באמצע האוקיאנוס השקט, בין קו המשווה וקו הרוחב 11, שוכנת העיר העתיקה נן מדול (Nan Madol). היא מחוברת לחוף המזרחי של האי פונפיי (Pohnpei). היא נחשבת לאחד הפלאים הארכיאולוגיים הגדולים בעולם, זהו פלא הנדסי מסתורי, ואפילו מומחים נדהמים מתעלומת האי.
נן מדול, חלק מהמדינות הפדרטיביות של מיקרונזיה, היא עיר שנבנתה בלגונה של האי פונפיי, בסמוך לאי קטן יותר בשם טמוון (Temwen), העיר מורכבת מסדרה של איים מלאכותיים קטנים המחוברים ברשת של תעלות. ליבת האתר, שמידותיה הן 1.5 על 0.5 קילומטר, מוקפת בחומות אבן, ומורכבת מ-92 איים מלאכותיים, שנבנו על פלטפורמות של אבן ואלמוגים. לפיכך, היא ידועה גם בשם ונציה של האוקיאנוס השקט. בני המלוכה, או הסאודלוארים (Saudeleurs - שושלת ששלטה באי פונפיי), חיו במדול במשך 500 שנה בין השנים 1100 עד 1628 לספירה. באי נמצאו גם קברים.
המסתורין של האי הוא המבנים המגליתיים המרכיבים את העיר. הקירות נבנו בעיקר עם אבני בזלת, שהם סוג של סלע וולקני. מקורן של האבנים בפקק געשי, אזורים בפונפיי שיש בהם משקעים טבעיים של עמודי בזלת, בהם הלבה הוולקנית התקררה בצורת עמודים אנכיים. עמודי בזלת עצומים הועברו ממרחק של קילומטרים בפונפיי והוצבו בצורה אופקית במדול, בסגנון בקתות עץ, כדי ליצור קירות בגובה של עד 15 מטר ועובי של עד 5 מטר. זה מה שכל כך מדהים.
נן מדול הייתה הבירה הפוליטית והדתית של שושלת סאודלואר, שאיחדה את בני האי פונפיי, שמספרם מוערך בכ-25,000 תושבים, עד שנת 1628. במקום נמצאו עדויות להתיישבות אנושית החל מהמאה הראשונה או השנייה לספירה. במאה ה-8 או המאה-9 החלה בניית האיים המלאכותיים, ובניית המגליתים שעליהם החלה בסביבות השנים 1180-1200. מעט מאוד פרטים ידועים לגבי אופן בניית המגליתים. המסורת המקומית טוענת כי אלו שבנו עיר מוקפת חומות בזלת באי אחר במיקרונזיה, קוסרה (Kosrae), היגרו לפונפיי ושם ניצלו את כישוריהם כדי לבנות עיר מורכבת ומתקדמת עוד יותר, היא נן מדול. אולם, תארוך פחמן-14 קובע כי נן מדול נבנתה לפני אותה עיר, ולכן סביר להניח שהיא הושפעה מנן מדול, ולא להפך.
תעלומת האי
המשקל הממוצע של כל אבן הוא 5 טון, כאשר חלקן שוקלות עד 25 טון כל אחת. האבנים והעמודים כה כבדים, עד שחוקרים קונבנציונליים ומהמיינסטרים עדיין לא קבעו כיצד נבנו המבנים או מי בנה אותם. לא זוהתה באי כל טכנולוגיה המסבירה כיצד הונפו עמודי האבן. ישנם מומחים האומרים כי המאמץ העצום שנדרש לבניית המבנים המגליתיים מתחרה עם זה של הפירמידות וכנראה דרש השתתפות של אוכלוסיית האי כולה, 25,000 תושבים, אם הם עצמם בנו אותם.
נן מדול, שפירושו "בין חללים", עומדת מאחורי כינויה כי אכן נראה כאילו היא שוכנת בין אמת למיתוס. את מה שחוקרי המיינסטרים לא יכולים להסביר, יכולים להסביר המיתוסים המקומיים. האגדה מספרת כי חורבות העיר העתיקה הזו, שהיתה בעבר ביתה של ציוויליזציה מסתורית, שופעות במסדרונות לא ממופים. ערוצים אלה מחברים את האיים המלאכותיים ויש בהם קברים המכילים שרידי ענקים ורוחות של מלכים מתים. התושבים המקומיים מאמינים כי הבונים השתמשו בקסמים כדי להוביל את האבנים לאי.
בסדרת הטלוויזיה "חייזרים מן העבר" (Ancient Aliens) הם דנים עם התושבים באגדות ובתיאוריות בנוגע לנן מדול. האגדה המקומית מספרת שמדול היתה שם לפני שהם הגיעו. תושבי האי אינם יודעים מי בנה אותה, אך הם אומרים כי האבנים ריחפו איכשהו מפונפיי ו"זזו כאילו בידיים של רוחות". לפיכך, המקומיים מכנים את מדול, עיר הרוחות.
על פי אגדה של בני המקום, נן מדול נבנתה על ידי זוג תאומים, בשם אוליסיפה ואולוסופה, שהיו קוסמים שבאו מהאי האגדי קטאו המערבי, או קאנאמוואיסו (Kanamwayso). התאומים יצאו למסע בקאנו גדול כדי למצוא מקום בו יוכלו לבנות מזבח לנאהנישון שאפו, אל החקלאות. הם הגיעו לפונפיי, והחלו בבנייה. אחרי מספר ניסיונות כושלים, הם הצליחו לבנות את המזבח, ועבדו את נאהנישון שאפו. על פי האגדה, האחים נעזרו בדרקון מעופף כדי לגרום לאבנים העצומות לרחף ממקומן אל אתר המזבח. כאשר אוליסיפה מת מזקנה, אולוסופה הפך לסאודלוארי הראשון. הוא וצאצאיו הראשונים נהגו באדיבות כלפי התושבים, אבל ממשיכיהם הציבו דרישות הולכות וגוברות על נתיניהם. שלטון השושלת באזור הסתיימה עם פלישת צבאו של איסוקלקל (Isokelekel), שקבע את מושבו בנן מדול, אך יורשיו נטשו את העיר.
התיאוריה המדעית מציעה כי האבנים הובאו מהיבשת באמצעות רפסודות במבוק כדי להציף אותן על פני המים. עם זאת, בשנת 1995 בעת צילום סרט תיעודי עבור ערוץ דיסקברי, כל הניסיונות להוביל אבנים במשקל של יותר מטון באופן זה נכשלו.
מאפייני העיר
מרכז העיר יועד למגורי האצולה, ולטקסי קבורה שנערכו בידי כהני הדת. אוכלוסיית מרכז העיר כמעט בוודאות לא עלתה על 1,000 איש, ואולי אפילו הייתה פחות מ-500. אף על פי שרבים מהתושבים היו אצילים/בכירים בממשל הסאודלוארי, רובם היו פשוטי עם. עבור השליטים הסאודלוארים, נן מדול שימשה, בין היתר, כאמצעי לסיכול אופוזיציה פוליטית, מכיוון שדרשו מיריבים פוטנציאליים לגור בעיר, במקום במחוזות מוצאם, כדי שיוכלו לעקוב אחרי פעילותם.
רוב האיים בעיר שימשו כמגורים לכוהני הדת. כמה איים שימשו למטרות ספציפיות: הכנת מזון, בניית קאנו, וייצור שמן קוקוס. מדול פאו, בית הקברות, מורכב מ-58 איים בחלק הצפון מזרחי של העיר. חומות גבוהות מקיפות את הקברים של כמה מהאיים, אך הבולטות ביותר הן אלו שסביב נאנדאוואס (Nandauwas), אי הקבורה המלכותי, שבו גובהן נע בין 5.5 ל-7.5 מטרים. מתחם זה נבנה בעבור הסאודלוארי הראשון.
מכשולים במחקר
לא קיימות רשומות בכתב על ההיסטוריה של האי והיא נשמרה על ידי מסורת בעל פה בלבד. הנוהג המקומי של שמירת סודות הוא דבר מקודש. זה היה אחד המכשולים למחקר נוסף על ההיסטוריה שלהם. המלך המקומי נמווארקי (Nahmwarki) הצהיר ואמר לכולם: "להפריע לאדמה הקדושה שהייתה שייכת לשליטי עבר עם כוחות על טבעיים זו עבירה על החוק". למעשה, הוא איים על הארכיאולוג האנגלי פ. וו. כריסטיאן (F.W. Christian) בעונש מוות אם הוא יפר את החוק ויחפור. תכשיטים וחפצים אחרים שנקברו עם השליטים נבזזו.
יש חפצים בודדים שנותרו למחקר של הארכיאולוגים. גם כשמצאו כאלה, הם עמדו בפני האפשרות לקללה שנאמר כי תוטל על מי שמפריע לאדמה. בשנת 1874, ספינה שנטרפה ליד איי מרשל לקחה לקרקעית האוקיאנוס מאות ארגזים שהיו שייכים לאנתרופולוג הפולני יאן קובארי (Jan Kubary), יחד עם הספינה אבד חלק גדול מההיסטוריה של האי.
קללת נן מדול
בראשית המאה ה-20 שלטו הגרמנים באי כאשר המושל ויקטור ברג (Victor Berg) העז להתעלם מהאיסור המלכותי. הוא נכנס לקבר החתום באי ופתח את ארונם של שליטי האי הקדומים. נטען כי הוא מצא בתוכם שרידי שלדים של ענקים בגובה של שניים עד שלושה מטרים. באותו לילה האי נשטף בפעילות של רוחות. סערה אימתנית התחוללה בליווי הבזקי ברקים בשמיים. גשם זלעפות היכה את האי כאשר המושל ויקטור ברג שקע בהזיות ושמע קולות של נשיפות קונכייה.
למחרת בבוקר, ב-30 באפריל 1907, מת המושל ברג. הרופא הגרמני ששירת באי באותו לילה לא יכול היה לקבוע את סיבת המוות, אך הילידים היו בטוחים שמותו הוא קללת האלים על חוסר הכבוד הבוטה שלו. הרציונל של היום אומר שהוא מת כתוצאה ממכת שמש ותשישות חום שהתרחשה במהלך סקר ההריסות.
מדוע שמישהו יבנה עיר על שוניות אלמוגים שמתנשאות רק מטר וחצי מעל המים? לא היו מזון או מים זמינים באי. השליטים היו תלויים ב"פשוטי העם" שיביאו להם את כל מה שהם היו צריכים. מה הייתה מטרתה של נן מדול? שאלה זו מעסיקה את המדענים במשך מאות שנים.
תיאוריות לקיומם של המבנים המסתוריים
יש תיאוריה מעניינת מאד שעשויה לענות על השאלות הרבות על העיר המסתורית נן מדול ועל מטרת קיומה. מדול יושבת באמצע הדרך בין איי הוואי לפיליפינים. במקום זה מתחילות סופות קשות וטייפונים. זה מתרחש כאשר אוויר קר בא במגע עם המים החמימים של איי קרוליין. מחקרים מראים כי סערות קשות רבות מקורן במיקום של מדול. אולי זה לא מקרי. מכיוון שאזור זה מחולל סופות קשות, הסופות פוגעות בו ישירות לעיתים נדירות. זה הופך אותו למקום הבטוח ביותר באוקיינוס השקט. נן מדול וקוסרה יוצרים אזור באורך של 500 קילומטר. אזור זה הוא מקום הולדתם של טייפונים והמקום בו הם מפתחים את כוחם ואת חומרתם. עד מהרה הם גדלים ובסופו של דבר מכים בפיליפינים.
ג'וזף ניומן (Joseph Newman), ממציא מכונת האנרגיה (Energy Machine), הכריז בסוף המאה הקודמת כי "ההשפעה העיקרית ביחס להוריקנים היא אלקטרומגנטית. כדי שההוריקן יתקיים, זה לא תלוי אך ורק בחום המים שעליו הוא עובר". ניומן הגיע למסקנה כי לטמפרטורה חשיבות משנית בייצור הוריקן והוסיף כי האלקטרומגנטיות היא הגורם החשוב ביותר. בפונפיי, האי המחובר למדול, יש פעילות סייסמית ייחודית וקבועה. פעילות סייסמית מייצרת פיאזואלקטריות. החשמל הפיאזואלקטרי עובד בתוך בזלת ממוגנטת באופן מוזר כדי למקד פריקה מרוכזת של ההילה לכיוון השמיים ובכך הופך את מיקומה של מדול למבנה מניפולציות מזג אוויר קדום.
נן מדול הייתה אחד האתרים שג'יימס צ'רצ'וורד (James Churchward) זיהה כחלק מהיבשת האבודה מו, בספרו "היבשת האבודה של מו - מולדת המין האנושי" ("The Lost Continent of Mu Motherland of Man"); בספרו "עיר האבן האבודה" ("Lost City of Stone"), הכותב ביל ס. באלינגר (Bill S. Ballinger) מעלה השערה לפיה העיר נבנתה בידי ימאים יוונים בסביבות 300 לפנה"ס; דייוויד האצ'ר צ'ילדרס (David Hatcher Childress), כותב ומו"ל, משער כי נן מדול מחוברת ליבשת האבודה למוריה; ספרם של ארט בל (Art Bell) וויטלי סטריבר (Whitley Strieber) מ-1999, "המגה-סערה העולמית המתקרבת" ("The Coming Global Superstorm") חוזה כי התחממות גלובלית יכולה לגרום לתוצאות מידיות וקטסטרופליות. הספר טוען כי מכיוון שנן מדול בנויה מאבני בזלת כבדות מאד המונחות בדיוק רב - בנייתה הצריכה רמה גבוהה של ידע ומיומנות טכנית. כיוון שבאף רשומה מודרנית (ואף לא באגדה) לא קיימת כזו ציוויליזציה מתקדמת באזור פונפיי, היא הושמדה באסון גדול; גם בספרו של אריך פון דניקן מ-1973, "זהב האלים ("The Gold of the Gods"), פרק 4 מספר על טוומון, "האי לו הם קוראים נן מדול".
אגדות, מיתוסים, קסמים, אמת ותיאוריות. כולם אופפים את נן מדול ומספקים לנו אפשרויות רבות לבחירה. הכל תלוי באיך אנחנו רוצים שהסיפור ייצא. יש אמירה ישנה שאומרת, "יש קצת אמת בכל מה שאנחנו אומרים". כל האגדות והמיתוסים נכרכים במעט אמת. המחקר בנן מדול ובמארג האיים המלאכותיים במיקרונזיה נמשך היום. יתכן שבשנים הבאות נלמד עוד על המקום המוזר הזה במרכז האוקיאנוס השקט.
מקורות:
Comments