כתב יד וויניץ' נראה כמציית לחוק זיף. האם ייתכן שזו שפה אמיתית?

בהתייחסות לספרים עתיקים ובלתי ניתנים לפענוח, אין כתב יד שמשתווה למסתורין של כתב יד וויניץ'. הטקסט העתיק הזה, המלא באיורים מוזרים ופנטסטיים של צמחים לא מזוהים וסמלים אסטרולוגיים משונים, סירב להסבר במשך מאות שנים. אך הוא גם תמיד סירב לתרגום מצד כל מי שניסה לפצח אותו.

"מחקרים על כתב יד וויניץ' חשפו כמה רמזים באשר למוצאו", מסביר קיגן ברואר (Keagan Brewer), עמית מחקר במחלקה למדיה, תקשורת, אמנויות יצירתיות, שפה וספרות באוניברסיטת מקוורי, בטור שפרסם עבור The Conversation. "תיארוך פחמן-14 מעניק הסתברות של 95% לכך שעורות בעלי החיים ששימשו להכנת כתב היד נלקחו מחיות שמתו בין השנים 1404 ל-1438. עם זאת, הבעלים הידוע הראשון שלו בוודאות היה מקורב לקיסר האימפריה הרומית הקדושה רודולף השני, שחי בין 1552 ל-1612 - מה שמשאיר יותר ממאה שנים של בעלות חסרה".

"איורים מסוימים (סמלים אסטרולוגיים, עיצוב כתר מסוים וצורת חומות טירה הנקראת 'swallowtail merlon') מצביעים על כך שהכתב נוצר באזורי התרבות הגרמאנית הדרומית או האיטלקית הצפונית". למרות רמזים אלה, וזאת שהטקסט עצמו גם זמין כעת לציבור, איננו קרובים יותר להבנת מה הוא באמת אומר. היו השערות שאולי מדובר במתיחה מתוחכמת. אבל למרות שאיננו יכולים לפענח את הטקסט, עדיין ניתן לנתח אותו מכל כיוון. נמצא כי כתב היד מציית ל"חוק זיף", חוק שנראה שמתקיים בכל שפה מוכרת, גם אם אין לנו מושג למה.

מילים משמשות בתדירות משתנה, כצפוי. למשל, אתם משתמשים יותר במילה "the" מאשר במילים כמו "ecumenical" או "phubbing". אך כאשר מנתחים את תדירות השימוש במילים בטקסטים גדולים, מתגלה כי היא עוקבת מקרוב אחר חוק סטטיסטי מסוים. "לפני כ־80 שנה, ג'ורג' קינגסלי זיף (George Kingsley Zipf) הבחין בתופעה שלפיה תדירות הופעתה של מילה נראית כפונקציה מעריכית של דירוג התדירות שלה, וניתן לנסח זאת כך: f(r) ∝ 𝑟^𝛼, כאשר f היא תדירות המילה, r הוא דירוג התדירות, ו-𝛼 הוא המעריך", מסביר מאמר בנושא.

בפשטות, המילה הנפוצה ביותר בשפה - באנגלית, "the" - מופיעה פי שניים מהמילה השנייה בשכיחותה, פי שלושה מהמילה השלישית, פי ארבעה מהרביעית, וכן הלאה, בהתאם לחוק מעריכי שנמשך לאורך מפתיע של דירוגי תדירות. אתם עשויים לחשוב שזה מאפיין מוזר של השפה האנגלית בלבד, אך לא כך הדבר. חוק זיף נראה כי חל כמעט על כל השפות שנחקרו. בין אם אתם מדברים אנגלית, הינדי, צרפתית, מנדרינית או ספרדית - תדירות השימוש במילים נוטה לרדת בהתאם לדירוג הפופולריות שלהן.

חוק זיף חל על 10 מיליון המילים הראשונות ב-30 שפות שונות בוויקיפדיה.

ומה שמוזר עוד יותר - החוק הזה חל אפילו על שפות שטרם פוענחו. לפי מחקרים, גם המילים המופיעות בכתב יד וויניץ' נראות ככפופות לחוק הזה, כפי שהודגם באופן גרפי על ידי המשתמש realmathtician ברדיט. "מדובר באחד הרמזים החזקים ביותר בתעלומה הזו - העובדה שתדירות המילים בטקסט של כתב יד וויניץ' מצייתת לחוק זיף", מסביר מחקר בנושא, ומוסיף כי התפלגויות של תדירות מול דרגת שכיחות בשפות אנושיות שונות באופן משמעותי מטקסטים אקראיים. לאחר ניתוח הטקסט באמצעות תורת המידע, הגיעו החוקרים למסקנה כי לא סביר שמדובר בהונאה, שכן דבר כזה היה מעבר ליכולות של מתמטיקאים בני התקופה.

"תכונות מדויקות של חוק זיף בשפות אינן נובעות מרצפים אקראיים פשוטים, ולרוב דורשות אינטראקציה בין תהליכים הכפליים ומוסיפיים. יתרה מזאת, חוק זיף התגלה מאות שנים לאחר התאריך המשוער שבו נוצר כתב יד וויניץ'. לכן, פתרונות מוצעים כמו שימוש בשיטות הצפנה מהמאה ה-16, אף שאינם בלתי אפשריים, קשה להניח שיסבירו את נוכחות חוק זיף בטקסט הזה".

"בצורה מעניינת, רשת הקשרים שהפקנו הראתה שמילים קרובות משתפות דפוסים מורפולוגיים דומים, בין אם בקידומות או בסיומות שלהן", מוסיפים החוקרים. "העובדה הזו מרמזת שכל קוד או שפה קיימת שמסתתרת בטקסט של וויניץ' כוללת קשר חזק בין מורפולוגיה למשמעות, בדומה לכתבים שבהם - כמו בסינית או בכתב ההירוגליפי המצרי העתיק - הצורה הגרפית של המילה נגזרת ישירות ממשמעותה".

אם כי זה מרתק, היו כבר טענות רבות לפענוח הטקסט, כאשר חלקן הציעו כי הוא כתוב בשפה טורקית. והאמת היא, שאיננו מבינים את חוק זיף לעומקו. גם טקסטים בודדים, אם הם ארוכים מספיק, ייטו לציית לחוק הזה, כאשר המילה בראש הדירוג מופיעה פי שתיים מהמילה שאחריה וכן הלאה. אפילו צ'ארלס דרווין לא "הצליח להתחמק" מהחוק הזה - ניתוח של ספרו "מוצא המינים" הראה שהוא מתאים לו היטב. למעשה, החוק הזה מופיע בכל מקום.

"שווה להרהר בפלאיות של החוק הזה", נכתב בסקירה על הנושא. "זהו מאפיין לא טריוויאלי של שפה אנושית, שמילים משתנות בשכיחות השימוש שלהן; אפשר היה לצפות שמילים תופענה באותה תדירות. אך בהינתן שמילים כן משתנות בתדירות, לא ברור מדוע הן אמורות לציית לחוק מתמטי מדויק שכזה - ובמיוחד חוק שלא מתייחס כלל למשמעות של המילים".

ישנם הסברים אפשריים רבים לחוק הזה - החל מבעיות סטטיסטיות ועד מגבלות שמוטלות על ידי הזיכרון האנושי ואוצר המילים. ג'ורג' זיף עצמו הציע שהחוק נובע מאיזון בין מאמצים: הדוברים (או הכותבים) מנסים לצמצם את מאמציהם באמצעות שימוש במילים שמופיעות לעיתים קרובות יותר, והמאזינים (או הקוראים) מחפשים בהירות דרך מילים נדירות יותר. הרחבה לכך טוענת שבני אדם מנסים להעביר משמעות ביעילות מקסימלית, ונוטים להשתמש במילים שמעבירות את מירב המידע האפשרי.

השערה נוספת היא שמילים שכיחות נוטות לצבור פופולריות רבה יותר ככל שהשפה מתפתחת ומופצת, מה שיוצר אפקט "כדור שלג". אבל אף אחת מההשערות לא התקבלה כהסבר מוסכם, והגורם מאחורי החוק נותר במידה מסוימת מסתורי. העובדה שכתב יד וויניץ' מציית לחוק הזה? זה כבר מסתורי כפליים.

מקורות:

• קטעים מ- The Voynich manuscript follows Zipf's Law, which is common to almost every natural language in existence מאת: reddit.

• קטעים מ- The Voynich Manuscript Appears To Follow Zipf's Law. Could It Be A Real Language מאת IFLScience שנכתב ע"י: James Felton.

• קטעים מ- Analyzing Voynich Manuscript מאת space.com שנכתב ע"י: Manish Rajkarnikar.