בתקופה בה עבד סוסטרטוס עם מורו בעיר אלכסנדריה הוא הזמין את ארוסתו האתונאית לבוא לשהות במחיצתו ולראות את הפרויקטים היפים הנבנים באלכסנדריה. ארוסתו והוריה שכרו אוניה והפליגו בה אל עבר העיר אלכסנדריה, אך בלילה האחרון פרצה סערה בקרבת החוף וספינתם עלתה על שרטון ונטרפה. האנשים על החוף שמעו את קריאותיהם אך לא היה בידם לעזור ובבוקר נסחפו הגופות אל החוף. האירועים הקשים שברו את רוחו של סוסטרטוס והוא חדל לתפקד. דינוקראטס מורו הציע לו להקים מצבת זיכרון גדולה, יפה וגם מועילה לזכר יקירתו. מגדל שיאיר את הדרך לספינות הקרבות לחוף.


המגדל שנבנה היה מרשים והדהים את רואיו. גובהו היה 130 מטר, בנוי כולו מאבן לבנה משובחת, רחב מאד בבסיסו והולך וצר בקומותיו הגבוהות יותר. בראשו היו חלונות שעל פתחיהם הובערו לפידים באופן קבוע בכל לילה, וסל ברזל ענק שבתוכו בערה מדורה גדולה. בניית המגדל עלתה הון רב, 800 כיכרות. ככל הנראה סכום גדול ביותר, לפי עדויות סופרי התקופה. בנייתו ארכה שנים רבות, אולי גם מטעמי תקציב. מבנהו החזק והכביר התנשא מעל החוף עד המאה ה-14, אז נהרס ברעידת אדמה חזקה.

המגדלור על מטבעות שהוטבעו באלכסנדריה במאה ה-2

דעיכת אלכסנדריה

עם הניצחונות הרומיים במלחמות הפוניות, רומא שלטה בים התיכון ואלכסנדריה נפלה תחת שליטתה. במשך כמאתיים שנה זה לא השפיע מאד על שגשוגה של אלכסנדריה. היא עדיין המשיכה להיות עיר נמל בולטת עם עולם חברתי שוקק. אולם במהלך התפרקות הטריומווירט הראשון אנו רואים סנקציות שליליות ישירות על אלכסנדריה. תבוסתו של פומפיוס ליוליוס קיסר בקרב פרסלוס הוביל להמלטותו לאלכסנדריה בחיפוש אחר מקלט. עם זאת, הוא נהרג על ידי תלמי השמיני ויוליוס קיסר הגיע והכריז על משטר צבאי. בשנים הבאות של מלחמת האזרחים בין קליאופטרה לתלמי, סבלה העיר אלכסנדריה מהרס ושריפות. לאחר מותם של קלאופטרה ומרקוס אנטוניוס, וגיבוש הכוח על ידי אוגוסטוס, אלכסנדריה הפכה למחוז של האימפריה הרומית, חסרת כל אוטונומיה פוליטית אמיתית. העיר נבנתה מחדש לאחר השריפות והתאוששה מהסערה הפנימית של המאה ה-1 לפנה"ס, אך לא לרמה שלפני הכיבוש הרומאי.


מכיוון שהיא הייתה המקום המופלא ביותר לידע, השכלה וקידמה במשך מאות שנים, המעורבות של אלכסנדריה בעימות בין הנצרות לפגאניזם אינה מפתיעה. עדיין תחת שלטון רומאי, תאודוסיוס הראשון הוציא את הפגאניזם מחוץ לחוק, ובמקום זאת קידם את ההמרה לנצרות. מכיוון שאלכסנדריה הייתה עיר משגשגת וחזקה במשך מאות שנים, שפע מקדשים ומונומנטים המשקפים את הדת שזה עתה הוצאה מחוץ לחוק ננטשו. הנוצרים של העיר התעמתו עם עובדי האלילים הפגאנים באלכסנדריה והעיר צללה למהומה דתית ואידיאולוגית. מלומדים שפעם חשו בטוחים, מעודדים ונתמכים נמלטו כעת מהעיר בחיפוש אחר סביבה רגועה יותר. המשיכה של אלכסנדריה כמרכז תרבותי, פוליטי ומסחרי כבר לא התקיימה בגלל המתח הדתי המתמיד והעיר נפלה מגדולתה.


לעיר אלכסנדריה הייתה היסטוריה פעילה בהחלט, ששימשה במה ליריבויות פוליטיות, פריצות דרך מדעיות ומלחמות דת. אורך החיים של שלטון העיר אפשר לה להיות מעורבת בכמה אירועים ים תיכוניים גדולים. וכמובן שכולנו עדיין חולמים על מה שיכול היה להיות אם הספרייה של אלכסנדריה הייתה עדיין קיימת. היא הפכה לחלק מהזכרון האנושי הקולקטיבי והכמיהה לידע אבוד.

מקורות:

669 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page