רוב המאמרים שעולים באתר עוסקים בתקופת הצוויליזציה האנושית, בעיקר ב-4000 השנים האחרונות, לעיתים אנו מגיעים 7000 שנה לאחור, לתחילתן של הצוויליזציות האורבניות ולעיתים רחוקות אנו מגיעים עד ל-10,000 שנה לאחור, קצת אחרי עידן הקרח האחרון. כשאנו מתעסקים בפרהיסטוריה הרחוקה אז לפעמים נגיע עד 50,000 שנה ואף עד ל-200,000 שנה לאחור, תחילת מסעו של האדם הנבון המודרני על פני כדור הארץ ע"פ מרבית החוקרים. אך לוח זמנים זה הוא בקושי פסיק על ציר הזמן של כדור הארץ, גרגר חול בתוך אוקינוס הזמן. אנו יודעים מעט עד שום דבר על תקופות מוקדמות יותר ואף קשה לנו להבין ולהכיל עד כמה חלקיק הזמן שאנו חוקרים ומנתחים כל העת הוא זעיר ואולי שולי. מאמר זה מנסה לתת קנה מידה, לצייר את לוח הזמנים הגיאולוגי של כדור הארץ כדי שנבין את מקומנו בצורה בהירה יותר ובאמצעות בהירות זאת נוכל להבין טוב יותר עד כמה אנחנו לא יודעים מה באמת התרחש פה ב-4.5 מילארד השנים האחרונות.
לוח הזמנים הגאולוגי (GTS) הוא לוח המציג את הזמן הגאולוגי, כלומר את התקופות הגאולוגיות לפי סדרן. זוהי מערכת של מדידה כרונולוגית שמקשרת בין סטרטיגרפיה לזמן, והיא משמשת גאולוגים ומדענים אחרים כדי לתאר את התזמון והקשרים בין אירועים ותהליכים שהתרחשו במהלך ההיסטוריה הגאולוגית של כדור הארץ. הלוח מציג את ההתרחשויות השונות מן המאוחרות ביותר למוקדמות ביותר, ובאופן זה הוא מדמה את שכבות ההתרחשות כפי שהן באות לידי ביטוי בשכבות הסלעים ובסדר הופעת המאובנים בהן.
הזמנים הקדומים בעברו של כדור הארץ אורגנו כיחידות שונות על פי אירועים שונים שהתרחשו בהן. עידנים, תורים, תתי-תורים, תקופות וגילים נחלקים כדי לציין באמצעותם אירועים משמעותיים מבחינה גאולוגית, פלאונטולוגית או אקלימית, כמו למשל היווצרות והתפתחות צמחייה ובעלי חיים ייחודיים, אירועי הכחדה, שינויים בתנאי האקלים ותהליכים טקטוניים משמעותיים. עדויות מתיארוך רדיומטרי מצביעות על כך שכדור הארץ בן כ-4.54 מיליארד שנה. הגיאולוגיה או הזמן העמוק בעברו של כדור הארץ אורגנו ביחידות שונות בהתאם לאירועים שהתרחשו בכל תקופה.
עובדות מעניינות על לוח הזמנים הגיאולוגי
פרקי זמן שונים ב-GTS מוגדרים בדרך כלל על ידי שינויים בהרכב השכבות המתאימות להם, המצביעות על אירועים גיאולוגיים או פליאונטולוגיים גדולים, כמו הכחדה המונית. לדוגמא, הגבול בין תור הקרטיקון לתור הפלאוגן מוגדר על ידי אירוע הכחדת קרטיקון-פלאוגן, שסימן את היכחדותם של הדינוזאורים הלא-מעופפים וקבוצות רבות אחרות של חיים. טווחי זמן קדומים יותר שקדמו לתיעוד המאובנים המהימן (לפני עידן העל פרוטרוזואיקון) מוגדרים על ידי הגיל האבסולוטי.
הניסיונות הרציניים הראשונים לגבש סולם זמן גיאולוגי שניתן ליישם בכל מקום על פני כדור הארץ נעשו בסוף המאה ה-18. המשפיע ביותר מבין אותם ניסיונות מוקדמים (שעליהם ניצח אברהם ורנר, בין היתר) חילק את סלעי קרום כדור הארץ לארבעה סוגים: ראשוניים, משניים, שלישוניים ורבעוניים. סולם הזמן הגאולוגי הראשון שכלל תאריכים אבסולוטים פורסם בשנת 1913 על ידי הגיאולוג הבריטי ארתור הולמס.
גיאולוגים חילקו את ההיסטוריה של כדור הארץ לסדרה של מרווחי זמן. מרווחי זמן אלה אינם שווים באורכם כמו השעות ביום. במקום זאת מרווחי הזמן משתנים באורכם. הסיבה לכך היא שהזמן הגיאולוגי מתחלק באמצעות אירועים משמעותיים בתולדות כדור הארץ.
יחידת הזמן המוגדרת הגדולה ביותר היא עידן על המורכב מעידנים. עידנים מחולקים לתורים, אשר בתורם מחולקים לתתי-תורים, לתקופות ולגילים. המונח eonothem מקביל לעידן על, erathem מקביל לעידן, מערכת מקבילה לתור, סדרה מקבילה לתקופה ודרגה מקבילה לגיל. והם משמשים להתייחסות לשכבות הסלע המתאימות לתקופות הזמן הגיאולוגיות הללו בתולדות כדור הארץ.
גיאולוגים מסווגים יחידות אלה כ"מוקדמות", "אמצעיות" ו"מאוחרות" כשמתייחסים לזמן, ו"תחתונות", "אמצעיות" ו"עליונות" כאשר הם מתייחסים לסלעים המקבילים. לדוגמא, סדרת היורה התחתונה בכרונוסטרטיגרפיה מתאימה לתקופת היורה המוקדמת בגיאוכרונולוגיה.
המונח "אנתרופוקן" משמש באופן לא פורמלי את התרבות הפופולרית ומספר גדל והולך של מדענים לתיאור התקופה הנוכחית בה אנו חיים. את המונח טבעו פול קרוצן ויוג'ין סטורמר (Eugene Stoermer) בשנת 2000 כדי לתאר את התקופה הנוכחית, בה יש לבני האדם השפעה עצומה על הסביבה.
פרקי זמן בולטים בלוח הזמנים בגיאולוגי
לפני שנפרט כמה מפרקי הזמן הפופולרים ביותר בהיסטוריה של כדור הארץ, הנה מספר הערות חשובות. זוהי לא רשימה מלאה של כל עידני העל, העידנים, התורים, תתי-התורים, התקופות והגילים. לצורך קיצור ובהירות מפורטים רק הפופולרים והחשובים ביותר בציר הזמן הפרהיסטורי. זה לא אומר שיש פחות חשובים בהיסטוריה של כדור הארץ, מכיוון שכולם חשובים, אך יש שבולטים יותר מאחרים.
הערכות השנים של כל עידן על, עידן, תור, תת-תור, תקופה וגיל הן בדיוק כאלה - הערכות. אמנם ננקטו צעדים משמעותיים בכדי להבטיח את דיוק התאריכים הללו, אך התאריכים המשמשים עשויים להשתנות מחלק אחד של מאמר זה למשנהו. הסיבה לכך היא שלרוב התקופות הגיאולוגיות אין תאריכים קבועים שבהם נאמר שהן התחילו או הסתיימו, אלא אומדנים בלבד שיכולים להשתנות בכמה מיליוני שנים. הם גם עשויים להשתנות לפי המדען או פשוט משנה לשנה מכיוון שנחשף מידע חדש.
עידני על
כפי שצוין קודם, עידני על מכילים כמה עידנים ומכסים פרקי זמן גדולים במיוחד. כל כך גדולים שלמעשה הסתיים רק עידן על אחד בהיסטוריה של כדור הארץ. זה היה עידן העל פרקמבריון. ניתן לומר טכנית שאנחנו בתחילת עידן העל הבא.
עידן העל פרקמבריון [ 4.54 מיליארד עד 542 מיליון שנה ]
עידן העל פרקמבריון התחיל לפני כ-4.54 מיליארד שנה והסתיים לפני כ-542 מיליון שנה. הסלעים מעידן על זה הם בעיקרם סלעי יסוד וסלעים מותמרים. בפרקמבריון הופיעו (החל מלפני כ-3.5 מיליארדי שנה) האורגניזמים הראשונים בכדור הארץ - כחוליות וחיידקים. ניתן לחלק את הפרקמבריון לשלושה עידנים שהם האדן, הארכאיקון והפרוטרוזואיקון.
עידן העל פנרוזואיקון [ 542 מיליון שנה עד ימינו ]
הפנרוזואיקון הוא עידן העל בו אנו חיים כיום. הוא התחיל לפני כ-542 מיליון שנה וממשיך עד ימינו. פנרוס ביוונית - נראה לעין. זהו עידן העל בו החלה הופעת בעלי חיים נראים לעין. ניתן לחלק את עידן העל הזה לשלושה עידנים שהם הפלאוזואיקון, המזוזואיקון והקנוזואיקון. כל אחד מהעידנים הללו ניתן לחלוקה נוספת לתורים.
עידנים
עידן הפלאוזואיקון [ 570 מיליון עד 245 מליון שנה ]
עידן הפלאוזואיקון הוא העידן הקדום ביותר של עידן העל בו אנו חיים כיום. הוא התחיל לפני כ-570 מיליון שנה והסתיים לפני כ-245 מיליון שנה - מה שהופך אותו לאחד הארוכים ביותר מהעידנים של עידן על זה. פירוש שמו הוא "חיים קדומים" ביוונית והוא ידוע במגוון החיים שהחלו להופיע במהירות. ניתן לחלק את עידן הפלאוזואיקון לשישה תורים שהם הקמבריון, האורדוביק, הסילור, הדבון, הקרבון והפרם.
עידן המזוזואיקון [ 252 מיליון עד 66 מליון שנה ]
כשאנשים חושבים על דינוזאורים, זה בדרך כלל עידן המזוזואיקון שהם חושבים עליו. הסיבה לכך היא שעידן זה ידוע בכל הדינוזאורים שהתפתחו בתקופה זו בלוח הזמנים הגיאולוגי. עידן זה החל לפני כ-252 מיליון שנה והסתיים לפני כ-66 מיליון שנה. עידן המזוזואיקון, העידן התיכון בהתפתחות עולם החי ועולם הצומח, היה בעל חשיבות רבה מבחינה גאולוגית באזורנו. סלעים רבים מעידן זה נחשפים בארץ ישראל, וכן התרחשו בו אירועים טקטוניים חשובים שהשפיעו על עיצוב השטח. לעידן זה גם חשיבות כלכלית – רבים מהסלעים שנוצרו בו משמשים מלכודות למאגרי מים, נפט וגז טבעי, וכן מקור לחומרי בנייה. ניתן לחלק את העידן הזה לשלושה תורים שהם הטריאס, היורה והקרטיקון.
עידן הקנוזואיקון [ 65 מיליון שנה עד ימינו ]
בלוח הזמנים הגיאולוגי, עידן הקנוזואיקון משתרע מלפני כ-65 מיליון שנה ועד לימינו. בלוח הזמנים הגיאולוגי, פרק זמן זה מתכתב עם הכחדת הדינוזאורים ועליית היונקים ולכן הוא נקרא עידן הקנוזואיקון מכיוון שמשמעותו של שם זה היא "חיים חדשים" ביוונית. אירוע ההכחדה של סוף הקרטיקון תרם להתרבות היונקים והפיכתם לבעלי החיים השליטים על האדמה יחד עם העופות השולטים בשמיים והכרישים השולטים בימים. בסופו של העידן הופיע האדם. הקנוזואיקון כולל את התורים: רביעון, הנחלק לפליסטוקן ולתקופה הנוכחית הולוקן, וכן השלישון הנחלק לתקופות נאוגן ופלאוגן.
תורים
תור הקמבריון [ 542 מיליון עד 488 מליון שנה ]
תור הקמבריון היא יחידת הזמן הגאולוגית הראשונה בעידן הפלאוזואיקון. משך התור כ-60 מיליוני שנים, מלפני כ-542 מיליון שנה עד לפני 488 מיליון שנה. במהלך תקופה זו, התחיל אירוע שנקרא "המפץ הקמבריוני" שהביא למספר חסר תקדים של יצורים שהתפתח במהלך תור אחד בכל ההיסטוריה של כדור הארץ. בתוך תקופה של 10–20 מיליון שנה, הופיעו רוב המערכות הגדולות של בעלי החיים חסרי החוליות. חלק מהפלורה שהתפתחה בתקופה זו כללה אצות וחלק מהחיות שהתפתחו כללו יצורים כמו טרילוביטים. בתקופה זו החלו להתפתח רוב המערכות הימיות הגדולות בעולם.
תור האורדוביק [ 510 מיליון עד 439 מליון שנה ]
תור האורדוביק שנמשך מלפני 510 מיליון שנה עד לפני 439 מיליון שנה היה פרק זמן בו רבים ממיני בעלי החיים המוכרים לנו כיום התחילו להתפתח. חלק מהמינים הללו כוללים סילוניות, חלזונות, רכיכות ודגים פרימיטיבים. זה היה גם פרק זמן בו אלמוגים החלו להתפתח. במהלך האורודוביק החלה בדרום כדור הארץ התכנסות יבשות שיצרה את גונדוונה, כשלב מקדים לקראת היווצרות יבשת-העל פנגיאה. על סף התורים האורדוביק והסילור אירע אירוע הכחדה גדול שגרם לכ-60% מחסרי החוליות הימיים להיכחד. זו נחשבת ההכחדה ההמונית הראשונה.
תור הסילור [ 439 מיליון עד 408.5 מליון שנה ]
משתרע מלפני 439 מיליון שנה עד לפני 408.5 מיליון שנה. הסילור היה תור בלוח הזמנים הגיאולוגי בו כדור הארץ החל להתאושש מההכחדה הגדולה הראשונה. זה היה תור בו כדור הארץ המושלג החל להתחמם ומספר בעלי החיים הימיים החל לעלות באופן דרמטי. בתור הסילור התרחש הקימוט הקלדוני, אשר יצר את שרשרת ההרים לאורכה של נורווגיה, את רכסי ההרים העיקריים בסקוטלנד ובאנגליה, את רכסי הארדנים והסודטים. במהלך תור זה, דגים חסרי לסתות התרבו, דגי הסחוס החלו להתפתח לראשונה וזה גם הזמן בו דגי מים מתוקים החלו להתפתח. ביבשה החלו להופיע צמחי היבשה. נמודסמוס, מרבה רגליים הנמצא באזור סקוטלנד כיום, הופיע בתקופה זו והיה בעל החיים היבשתי הראשון שנושם אוויר ומתוארך 423 מיליון שנה לפני זמננו.
תור הדבון [ 408.5 מיליון עד 363 מליון שנה ]
החל מלפני 408.5 מיליון שנה עד לפני 363 מיליון שנה. תור הדבון נודע בזכות עלייה במספר הדגים ובגיוון הדגים הללו. זה הביא לכך שפליאונטולוגים רבים התייחסו לתור זה כאל תור הדגים. עם זאת, דגים לא היו בעלי החיים היחידים שהתפתחו. זו היה גם תור בו דו-חיים התחילו להתפתח. זה היה גם זמן בו החלה להתפתח צמחייה כמו עצים. 4 מיליון שנה לפני תום תור זה, ההכחדה ההמונית השנייה פגעה בעולם. הכחדה זו חיסלה 57% מכלל המינים הימיים.
תור הקרבון [ 359 מיליון עד 299 מליון שנה ]
החל לפני 359 מיליון שנה ועד לפני 299 מיליון שנה. הקרבון התאפיין בקרחונים, ירידה בגובה פני הים והיווצרות שרשראות הרים (כמו הרי האפלצ'ים בצפון אמריקה והרי הארץ בגרמניה). באמצע התקופה התרחש אירוע הכחדה מינורי של בעלי החיים הימיים. בתור זה היו בכדור הארץ ביצות רחבות ידיים, שהצמחייה העשירה שהורבדה בהן הפכה למרבצי פחם המורכבים ברובם מפחמן (carbon) ומכאן שמו. אבותיהם הראשונים של היונקים התפצלו משאר הזוחלים בתור זה. בארה"ב נהוגה החלוקה של התור לשני פרקי זמן: קרבון פנסילבני וקרבון מיסיסיפי.
תור הפרם [ 298 מיליון עד 251 מליון שנה ]
תור הפרם החל לפני 298 מיליון שנה ונמשך עד לפני 251 מיליון שנה. תור זה בלוח הזמנים הגיאולוגי היה התור האחרון של עידן הפלאוזואיקון. בתור זה כדור הארץ היה היבש ביותר בהשוואה לתורים הקודמים וזה היה גם תור שנשלט על ידי סינפסידים וזוחלים. גם עצי מחט החלו להתפתח ובסופו של דבר השתלטו על השטח היבש. בסוף תור זה הייתה ההכחדה ההמונית השלישית המכונה על ידי פליאונטולוגים רבים "המוות הגדול". כל החיים בעולם, למעט 5%, נכחדו בתור זה.
תור הטריאס [ 250 מיליון עד 200 מליון שנה ]
החל לפני 250 מיליון שנה והסתיים לפני 200 מיליון שנה, הטריאס הוא תור אשר בדרך כלל מחולק לשלושה תתי-תורים עיקריים - טריאס תחתון, טריאס תיכון וטריאס עליון. בתור זה כמעט כל היבשות היו מאוחדות ביבשת-על אחת בשם פנגיאה. שטח רב ממנה, בעיקר בפנים היבשת, היה בעל אקלים מדברי בגלל הריחוק ממי ים החיוניים כמקור מים לגשמים. במהלך תור זה מגוון בעלי חיים שונים החלו להתפתח כולל נותוזאוראים ואיכתיוזאורים. גם כל סוגי הסרטנים והאלמוגים החלו להתרבות. בסוף תור הטריאס חל פיצוץ באבולוצית הזוחלים וגם דינוזאורים החלו להתפתח. עם זאת, ככל שהטמפרטורות על פני כדור הארץ החלו לעלות, התרחשה ההכחדה הגדולה הרביעית - המכונה גם אירוע הכחדת טריאס-יורה. אירוע זה הרג את כל הארכוזאורים, למעט תנינים, וכמעט את כל הדו-חיים הגדולים שהיו קיימים באותה תקופה. הוא גם הרג יותר מ-30% מכל בעלי החיים הימיים.
תור היורה [ 199.6 מיליון עד 145.5 מליון שנה ]
תור היורה החל לפני כ-199.6 מיליון שנה והסתיים לפני כ-145.5 מיליון שנה והוא אחד המוכרים ביותר בלוח הזמנים הגיאולוגי - בין השאר בזכות סרטים כמו פארק היורה. ניתן לחלק את התור הזה לשלושה תתי-תורים העיקריים שלו הכוללים את יורה תחתון, יורה תיכון ויורה עליון. בתור היורה הגיעו הדינוזאורים לשיאם, וביבשה שלטו הזאורופודים הענקיים שהגיעו לאורך של למעלה מ-20 מטר ומשקל של עשרות טונות. תור זה התאפיין באקלים לח יחסית וריבוי של יערות גדולים שסיפקו מזון לזאורופודים. הם כללו בעיקר צמחים כמו שרכאים ענקיים, ציקסאים וסקווים ולא צמחים בעלי פרחים שהופיעו רק מתקופת הקרטיקון. בימים שלטו איכתיוזאורים ופלזיוזאורים ענקיים כמו הליופלרודון ובשמים התעופפו פטרוזאורים ובהמשך גם דינוזאורים מנוצים ואף עופות קדומים כמו הארכאופטריקס. יצורים נוספים היו זוחלים דמויי יונקים וגם היונקים הראשונים כמו הקסטרוקאודה. בסוף תור היורה היה אירוע הכחדה בשם הכחדת יורה-קרטיקון שהמית מספר לא מבוטל של מינים בתור זה. עם זאת, אירוע הכחדה זה אינו נחשב לאחד המרכזיים על ציר הזמן הפרהיסטורי.
תור הקרטיקון [ 145 מיליון עד 66 מליון שנה ]
תור הקרטיקון החל לפני 145 מיליון שנה ונמשך עד לפני 66 מיליון שנה. ניתן לחלק את התור הזה לשני תתי-תורים, קרטיקון תחתון וקרטיקון עליון. הקרטיקון התאפיין באקלים חם ויבש יותר מאשר היורה, ויערות הענק פינו את מקומם לערבות רחבות-ידיים עם צמחייה נמוכה, ובחלק מהאזורים למדבריות. רוב היבשות המרכזיות כבר נפרדו אחת מהשנייה, ובתחילת התור כיסו ימים רדודים חלק מהן (הידוע שבהם הוא הים הפנימי המערבי הרדוד שבמרכז אמריקה הצפונית). בתור זה החלו להתפתח דינוזאורים כמו אאוסטרפטוספונדילוס, קרכרודונטוזאורוס וספינוזאורוס והאיגואנודון הצליח להפיץ את מינו לכל יבשת על פני כדור הארץ ולכן הפך לאחד הדינוזאורים המצליחים ביותר של זמנו. בתור זה התרחש אירוע הכחדת קרטיקון-פלאוגן, המוכר גם כהכחדה הגדולה החמישית והאחרונה. אירוע הכחדה זה הביא קץ לדינוזאורים וגרם להכחדה של 75% מהמינים בעולם.
תור השלישון [ 65 מיליון עד 2.58 מליון שנה ]
תור השלישון החל לפני 65 מיליון שנה והמשיך עד לפני כ-2.58 מיליון שנה. זהו השם המסורתי לשני התורים הראשונים של עידן הקנוזואיקון. השלישון אינו מוכר יותר כיחידת זמן רשמית על ידי גוף התקינה לנושא, הוועדה הבינלאומית לסטרטיגרפיה. ניתן לפרק את השלישון לפלאוקן, לאאוקן, לאוליגוקן, למיוקן ולפליוקן. בתור זה היונקים התפתחו בצורה דרמטית לאחר שהתפתחותם הוגבלה בגלל הזוחלים גדולי הממדים. עם זאת, הם לא היו בעלי החיים היחידים שהתפתחו במהלך תור זה. זה היה גם התור שבו ציפורים, חרקים ורכיכות התפתחו באופן דרמטי.
תור הרביעון [ 2.6 מיליון שנה עד ימינו ]
תור הרביעון הוא התור בלוח הזמנים הגיאולוגי הידוע בעיקר בהתפשטות האנושות ושינויי האקלים. תור זה החל לפני 2.6 מיליון שנה ונמשך עד לימינו. במהלך תור זה קרחונים התקדמו מהקטבים, חצבו קניונים ועמקים ואז נסוגו לאחור. כדור הארץ קפא ואז הפשיר לאחר מכן - כשמפלס הים עולה ויורד עם כל גל. כמה יונקים גדלו לגדלים עצומים ואז פיתחו פרווה רק כדי להיעלם או להיות ניצודים עד להכחדה. בני אדם מתפתחים, מתפשטים על פני כל כדור הארץ ואז מתחילים לשנות את הסביבה - וכתוצאה מכך נוצרים שינויי אקלים. ולמרות שלוקח מיליוני שנים עד שכל הדברים האלה קורים, בלוח הזמנים הגיאולוגי זה רק כהרף עין.
ואם כעת אנחנו מצליחים להבין קצת יותר טוב את שבריר הזמן בו אנו מתעסקים רוב הזמן, אותן 8000 שנות ציוויליזציה המלאות בתעלומות ובחידות שאיננו מצליחים למצוא להן תשובות, אז מהן בכלל ביחס ללוח הזמנים של 4.5 מיליארד השנים של ההסטוריה של כדור הארץ... ורוצים עוד קצת חומר למחשבה? מהי ההסטוריה של כדור הארץ ביחס ל-13.8 מיליארד השנים של ההסטוריה של היקום...
מקורות:
