מאת: Paulina Karavasili
מקור: Greek City Times
"התיאטרון העתיק של אפידאורוס (Epidaurus) הוא התיאטרון המושלם ביותר בעולם מבחינת אסתטיקה ואקוסטיקה", קבעה אוניברסיטת פטרס (University of Patras) במחקר האחרון שלה.
התיאטרון העתיק של אפידאורוס השוכן בקרבת המפרץ הסרוני (ומפרץ אפידאורוס) ולמרגלות ההרים אראכנאיו, בריגה וטיטיו, הוא כתר הפעילות התרבותית ביוון במהלך חודשי הקיץ ועד היום נותר אחד המונומנטים החשובים והמוכרים ביותר בעולם העתיק.
חצוב בצידו של הר קינורטיו (Kynortio) ושולט בקצה הדרום-מזרחי של המקדש שהוקדש לאסקלפיוס - אל ויוצר הרפואה במיתולוגיה היוונית - התיאטרון העתיק של אפידאורוס התאפיין כמקום הולדתה של אמנות התיאטרון, וז'אנרים של קומדיה, טרגדיה ודרמה.
צוות של שישה פרופסורים מאוניברסיטת פטרס ערך מחקר מקיף על התיאטרון העתיק והגיע למסקנה כי "המדידות מאששות את האקוסטיקה ובהירות הדיבור המעולה של התיאטרון, בכל מיקומי המאזינים שנבדקו."
המחקר הראה כי בכל מושב בתיאטרון בו מישהו יושב, בחלק הקדמי ביותר או במושב האחרון בראש גבעת התיאטרון, הוא יכול לשמוע בבירור את השחקנים מדברים - שכמובן, לעולם לא משתמשים במיקרופונים או כל סוג של ציוד להגברת קול במהלך ההצגות.
יראה הכבוד שמרגישים ברגע שנכנסים לתיאטרון היא מדהימה.
ההד הטבעי של קולו של אדם נשמע מקצה אחד של התיאטרון ועד קצהו השני, תופעה שמשכה את הערצתם של מדענים במשך זמן רב, ויותר בשל העובדה שתאטרון אפידאורוס נבנה לפני כמעט 2,500 שנה - בתקופה בה מאמינים כי הידע והטכנולוגיה היו הרבה יותר מוגבלים.
כיום, לשחק בתיאטרון העתיק של אפידאורוס נחשב לכבוד גדול ולשיא הקריירה, הישג שנמצא גבוה ברשימת החלומות, לא רק של שחקנים יוונים אלא של השחקנים המוכשרים ביותר ברחבי העולם. התיאטרון מארח בעיקר הצגות בסגנון יווני עתיק וכן עיבודים עכשוויים להצגות ישנות, כמו גם אירועים מוסיקליים. ההופעות יכולות להיות ביוונית מודרנית, יוונית עתיקה או שילוב של שניהם, בעוד שיש מעט הצגות בשפות אחרות.
לאורך השנים שיחקו באפידאורוס כמה מכוכבי הקולנוע היווניים המפורסמים ביותר, כמו מלינה מרקורי, קטינה פקסינו, אלקוס אלכסנדרקיס, מאנוס קטראקיס, אנה סינודינו, קוסטאס קאזאקוס, וכמובן "הכוכבת הלאומית היוונית" אליקי וויוקלאקי.
במאים זרים שזכו לשבחים בינלאומיים, כמו האמריקאי רוברט וילסון והבלגי יוצר סרטי הקומדיה-טרגדיה איבו ואן הוב, אמרו שיצירת הצגות לתיאטרון העתיק של אפידאורוס הייתה "מטרת חיים".
מאז 1988, התיאטרון העתיק של אפידאורוס, יחד עם כל הממצאים באתר הארכיאולוגי של מקדש אסקלפיוס, נוספו לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשל השפעתו וערכו המשמעותיים לתרבויות ולאומנויות העולם.
לדברי הגיאוגרף היווני, פאוסניאס, סיפורו של תיאטרון אפידאורוס מתחיל במהלך המאה ה-4 לפנה"ס. כבר אז, שיבח פאוסניאס את התיאטרון העתיק בשל ההרמוניה שלו ויופיו, וייחס את יצירתו של תיאטרון הכיפה הגדול ביותר של העת העתיקה הקלאסית לארכיטקט שלו, פוליקליטוס, שתכנן גם את כל מקדש אסקלפיוס.
בניית התיאטרון הושלמה בשני שלבי בנייה עיקריים והוא יכול היה להכיל 13,000-14,000 איש, מה שהפך אותו לתיאטרון הגדול ביותר באותה תקופה. תחרויות מוזיקליות ודרמטיות נערכו במומנומנט, כחלק מפולחן אסקלפיוס. מטרתן הייתה ליצור התרוממות רוח כאמצעי לריפוי עבור האנשים, שהבליטו מאוד את חשיבות בריאות הנפש, כתוצאה משילוב בין גוף בריא לנפש בריאה.
האתרים הארכיאולוגיים של אפידאורוס נפגעו במהלך השנים על ידי 'שבטים ברברים', כפי שנהגו לכנות אותם היוונים הקדמונים, כמו הגותים, אך הם נפגעו גם בתקופה הביזנטית ובזמן השלטון העות'מאני. עם זאת, התיאטרון העתיק של אפידאורוס נחשב עד היום לתיאטרון השמור ביותר של העת העתיקה.
מחקר של המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה העלה את ההבחנה כי "הגורם החמקמק שהופך את האמפיתיאטרון העתיק לפלא אקוסטי, אינו המדרון, או הרוח - אלא המושבים."
המחקר הוסיף כי "כאשר היוונים הקדמונים הציבו את האבנים האחרונות של התיאטרון המפואר באפידאורוס, הם לא יכולים היו לדעת שהם יצרו ללא כוונה פילטר אקוסטי מתוחכם.
"בעוד מומחים רבים שיערו את הסיבות האפשריות לאקוסטיקה של אפידאורוס, מעטים שיערו שהמושבים עצמם הם סוד ההצלחה האקוסטית, הקהל בשורה האחורית הצליח לשמוע מוזיקה וקולות בבהירות מדהימה, בשונה מכל תיאטרון אחר.”
הארכיטקטורה של תיאטרון אפידאורוס אינה שונה בהרבה מזו של מרבית התיאטראות היוונים העתיקים, שנראים כיום כיצירות אופייניות של האמנות היוונית העתיקה. הרוב המכריע של התיאטראות העתיקים בנויים על מדרון גבעה, כך שמדרון הקרקע יצר את תצורת החלל של האמפיתיאטרון.
באפידאורוס נוכל למצוא גם את המבנה האופייני של שלושה חלקים, שהיוונים נהגו לבנות למען המראה האידיאלי: החלק הקעור, האורקסטרה והבמה. בחירת המיקום היוותה מרכיב מכריע, בנוסף להנאה האסתטית, היא אפשרה לצופה לא רק להעריץ את הסביבה הטבעית, אלא נועדה גם לשרת פולחן או מטרות טיפוליות.
המכון הטכנולוגי של ג'ורג'יה ביצע בתיאטרון אפידאורוס ניסויים בגלי אולטרסאונד ובסימולציות מספריות מספר פעמים בין השנים 2013 ו-2019, וגילה כי "תדרים של עד 500 הרץ נבלמו לאחור ואילו תדרים מעל 500 הרץ הורשו להדהד החוצה. המשטח הגלי של המושבים יצר אפקט הדומה לריפוד האקוסטי המחורץ שאנו מוצאים על קירות או כבידוד בחניונים."
מוביל המחקר, פרופסור ניקו דקלרק (Nico F. Declercq), הסביר כי הקהל יכול לשמוע את התדרים הנמוכים יותר של קולו של שחקן "פשוט בגלל שהמוח האנושי מסוגל לשחזר את התדרים החסרים באמצעות תופעה הנקראת צליל וירטואלי (Virtual pitch)."
"הצליל הווירטואלי עוזר לנו להעריך את הצליל השלם שמגיע מרמקולים קטנים (במחשב נייד או בטלפון), למרות שהתדרים הנמוכים (בסים) אינם נוצרים על ידי רמקול."
החפירה השיטתית הראשונה בתיאטרון החלה בשנת 1881 על ידי האגודה הארכיאולוגית של יוון, ונדרשו מספר שנים עד להשלמתה, מאחר שכל שטח הגבעה היה מיוער בצפיפות ולא נגיש. מאוחר יותר, עם מלחמות העולם הראשונה והשנייה, בוטלו כל התוכניות לשיקום התיאטרון, ורק בתחילת שנות החמישים תיאטרון אפידאורוס התעורר שוב לחיים.
ההשתתפות של הקהילה המקומית בתכניות החפירה של התיאטרון העתיק הייתה מכרעת, שכן תושבי הכפר ליגוריו (Lygourio) באפידאורוס, ויתרו על נחלותיהם, שם נמצאו המונומנטים העתיקים, כדי שהתאטרון יוכל לקום לתחייה. תושבי האזור תרמו גם דונמים של שדות כדי שניתן יהיה לבנות דרך חדשה לחיבור המקדש באפידאורוס עם הבירה הראשונה של יוון, נאפפליו.
מלבד התיאטרון העתיק של אפידאורוס, האתר הארכיאולוגי של האזור כולל מונומנטים רבים נוספים בעלי חשיבות רבה, כמו האצטדיון - בו התקיימו אירועי ספורט ותחרויות, הגימנסיה - הבניין בו התאספו בני נוער להתאמן, האודאון - המקום לרגיעה נפשית ופיזית באמצעות מוזיקה, המכונה "מרכז הריפוי" הראשון על ידי ארכיאולוגים רבים בימינו, יחד עם מוזיאון אפידאורוס (Archaeological Museum of Epidaurus).
העיר אפידאורוס עצמה חשובה באותה מידה, מכיוון שהיא הפכה לאתר תיירות פופולרי בשנים האחרונות, בשל מיקומה על החוף ואטרקציות תיירותיות רבות.
מוקדם יותר בשנת 2020, אפידאורוס זכתה לשבחים על ידי התקשורת העולמית כעיר שנצחה את הקוביד-19, מכיוון שדיווחה על אפס מקרים של נגיף הקורונה החדש, וכך היא ממשיכה בכל יום להשאיר את חותמה המשמעותי על המפה העולמית, בזכות שפע של סיבות.
