שרידים של עיר, בת 6000 שנה על פי הערכה ראשונית, התגלו על ידי צוות חוקרים קנדים וקובניים שקועים עמוק בים הקאריבי, מול החוף המערבי של קובה. החוקרים עשו שימוש בטכנולוגיות וידאו וסונאר מתקדמות באמצעותן מצאו "סוג של מבנים מגליתים כמו בסטונהנג' או באיי הפסחא", אמר החוקר פול וינזוויג (Paul Weinzweig).
"מבנים מסוימים במתחם עשויים להיות באורך של עד 400 מטר ובגובה של 40 מטר", אמר. "כמה מהם בנויים זה על גבי זה. הם חדים וסימטרים מאד באופן שלא נראה טבעי. הצגנו אותם בפני מדענים מקובה, מארה"ב וממקומות אחרים, ואף אחד מהם לא חשב שהם מבנים טבעיים".
יתרה מזאת, אנתרופולוג המזוהה עם האקדמיה הקובנית למדעים (Cuban Academy of Sciences) אמר כי תמונות סטילס שנדגמו מתוך הוידיאו מראות בבירור "סמלים וכתובות". טרם ידוע באיזו שפה הכתובות.
"תמונות הסונאר דומות להפליא לעיצוב הפירמידלי של מקדשי המאיה והאצטקים במקסיקו", הוסיף וינזוויג.
וינזוויג אמר שמוקדם מדי להסיק מסקנות נחרצות מהממצאים שנאספו עד כה. צוות המחקר מתכנן סיור נוסף לאתר הממוקם קרוב לחוף חצי האי גואנאקאביב (Guanahacabibes) בקצה המערבי של קובה. הצוות מקווה לחזור שוב, הפעם עם מחפר מים עמוקים המצויד ביכולות הדרושות בכדי לבצע הערכות ארכיאולוגית במקום, כולל היכולת להסיר את החול מהאבן מתחת למים.
לאחרונה פרסמו גיאולוגים היפותזה כי גשר יבשתי חיבר בעבר את קובה לחצי האי יוקטן במקסיקו. הם חושבים כי חלקים מהאי הקובני שקעו בים בשלושה אירועים גיאולוגים נפרדים בעבר הרחוק.
המבנים נמצאים על מישור המהווה את קרקעית מה שנחשב להר געש בוצי, 650 עד 700 מטר מתחת לפני הים, ולאורך שבר גיאולוגי מוכר. "ידוע שתרבויות קדומות אהבו לבנות בבסיס הרי הגעש מכיוון ששם הקרקע פורייה. זה תומך בהשערות לגבי התגלית", אמר וינצוויג.
אפשרות מפתה אחת, ספקולטיבית לחלוטין לעת עתה, היא שאם אי פעם יוכח כי היבשת השקועה האגדית של אטלנטיס הייתה קיימת, יתכן שמבנים אלה שקעו באותו אירוע קטסטרופי.
וינצוויג אומר בפשטות שיש צורך במידע נוסף, "אנו מעדיפים להתרחק מהנושא הזה. יש בו פוטנציאל לעניין מדעי רב, אך עלינו לערב מוסדות רציניים המתמחים בתרבויות עתיקות".
גם גילו המדויק של האתר התת-ימי אינו ידוע, אם כי בשנת 1966 חפרו ארכיאולוגים קובנים מבנה מגליתי יבשתי בחוף המערבי של קובה, בסמוך לתגלית החדשה מתחת למים, מוערך שהמבנה היבשתי נבנה ב-4000 לפנה"ס. "בהתבסס על מידע זה ומידע גיאולוגי אחר, אנו משערים כי מדובר בגיל של 6,000 שנה", הסביר.
אם אומדן זה יתברר כמדויק, פירושו של דבר שתרבות קדומה תכננה והקימה מבני אבן עצומים אלה באמריקה רק 500 שנה לאחר שההתיישבות האנושית התארגנה לראשונה בערים ובארצות. הם גם נבנו הרבה לפני שהמציאו את הגלגל בשומר (3500 לפנה"ס), או את שעון השמש במצרים (3000 לפנה"ס). ההערכות הן כי שלושת הפירמידות בגיזה במצרים נבנו בין 2900 ל 2200 לפנה"ס.
החברה Advanced Communications Digital מהוואנה גילתה את האתר תוך שימוש בציוד סונאר וסריקה וזיהתה מה שנראה כעיר מתחת למים, עם כבישים, בניינים ופירמידות.
הצוות חזר לאתר בקיץ האחרון עם צוללת לא מאויישת השוקלת 1.3 טון ונשלטת מספינת האם באמצעות סיב אופטי. המצלמות שלה אישרו את הממצאים המוקדמים יותר, והציגו גושי אבן עצומים באורך של שניים עד חמישה מטרים, הנראים עשויים מגרניט, ומעוצבים בחיתוכים חדים כמו גם בעיצובים מקומרים.
בגלל בעיות טכניות, אמר וינצוויג, "הצלחנו לסקור רק את השטח ההיקפי של האתר. בהתבסס על הסקר הראשוני, אנו חושבים שהאתר גדול בהרבה ממה שמציגות דגימות הסונאר שלנו. הוא עשוי להמשך לאורך מספר קילומטרים".
