פועלי בניין חפרו במקרה עץ בן 40,000 שנה שייתן למדענים תובנה לגבי מה יקרה כאשר הקטבים המגנטיים של כדור הארץ יתהפכו, מה שהם כבר מתחילים לעשות.
כל 200,000 עד 300,000 שנים, הקוטב המגנטי הצפוני והדרומי של כדור הארץ מחליפים מקומות, אירוע שחושף את כדור הארץ לקרינת שמש וחופף לאירועי הכחדה גדולים. כבר מזמן עברנו את המועד הצפוי של הרפתקה כזו, כשהיפוך הקטבים האחרון התרחש לפני 780,000 שנה. בשנת 2023, נאס"א הזהירה כי "הקוטב הצפוני" המגנטי דוהר 50 ק"מ בשנה לכיוון רוסיה, ומאותת על תחילתו של היפוך קטבים מלא.
הגילוי של עץ שחי 1,500 שנה בדיוק באותה תקופה של כמעט היפוך קטבים לפני 42,000 שנה יעניק כעת לקלימטולוגים תובנה חדשה כיצד בדיוק זה ייראה. העץ העתיק נמצא קבור מתחת ל-8 מטר של אדמה על ידי פועלי בניין שהרחיבו מפעל אנרגיה גיאותרמית בניו זילנד.
עץ קאורי הביצה (Swamp kauri) נשמר כאילו היה בביצה, למרות שלא היה. זה אחד העצים העתיקים ביותר שנמצאו אי פעם. באורך 20 מטר ו-2.5 מטר רוחב, הפחמן הרדיואקטיבי בטבעות העץ מספק תיעוד מלא של כמעט היפוך השדות המגנטיים של כדור הארץ שקרה במהלך חייו של העץ.
"חושבים שהשדה המגנטי של כדור הארץ נוצר על ידי הברזל בליבת כדור הארץ", מדווח ניוזוויק. "כשהיא נעה, היא מייצרת זרמים חשמליים שנמשכים רחוק אל החלל. השדה המגנטי פועל כמחסום, מגן על כדור הארץ מפני רוח השמש... כשהשדה המגנטי מתהפך - או מנסה להתהפך - הוא הופך חלש יותר, מה שמוביל ליותר קרינה מהשמש שעוברת".
"אין דבר כזה בשום מקום בעולם", אמר אלן הוג, מאוניברסיטת וואיקאטו בניו זילנד. "אנחנו נמפה את השינויים האלה בצורה הרבה יותר מדויקת באמצעות טבעות העץ".
אמנם עשויות לחלוף כמה אלפי שנים עד שהקטבים יתהפכו לחלוטין, אך מסעם לצד השני עלול לגרום בינתיים לכאוס, כאשר קווי השדה המגנטי חוצים ומתערבלים, ומחלישים את יכולתם להגן עלינו מקרינת השמש. והם בתנועה כבר 3000 שנה.
מדענים מתאמצים ליצור מודלים כדי לקבוע איך זה ייראה ברמה המעשית. העץ הזה יעזור להם לעשות את זה. "ככל שהמגן המגנטי של כדור הארץ נכשל, כך גם הלוויינים שלו נכשלים", כותב ג'ונתן אוקלהן, עיתונאי חלל של Phys.org.
"ראשית, לווייני התקשורת שלנו במסלולים הגבוהים ביותר יורדים. בשלב הבא, אסטרונאוטים במסלול נמוך סביב כדור הארץ כבר לא יכולים להתקשר הביתה. ולבסוף, קרניים קוסמיות מתחילות להפציץ כל אדם על פני כדור הארץ. זו אפשרות שנתחיל להתמודד איתה לא במיליון השנים הקרובות, לא באלף הבאות, אלא במאה הקרובות".
מקורות:
