- מאמר מתורגם מתוך סרטון של Praveen Mohan -
בהודו ניתן למצוא פסלים רבים של אדריכל הינדי קדום בשם וישוואקארמן (Vishvakarman), אך מה שאנו יודעים עליו כנראה לא ממש מדויק. בפסל המופיע בתמונה, בן 900 שנה, ניתן לראות את וישוואקארמן עם כמה ראשים ואוחז בכלי נשק שונים - זהו ההסבר הסטנדרטי שאנו מקבלים. אך זה לגמרי לא נכון. אם יש לו כמה ראשים, אז איך זה שהראש המרכזי נראה מבוגר בעוד ששני הראשים האחרים מציגים פנים צעירות יותר? והנשק מצד שמאל, זהו לא כלי נשק, הראש שלידו בעצם מסתכל אל תוך המכשיר הזה.
מי זה וישוואקארמן? על פי טקסטים הינדים עתיקים, וישוואקארמן היה האדריכל שבנה מקדשים עתיקים וערים מדהימות, כמו דוואראקה (Dwaraka), במושלמות מטורפת. אדריכל לא צריך כלי נשק, אז מהו המכשיר הזה שהוא מסתכל לתוכו? הוא משתמש בתאודוליט (theodolite).
מה זה תיאודוליט?
האם תהיתם פעם מדוע אנו רואים מהנדסים עומדים ומביטים את תוך משהו? זהו תיאודוליט, זה דומה לטלסקופ קטן. ראו את הדמיון הברור של התיאודוליט המודרני וכיצד המהנדס מסתכל דרכו לתיאודוליט הקדום ואיך הפנים הללו מסתכלות דרכו. זו התאמה מושלמת. אבל מה המטרה של תיאודוליט? הוא משמש למדידה שמוודאת שהשטח שטוח לחלוטין או מפולס אופקית לפני תחילת הבנייה. ברוב השטחים קיימים הפרשי גובה שצריך לפלס, ואיך מפלסים? בקצה האחד של השטח מוצב התאודוליט ובקצה השני מוצב מוט פילוס שעליו סימונים. זה בדיוק מה שאנחנו רואים ביד שבצד ימין של הפסל.
זה מוט הפילוס, כמובן שהסימונים נעלמו עקב שחיקה, אך ניתן להבחין בהם בפסלים אחרים של וישוואקארמן. לדוגמא בפסל בצד ימין בתמונה שלמטה - ממקדש השמש במודהרה (Sun Temple, Modhera), שנבנה לפני כ-1000 שנה. גם פסלים אחרים מציגים סימונים ברורים, זה ברור שווישווקארמן מחזיק במוט פילוס ובתיאדוליט כדי לבדוק את אתרי הבנייה. בתמונה מצד שמאל ניתן לראות פסל נוסף בו הוא מחזיק בבירור מוט פילוס ביד אחת ותאודוליט ביד השנייה.
אם מסתכלים על מקדשים עתיקים, אחד הדברים שאנחנו מתפעלים מהם הוא כיצד הם הצליחו לפלס את השטח בצורה כל כך מושלמת לפני שהם התחילו בבנייה. אפילו בפסגות ההרים הם הצליחו ליצור שטחים מפולסים לחלוטין ואז לבנות מקדשים. כעת ניתן להבין היטב כיצד השיגו זאת. הפסלים הקדומים מציגים את הפרטים בצורה די ברורה, זה לא אל רב ראשים, אלה מספר אנשים שעובדים יחד באותו אתר, אחד מסתכל דרך התיאודוליט, השני אחראי על מוט הפילוס והמבוגר עם הזקן הוא המפקח. הנה פסל נוסף, בן 1000 שנה, המציג את אותה איקונוגרפיה עם שני בחורים צעירים יותר המחזיקים באותם מכשירים והבחור המבוגר באמצע, זה די ברור איך פיסלו את וישוואקארמן.
זה מעניין כי תמיד חשבו שוישוואקארמן היה אדם אחד, אבל אולי זה בעצם צוות מהנדסים קדומים, בדיוק כמו שצוות מהנדסים עובד היום באתר בנייה. קיימים שילובי פרצופים שונים במקדשים הקדומים, לפעמים כל הפרצופים צעירים, לפעמים כל הפרצופים מבוגרים ולפעמים זה שילוב של צעירים ומבוגרים.
אז כך וישוואקארמן הגיע לפילוס אופקי מושלם, על ציר ה- X. אך כיצד הם השיגו פילוס אנכי, על ציר ה-Y?
כאשר בוחנים מבנים הודים עתיקים, זה מדהים איך לעולם לא רואים מונומנטים מוטים, אין לקירות המקדשים שום הטיה, אלא אם כן הבונים רצו הטיה או מדרון. הזוויות נבנו בצורה מושלמת. במה אנו משתמשים כיום בכדי למדוד פילוס אנכי? המכשיר נקרא משקולת אנך (Plumb bob), יש לו צורה של כובע, שחציו האחד כמו נורה וחציו השני בעל קצה מחודד. זה בדיוק מה שאנחנו מוצאים בידו של וישוואקארמן.
קיימים פסלים רבים כאלה בכל רחבי הודו ומה שהוא מחזיק נראה בדיוק כמו משקולת אנך. ומה שמפתיע עוד יותר, היום יש לנו משקולות אנך בהם ניתן ללחוץ על כפתור באצבע אחת והמיתר יוצא, נראה שבימי קדם השתמשו באותו מנגנון, התבוננו בפסל, מדוע מוצגת אצבע אחת במקום מאד ספציפי? חלק יטענו שהמכשיר הזה הוא רק מיכל מים או כלי בסיסי אחר, אם כן, מדוע הוא משתמש רק באצבע אחת? פרט זה אינו מוצג בפסל אחד בלבד אלא בפסלים רבים בהם נראה בבירור שהוא משתמש באצבע אחת, כפי שאנו לוחצים על הכפתור היום.
ואם מסתכלים על המכשיר הנוסף בו הוא אוחז באותה יד, זהו פשוט צילינדר ארוך שנכנס לאדמה. זהו דוגם קרקע, הבוחן את חוזק ואופי האדמה לפני שמתחילים בבנייה. כיום אנו משתמשים בדוגם קרקע שהוא בדיוק כזה, צילינדר ארוך שנכנס אל תוך האדמה כדי שנוכל לדגום את הקרקע. קיימות עדויות ארכיאולוגיות שהשתמשו בדגימות קרקע לבנייה כבר לפני 1000 שנה. לדוגמא, נמצאו עדויות לכך שמקדש בריהאדיסוורה (Brihadeeswara) בטנג'אוור (Tanjavur) הוקם לאחר שנעשו בדיקות קרקע נרחבות באיזורים שונים והמיקום הספציפי נבחר כי האדמה בו הייתה טובה לבנייה.
בידו השנייה, אנו יכולים לראות מאלה או שרשרת חרוזים ששימשה לחישוב גאומטריה קדושה באמצעות המספר 108.
במספר 108 נעשה שימוש רב בארכיטקטורה ההודית. למספר הזה חשיבות רבה בהודו, ניתן ללמוד זאת בסרטון אחר של פרווין.
עד כאן ראינו את כלי התכנון לפני הבניה, אך מה עם הבנייה עצמה? כיצד בנו את המבנים הבלתי אפשריים האלה?
התשובה נעוצה במה שיש לוישוואקארמן בידו הנוספת, הוא אוחז בכלי מוזר שנראה מאד מתקדם וזוהי כנראה טכנולוגיה מתקדמת שלנו אין עדיין.
חשבו על המוח האנושי שלנו, אנחנו מסוגלים לזהות שמדובר בתיאודוליט קדום מכיוון שהמצאנו מחדש את התיאודוליט בעידן המודרני. אחרת, היינו חושבים שזה רק להב או משהו כזה. אנו יכולים רק להבין את מה שכבר ראינו, כך שאם עדיין לא המצאנו מכשיר מתקדם כזה לא נוכל להבין אותו, יתכן ובעתיד, כשמישהו יצור מכשיר כזה, אז נוכל לזהות מה זה באמת.
בעוד שפסלים מסוימים מציגים את המכשיר הזה עם פיתולים וקימורים, בפסלים אחרים הוא מוצג מחזיק מכשיר דמוי כיפה, אך באופן מוזר, כמעט בכל המכשירים האלה המוט התחתון מפוצל, אין בהם מוט אחד אלא מוט מפוצל לשניים הדומה לקולן. אנחנו רק מתחילים להבין את כוחו של רטט וצליל, היתכן כי הבונים הקדומים היו הרבה יותר מתקדמים מאיתנו והשתמשו במכשירי תהודה? האם הם הצליחו לעבוד עם צלילים ורטטים ולבנות את המקדשים יוצאי הדופן האלה?
קשה מאוד להפריד בין וישוואקארמן והאל הבורא ברהמה מכיוון ששניהם מוצגים במקדשים רבים עם תווי פנים דומים וכך גם בטקסטים הינדים קדומים. פירוש השם וישוואקארמן עצמו הוא 'זה שברא את העולם'.
האם יתכן שהיתה קבוצת אדריכלים שהנדסה את התרבות אנושית?
האם בגלל זה הצליחו לבנות מבנים מדהימים כמו מקדש קאילסה (Kailasa)?
ההבנה שלנו של ההיסטוריה ההודית הקדומה מוגבלת מאוד מכיוון שאנו מסתכלים מלמעלה על הבונים הקדומים, אנו מניחים שהם היו פחות מפותחים מאיתנו. אנשים מפרשים אוטומטית מכשירים קדומים כאובייקטים פשוטים וחסרי משמעות, אם רואים מכשיר קעור, יגידו שזו כף, ואם הוא קהה, יגידו שהוא נשק.
אז מה אתם חושבים?
האם הבונים הקדומים השתמשו בטכנולוגיה מתקדמת בהודו? או שהכל נבנה עם כלים פרימיטיביים?
