top of page

איך תרנגול ההודו קיבל את שמו?

עודכן: 28 בנוב׳ 2022

יום המליגריס גאלופבו (Meleagris Gallopavo) הוא ביטוי ארוך ומסורבל, וזו אולי הסיבה שלחג ההודיה (Thanksgiving), רוב האמריקאים יבחרו ב-“Turkey Day” המדויק פחות מבחינה אורניתולוגית. וכמו שהודו הוא בשר רב תכליתי - חשבו רק על האפשרויות משאריות החג - כך גם המילה "turkey" יכולה להתייחס לכל דבר, החל מהציפור עצמה דרך ארץ אירו-אסייתית ועד לכשלונות קולנועיים.


על מנת שנתחיל להבין את המהומה, אז דעו לכם שבארה"ב קוראים לציפור טורקית, בטורקיה קוראים לה הינדי, בהודו קוראים לה פרו, בערבית קוראים לה יוונית, ביוון קוראים לה צרפתית, בצרפת הודית, ובעצם הציפור הזו אינה ילידה של אף אחת מהארצות האלה... וכל המהומה נובעת מההיסטוריה ומהביוגאוגרפיה. נתיבי סחר וסוחרים...


תרנגול ההודו המצוי (North American turkey) - מהסוג שמשפחות רבות בארה"ב מגישות בחג ההודיה - בוית במקסיקו לפני 2,000 שנה. האירופים ראו את תרנגולי ההודו הראשונים שלהם בסביבות שנת 1500, כאשר מגלי ארצות ספרדים הגיעו ליבשת אמריקה והחזירו אותם איתם לארץ האם. עד שנות ה-20 של המאה ה-16 הורבו תרנגולי הודו בספרד, ועד מהרה הופיע המעדן על שולחנות עשירים ברחבי אירופה.

תרנגול ההודו המצוי / Vince pahkala

הו, דינדה!

אבל איך לקרוא לייבוא ​​החדש? האירופים בעולם החדש היו המומים מהצמחים ובעלי החיים החדשים שראו, ולעתים קרובות השתמשו בשמות מוכרים למינים לא מוכרים. הבלשן מריו פיי (Mario Pei) העלה תאוריה שלפני יותר מחמש מאות שנה, טורקים ממרכז הסחר של קונסטנטינופול מכרו דמויי תרנגול (wild fowl) מגיניאה שבמערב אפריקה לשווקים באירופה, מה שהוביל את האנגלים להתייחס לציפור בתור "turkey cock" או "turkey coq" (coq בצרפתית זה "תרנגול"), ובסופו של דבר "turkey" בקיצור. הרבה תוצרת שהגיעה לאירופה נתפסה כ"טורקית". אז אבן יקרה מפרס נקראה "אבן טורקית", והגרסה הצרפתית של השם הזה, "פייר טורקיז" (pierre turquoise), נתנה לנו את המילה "טורקיז" (turquoise).


כאשר המתיישבים הבריטים הגיעו למסצ'וסטס, הם השתמשו באותם מונחים על דמויי התרנגול בהם הבחינו בעולם החדש, למרות שהציפורים היו זן שונה ממקבילותיהן האפריקאיות. המומחה לאטימולוגיה, מארק פורסיית' (Mark Forsyth), טוען שבינתיים סוחרים טורקים הביאו דמויי תרנגול גינאי לאנגליה ממדגסקר, מול חופי דרום מזרח אפריקה, וכי הכובשים הספרדים הכניסו אז דמוי תרנגול אמריקאי לאירופה, שם הם התערבבו עם "turkeys" ממדגסקר. דן יורפסקי (Dan Jurafsky), בלשן נוסף, טוען שהאירופאים ייבאו דמויי תרנגול גינאי מאתיופיה (שלעתים החליפו בהודו) דרך הטורקים הממלוכים, ולאחר מכן בלבלו בין הציפורים לדמויי התרנגול האמריקאים שנשלחו אל מעבר לאוקיינוס ​​האטלנטי על ידי הפורטוגזים.


כאן הדברים הופכים אפילו מביכים יותר. בטורקיה, שאין לה תרנגולי הודו מקומיים, לא קוראים להם turkey. הטורקים "ידעו שהציפור לא שלהם", מסביר פורסיית', אז הם "עשו טעות אחרת לגמרי וקראו לה הינדי, כי הם חשבו שהציפור היא כנראה הודית". הם לא היו לבד. הצרפתים כינו במקור את הציפור האמריקאית poulet d'Inde (מילולית "עוף מהודו"), שמאז התקצר ל-dinde, ומונחים דומים קיימים בשפות הנעות מפולנית לעברית לקטלונית. ואז יש את המילה ההולנדית הספציפית המוזרה kalkoen, אשר, היא קיצור של Calicut-hoen, פירושה המילולי "תרנגולת מקליקוט", מרכז סחר הודי גדול באותה תקופה. ייתכן שהשמות הללו נבעו מהאמונה המוטעית באותה תקופה שהעולם החדש הוא איי הודו, או מהתחושה שהסחר בטורקיה עבר דרך הודו.


אז איך קוראים לציפור בהודו? זה אולי הינדי בטורקיה, אבל בהינדית זה ṭarki. עם זאת, חלק מהדיאלקטים ההודיים משתמשים במילה פירו או פרו, כשהאחרונה מתייחסת לאופן שבו הפורטוגזים מתייחסים לדמוי התרנגול האמריקאי, שאינו יליד פרו אך יתכן והפך להיות פופולרי בפורטוגל כאשר מגלי ארצות ספרדים ופורטוגזים כבשו את העולם החדש. התרחבות הקולוניאליזם המערבי רק סיבכה את העניינים: המלזים מכנים את הציפור ayam blander ("עוף הולנדי"), בעוד שהקמבודים בוחרים ב-moan barang ("עוף צרפתי").

חג ההודיה הראשון / ז'אן לואי ג'רום פריס (1863–1930)

עכשיו, זה משתה!

מאז שה-turkeys של העולם החדש נמצאים באירופה, הם כיכבו בארוחות חגיגיות. המילה האנגלית מופיעה לראשונה בדפוס בסיפור על משתה שערך הפוליטיקאי ג'ון פרידו (John Prideaux) בשנת 1555: התפריט כלל 38 איילים אדמונים, 43 פסיונים, 50 פשטידות חבוש, 63 ברבורים, 114 יונים, 120 ארנבות, 840 עפרונים, 325 גלונים של יין בורדו ו-"Turkies 2. rated at 4s. a piece"


עם זאת, ארוחת ה-turkey המפורסמת ביותר בהיסטוריה האמריקאית הוגשה בפלימות' פלנטיישן בשנת 1621, כאשר 50 צליינים ששרדו שנה של תלאות אכזריות הצטרפו ל-90 אינדיאנים לסעודה של שלושה ימים. turkey לא הייתה המנה היחידה שהוגשה. כשכתב ב-History of Plymouth Plantation, המושל וויליאם ברדפורד (William Bradford) ציין שהאינדיאנים הביאו "קוד (codd), בס (bass) ודגים אחרים", ואחרים הביאו אווזים (waterfowl) ובשר צבי. אבל הוא התרשם במיוחד מה"כמות הגדולה של Wild Turkies". הציפור הפכה להיות כל כך מזוהה עם ארוחות ערב חגיגיות בזמן הקציר שהאמריקאים מכנים את חג ההודיה "Turkey Day" לפחות מאז 1870.