מאת: Andrew Holecek
מקור: High Existence
בודהיסטים טיבטים מודטים בחלומותיהם כבר יותר מאלף שנה. על פי האגדה, כאשר סידהארתה גאוטמה זהר מיד לאחר ההארה שלו אנשים שאלו אותו אם הוא אל, נביא, רישי או קדוש, ולכל אחת מהאפשרויות השיב "לא". מה שהוא אמר בפשטות הוא "אני ער", ותשובתו הפכה לתואר שלו. המילה "בודהה" באה משורש בסנסקריט שפירושו "להתעורר" ומציין את מי שהתעורר מהשינה העמוקה של הבורות. כך מלכתחילה, הבודהיזם היה מחובר באופן אינטימי לשינה מילולית ומטאפורית.
אחת הדרכים להבין את תורתו של בודהה היא שאנחנו למעשה הכי ערים מבחינה רוחנית בשינה עמוקה ללא חלומות והכי ישנים במה שמכונה מציאות ערה. למרבה הצער, רובנו מבינים זאת לגמרי הפוך. תרגול רוחני, והמדיטציות הליליות, יכולים להוביל אותנו לתובנה הזאת.
מדיטציות ליליות
המדיטציות הליליות מתחילות בחלום צלול, המהווה כן שיגור לחקר המרחב הפנימי העמוק של המיינד הלילי. בחלום צלול, אנחנו בהכרה מלאה בתוך החלום ולכן אנחנו יכולים לעשות כמעט כל מה שנרצה בתוכו.
חלימה צלולה היא הבידור הביתי האולטימטיבי. המיינד שלנו הופך לתיאטרון, ואנחנו המפיק, הבמאי, הכותב והשחקן הראשי. נוכל לתסרט את סיפור האהבה המושלם או את ההרפתקה הפרועה ביותר. ניתן להשתמש בחלימה צלולה לפיתרון בעיות, תרגול של מצבים, שיפור ביצועים אתלטיים ועבודה על בעיות פסיכולוגיות. החל מהשולי ועד הנשגב, החלום הצלול מספק קשת של חוויות העוסקות בעיקר בעניינים ארציים ובהגשמה עצמית.
תלמידים של חלימה צלולה עובדים בטכניקה של זיהוי סימני חלום כדרך לעורר צלילות. סימני חלום הם אירועים המתריעים על העובדה שאנחנו חולמים. אם אנחנו רואים את דודנו המת, למשל, זהו סימן די חזק שאנחנו חולמים, כך שנוכל להשתמש במראה של דודנו המת כדי להעיר את עצמנו לעובדה שאנחנו חולמים. עם זאת, חלום צלול לבדו לא יעיר אותנו במובן הרוחני. אם אנחנו פשוט מספקים את הפנטזיות שלנו, חלום צלול הופך לסופר-סמסרה (מונח המתייחס למעגל של גלגול נשמות או לידה מחדש).
כאשר כוונה מעורבת, אפילו ברמה של חלום, נוצרת קארמה. חלומות צלולים אינם ניטרלים מבחינה קארמטית. אם אנחנו רוצים להעמיק, חלום צלול יכול להתפתח ליוגת חלום, ואז זה הופך לתרגול רוחני. בעוד חלומות צלולים יכולים ליצור קארמה שלילית, התרגול הטיבטי הבודהיסטי העתיק של יוגת חלום נועד לטהר אותה. "יוגה" היא זו שרותמת, או מאחדת. יוגת חלום נועדה לאחד אותנו עם היבטים עמוקים יותר של הווייתנו ועוסקת יותר בהתעלות עצמית.
עם יוגת חלום, במקום להשתמש במיינד כמרכז בידור, אנחנו הופכים אותו למעבדה. אנחנו מתנסים במדיטציות חלום ולומדים את המיינד שלנו באמצעות מדיום החלומות. לדוגמא, תרגול אחד של יוגת חלום הוא שינוי האובייקטים בחלום שלנו. אנחנו יכולים להפוך שולחן חלום לפרח או להפוך את הסירה שלנו למכונית. אנחנו יכולים גם להוסיף או להחסיר דברים בחלומות שלנו, או לשנות את גודלם: להרחיב בית לאחוזה ואז לכווץ אותו לבית בובות. למה שנרצה לעשות את זה? טנזין וואנגיאל (Tenzin Wangyal) אומר:
"כמו שניתן לשנות אובייקטים בחלום, כך ניתן לשנות מצבים רגשיים ומגבלות קונספטואליות בחיי הערות. עם החוויה של טבע חלומי וגמיש של חוויה, אנו יכולים להפוך דיכאון לאושר, פחד לאומץ, כעס לאהבה, חוסר תקווה לאמונה, הסחת דעת לנוכחות. ...לאתגר את הגבולות שמגבילים אותנו. מטרתן של פרקטיקות אלה היא לשלב צלילות וגמישות בכל רגע בחיים ולשחרר את הדרך המותנית שלנו של לסדר מציאות, ליצור משמעות, של להיות לכודים באשליה."
תרגול נוסף הוא ליצור חלום מפחיד ואז לעבוד עם הפחד שלנו. אם אנחנו כבר בסיוט ואנחנו הופכים צלולים, נתייחס לפחד שלנו במקום לברוח ממנו. תרגול זה יכול להראות לנו שלא תוכן הסיוט מפחיד אותנו, אלא ההרגל שלנו לתפוס את האירועים כמוצקים ואמיתיים. לגלות שחלומות הם בטוחים - מה שמגיע בעקבות התעוררות לאופי האשליתי שלהם - זה בעצם לגלות שאנחנו לא צריכים לחשוש מהמיינד שלנו. יוגת חלום מראה לנו שהמיינד שלנו בטוח וטוב בבסיסו.
לאחר מכן נוכל לקחת את התובנה הזו ולהביא אותה לחיי היומיום. מצבי סיוט בחיים הופכים להיות רכים יותר וניתן לעבוד איתם יותר כשאנחנו מבינים כי הפיכתם למוחשיים - לטעות ולחשוב שדברים ומחשבות הם כה מוצקים ואמיתיים (עצם ההגדרה של אי-צלילות) - היא אשלייתית מיסודה. יוגת החלום מציעה הזדמנות נפלאה לעבוד עם המיינד שלנו בהקשר הנזיל של חלום ואז לעשות טרנספוזיציה של התובנות מהחלומות ישירות לחיי הערות.
ביוגת חלום, אפשר לערב סימני חלום גם בערות החיים כדי לרמוז לנו את העובדה שלמעשה אנחנו ישנים וחולמים כרגע. לדוגמא, אם אנחנו רואים את העולם כמוצק, מתמשך ועצמאי - ומי מאיתנו לא? - אז אנחנו חולמים. השילוש הלא קדוש הזה הוא מערכת קלאסית של סימני חלום שרומזים לנו את העובדה שאנחנו ישנים בעולם של דואליות.
סימני חלום אלה עוזרים לנו להבין ממה בודהות מתעוררים ולתוך מה הם מתעוררים. הם מתעוררים מראיית העולם כמוצק, מתמשך ועצמאי לראייתו כפתוח, ארעי ובהתהוות מותנית. הם מתעוררים מהאשליה של החומריות ולתוך מציאות חלומית. זו האירוניה של ההתעוררות הרוחנית - אנו מתעוררים להפוך ממה שאנו מחשיבים כהתעוררות רגילה בכל בוקר.
באמצעות תרגול של יוגת חלום אנחנו הופכים לוונאיירונאוט (Oneironaut) רוחני. וונאיירולוגיה (Oneirology) היא חקר החלומות, ווונאיירונאוטים הם אלה שמנווטים בעולם החלומות. בדיוק כמו שאסטרונאוטים חוקרים את החלל החיצוני של הקוסמוס, הוונאיירונאוטים חוקרים את החלל הפנימי של המיינד.
המדע שמאחורי החלימה הצלולה המודרנית היווה ברכה עצומה ליוגת החלום. עם הניתוח המתוחכם של מחזורי חלימה, פרמקולוגיית שינה וגאדג'טים הייטקיים, חוקרי חלום צלול מערביים הרחיבו מאד את הגישה למצבי חלום צלול, ולכן את היכולת לתרגל יוגת חלום (בלי חלומות צלולים אין יוגת חלום). לעיתים קשה להגיע לתוצאות בשיטות אינדוקציה מסורתיות. אבל כשמוסיפים את הטכניקות המודרניות, ניתן לשפר את התוצאות בצורה דרמטית. יוגת חלום עתיקה וחלום צלול מודרני הופכים לשותפי שינה נפלאים.
אם אנחנו רוצים להעמיק עוד יותר, יוגת חלום יכולה להתפתח ליוגת שינה, כאשר בה המודעות מתפשטת לא רק לחלומות אלא גם לשינה עמוקה ללא חלומות. עם יוגת שינה, גופנו עובר למצב שינה אך המיינד נשאר ער. אנחנו צונחים במודע אל הליבה של הווייתנו, המודעות העדינה ביותר ונטולת הצורה. זו מדיטציה מתקדמת ותרגול עתיק יומין בבודהיזם הטיבטי.
עבור רובנו, שינה ללא חלומות היא אנטיתזה למודעות. זה הבלק-אאוט המוחלט. הכלום. אבל עבור יוגי שינה, זו מיני הארה, נחיתה לתוך המיינד שהתעורר, כי זה מצב לא דואלי. המודעות חסרת הצורה של שינה ללא חלומות אינה כלום, אלא לא-כלום (ריקות). אנחנו לא מזהים את זה כשאנחנו נופלים לשינה נטולת חלומות מכיוון שאנחנו כל כך מורגלים להזדהות עם הצורות שעולות במודעות ולא עם המודעות עצמה. אנו מזדהים עם מחשבות, רגשות וצורות מנטליות אחרות, לא עם חוסר צורה. לכן כאשר מצביעים על מודעות חסרת צורה בשינה חסרת חלומות (חסרת צורה), אנו אומרים לעצמנו באופן לא מודע, "זה לא אני, אני לא אף אחד, אני מישהו!" - ומתעלפים.
אנו יכולים ללמוד משהו על הלא-דואליות (Nondualism) של החלל הפנימי העמוק על ידי התבוננות בחלל החיצוני העמוק. תארו לעצמכם שאתם צפים בחלל החיצון, שם זורם אור השמש כל הזמן. אם אין אובייקט שמוצב באור ובחלל הזה, אז למעשה שום דבר לא נראה. הדבר היחיד שאנחנו רואים הוא השחור של החלל החיצון. אנחנו לא רואים את האור. אבל ברגע שאנחנו מכניסים אובייקט לאור הזורם הזה, גם האור וגם האובייקט (דואליות) מופיעים לפתע. הפיזיקאי ארתור זאג'ונק (Arthur Zajonc) מסביר:
"ללא אובייקט שעליו יכול האור ליפול, רואים רק חושך. האור עצמו הוא תמיד בלתי נראה. אנו רואים רק דברים, רק אובייקטים, לא אור."
זה בדיוק אותו הדבר עם החושך של החלל הפנימי העמוק של המיינד שלנו. החליפו את ה"אור" ב"מודעות" בציטוט לעיל כדי לראות כיצד זה חל על המיינד חסר החלומות שלנו.
אור המודעות, תודעת האור הצלולה, זורמת כל הזמן. אך אם אובייקט, במקרה זה, צורת מחשבה, אינו עולה באותו אור וחלל של המיינד, שום דבר לא נראה. זה נתפס כבלק-אאוט מוחלט, וזה בדיוק מה שאנו קולטים בשינה ללא חלומות. בלימודי הלילה ניתן להשוות יוגת שינה ללימודי תואר שני. זה נותן לנו מושג של עד איפה המדיטציות הליליות האלה יכולות להגיע.
יש יעד אחד אחרון של הלילה. יוגת חלום ויוגת שינה יכולות להתפתח עוד יותר ליוגת בארדו (Bardo), כאשר אנחנו משתמשים בחשכת הלילה כדי להתכונן לחשכת המוות. "בארדו" היא מילה טיבטית שמשמעותה "רווח או מצב מעבר", ובמקרה זה היא מתייחסת לרווח בין חיים. אם אתם מאמינים בגלגול נשמות ורוצים לדעת מה לעשות לאחר מותכם, יוגת בארדו היא בשבילכם.
ברמה מסויימת, כל יוגת החלום ויוגת השינה זו הכנה למוות. יש קשר אינטימי בין תהליך ההירדמות, החלימה וההתעוררות, ובין תהליך הגסיסה, המצב לאחר המוות והלידה מחדש. הדלאי לאמה אומר, "אדם מאומן היטב יכול לזהות סדר קפדני בארבעת השלבים של ההירדמות והוא מוכן היטב לוודא סדר מקביל בתהליך הגסיסה". בוקאר רינפוצ'ה (Bokar Rinpoche) מוסיף, "האנרגיה השולטת בכל אלמנט מפסיקה להיות פונקציונלית ונספגת באנרגיה של האלמנט הבא. תהליך זה של ספיגת ארבעת האלמנטים אחד לתוך השני אינו מתרחש רק במוות, אלא קורה בצורה מאד עדינה כאשר אנו נרדמים או כשמחשבה מוסרת מהמיינד שלנו."
איך עושים יוגת חלום
יש צורך בשלושה מרכיבים מרכזיים כדי להתחיל בחלום צלול.
מוטיבציה מוטיבציה חזקה להיות צלול היא קריטית ויוצרת מומנטום (קארמה) הנישא לעולם החלומות. זה כאילו שאנחנו "זורעים" את החלום הצלול, טכניקה שהיא בסיסית לכל רמה של אינדוקצית או אינקובצית חלום. האם קרה שהייתם צריכים לקום מוקדם ולא היה לכם שעון מעורר? על ידי הגדרת כוונה חזקה להתעורר בשעה מסוימת, לעיתים קרובות אנו מתעוררים בשעה הזאת למרות שאין לנו שעון מעורר. באותו אופן, אנו יכולים להגדיר שעון מעורר פנימי שיעיר אותנו בתוך חלומותינו על ידי הגדרת כוונה חזקה.
זיכרון חלומות זיכרון חלומות טוב גם הוא חיוני ומתחיל בנחישות איתנה לזכור את חלומותינו. גם יומן חלומות עוזר. שמרו את היומן ליד המיטה שלכם וכתבו כל קטע מכל חלום. כשאתם מתעוררים, שאלו את עצמכם, "האם חלמתי?" עצמו עיניים ונסו לחזור ולשחזר כל חלק מהחלום. נצלו את הפריים-טיים של החלום, שמתחיל בדרך כלל כשעתיים לפני שאתם מתעוררים. טכניקה מוכחת היא להתעורר שעתיים לפני הזמן הרגיל, להישאר ערים למשך 15 דקות בערך, ואז לחזור לישון מתוך כוונה ש"אני אתעורר בחלומות שלי, אני אזכור את החלומות שלי". טכניקה זו היא אולי השיטה היעילה ביותר להשגת צלילות.
שיטה / טכניקה לבסוף, ישנם הרבה טכניקות אינדוקציה ספציפיות מזרחיות ומערביות, כמו נטילת תוסף גלנטמין (Galantamine) להגברת בהירות החלום, הרכבת משקפי חלום (הרושמים את תנועת העין המהירה (REM) האופיינית למצב החלום ומסמנת לכם שאתם חולמים) ותרגול ויזואליזציה (מדמיינים לוטוס אדום בגרון בזמן שאתם נרדמים). מבחינת הבודהיסטים, אחת השיטות היעילות ביותר היא מדיטציית מיינדפולנס (mindfulness meditation), שמעירה אתכם לתוכן תודעתכם. על ידי כך שתהפכו צלולים (מודעים) לתוכן המיינד שלכם עכשיו, באופן טבעי תהפכו צלולים יותר לתוכן המיינד שלכם במהלך חלומות. מחקרים רבים הראו כי למודטי מיינדפולנס יש חלומות צלולים יותר.
טרנספורמציה מהירה
הסיבה בגללה אולי נרצה לעסוק במדיטציות הליליות הללו היא משום שהן עובדות ישירות עם הלוחות הטקטוניים של החוויה שלנו. כמו שכל פסיכולוג עומק יגיד לכם, לכל מה שנעשה עם התת מודע שלנו יש השלכות עצומות בחיינו המודעים. לתזוזות הקטנות ביותר בלוחות הטקטוניים יש השלכות עצומות על פני השטח. כדור הארץ שלנו יכול לרעוד לעבר הארה במהירות רבה כאשר אנחנו עובדים עם הקרקע של החוויה שלנו.
כשאנחנו מתייחסים למיינד שלנו במדיטציה במהלך היום, אנחנו עובדים בעיקר עם פני השטח של המיינד המודע, הכי ישיר שאליו נוכל להגיע. זאת התחלה. אך רמות מודעות אלה הן הקרנות של שכבות לא-מודעות עמוקות יותר העומדות בבסיס כל חוויית השטח. אם אנו יכולים לעבוד ישירות עם רמות התת מודע הללו, שזו ההזדמנות הנדירה שמספקת יוגת החלום והשינה, אנו עומדים כעת ישירות מול המיינד.
זה דומה לסיבה בגללה היפנוזה יכולה להיות כל כך טרנספורמטיבית. למה שאנחנו עושים "שם למטה" יש השפעה רבה על מה שקורה "כאן למעלה". המדיטציות הליליות הן אפילו יותר טרנספורמטיביות מכיוון שהן מעמיקות יותר. אנחנו לא עובדים רק עם העלים והענפים של עץ הסמסרה (תחום הפסיכולוגיה, ההיפנוזה או שיטות אחרות לעזרה עצמית). אנחנו לא עובדים אפילו עם הגזע (מדיטציה קלאסית). אנחנו עובדים עם השורשים של כל החוויה שלנו. הפכו את השורשים האלה ואתם תהפכו את כל מה שלמעלה.
לדברי טראלג רינפוצ'ה (Traleg Rinpoche), יוגת חלום יכולה לשחרר פוטנציאלים שטרם ניגשו אליהם, ולנצל מאגרי חוכמה שלא נוצלו. הוא מספר סיפורים רבים על מתרגלים ביוגת חלום שהתבגרו דרמטית בלילה אחד. הקרמאפה הראשון (First Karmapa), למשל, הגיע להארה שלו באמצעות יוגת חלום. אנחנו יכולים ללכת לישון מבולבלים ולהתעורר אחרי טרנספורמציה. נמקהאי נורבו רינפוצ'ה (Namkhai Norbu Rinpoche) אומר:
"קל יותר לפתח את הפרקטיקות שלנו בחלום מאשר בשעות היום. בשעות היום אנו מוגבלים על ידי גופנו החומרי, אך בחלום תפקוד המיינד ותודעת החושים שלנו אינם מפריעים. אנחנו יכולים לקבל יותר בהירות. לפיכך ישנן אפשרויות נוספות. [...] אם אדם מיישם תרגול בתוך חלום, זה יעיל פי תשע מאשר כאשר הוא מיושם בחיים ערים."
היוגות הפנימיות של חלום ושינה הן כמעט כמו קיצור דרך להארה - דרך פנימית מהירה. הן עובדות עם היבטים של המיינד שהם המרחק הקצר ביותר ביננו לבין התעוררות. אבל מהיר לא אומר קל. בגלל שזה ישיר יותר, זה גם קשה יותר. ובכל זאת, לדעת על הפוטנציאל לטרנספורמציה מהירה ומתמשכת יכול לעודד אותנו לנקוט בשיטות אלה ולהיצמד אליהן.
המימוש של יוגת החלום
עם יוגה לילית, אנחנו יכולים להביא שינה וחלימה באופן מלא למסלול. למי שעסוק, זה כמו להוסיף משמרת לילה. כבר אין לנו את התירוץ שאין זמן לעשות מדיטציה. יתר על כן, אנחנו יכולים להעביר תובנות מהלילה אל תוך היום טארט'נג טולקו רינפושה (Tarthang Tulku Rinpoche) אומר:
"ניתן להעביר חוויות שאנו צוברים מתרגולים שאנו עושים במהלך זמן החלום שלנו לחווית שעות היום שלנו. למשל, נוכל ללמוד לשנות את הדימויים המפחידים שאנו רואים בחלומותינו לצורות שלוות. באמצעות אותו תהליך אנו יכולים להעביר רגשות שליליים שאנו חשים במהלך היום למודעות מוגברת. כך אנו יכולים להשתמש בחוויות החלומות שלנו כדי לפתח חיים גמישים יותר. בתרגול מתמשך אנו רואים פחות ופחות הבדל בין הערות למצב החלום. החוויות שלנו בחיי הערות הופכות לחיות ומגוונות יותר, תוצאה של מודעות קלה ומעודנת יותר... מודעות מסוג זה, המבוססת על תרגול חלום, יכולה לסייע ביצירת איזון פנימי."
להשיג שליטה על חלום ושינה זה להשיג שליטה על המיינד שלנו. הנקודה האמיתית היא לא לשלוט בחלומות שלנו אלא לשלוט במיינד שלנו. על ידי השגת שליטה במיינד אנחנו הופכים לחסרי פחד בחושך. היוגות בלילה יכולות להאיר ולכן לחסל את הפחד, את הרגש הראשוני של סמסרה.
על ידי כיבוש פחד אנו גם מביסים את התקווה. זו התקווה הנואשת של האגו, ולא השאיפה הבריאה להתעורר לטובת אחרים. תקווה ופחד הם ההורים לשמונת בתי הכלא הארציים (Eight worldly preoccupations), ועם תרגולי הלילה אנו יכולים לברוח מהחומות המגבילות הללו. ללא תקווה להנאה, לרווח, לתהילה ולשבחים, אנחנו כבר לא נשלטים על ידי הפחד מכאב, אובדן, בושה ואשמה. עם התבגרות האיזון הזה, בסופו של דבר אין לנו שום העדפה לסמסרה או נירוואנה - שניהן נראות כאשליה.
יוגת חלום גם מפתחת סידהי (Siddhi) יחסי וגם מוחלט, או כוח רוחני. סידהי יחסי הוא כשיש לנו כוח על העולם; סידהי מוחלט הוא כאשר לעולם אין יותר כוח עלינו. במונחים של סידהי יחסי, מאסטרים שהשלימו יוגת חלום ובאמת רואים את העולם כחלום יכולים לתמרן את העולם הפיזי כאילו הוא כבר לא פיזי.
ניסים קורים כשמתכווננים לאופי הפלאי והאשליתי של המציאות. ישו עשה זאת, בודהה עשה זאת, ומאסטרים מכל מסורת יכולים לעשות זאת. קנפו סולטרים ג'יאמצו רינפושה (Khenpo Tsültrim Gyamtso Rinpoche) אומר,
"אפשר לסמוך על דיווחים כאלה אם אנחנו מבינים שטבעה של סמסרה היא חזות וריקנות בלתי ניתנים להפרדה כמו חלום או אשליה קסומה."
במקרה של סידהי מוחלט, שהוא הרבה יותר חשוב, יוגת חלום חושפת את האופי החלומי של חוויה, ולכן יש לה פחות כוח עלינו. לעולם יש רק את הכוח שאנחנו נותנים לו, כוח שאנחנו מעניקים בלי משים כאשר אנו תופסים דברים כאמיתיים. אם נקפיא את העולם לבטון ופלדה, הסיוט של ההמחשה המוטעית (Reification) יכול לפגוע בנו. זו המשמעות של להיות לא צלול - לתפוס מראות כאמיתיים כשהם לא. אם אנו רואים את העולם כאשליה, זה לא יכול לפגוע בנו באופן מהותי. זו המשמעות של להיות צלול - לחתוך דרך מראות אשליתיים לאמת. כפי שנכתב בספר המתים הטיבטי, "ריקנות אינה יכולה לפגוע בריקנות". כשאנחנו מתעוררים רוחנית, אנחנו מרגישים דברים יותר (כי אנחנו כל כך ערים) אבל הם פחות פוגעים בנו (כי אין במי לפגוע).
מימוש נוסף של יוגת החלום הוא הומור משחרר. לראות דברים כמוצקים, מתמשכים ועצמאיים זו בדיחה כזו. ויוגים של חלום מבינים את זה. כשאנחנו "מתפרקים" מצחוק או "מתפקעים" אחרי בדיחה טובה, התחושה הקלילה הזו נובעת מפרוק או פקיעה של הגישה המוצקה והרצינית שלנו לדברים. ככל שהמבנה יציב יותר, כך הבדיחה גדולה יותר. נרטיב החיים של לראות את הדברים כמוצקים, מתמשכים ועצמאיים מתהפך לפתע על ראשו, וזה קורע. דזוגצ'ן מאסטר לונגצ'נפה (Dzogchen master Longchenpa) אומר:
"מכיוון שהכל אינו אלא חיזיון, מושלם בלהיות מה שזה, בלי שום קשר לטוב או לרע, קבלה או דחייה אתה יכול גם להתפוצץ מצחוק!"
בעוד שהערים מלאי הומור, הם גם מלאי חמלה. דמיינו להיות בחדר מלא במאות אנשים ישנים בזמן שאתם היחידים שערים ומסתובבים. יש אנשים שישנים בשקט ואילו אחרים מתפתלים ונאנקים מסיוט ברור. התגובה הטבעית שלכם, במיוחד אם זה חדר מלא באהובים, תהיה להעיר אותם מתרדמתם ולומר, "תתעוררו! זה פשוט חלום רע". כך מעבירים הערים את חייהם.
יוגת חלום גם מעודדת פשטות. מה הטעם לבזבז את חיינו במרדף אחר חזיונות חלומיים? כשאנחנו כבר לא עסוקים בחזיונות האשליתיים, אנחנו מפסיקים לאחוז בהם. כאשר האחיזה נפסקת, כך גם הסמסרה. סוף המטריאליזם (לראות דברים כמוצקים, מתמשכים ועצמאים) פירושו סוף הצרכנות. לחומר פשוט כבר אין משמעות.
איחוד האנושות
שינה היא גורם מאחד של האנושות. כולם ישנים וחולמים. אחווה ביולוגית זו היא רק הרמה החיצונית של איחוד רוחני עמוק יותר ומצביעה על אחד היתרונות הגדולים ביותר של יוגות הלילה: היכולת שלהם לקשור אותנו לכל היצורים החיים.
כשאנחנו נרדמים, אנו צונחים מתחת לאגו הדואלי, שם הבדל הוא שם נרדף להפרדה, ואפליה, סכסוכים ולוחמה נוצרים על ידי אשליית הנפרדות. אנו מתנתקים זמנית משכבות המיינד השטחיות ומתחברים לטבע המתעורר המשותף שלנו - טבע הבודהה הקולקטיבי שלנו. כפי שטוענים חוקרי החלומות ג'יין גקנבך (Jayne Gackenbach) והארי האנט (Harry Hunt):
"ככל שיורדים עמוק יותר בחור הארנב, כך החוויה הופכת לקולקטיבית יותר."
אולי אנחנו עדיין לא ערים לזה, אבל לכאן אנחנו הולכים כל לילה. בגראונד זירו הזה של ההוויה, בורות מוחלפת בתובנה, ריבוי מוחלף באחדות, והדואליות נמסה שוב אל לא-דואליות. אז בבסיסנו, מתחת לכל שפה, גזע, צבע או אמונה, כולנו אותו דבר.
תרגולי הלילה מובילים אותנו לשדה המאוחד הזה ומעירים אותנו לאוניברסליות של המצב האנושי. כי אתם מבינים, כשאתם הולכים לישון אתם למעשה הולכים לפגוש אותי, וכל ישות חיה אחרת על הפלנטה הזו, ברמה העמוקה ביותר האפשרית. אנחנו הולכים לישון יחד ונחים באותה מיטה מפנקת של המיינד הקדמוני. התפקיד שלנו, כשאנחנו קמים כל בוקר, הוא לא לשכוח את האיחוד הלילי הזה. רומי ניסח זאת כך:
"מעבר לרעיונות של עשייה לא נכונה ועשייה נכונה יש שדה. אפגוש אותך שם. כשהנשמה נשכבת בעשב הזה, העולם מלא מדי מכדי לדבר עליו. רעיונות, שפה, אפילו הביטוי אחד את השני לא הגיוני."
אז בפעם הבאה שתראו אותי, או מישהו אחר, זכרו שנפגשנו בעבר. זכרו שברמה הכי בסיסית של ההוויה, אנחנו עדיין ביחד. הגיע הזמן להתעורר לאמת הזו.
