בבונים חנוטים רומזים למיקום ממלכה אגדית

במשך אלפי שנים הייתה למצרים שותפה מרכזית למסחר המכונה ממלכת פונט. אף שחשיבותה של פונט כמקור לזהב, שנהב ועצים אקזוטיים תעודה היטב, מיקומה המדויק נותר עדיין בגדר תעלומה. יתכן שעכשיו היא נפתרה, הודות למספר בבונים חנוטים.


רשומות מצריות מציגות משלחת מסחר גדולה לפונט לפני 4,500 שנה, ונראה כי זהב עשה את דרכו בין הממלכות עוד קודם לכן. משלחות לפונט נחגגו באמנות המצרית לאורך אלפי שנים ומהוות בסיס לסיפור המסע של הגיבור הקדום ביותר ששרד. הדרך לשם לא ידועה והיסטוריונים התלבטו אם פונט שכנה בקרן אפריקה, חצי האי ערב, סודאן המודרנית או תערובת כלשהי של שלושתם. אי וודאות זו לא מנעה מחלק מסומליה המודרנית לאמץ את השם פונטלנד.

מומיה של בבון שהתגלה במקדש קונסו בלוקסור ומוצג כעת במוזיאון הבריטי / Trustees of the British Museum

בין הפריטים שהמצרים תיעדו ומקורם בפונט הם הבבונים, שנערצו בחייהם ובמותם נחנטו על ידי המצרים. יראת כבוד מצרית קדומה לבעלי חיים אלה מוכרת מאמנות הקברים המציגה אותם כחיות מחמד בחיים ומושא הערצה במותן. מה שהביא את המצרים לסגוד לבעלי חיים, שמקורם אפילו לא בסמוך למים יוצרי החיים של הנילוס, נשאר עדיין בגדר תעלומה, אם כי יתכן שלאל השמש רע היה קשר לזה.


"אין הוכחות אלא כמה ספקולציות", אמר האנתרופולוג פרופ' נתנאל דומיני (Prof. Nathaniel Dominy) מדארטמות' קולג, שהוביל את המחקר שפורסם לאחרונה ב-eLife. "יש איג'יפטולוגים שטענו כי הבבונים קוראים אל עבר השמש הזורחת עם עלות השחר, מה שהיה מהדהד את המנהגים הדתיים במצרים. יתכן שמצרים קדומים היו עדים להתנהגות טבעית זו וזיהו את הבבונים כראויים להערצה. כשאתה בוחן מקרוב את הפסלים של הבבונים במצרים, הם תמיד פונים מזרחה אל עבר השמש העולה, עם זרועותיהם מורמות במה שמכונה 'תנוחת הערצה'."


המצרים החשיבו שני מינים של בבונים כחיות קדושות. בבון המדריאס (Papio hamadryas) היה הנערץ ביותר ונקשר לעתים קרובות לאל החכמה תות', ובבון זית (Papio Anubis) שגם הוא זכה להערכה רבה. פולחן הבבונים הולך מעבר לתות'. הדג'וור (Hedjwer) היה אל הבבונים הראשון ואחד האלים המצריים הקדומים ביותר הידועים. באבי (Babi) נחשב לבנו של אוסיריס שארב בעולם התחתון, תוך איום באכילת נשמות טועות, והפי (Hapi), שדמותו מעטרת את כדי הקנופיק (canopic jars) שהגנו על ריאותיו של מי שעבר חניטה. בבונים הם החיה היחידה בפנתיאון המצרי שהובאה ממקום אחר.

הדג'וור הפי ובאבי

כדי להתחקות אחר מיקומה של פונט יש להתחקות אחר מקורותיהם של הבבונים שנמצאו חנוטים בקברים מצריים. בשנת 2015 נדגמו איזוטופים מהבבונים הללו כדי לנסות לזהות את מקורם, בתקווה שזה יפתור את מיקומה של פונט. למרות שהתוצאות תאמו מקורות באתיופיה או באריתריאה, הן לא נחשבו סופיות.


כעת, מחבר המחקר נתנאל דומיני, ערך חקירה מפורטת יותר תוך שימוש באותו רעיון. דומיני אסף איזוטופים של חמצן וסטרונציום מ-155 בבונים מ-77 אתרים ברחבי צפון אפריקה וחצי האי ערב. ב-eLife, דומיני ושותפיו למחקר מדווחים כי חמישה בבונים חנוטים המתוארכים לפני 2,000 עד 2,400 שנה גדלו במצרים, ככל הנראה מרבייה בשבי. עם זאת, לשני בבונים המתוארכים אלף שנה קודם לכן יש איזוטופים העולים בקנה אחד עם אזור שמכסה חלק גדול ממה שנחשב היום אתיופיה, אריתריאה וג'יבוטי. גם בחלקים מסומליה ותימן יש יחס איזוטופי דומה. אחד מהבבונים לא היה מחוץ לאזור הזה הרבה לפני שמת ונחנט.

מפת אפריקה וגולגולת הדגימה EA6738. ניתוח איזוטופי מצביע על האזור האדום / Jonathan Chipman & Nathaniel J. Dominy

כבר ידוע שפונט נמצאת דרומית-מזרחית למצרים, איפשהו סביב ים סוף, ולמרות שאפשר היה להגיע אליה דרך היבשה, סוחרים ימיים מצרים הפליגו לשם לעתים קרובות. באזור הפירמידה של סאהור (Pyramid of Sahure) נמצא התיאור המוקדם ביותר של מסע לפונט. מתוארך לשנת 2480 לפנה"ס, הוא מציג קופים, בעיקר בבונים, כאשר אחד ממשלוחי היבוא חוזר עם הסוחרים. סיפור מהממלכה התיכונה המכונה 'סיפורו של המלח' (Tale of the Shipwrecked Sailor) גם הוא ממקם את פונט בים סוף. הוא מספר על מלח מצרי שנשטף אל אי קסום, שם הוא פוגש את הנחש "האדון של פונט", ובין המתנות שנתן האדון הנחש היו בבונים.


תבליטי קברים בנקרופוליס דיר אל-בחרי תומכים גם הם במיקום זה, ומיקמו את פונט בקרן אפריקה או במה שכונה "ארץ האלים", על חוף ים סוף. טקסטים ששרדו מזכירים בבונים גם בווטנט (Wetenet), שהיתה עולם מיתולוגי שקשור בפולחן השמש, אך עדיין נאמר שהיא נמצאת באותו אזור שבו מאמינים שפונט נמצאה.


זהו האלמנט סטרונציום שביכולתו לחשוף ארץ שנשכחה מזמן. מתכת זו קיימת במה שיצורים אוכל