למרות כמות ניכרת של ראיות התומכות בנחיתה על הירח בשנת 1969 עדיין קיימים אנשים שמאמינים כי הנחיתה זויפה. משימות אפולו, שהנחיתו אסטרונאוטים על הירח, תועדו בהרחבה ונתמכות על ידי מספר מקורות וראיות, כולל תצלומים, סרטונים, נתונים מדעיים ודיווחים ממקור ראשון, האסטרונאוטים עצמם. הנחיתה על הירח גם נצפתה על ידי אנשים ברחבי העולם, כולל אסטרונומים חובבים וסוכנויות ממשלתיות, שדיווחו על מעקב אחר חללית אפולו בעת מסעה אל הירח וממנו. בנוסף, חפצים רבים מהמשימות, כגון אבק ודגימות סלעים, הובאו חזרה לכדור הארץ ונשארו ברשות נאס"א וארגונים אחרים.
בנוסף, הנחיתה על הירח נחקרה ואומתה על ידי מומחים ומוסדות מדעיים, שלא מצאו ראיות מהימנות התומכות ברעיון שהנחיתה הייתה זיוף או אירוע מבוים. למרות שחשוב להטיל ספק ולהעריך מידע באופן ביקורתי, העדויות התומכות בנחיתה על הירח ב-1969 הן משמעותיות ומספקות תמיכה מוצקה לעובדה שבני אדם אכן נחתו על הירח. אך קיימת הוכחה אחת שרבים אינם מכירים, האבק.
תנועת האבק הנזרק על ידי רובר הירח באפולו 16 היא הוכחה שלא ניתנת להפרכה. המכחישים כמובן ימשיכו להכחיש ויעברו לנושא הבא או שיצביעו על ציפור, אך האמת היא שמההוכחה הזו לא ניתן להתעלם ואין דרך להכחיש.
אפולו 16 הייתה משימת אפולו השנייה שהובילה רכב נדידה ירחי (לונר רובר) לירח. באפריל 1972, המפקד ג'ון יאנג והטייס של מודול הירח צ'רלי דיוק בילו קצת יותר מ-20 שעות בחקר אזור מכתש דקארט של הירח. הרובר איפשר להם לכסות יותר שטח ממה שהם היו מסוגלים ברגל, וגם העניק להם חווית שטח ייחודית. בין התמונות והסרטונים שצולמו במשימה ניתן למצוא קטע מפורסם אחד שצולם על ידי דיוק שבו יאנג נראה כשהוא נוהג ברובר במהירות שיא, ומעיף מעלה רגולית (או אבק ירח) בעקבותיו. זה ה"גראנד פרי". אבל מעבר לסתם לגרום לכל אדם על כדור הארץ לקנאה עזה, הסרטון מציע ראיות מעניינות לכך שבאמת נחתנו על הירח.
המפתח הוא מסלול האבק כשהוא מתעופף מאחורי רובר הירח. זה מה שחקרו הסיאנג-ון הסו (Hsiang-Wen Hsu) ומיהאלי הוראני (Mihály Horányi), שני מדענים במעבדה לפיזיקת אטמוספירה וחלל באוניברסיטת קולורדו בולדר.
הסו והוראני התחילו בפירוק הצילומים של הגרנד פרי של אפולו 16 לתמונות בודדות כך שכל תמונה תואמת פריים אחד של הסרטון. מתוך אותן תמונות הם בחרו שתי סדרות שהראו את הרובר נוסע בקצב קבוע ובזווית ישרה ביחס למצלמה. זה הביא אותם כמה שיותר קרוב למישור דו מימדי, והפך את משימת המעקב אחר האבק לעניין פשוט של סימון תנועת האבק כנגד שני צירים המעוגנים בפגוש האחורי של הרובר. הציר האופקי המשתרע מאחורי הרובר ייצג מהירות והציר המשתרע אנכית מהפגוש ייצג גובה.
מכיוון שהאבק בתמונות כל כך דק, אי אפשר היה לעקוב אחר גרגירים בודדים. במקום זאת, הם השתמשו בחלק העליון של ענן האבק כסמן שלהם. מעקב אחר תנועת ענן האבק מראה בבירור זנבות תרנגול (rooster tails - שובלים אחוריים) אופייניים ולא את הקשת הפרבולית הפשוטה שהיינו רואים של ענן אבק שנוצר על ידי רובר הנוסע דרך, למשל, אבק על פני כדור הארץ. צורת זנב התרנגול הספציפית הזו מותנית בסביבת הירח: המהירות ההתחלתית של חלקיקי אבק המבוססת על מהירות הרובר, עוצמת שדה הכבידה שהיא שישית ממה שיש לנו על כדור הארץ, וההעדר המוחלט של התנגדות אוויר בגלל שלירח אין אטמוספירה ניכרת. הפיכת הנתונים החזותיים הללו לנוסחאות אפשרה להסו ולהוראני לסמן את תנועת האבק על גרף, והפכה את זנבות התרנגול של הגרנד פרי להדמיה מתמטית.
כאן זה הופך ממש מעניין. הסו והוראני לא הפסיקו לאחר שהתחקו אחר התנועה של חלקיקי אבק ירח. הם השתמשו באותן נוסחאות כדי לשרטט את המסלולים של חלקיקי אבק על פני כדור הארץ, תוך התחשבות בהתנגדות האוויר. ומכיוון שהתנגדות האוויר משפיעה בצורה כל כך דרסטית על חלקיקים בגדלים שונים, הם לקחו שני ערכים עבור האבק הארצי שלהם למדידה מדוייקת.
שני המדענים סימנו את תנועתם של ארבעה חלקיקים על גרף אחד, שניים בסביבה ירחית (הקווים המוצקים) ושניים בסביבה ארצית (הקווים המקווקוים). הגרף מראה שבכל סביבה החלקיקים מתחילים באותה מהירות התחלתית אך הנתיבים הבליסטיים שלהם שונים מאד. התנגדות האוויר על פני כדור הארץ גוררת חלקיקים מטה די מהר ואילו על הירח חוסר התנגדות האוויר נותן לחלקיקים מסלול ארוך יותר.
התוצאות של הסו והוראני, במיוחד היעדר האטה של חלקיקים לאורך ציר ה-x של מערכת הקואורדינטות שלהם, יכולות להתקיים רק במקרה שצילומי הרובר של אפולו 16 צולמו בוואקום. וואקום כמו שמוצאים על פני הירח, למשל, שלא יכול היה להתקיים באיזשהו סט על פני כדור הארץ.
וניתן כבר תשובה לטענה, שכנראה תגיע, כי אפשר ליצור סביבה שתדמה את התנאים המתקיימים על פני הירח ולצלם בה את הקטע שבו האבק יתנהג כפי שרואים בסרטון.
אז לא, אי אפשר.
שתי הדרכים היחידות בהן ניתן לדמות סביבה חסרת גרביטציה, או עם 1/6 מהגרביטציה של כדור הארץ, הן או באמצעות מטוסים שטסים בנתיבים פרבוליים (בקירוב) כדי להכניס את הנוסעים לנפילה חופשית המדמה חוסר גביטציה לפרקי זמן קצרים מאד או בבריכות שחייה שבהן הציפה הנייטרלית מרגישה קרוב ללהיות בנפילה חופשית הקרובה לתחושה של חוסר גביטציה. עכשיו נסו לצלם רובר ואבק במטוס או בבריכה. אין טכנולוגיה שמאפשרת לנו "לחסום" את כוח הכבידה. והטענה הבאה שתגיע, גרפיקה ממוחשבת (CGI), ובכן, סרט אנימציה ממוחשבת באורך 10 דק' משנת 1967, Hummingbird, מאת צ'ארלס צ'ורי (Charles Csuri) וג'יימס שאפר (James Shaffer) זכה בפרס בתחרות הקולנוע הניסיוני הבינלאומית הרביעית בבריסל, ובמוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק. זה היה ציור קו של יונק דבש שעבורו תוכנת רצף של תנועות המתאימות לציפור. מעל 30,000 תמונות הכוללות כ-25 רצפי תנועה נוצרו על ידי המחשב. הנה הסרטון:
ב-1968 קבוצה של מתמטיקאים ופיזיקאים רוסים יצרה מודל מתמטי של חתול נע, ונוצרה תוכנית עבור המחשב BESM-4. לאחר מכן, המחשב הדפיס מאות פריימים שהומרו מאוחר יותר לסרט בשם Kitty. הנה הוא:
הסרטון ההיסטורי הבא התגלה לאחרונה מחדש לאחר שאבד במשך שנים רבות. הוא הופק ב-1972, ומאמינים שזו האנימציה התלת-ממדית הראשונה בעולם שנוצרה על ידי מחשב. הוא נוצר על ידי אד קטמול (Ed Catmull), חלוץ אמיתי של טכנולוגיית התלת מימד, שהיה מדען מחשבים באוניברסיטת יוטה. אם השם נשמע לכם מוכר, זה בגלל שכמה שנים מאוחר יותר הוא היה ממייסדי פיקסאר.
בשנת Westworld 1973 עשה שימוש ראשון באנימציה ממוחשבת דו-ממדית בסרט בידור משמעותי. נקודת המבט של האקדוחן יול ברינר הושגה עם גרפיקת רסטר (תמונת מפת סיביות):
כן, זו היתה הרמה של האנימציה הממוחשבת באותם ימים, אז טענת ה-CGI חסרת ביסוס גם היא. כדי לסכם, סרטון הגרנד פרי המציג את תנועת אבק הירח שמתעופף מאחורי הלונר רובר של אפולו 16, שצולם על פני הירח, קובע בודאות שהאדם נחת על הירח, כנראה שאף לא אחד ממכחישי הנחיתה ישנה את דעתו בעקבות המאמר, אך לפחות למי מכם שמפקפק בנחיתה ועדיין לא נלכד במערבולת השקרים יתכן ומאמר זה עזר.
מקורות:
