על פי נתוני איגוד הפחם העולמי (World Coal Association), התהליך האחראי להיווצרות פחם החל לפני 360 עד 290 מיליון שנה. כשלוקחים זאת בחשבון, נראה כי בלתי אפשרי למצוא חפצים אנושיים בתוך חומר קדום זה, אך למרבה הפלא, על פי הדיווחים, פריטים רבים נמצאו במרבצים כאלה, או קבורים בתוך הפחם עצמו או שנמצאו קבורים עמוק בתוך מרבצי פחם שנמצאים במכרות עמוק מתחת לפני האדמה. חפצים שלא במקומם (OOPArt) שנמצאו בפחם ובאבן הם כמה מהממצאים המוזרים ביותר שאין להם כל הסבר המניח את הדעת.
שרשרת הזהב מאילינוי
ב-11 ביוני 1891 דיווח עיתון באילינוי על גילוי יוצא דופן של חפץ מודרני שנמצא מוטמע בגוש פחם שמקורו במכרה בדרום אילינוי, שהסקר הגיאולוגי של מדינת אילינוי קבע כי הוא נוצר לפני 260-220 מיליון שנה, בתקופה מסוימת במהלך תור הקרבון. הדו"ח המוזר שהודפס ב"Morrisonville Times" סיפר כך:
"ממצא מוזר הוצא לאור על ידי גברת ס.וו.קולפ (S.W. Culp) ביום שלישי האחרון בבוקר. כששברה גוש פחם כדי להכניסו למיכל (scuttle), היא גילתה, כשהגוש התפרק, שרשרת זהב קצרה עשויה במיומנות קדומה ומוזרה, באורך עשרה אינץ', מוטבעת בצורה מעגלית."
על פי הדיווח, גברת קולפ חשדה תחילה כי השרשרת בטח הושלכה למיכל הפחם, אך כשהלכה להרים את השרשרת ראתה שלמעשה היא מחוברת לפחם עצמו.
בכתבת החדשות נכתב:
"הרעיון שהשרשרת הושמטה לאחרונה הוכחה מיד כמופרכת, שכן כשגוש הפחם נשבר, הוא התפצל כמעט באמצע, והמיקום המעגלי של השרשרת מיקם את שתי הקצוות זה ליד זה, וכשהגוש נפרד, אמצע השרשרת השתחרר כשכל קצה נשאר מחובר לפחם."
מציאת ממצא אנושי שכזה עם אפשרות שהוא נוצר לפני מאות מיליוני שנים מעלה את השאלות הכי לא סבירות, אם נבחר לקבל כי (1) האובייקט אכן היה ממוקם בתוך הפחם כפי שדווח ולא התגלה פשוט לצידו. ו-(2) העידן הגיאולוגי של הפחם עצמו תוארך במדויק. אם שני גורמים אלה יתגלו כנכונים כפי שהם הופיעו בתחילה, יש לפקפק במקומו של האדם המתורבת בהיסטוריה.
לאלו מכם שלא מודעים לכך, הווצרות הפחם התרחשה לפני זמן רב מאד. לא רק זמן רב מאד... מאד... לפני שהופיע האדם, אלא שזה היה לפני שהופיעו העצים הקשים. באותה תקופה, העצים הקדומים ביותר היו במקרה הטוב עצים רכים, בעוד שחלק הארי של העצים נראה יותר כמו שרכים מגודלים וקני במבוק. פרק זמן זה היה של עולם מים שקט. הייתה יבשת גדולה בשם גונדוונה שהיתה מכוסה בעיקר בקרחונים בחצי הכדור הדרומי. קו המשווה היה אזור שופע ומהביל ומלא בכל מיני צמחים מוקדמים.
סיר הברזל מאוקלהומה
נטען כי סיר ברזל יוצא דופן נמצא בתוך גוש פחם גדול באוקלהומה בשנת 1912, כעת הוא מוחזק ב'מוזיאון הוכחת הבריאה' (Creation Evidence Museum) בגלן רוז (Glen Rose), טקסס. ב-10 בינואר 1949 נשלח תצלום של סיר הברזל לפרנק לואיס מארש (Frank Lewis Marsh) מאוניברסיטת אנדרוס במישיגן, על ידי רוברט נורדלינג (Robert Nordling) שכתב: "ביקרתי במוזיאון של חבר בדרום מיזורי. בין חפציו, היה לו את סיר הברזל המצולם בתמונה המצורפת."
סיר הברזל הוצג במוזיאון פרטי יחד עם התצהיר החתום הבא שערך פרנק ג'. קנווד (Frank J. Kenwood) בסולפור ספרינגס (Sulphur Springs), ארקנסו, ב-27 בנובמבר 1948:
"בזמן שעבדתי בתחנת החשמל העירונית בתומאס, אוקל[הומה], בשנת 1912, נתקלתי בגוש פחם מוצק שהיה גדול מדי לשימוש. שברתי אותו בעזרת פטיש. סיר ברזל זה נפל מהמרכז והותיר את הטביעה או התבנית של הסיר בגוש הפחם. ג'ים סטאל (עובד בחברה) היה עד לשבירת הפחם, וראה את הסיר נופל. עקבתי אחר מקור הפחם וגיליתי שהוא מגיע ממכרות וילברטון, אוקלהומה."
הפחם במכרה וילבורטון הוא בן כ-312 מיליון שנה על פי רוברט א. פיי (Robert O. Fay) מהמכון הגיאולוגי באוקלהומה.
האובייקט נראה כמו מנורה. המנורות הללו בדרך כלל יושבות על שולחן או תלויות בשרשרת על מעמד. שמן, נמזג אל המנורה, ואש קטנה דולקת בקצוות שנראים כמו זרבוביות תה. כיום אנו רואים מנורה מסוג זה לעתים רחוקות. הסגנון והשימוש כבר מזמן מיושנים. סוג זה של מנורה היה פופולרי מאוד בעולם העתיק. גם הרומאים וגם המצרים השתמשו במנורות אלה ורבות מהן מתוארות בגילופים ובתבליטים מאותה תקופה.
פעמון הפליז מוירג'יניה
תגלית פחם מוזרה וחריגה נוספת התגלתה בשנת 1944 על ידי ניוטון ריצ'רד אנדרסון, שהיה אז בן עשר. אנדרסון, שהוטל עליו ללבות את הכבשן בביתו בבוקהאנון (Buckhannon) שבמערב וירג'יניה, ירד ערב אחד למרתף ובחר גוש פחם גדול במיוחד שהניח על האת שלו שהיתה עמוסה כבר. הגוש הגדול התנדנד, נפל על הקרקע והתפצל לשניים כשפגע ברצפה הקשה. מתוך אחד החצאים השבורים בצבץ אובייקט מתכתי דק, הילד הסקרן הניח בצד את הגוש שהכיל את הפריט יוצא הדופן והשליך את שאר הפחם לכבשן.
באמצעות פטיש קרוקט פירק אנדרסון את גוש הפחם הביטומני שנכרה במחוז אופשור (Upshur) לא הרחק מביתו, וחילץ את מה שנראה כפעמון פליז מעוטר קטן עם ענבל ברזל, לפני שניקה אותו עם חומצה ומברשת קרצוף. שוב, הפחם מהמכרה המסוים הזה אמור להיות בן יותר מ-300 מיליון שנה.
הפעמון נבדק באמצעות ניתוח אקטיבצית נויטרונים (NAA), תהליך גרעיני המשמש לקביעת ריכוזי היסודות בחומרים שונים, והתוצאות גילו תערובת יוצאת דופן של מתכות שכללו נחושת, בדיל, יוד, אבץ וסלניום והוכיחו כי היא היתה שונה מכל סגסוגות מודרנית ידועה. על מנת לאמת את טענותיו ניוטון אנדרסון ניגש בשנת 2007 לבדיקת פוליגרף אותה עבר בקלות.
ניתוח הפעמון
בטח הבחנתם במבנה הכללי של האובייקט הזה. שימו לב שידית האחיזה של הפעמון אינה תואמת לזו של ידית עכשווית. במקום זאת, היא קטנה בהרבה. ניתן להניח כי ידית האחיזה תואמת לזו של יד המשתמש, מה שתומך בטענה שמדובר בהומניואיד או יצור אחר בגודל זעיר, כזה שכנראה לא היה גבוה בהרבה מגובה מטר. כך שניתן להניח שהמשתמש בפעמון היה קטן והיו לו ידיים קטנות.
הדמות שעל גבי הפעמון שגילה אנדרסון דומה להפליא לזו של האלוהות ההינדית גארודה, המוצבת בדרך כלל על גבי פעמוני גאנטה (Ghanta) המשמשים בפולחן הודי, טיבטי ונפאלי. פעמונים אלה עשויים בדרך כלל מפליז ומעוטרים בדרך כלל בדמות. הדמות המכונפת הן בפעמון של אנדרסון והן בפעמון נפאלי חושפות עיצוב מדורג עם ידית מצולעת ודמות על פלטפורמה המתפללת במצב כריעה. זה האחרון קוטלג כשמקורו אי שם בין המאה ה-18 וה-19.
האם החפץ החריג שהתגלה בגוש פחם עשוי לחשוף את נוכחותה של השפעה וודית בצפון אמריקה לפני מאות מיליוני שנים? זה אולי נראה בלתי סביר לחלוטין עקב המסגרת הנוקשה של המחשבה הדרוויניסטית, אך הספרות הוודית מסונכרנת עם לוחות זמנים כאלה המשתרעים אל העת העתיקה הקדמונית.
חפצים שלא במקומם במכרות
הדוגמאות הבאות של חפצים שלא במקומם חושפות קירות מעשה ידי אדם שנמצאו על פי הדיווחים עמוק בתוך מכרות פחם, שם ראיות לייצור אנושי פשוט לא צריכות להימצא.
וו. וו. מק'ורמיק (W.W. McCormick) מאבילין (Albilene) טקסס, שמר מסמך המתעד את אזכור סבו בנוגע לקיר אבן שנחשף בעת כריית פחם. במסמך נכתב:
"בשנת 1928 אני, אטלס אלמון מתיס (Atlas Almon Mathis), עבדתי במכרה פחם מס' 5, שנמצא שני מייל מצפון להאוונר (Heavener), אוקלהומה. זה היה מכרה פיר והם אמרו לנו שהוא בעומק שני מייל."
זה היה ב'חדר 24' של המכרה הזה באחד הערבים שבו מתיס פיצץ פחם באמצעות חומר נפץ וגילה הוכחה פיזית לפעילות תרבותית עתיקה מתחת לפני הקרקע. מתיס המשיך וכתב:
"למחרת בבוקר היו מונחים בחדר מספר בלוקים מבטון. הבלוקים הללו היו קוביות בגודל 12 אינץ' והם היו כל כך חלקים ומלוטשים מבחוץ, שכל ששת הצדדים יכלו לשמש כמראות."
אם הפחם היה מתקופת הקרבון, כפי שאפשר היה לצפות, פירוש הדבר שהקיר מתוארך לפחות 286 מיליון שנה לאחור."
סיפור נוסף על קיר במכרה פחם דווח על ידי הסופר והאסטרונום מוריס ק. ג'סופ (Morris K. Jessup):
"מדווח שג'יימס פרסונס (James Parsons) ושני בניו חשפו קיר צפחה במכרה פחם בהמונדוויל (Hammondsville), אוהיו, בשנת 1868. זה היה קיר גדול וחלק, שנחשף כאשר מסה גדולה של פחם נפלה ממנו, ועל פניו היו מגולפות, בתבליט מודגש, כמה שורות של הירוגליפים."
(Jessup, M.K. - The Case for the UFO. Garland, Texas, Uaro Manufacturing Company, 1973)
פטיש 'לונדון' מטקסס
"החפץ הלונדוני" השנוי במחלוקת זכה לפופולריות בשנים האחרונות בעקבות הצגתו בתערוכת חפצים חריגים בשנת 2000. הפטיש הוא דוגמה מושלמת לאופיין החריג של כמה תגליות ארכיאולוגיות. מצד אחד מוצג בפנינו פטיש, בעל עיצוב אנושי ברור, בעוד שמצד שני, הוא מוטמע באבן המצויה באזור שנוצר בעיקר מסלע מתקופת הקרטיקון (לפני 145 מליון שנה עד 66 מליון שנה).
האבן נמצאה ביוני 1934 כשהיא יושבת על מדף סלע סמוך למפל ליד לונדון (London), טקסס. האתר הוא חלק מאזור גיאוגרפי גדול הנקרא רמת אדוארדס (Edwards Plateau), המורכב בעיקר מסלע מתקופת הקרטיקון.
לאחרונה נערכה בדיקת תיארוך פחמן-14 בדגימת עץ שהוסרה מתוך ידית הפטיש. התוצאות הראו תיארוך לא חד משמעי שנע בין ההווה לבין לפני 700 שנה לאחור. אבן החול שבתוכה הוטמע הפטיש תוארכה על ידי ד"ר א. וו. מד (DR. A. W. Med) מהמרכז הבריטי למחקר גיאולוגי. הפטיש זהה לפטישי כורים של מהמאה ה-19 שהיו נפוצים באמריקה.
עד מהרה ציין חוקר הגיאולוג ה-NCSE ג'ון קול (John Cole) כי מינרלים שהתפרקו משכבות קדומות יכולים להתקשות סביב אובייקט עכשווי, מה שגורם לו להראות מרשים למישהו שאינו מכיר תהליכים גיאולוגיים. כך הוא אמר:
"האבן אמיתית והיא נראית מרשימה למישהו שלא מכיר תהליכים גיאולוגיים. איך יכול חפץ מודרני להיות מוטמע בסלע אורדוביקי? התשובה היא שההתגבשות עצמה אינה אורדוביקית. מינרלים בתמיסה יכולים להתקשות סביב אובייקט פולשני שנפל בסדק או שפשוט הושאר על הקרקע אם סלע המקור (במקרה זה, לפי הדיווחים אורדוביקי) הוא מסיס כימית."
(Cole, 1985)
אז במקרה זה יש הסבר המניח את הדעת, או שלא...?
ההקשר הרחב יותר
אם מסופר כסיפור בודד, ניתן אולי, ובצדק, להתעלם מסיפור על חפץ מודרני שנמצא בשכבה קדומה, אך יש להתייחס לאזכורים אלה כחלק מהקשר רחב יותר.
ב-22 ביוני 1844 הופיע דיווח מוזר ב-"London Times", שהזכיר את הגילוי המוזר של חפץ מזהב באבן קדומה מתור הקרבון המתוארכת בין 320 ל-360 מיליון שנה לאחור. הדיווח בעיתון סיפר כך:
"לפני כמה ימים, כאשר מספר עובדים עסקו בחציבת סלע קרוב לטוויד (Tweed), כרבע מייל מתחת לטחנת רתרפורד (Rutherford-mill), התגלה חוט זהב מוטבע באבן בעומק שמונה רגל."
שמונה שנים מאוחר יותר, ב-5 ביוני 1852, צץ דיווח יוצא דופן נוסף שהופיע הפעם במגזין 'Scientific American':
"שריד של עידן שחלף - לפני כמה ימים בוצע פיצוץ רב עוצמה בסלע ב'מיטינג האוס היל' (Meeting House Hill) , בדורצ'סטר (Dorchester), מדרום לבית הישיבות של הכומר מר הול (Rev. Mr. Hall). הפיצוץ העיף מסה עצומה של סלע, כמה מהחלקים במשקל של כמה טונות, ופיזר שברים לכל עבר. בין השברים נמצא כלי מתכתי בשני חלקים, שהתפרק ע"י פיצוץ. בהרכבת שני החלקים נוצר כלי דמוי פעמון... בצד השני יש שש דמויות של פרח, או זר, משובצות יפה בכסף טהור, ומסביב לחלק התחתון של הכלי יש גפן, או עטרה, גם כן משובצת בכסף... חפץ מסקרן ובלתי ידוע זה, פוצץ מהאבן המוצקה (Puddingstone), 15 רגל מתחת לפני השטח... העניין ראוי לחקירה, מכיוון שאין כל תרמית במקרה."
מכונה כעת סיר הדורצ'סטר (Dorchester Pot), הכלי בצורת פעמון, שרבים תיארו כאגרטל, אך ככל הנראה הוא מחזיק מקטרות או פמוט, הוא בגובה 11 ס"מ בקוטר של 16 ס"מ בבסיס ו-6 ס"מ בחלקו העליון, ובעובי של כ-3 מ"מ.
המחבר האיטלקי ביאג'יו קטאלאנו (Biagio Catalano) ציין כי 'האגרטל' הוא כמעט זהה במראהו ובסגנונו למחזיק מקטרות הודי אשר שוכן במוזיאון CSMVS במומביי, הודו. הדמיון בין סיר דורצ'סטר לחפץ ההודי כה בולט, שאיכשהו חייב להתקיים קשר בין היצרנים של שניהם. עם זאת, זה עדיין נשאר מסתורי ובלתי סביר למצוא שריד מהמזרח תחת פני האדמה באמריקה במהלך המאה ה-19.
האבן, המכונה כיום "קונגלומרט רוקסברי" (Roxbury Conglomerate), היא מעידן הפרקמבריון, על פי מפת סקר גיאולוגי אמריקאית עדכנית של אזור בוסטון-דורצ'סטר, שתיארך את האבן שהכילה לכאורה את הכלי דמוי האגרטל לגיל של 600 מיליון שנה.
סיכום
אין ספק כי הממצאים שהוצגו במאמר הם חפצים שלא במקומם, אובייקטים שלא ניתן להסביר באמצעות הבנתנו הנוכחית את ההיסטוריה, המדע או האנושות. זה מציב אותנו בפני מספר אפשרויות לא נוחות, ויש לקחת בחשבון אחת או יותר מהאפשרויות הבאות:
הדרך בה אנו מתארכים דברים שגויה.
הבנתנו את ההיסטוריה והאבולוציה שגויה.
ההנחות שלנו לגבי האנושות והטכנולוגיה שגויות.
ההנחה שהאדם הוא החיים האינטליגנטים הראשונים והיחידים בכדור הארץ שגויה.
אולי יש פתרונות אחרים. פתרונות אחרים אלה גורמים לנו להטיל ספק בכל מה שאנחנו יודעים, או חושבים שאנחנו יודעים.
האם מסע בזמן אפשרי?
מה לגבי נסיעה ממדית, ונדידה חוצת-ממדים?
עכשיו, יש תמיד תיאוריות שעשויות להקל במקצת על כמה מהרעיונות הללו. למשל, אנו עשויים להאמין כי חוצנים העבירו חיים אינטליגנטים לא מקומיים בכדי לאכלס את כדור הארץ. אך לא משנה אילו תיאוריות מציגים בפנינו, עלינו להתמודד עם העובדה שהעולם, כפי שאנו מצפים שיהיה, הוא כנראה דבר אחר לגמרי.
מקורות:
