top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

פסטום - שלושה מקדשים יווניים שלמים בני 2,500 שנה

אתמול הגעתי לאתר שהשאיר אותי המום לחלוטין. זהו אתר ארכאולוגי שלדעתי אמור להיות אחד האתרים המפורסמים והצפופים ביותר בעולם, בעיקר כעת בשיא עונת התיירות, אך להפתעתי תנועת התיירים בו דלילה ביותר וזאת כי מעטים יודעים על קיומו של האתר הזה. גם אני, למרות התעסקותי ארוכת השנים בהיסטוריה ובאיטליה, לא שמעתי על המקום עד אתמול בצהריים. ואני מדבר על עיר עתיקה ושמה פסטום (Paestum).

מקדש פוסירון / Q-Israel ©

מעבר לעיר עצומה בגודלה ניצבים באתר שלושה מקדשים יווניים שלמים בני 2,500 שנה מהסדר הדורי שננטשו, נשכחו ואבדו ליותר מ-1000 שנה. מדוע?


פסטום נמצאת רק כ-80 ק"מ דרומית לנאפולי, אך לא נמצאת במסלולי התיירות הפופלריים למרות שזהו אחד האתרים הארכיאולוגים המרשימים ביותר בעולם. העיר פסטום מוקפת החומה הוקמה בערך בשנת 600 לפנה"ס כקהילת נמל חוף. כיום, בגלל שקיעת נהר הסלה והיווצרות רכסי חול, היא ממוקמת כשני קילומטרים מהחוף. בשיאה מנתה העיר פסטום כ-13,000 תושבים. רק כחמישית מהעיר נחפרה.

מקדש הרה ומקדש פוסירון / Q-Israel ©

בתוך העיר ישנם שלושה מקדשים יווניים עתיקים הניצבים במקומם כ-2,500 שנה. הם נבנו ב-550, 510 ו-460 לפנה"ס, כדי לכבד את נשות האלים היוונים. אחר הקמת עיר על ידי מתיישבים יוונים בשם פוסידוניה העיר נכבשה על ידי לוקאנים איטלקים מקומיים, הלוקאנים קראו לעיר פאיסטוס, בשנת 237 לפנה"ס השתלטו הרומאים על העיר והיא קבלה את שמה הנוכחי. הרומאים הרסו את בתיהם של היוונים ובנו את בתיהם, החנויות והמבנים האזרחיים שלהם מחומרי האבן שנבזזו, אך השאירו את המקדשים היוונים ללא פגע.

דרך רומית / Q-Israel ©

לפי המלומד היווני סטראבון העיר הוקמה בשם פוסידוניה על שם אל הים היווני פוסידון. העיר נבנתה על ידי אכאים יוונים שהגיעו מסיבאריס (Sybaris). המתיישבים בנו ביצורים סמוך לחופי הים אך לאחר מכן עברו לתוך פנים הארץ בחיפוש אחר נקודה גבוהה יותר. הביצורים ככל הנראה נבנו מדרום לעיר על צוק, היכן שנמצאת העיר אגריפולי (Agripoli) כיום. על פי המסורת העיר נקראה על שם מקום פולחן לפוסידון שנבנה באזור. התאריך המדויק בו נבנתה העיר אינו מצוין במקורות היסטוריים עתיקים אך הממצאים הארכאולוגיים מתארכים את שנת בניית העיר לאזור 600 לפנה"ס.

מקדש פוסירון / Q-Israel ©

המקדשים ממוקמים בקצוות הרחוקים של האתר ונמצאים בגובה של כ-15 עד 20 מטר מעל פני הים. המקדשים בנויים מטרוורטין, המהווה את סלע הבסיס מתחת לכל העיר והוא נכרה במקום. המקדשים הוקדשו להרה, אתנה ופוסידון. שני המקדשים שהוקדשו להרה נמצאים זה ליד זה בעוד שהמקדש שהוקדש לאתנה נמצא בצידו השני של האתר. ישנם מקדשים רומים ויוונים אחרים באתר אך הם פחות משומרים משלושת המקדשים המרכזיים. בשונה ממקומות אחרים, במקדשים כמעט ולא נמצא שיש ונמצאים בהם מספר תבליטי אבן. בנוסף לתבליטים נשמרה גם פיסת טרקוטה שנמצאת כיום במוזיאון.

מקדש הרה / Q-Israel ©

הדרך בין המקדשים עוברת דרך יסודות הבתים והחנויות של תוכנית העיר הרומית. בתוכנית הזו יש רשת דרכים העוברת מצפון לדרום וממזרח למערב. תוכנית העיר הרומית סיפקה גם מתקנים עירוניים מרשימים, כמו בריכת השחייה הגדולה הנראית בתמונה.

בריכת שחייה

מקדש פוסידון נבנה בשנת 460 לפנה"ס, שזה רק 30 שנה לפני בניית הפרתנון באתונה. המקדש עשוי מטרוורטין, שהוא הסלע המקומי. הטרוורטין הושקע ושקע במקום זה על ידי נהר קפודיפלום (Capodiflume), אשר רווי בסידן פחמתי, והשקיע את הסידן הפחמתי כטרוורטין באפיק הנחל ובסמוך למעיינות במיקום זה.

מקדש פוסירון / Q-Israel ©

טרוורטין הוא סלע רך יחסית עם חללים רבים, הנקראים Vug, וניתן לחתוך אותו בקלות יחסית ולעצב אותו לצורות מבניות, כמו העמודים הנראים בתמונות. החלקים העליונים של הטרוורטין במקדשים נחצבו בעיצובים אמנותיים מרשימים. חלק מחלקי האבן המגולפים הללו נפלו במהלך הדורות וכיום ניתן לראות אותם במוזיאון שנבנה באתר. הטרוורטין במקדש מציג מרקם גס שיש בו חללים רבים, כך שכנראה אין זה מפתיע שהחללים הללו מולאו בטיח עדין יותר שנצבע. כמה רמזים לצבע נשארו במקומות שפחות חשופים לבליה הטבעית.

האחרון מבין שלושת המקדשים כולל אבן חול כהה באזורים העליונים שלו. ישנם מספר רכסי אבן חול המשולבים בדלתא של נהר סלה, שכל אחד מהם נוצר כקו חוף שנותר מאחור כאשר דלתת נהר סלה גדלה בהדרגה לכיוון הים בפרק הזמן של הפלייסטוקן (עידן הקרח) ועד היום.


הנה איור המציג שחזור אמנותי של האתר והמצב של פסטום כשהיתה בשיאה במהלך התקופה היוונית והרומית. העיר ישבה ליד מרבצי הדלתא הפוריים של נהר סלה שהיו זמינים לחקלאות מקומית.

המצב שגרם לדעיכתה ולנטישתה המוחלטת של פסטום בסופו של דבר היה הפיכתו של מישור שיטפון מנוקז היטב של נהר סלה למישור הצפה חסר ניקוז, וכתוצאה מכך הוא הפך לביצתי. תנאי הביצות הביאו להתרבות היתושים, וזה, בתורו, יצר סביבת מלריה. כך ננטש כל שטח מישור השיטפונות של נהר סלה והעיר ומקדשיה כוסו בצמחיה ובעצים מכל סוג כמעט. האזור אבד במשך 1000 השנים הבאות.

מקדש פוסירון / Q-Israel ©

מדוע השתנתה ההידרולוגיה של מישור השיטפונות של נהר סלה ממנוקז היטב לביצה? רעידות אדמה, הנפוצות באזור, עשויות לשנות את זרימת מי התהום ועלולות לגרום לשינויים בגובה הקרקע. כמו כן, ייתכן שהאוכלוסיה עסקה בחפירת תעלות ניקוז ובכריתת עצים, ופסולת מהכריתה ומהחקלאות הפריעה לזרימת מים מתוקים ומליחים לים. ייתכן כי כריתת עצים ו/או רעיית יתר פשטה את הקרקע במעלה הזרם, מה שאיפשר שחיקת קרקע מוגברת של המדרונות התלולים יותר, אשר סיפקו משקעים נוספים לזרמי המים הראשיים של נהר הסלה, וייתכן שהמשקעים הללו הושקעו בערוצי נחלים במישור ההצפה הנמוך. יתכן כי הגובה של אזור מישור ההצפה הזה ירד באופן טקטוני מכיוון שהאזור כולו פעיל מבחינה טקטונית ומישור ההצפה נמצא על מבנה גיאולוגי עם שבר הנקרא "גראבן".

מקדש פוסירון / Q-Israel ©

היו גם כמה אירועים חברתיים שאולי גרמו לכך, מיקומה של העיר על חוף הים עשוי היה לגרום לה להיות פגיעה לשודדי ים ורומא השלימה דרך פנימית מרכזית שעקפה את פסטום. יכול להיות שכמה מהאפשרויות הללו התרחשו במקביל והשילוב הניב את תנאי הניקוז הגרועים שהולידו את היתושים והם, בתורם, יצרו את המלריה שהרחיקה את רוב האנשים.

קונצרט של אחינועם ניני ורבעיית סוליס למרגלות מקדש פוסידון / Q-Israel ©

עם ציוד מודרני לעבודות עפר מסיביות, הניקוז של מישור ההצפה שופר וחומרי הדברה מודרניים מרחיקים כל אוכלוסיית יתושים שנותרה. האזור כיום הוא שטח פורה ומרעה עשיר. ברבות מהחוות יש כיום תאו שהחלב שלו משמש לייצור המוצרלה האיטלקית המשובחת ביותר.


פסטום ומקדשיה התגלו מחדש במאה ה-18, זמן קצר לאחר גילוי פומפיי והרקולנאום על ידי מהנדס שהוזמן לבנות דרך החוצה את מישור ההצפה של סלה במקביל לחוף. במהלך הבנייה, הצוותים שלו נתקלו בחלק מהריסות העיר, שהיו חבויים בצמחייה העבותה, כשהכביש החדש חצה את העיר העתיקה.

קונצרט של אחינועם ניני ורבעיית סוליס למרגלות מקדש פוסידון / Q-Israel ©

במהלך מלחמת העולם השנייה הנחיתו בעלות הברית כוח גדול ממפרץ סלרנו על חופי נהר הסלה למרות ההתנגדות העזה של החיילים הגרמנים שכבשו את האזור הזה. לקח שמונה ימים לעקור אותם ממישור השיטפון ואז בעלות הברית דחפו אותם יותר ויותר צפונה, במעלה ה"מגף" של איטליה. בעלות הברית הקימו תחנות אשפוז שדה במהלך הפלישה במקדשי פסטום, משום ששני הצדדים בסכסוך הסכימו להימנע מפגיעה במבנים מרשימים ויחודיים אלה. לפיכך, 2,500 שנות היסטוריה אנושית לא נעלמו במהלך תקופה בת 8 ימים בהיסטוריה האנושית האחרונה כפי שהתרחש ועדיין מתרחש באזורי לחימה רבים בעולם.

קונצרט של אחינועם ניני ורבעיית סוליס למרגלות מקדש פוסידון / Q-Israel ©

ובשורה תחתונה, בביקורכם הבא באזור אל תחמיצו ביקור בפסטום, רק כשניצבים באתר אל מול העוצמה והגודל הבלתי נתפס של המקדשים האלה ניתן להתחיל להבין איזו תרבות עצומה שלטה באזור לפני 2500 שנה ואילו יכולות הנדסיות היו בידם, וזה באמת כמעט בלתי נתפס.

מקורות:

135 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page