top of page

הפיניקים: סוחרי הים המסתוריים

הפיניקים היו עם קדום ששלט פעם בים התיכון. למרות שידוע עליהם מעט מכיוון שמעט מאד מהכתובות שלהם שרדו, למורשתם הייתה השפעה עצומה על העולם, המורגשת עד היום. הפיניקים נודעו כיורדי ים מצוינים והשתמשו במומחיותם כדי לסחור בכל רחבי הים התיכון. אחד הסימנים הבולטים לפעילות הסחר שלהם הוא ייסוד קרתגו, בתוניסיה של ימינו. הם גם היו ממציאי האלפבית.


על פי המסורת, העיר נוסדה כמושבה בשנת 814 לפנה"ס על ידי הפיניקים בהנהגתה של המלכה דידו האגדית. הקרתגים עצמם הפכו למעצמה ימית דומיננטית במערב הים התיכון, עד להשמדתה הסופית על ידי רומא בשנת 146 לפנה"ס, בעקבות תבוסתם במלחמות הפוניות. מלבד קרתגו, הפיניקים ייסדו מושבות בקפריסין וגם באנטוליה. חלקו הגדול של השטח שכבשו אז תואם ללבנון של ימינו, אך הפיניקים החזיקו גם בחלקים מדרום סוריה וצפון ישראל.

ספינת מלחמה אשורית (כנראה נבנתה על ידי פיניקים) עם שתי שורות משוטים, תבליט מנינוה, 700 לפנה"ס

הפיניקים תרמו תרומות רבות לציוויליזציה האנושית, כשהבולטת שבהן היא האלפבית הפיניקי, שהוא האב הקדמון של אלפבית רבים אחרים המשמשים כיום. השם "פיניקים" הוא שם זר בו השתמשו היוונים לתאר את הפיניקים. מקורה של המילה פיניקים אינו ידוע בוודאות, אך ייתכן שהיא מתועדת כבר בטקסטים ביוונית המתוארכים למאה ה-14 לפנה"ס שנמצאו כתובים בכתב ליניארי ב' בקנוסוס ובפילוס.


ביוונית המילה φοῖνιξ (פֿוֹינִיקְס) היא רבת משמעויות, ופירושיה הם "איש פיניקי", "ארגמן צורי", "עוף החול" ו"דקל", כולם קשורים לפיניקים. הארגמן היה צבע יקר-ערך שהפיקו הפיניקים, והוא הפך מזוהה עמם ובעיקר עם העיר הפיניקית הראשית, צור, ובשפות שונות נקרא עד היום "ארגמן צורי" או "ארגמן פיניקי". תחייתו הקבועה של עוף החול באש דומה לזריחת השמש המחודשת מדי יום, אשר מתרחשת, מנקודת מבט יוונית, בארץ פיניקיה המזרחית. הדקל, שהופיע על מטבעות פיניקיים רבים, היה מסמליה של האשרה, שנקראה גם "רבת אשרת ים" (הגבירה הדורכת על הים), והייתה מגנת יורדי הים הכנענים. ייתכן גם שהשם היווני נגזר מהשם המצרי פֵנְח'וּ (fnḫw) שפירושו היה אשורי או סורי, אך ביוונית הוא קיבל את המשמעות של צוֹרִי, כלומר תושב העיר צור.


הפיניקים עצמם הזדההו ככנענים או כצידונים (גם כאשר מוצאם לא היה מצידון), וכינו את ארצם בשם כנען. באודיסיאה מזוהים הפיניקים כצידונים, בתרגום השבעים מתורגמת לעיתים המילה "כנענים" כ"פיניקים", סטפנוס מביזנטיון זיהה את Χνἄ (כנען) עם פיניקיה, ופילון איש גבל אמר שגם סכניתן זיהה זיהוי דומה. במטבע פיניקי-יווני מלדקיה תורגמה במילה הפיניקית "𐤁𐤊𐤍𐤏𐤍" (בכנען) ל"ἐν Φοινικῃ" (בפיניקיה). בקרב אבות הכנסייה, מלבד סטפנוס מביזנטיון גם אוגוסטינוס מעיד שהאיכרים הפיניקיים בצפון אפריקה במאה ה-5 לספירה מתייחסים לעצמם בשם Chanani, כלומר כנענים, מרקיאנוס כינה את תושבי האיים הבלאריים "כנענים".


בלטינית השתרשה המילה פּוּנִים, אולם בתקופתם ציינה המילה באופן בלעדי את אנשי קרתגו ועריה במערב (מכאן המונח המלחמות הפוניות, המציין רצף של שלוש מלחמות אשר התנהלו בין קרתגו לרומא במאה ה-2 והראשונה לפנה"ס). במחקר המודרני הכינוי פונים מתייחס לשלבים המאוחרים של הפיניקים במושבותיהם. במספר מקרים תועדו הפיניקים מזדהים על שם ערי מולדתם, אך זיהוי זה הוא גאוגרפי ופנים-פיניקי, ואינו מעיד על זהות קבוצתית. זיהוי כזה מופיע גם ליהודים וישראלים בתנ"ך, וכן במצבת מישע (שורות 1-2: "מלך מֹאב הדיבֹני").


לפי ההיסטוריון היווני הרודוטוס, הפיניקים היו במקור מאזור ים סוף, אך מאוחר יותר היגרו והתיישבו לאורך החוף המזרחי של הים התיכון. הרודוטוס כותב בספרו:

לדברי יודעי קורות-העתים מבין הפרסים, היו הפניקים הגורמים לריב, כי הם באו מן הים הנקרא האדום אל הים הזה, ואחרי אשר התיישבו בארץ שבה הם יושבים גם היום, החלו עד מהרה לצאת למסעות רחוקים בים ובהובילם סחורות מצרים ואשור הגיעו לארצות שונות ואף לארגוס.

(הרודוטוס, היסטוריות, ספר ראשון, סעיף ראשון)


חוקרי ארצות וגאוגרפים כגון סטראבון ואנדרוסתנס מתאסוס (Androsthenes of Thasos) ,חוקר הארצות של אלכסנדר הגדול במחצית השנייה של המאה ה-4 לפנה"ס, וכן מספר חוקרים בימינו טוענים, כי מקור הפיניקים הוא מאזור המפרץ הפרסי (ערב הסעודית, תימן, עומאן ובחריין של היום). חוקרים והיסטוריונים, אשר תומכים בהשערה זו, סבורים כי השמות הזהים של הערים בתחום מדינות אלה, דוגמת צור בעומאן, מעידים על המקום המדויק ממנו הגיעו הפיניקים. בנוסף לכך אחת הסברות היא כי האי תארות (Tarout Island), אשר נמצא בסמוך לקטיף שבערב הסעודית של היום, היה מאוכלס תחילה על ידי פיניקים טרם התיישבותם לאורך החוף המזרחי של הים התיכון. חוקרים רבים טוענים כי שמו הנוכחי של האי שימר, למעשה, את שמו הקדום, עשתרת, היא אלת היופי, הפריון והמלחמה הכנענית, אשר הייתה מקובלת בפנתיאון האלים הפיניקי.


כך או אחרת, ההתיישבות הפיניקית הראשונה לאורך החוף הלבנוני החלה בסביבות האלף ה-3 לפנה"ס. מבחינה אתנית, הפיניקים נמנים עם העמים הכנעניים, המהווים קבוצה של עמים שמיים הדוברים בלהג שמי מערבי מעין זה שנמצא בתעודות אוגרית, אשר הפיניקית והעברית הן ניבים שלו.