עוד מבנים מסתוריים התגלו בערב הסעודית

עודכן ב: 7 אוק 2020

ההיסטוריה הקדם-אסלאמית של ערב הסעודית נחקרה מעט ורק בשנים האחרונות החלו הארכיאולוגים לחקור את מדבריות המדינה העצומות. מומחים מצאו למעלה ממאה מבני אבן מסתוריים שהם מהקדומים ביותר שנמצאו אי פעם, קדומים יותר מהפירמידות. לדוגמא, זוהו מבני אבן מסיביים המכונים "קייטס" (“kites”), ששימשו ככל הנראה להובלת בעלי חיים בזמן נדידה אל שטח בו התבצע ציד המוני. נמצא גם מספר גדול של גאוגליפים מאבן המכונים על ידי הבדואים המקומיים "עבודה של הקדומים". אך התגלה גם סוג חדש ומסקרן של מבנה המכונה "מוסטטיל" (“mustatil”) שעדיין נחקר. כל מבני האבן המסתוריים החדשים שהתגלו במדבריות ערב הסעודית מספקים למדענים תובנות חדשות על החיים בעולם הקדום במהלך המעבר מחיי נוודות ורעיית צאן לחברה הניאוליתית.

מבט לאורך מבנה מוסטיל, ניתן להבחין בפלטפורמה המתחברת לקירות הנמוכים (Groucutt et al / The Holocene)

מבנים מסתוריים שנמצאו בעזרת צילומי לוויין

ה"מוסטטילים" החידתיים זוהו לראשונה על ידי צוות שכלל מומחים מאגודת מקס פלאנק (Max Planck Society), מומחים סעודים וחוקרים בינלאומיים. הם השתמשו בצילומי לוויין ברזולוציה גבוהה יחד עם נתונים ממפות גוגל כדי לאתר מבנים אלה. מוקד המחקר היה במדבר נפוד (Nefud Desert) בצפון ערב הסעודית. כדי למצוא מבנים מסתוריים אלה, מיפו החוקרים את מיקומים עם מאפיינים ספציפיים שבהם סביר היה להניח שהאדם הקדום הסתובב (אגמים, נחלים, שדות וכו'). בסך הכל נמצאו עד כה 104 מוסטטילים.

על פי The Holocene, "הם מלבנים מוארכים, כאשר ל-102 מתוך 104 יש שני קירות ארוכים, ולשניים האחרים יש שלושה." בממוצע אורכם של המוסטטילים הוא 160 מטר ורוחבם 140 מטר. הם נבנו מאלפי טונות של אבנים וסלעים, וברובם היו פלטפורמות נמוכות. והם נמצאו רק באזורים הנמוכים בסמוך למשאבי מים בצפון-מזרח ערב הסעודית.


המוסטטילים המסתוריים קדומים יותר מהפירמידות

מעט מאוד ממצאים תרבותיים נמצאו במהלך המחקר באתרי המוסטטיל. חלק מהממצאים תוארכו בעזרת פחמן ונמצא שלפחות אחד מתוארך 7000 שנה לאחור, מה שהפך אותו לקדום יותר מהפירמידות. החוקרים כתבו "כי ההיקף העצום של מבנים אלה הופך אותם לדוגמאות המרהיבות ביותר של אדריכלות פרהיסטורית מונומנטלית בעולם."


החוקרים ניסו להבין לשם מה נבנו מבנים אלה. מסקנותיהם מצביעות על כך שהמוסטטילים נבנו כתגובה לשינוי אקלימי וסביבתי. החוקרים כתבו כי "לפני 6000 עד 10,000 שנה היתה אחת התקופות האחרונות שחצי האי ערב היה ירוק, כאשר גשמים שינו אזור שהוא צחיח בדרך כלל". לפיכך, שינויים אלה בסביבה המקומית הביאו ככל הנראה להופעתה של התקופה הניאוליתית בחצי האי ערב כאשר תרבויות מקומיות השתנו באופן קיצוני.

מיקום המוסטטלים העיקריים שנמצאו בצפון-מזרח ערב הסעודית (Groucutt et al / The Holocene)

ממדבר חום ויבש לסביבה ירוקה

לפני התקופה הירוקה האחרונה של חצי האי ערב, רועי צאן נוודים נאבקו בכדי לשרוד בסביבה המדברית הקשוחה באזורים אלה. גשמים הפכו חלקים מאזור זה לשדות ירוקים, אך הסביבה עדיין נותרה מאתגרת. זה הביא להפחתה בחיי הנוודות ואולי גם להקמת ישויות טריטוריאליות. המוסטטילים קשורים ככל הנראה לשינויים חברתיים דרמטיים אלה.


החוקרים ביקשו לבסס את תפקידם של מבנים מסתוריים אלה במדבר. הקירות נמוכים מכדי שיוכלו לשמש למטרת הגנה ולא ניתן היה להשתמש בהם למטרות תועלתיות כמו אגירת מים. ממצאים רבים של עצמות בעלי חיים נחשפו באתרים אלה. עוד נחשף "סלע מצויר על החלק הפנימי של מוסטטיל", כתבו החוקרים. הצורות הגיאומטריות על הסלע המצויר היוו את המפתח לפרשנות לסיבה בגללה נבנו המוסטטלים. החוקרים הגיעו למסקנה כי למבני האבן המסתוריים הללו הייתה מטרה סמלית או טקסית כלשהי.

ציור גיאומטרי שנמצא על גבי סלע שהיה חלק מפלטפורמת מוסטטיל (Groucutt et al / The Holocene)

מבני האבן המסתוריים הללו היו ככל הנראה ניאוליתיים

ד"ר הוו גרוקוט (Dr Huw Groucutt), אחד החוקרים המובילים את המחקר, הצהיר כי "הפרשנות שלנו למוסטטלים היא שהם היו אתרים פולחניים, שבהם קבוצות של אנשים נפגשו כדי לבצע פעילויות חברתיות שלא ידועות כרגע", על פי מכון מקס פלאנק. גילוי האבן המצוירת היושבת על פלטפורמה עשוי להצביע על כך שטקסים התקיימו באתרים אלה. גרוקוט מצוטט גם על ידי מכון מקס פלאנק באומרו כי "אולי הם היו אתרים של הקרבת קרבנות בעלי חיים או של חגיגות."


רבים מן המוסטטלים בנויים קרוב יחסית זה לזה, מה שיכול להעיד שהם נוצרו על ידי קבוצה חברתית מובחנת. המבנים נבנו ככל הנראה כדי לקדם את הלכידות החברתית ואולי כדי לאשר מחדש את הזהות הקבוצתית. זה מצביע על כך שהנוודים שחיו בחלק זה של חצי האי ערב חיו בחברות מורכבות, אולי כתגובה לסביבה הטובה והירוקה יותר.


צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook