לא כולם מכירים את השם תל צף, אתר ארכאולוגי פרהיסטורי הממוקם בעמק הירדן, ליד טירת צבי. כעת הם עשויים להכיר, מכיוון שכ-150 חותמי חימר, שמתוארכים כ-7,000 שנה לאחור, נמצאו בחפירה שנערכה ע"י ארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית בירושלים. במחקר שהתפרסם ב'לבנט' ('Levant') בחודש שעבר, נמצא כי מטרת החותמים היא רב תכליתית - חתימה על משלוחים היא אחד התפקידים העיקריים.
שטח האתר כ-50 דונם והוא ממוקם על גבעה טבעית נמוכה הבולטת מעט מעל פני השטח ומעל השדה המקיף אותה. חלקו העליון של רצף השכבות באתר (שעוביין המרבי קרוב לשלושה מטרים) מתוארך לפרק הזמן שבין 7,200 ל-6,700 שנים לפני זמננו. פרק זמן זה משויך לתקופת המעבר שבין התקופה הנאוליתית הקרמית/כלקוליתית הקדומה לבין הופעת יישובי התקופה הכלקוליתית המאוחרת לפני כ-6,500 שנים.
מלבד פריטי חרס וחימר אחרים, חותם אחד ריתק את קבוצת הארכיאולוגיה, שכן בניגוד לממצאים האחרים שהיו פשוטים וללא הטבעות, הוא היה חותם שעליו היו שתי צורות גיאומטריות מובהקות, לפי ה"ג'רוזלם פוסט". הוא היה חלק מכלי שהיתה לו יכולת לחתום דפוסים על חומרים רכים יותר כמו חימר או שעווה, במטרה לחתום את האובייקט.
הוא שימש גם לחיתום מכתבים כדי למנוע מאחרים לקרוא את תוכנם. למעשה, זו התגלית הראשונה מסוגה שהראתה לארכיאולוגים כי ניתן היה להשתמש בחותמי חרס לסימון משלוחים, חתימת דלתות אסמים או ממגורות, והוא פעל כמנגנון נעילה טרום היסטורי. חותם שבור היה באופן טבעי מעיד שמישהו עבר באסם או נכנס ללא אישור. "גם היום משתמשים בסוגים דומים של נעילה למניעת חבלה וגניבה", הסביר פרופ' יוסף גרפינקל, המחבר הראשי של המחקר. "מתברר שכבר לפני 7,000 שנה זה היה בשימוש של בעלי אדמות ומנהלים מקומיים כדי להגן על רכושם."
בימי קדם, חותמים אלה נקראו בלטינית בולה (bullae). בגלל האקלים היבש של עמק בית שאן, החותם השתמר היטב, עם קווים סימטריים מסודרים ברוחב של סנטימטר. הימצאותם של שני דפוסים מעידה על מעורבותם של יותר מאדם אחד בעסקה, זהו החותם העתיק ביותר שהתגלה באזור.
עם זאת, הוא לא היה מהאזור - כנראה שמקורו של החותם נמצא במרחק של 10 ק"מ משם. "אך הוא יכול היה להגיע ממקום רחוק עוד יותר, בהתחשב בכך שמצאנו עדויות למסחר עם אזורים כמו מסופוטמיה, קווקז ומצרים", ציין גרפינקל. ממצאים אחרים כוללים חפצי מתכת וכלי חרס שבוודאות לא היו מקומיים.
ב-LiveScience מדווחים כי באזור נמצאו חותמי חרס שראשיתם לפני 8,500 שנה, אך לאף אחד מהם לא היתה הטבעה. זה מצביע על שימוש ארוך שנים בחימר באזור העמק הרחב יותר, דבר שחלק זה של חצי האי ערב ידוע בו היטב. חותם מסוים זה קיים מלפני הכתב, בניגוד לחותמים חדשים יותר כמו אלה מלפני 2600 שנה שנמצאו במקדש שלמה בירושלים, המכילים שמות ודמויות מקראיות לפעמים.
המסקנות האחרות של צוות המחקר מצביעות על גודל הכפר של תל צף, בהתבסס על כמות הראיות העצומה. "תל צף היה כפר גדול ומשגשג", אמר גרפינקל. "גילינו בתים בגודל של 100-200 מ"ר, חצרות גדולות וממגורות שיכולות היו להכיל בין 3 ל-30 טון של תבואה או תוצרת חקלאית אחרת. זה לא יאומן בהתחשב בכך ש-1.5 טון דגנים הספיקו כדי להאכיל משפחה למשך שנה אחת". כל חברה שהיתה יכולה לייצר עודפים, במיוחד חקלאיים, מתאימה להגדרה של חברה 'מפותחת' במונחים היסטוריים.
מספרן הרב של הממגורות והגדלים השונים שלהן מצביעים על קנה מידה גדול של אגירה שלא היה ידוע עד כה. הקשר בין הממגורות למבנה הראשי של בתי החצר מעורר שאלות רבות, שעליהן הפרויקט בתל צף ינסה לענות. שש קבורות נמצאו בתל צף, מתוכן ארבע מהתקופה הכלקוליתית התיכונה (שתיים זוהו כשייכות לפעילות מאוחרת באתר). ארבע הקבורות כוללות שני ילדים ושני בוגרים, כולם בהקשר לממגורות. באחת הקבורות נמצאה אישה, עם מחרוזת בעלת 1668 חרוזים העשויים מקליפות ביצת יען שהונחה על האגן שלה. מעל הקבורה הונח מרצע נחושת, המהווה את ממצא המתכת הקדום ביותר במזרח התיכון. אנליזות שפורסמו בתחילת העשור השני של המאה ה-21 הציעו שבהסתמך על הרכב הנחושת מקורו של המרצע כנראה מאזור הקווקז.
יתכן שתל צף היה מרכז מסחר אזורי, ביתה של קהילה עשירה של משפחות, שקיימה קשרים ורשת מסחר עם אזורים רחוקים (בתקופה בה היה קשה במיוחד ליצור קשרים כאלה). "אין שום אתר פרהיסטורי בשום מקום במזרח התיכון החושף עדויות למסחר למרחקים ארוכים כאלה בפריטים אקזוטיים כמו אלה שמצאנו באתר המסוים הזה". עם זאת, הוא מזהיר שלא לקפוץ עדיין למסקנות בדבר קשרי מסחר.
יתכן גם שתל צף היתה רשות אזורית כלשהי שקיימה מערכת אדמיניסטרטיבית לניהול וארגון התוצרת החקלאית, מכיוון שכפרים ואתרים אחרים מאותה תקופה אינם מצביעים על שום עדות של התקיימות עם מאפיינים דומים. לא יהיה זה הוגן לטעון כי אתר זה מצביע על התפתחות חברתית ניכרת, ששרתה את הקהילות המקומיות באזור, ואת אלה שעברו במקום. "אנו מקווים כי המשך החפירות בתל צף ובמקומות אחרים מאותה תקופה יביא ראיות נוספות שיעזרו לנו להבין את השפעתה של רשות אזורית בדרום לבנט", סיכם גרפינקל.
מקורות:
