top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

אלו הם 4 סוגי האתאיזם

כאשר דנים באמונות דתיות, השפה שבה אנו משתמשים לעתים קרובות ממיינת אנשים לקבוצות קשיחות ובינאריות. אתה או תיאיסט או אתאיסט. מאמין או לא מאמין. אבל הסתכלות מקרוב על איך אנשים תופסים את אלוהים ואת העל טבעי, וההבחנות האלה מתחילות לאבד את משמעותן.


כשמישהו קורא לעצמו אתאיסט מה הוא באמת משדר לגבי אמונותיו או היעדרן? למרות שההגדרה המילונית של "אתאיסט" ברורה למדי - מישהו חסר אמונה באלוהים או באלים - המונח לא אומר הרבה בפני עצמו.


"להיות אתאיסט זה לדחות לחלוטין את האמונה בעל-טבעי, או את האמונה באל או באלוהות", אמר קליי רוטלדג' (Clay Routledge), פסיכולוג וסופר. "אבל אני דווקא חושב שזה סיפור הרבה יותר מורכב והרבה יותר מעניין. אפילו בקרב אתאיסטים, יש הרבה דרכים שונות להמשיג את הרעיון הזה".

ארבעה סוגים של אתאיזם

מכיוון שההשתייכות הדתית ממשיכה לדעוך בארה"ב ובמדינות אחרות, כדאי לשקול את הצורות השונות שחוסר אמונה בעל-טבעי יכולה ללבוש. למרות שזו אינה רשימה מקיפה, הנה כמה דרכים להמשיג למה אנשים מתכוונים כשהם משתמשים במילה אתאיסט.


הלא דתיים

אחד הסוגים הכלליים ביותר של אתאיזם הוא פשוט לא להשתייך לדת. לעתים קרובות המצב הוא שאנשים לא דתיים לא בהכרח דוחים את קיומו של העל טבעי או האל (אחרי הכל, אתם יכולים להיות לא דתיים ועדיין להאמין בצורות של רוחניות), אלא את הדוגמות של הדתות המסורתיות.


אז שוב, אי שיוך לדת לא מחייב אתכם לדחות באופן פעיל כל מערכת אמונה מסוימת. זה פשוט אומר שאתם לא שייכים לאחת. ככאלה, חוסר עניין עשוי להיות גורם מפתח עבור אנשים מסוימים בקבוצה זו; אולי לא היה אכפת להם משאלות גדולות הנוגעות ל"צד השני".


בשנת 2021, סקר דעת קהל של מרכז המחקר Pew מצא כי 29% מהמבוגרים בארה"ב רואים עצמם כ"אינם" דתיים. קבוצת ה"אינם" הזו כללה תת-קבוצות מרובות, כולל אחת שללא ספק מתארת בצורה הטובה ביותר את הלא-דתיים חסרי העניין: אנשים שאמרו שהזהות הדתית שלהם היא "שום דבר מסויים".


אתאיסטים רגשיים

אם הלא-דתיים הם ה"אינם", אתאיסטים רגשיים יכולים להיחשב כ"דוחי" הדת. אתאיסטים רגשיים הם אתאיסטים שחוסר האמונה שלהם - או הדחייה הפעילה של האמונה - נובעת בעיקר מרגשות שליליים.


דוגמה אחת היא מי שהפכו להיות נוטרי טינה לדת. אולי הם סבלו מהתעללות בבית הכנסת או בכנסייה, נדחו בגלל אמונת הוריהם, או חוו טרגדיה כל כך נוראה שהם לא יכולים להבין למה אלוהים מרשה לדבר כזה להתרחש.


האתאיסט הרגשי, המונע מחוויות שליליות, דוחה את אלוהים באופן פעיל. זו עמדה קצת לעומתית לנקוט בה בהתחשב בכך ש"לכעוס על משהו פירושו, ברמה מסוימת, [שיש לכם] מושג על קיומו", אומר רוטלדג'.


אתאיסטים חברתיים

קבוצה זו עשויה לשמור על רמות שונות של אמונות דתיות או רוחניות ברגעים הפרטיים שלהם, אבל לא מרגישים צורך לשתף או לשדר אותן. אולי הם רואים בזה גסות רוח. אולי לא הם לא רוצים להשתתף בפרקטיקות התרבותיות של החיים הדתיים. בכל מקרה, האמונות הדתיות או הרוחניות הן עיסוק אישי לקבוצה זו.


אנטיתאיסטים

בנוסף לחוסר אמונות דתיות, אנטיתאיסטים נוקטים עמדה פעילה נגד דתות. אחד הסופרים המפורסמים והבוטים ביותר שטענו על נקודת מבט זו בהיסטוריה המודרנית היה כריסטופר היצ'נס המנוח, שאמר פעם:

אני אפילו לא אתאיסט כמו שאני אנטיתאיסט; אני לא רק טוען שכל הדתות הן גרסאות של אותה אי-אמת, אלא אני סבור שהשפעת הכנסיות, והשפעת האמונה הדתית, מזיקה באופן פעיל.
[Credit: Matteo Fantuzzi]

העמדת אתאיסטים במבחן

לא משנה הסוג, אתאיסטים נוטים בדרך כלל לחשוב שאלוהים לא קיים. אבל עד כמה האמונות העצמיות המדווחות של אתאיסטים תואמות את מה שהם מרגישים עמוק בפנים?


זו הייתה אחת השאלות המניעות מאחורי מחקר משנת 2014 שפורסם בכתב העת הבינלאומי לפסיכולוגיה של הדת. במחקר ביקשו החוקרים מאתאיסטים ומאנשים דתיים לקרוא בקול הצהרות שאתגרו את אלוהים לעשות דברים איומים. הדוגמאות כללו:

  • אני מאתגר את אלוהים לשתק את אמא שלי.

  • אני מאתגר את אלוהים לגרום לביתי להתלקח.

  • אני מאתגר את אלוהים שיפנה את כל החברים שלי נגדי.

כשנשאלו כמה זה לא נעים לבטא אמירות כאלה, האתאיסטים דיווחו שלא מצאו את זה לא נעים כמו המאמינים. לא מפתיע. אחרי הכל, אם אתם לא מאמינים באלוהים, ההצהרות האלה צריכות להיות לא יותר ממילים ריקות.


אבל פחות צפויות היו התוצאות של מבחני מוליכות העור של המשתתפים, המשמשים למדידת עוררות רגשית. התוצאות הראו שגם אצל אתאיסטים וגם אצל מאמינים הופגנה עוררות רגשית גבוהה בזמן קריאת ההצהרות האלה. אז למרות שהאתאיסטים דיווחו שלאתגר את אלוהים לעשות דברים נוראים לא היה לא נעים מדי, המדידות הפיזיולוגיות הציעו אחרת.


אחד ההסברים מדוע אתאיסטים חוו עוררות מוגברת בעת קריאת ההצהרות הוא שזה לא נעים רגשית לבטא רגשות מכוערים כאלה, ללא קשר למה שהם מאמינים. עם זאת, החוקרים גם בקשו מהמשתתפים להשמיע אמירות פוגעניות או שבקשו שדברים רעים יקרו, אך לא להזכיר את אלוהים. התוצאות הראו שאתאיסטים הושפעו יותר מבחינה רגשית מהצהרות האל, על פי מבחני מוליכות העור. בעיני רוטלדג', מחקרים כמו זה מדגישים את האמביוולנטיות שלנו המפתיעה לעתים קרובות כלפי שאלות קיומיות גדולות.


"אתאיסטים קשים חושבים שהם בכלל לא מודרכים על ידי רעיונות ומושגים על טבעיים, אבל אנחנו יודעים ממחקר שיש להם נטייה לעסוק בחשיבה טלאולוגית - לראות דברים במונחים של מטרה ותכלית", אמר.


למרות שקטגוריות בינאריות כמו אתאיסט ותיאיסט יכולות לגרום לזה להיראות כאילו אנשים מחולקים בצורה נוקשה לפי האמונה, אמביוולנטיות וספק עשויים להפוך אותנו דומים יותר ממה שזה נראה. ק.ס. לואיס, הסופר הבריטי שהמיר את דתו מאתאיזם לנצרות לאחר שיחה בשעות הלילה המאוחרות עם ג'. ר. ר. טולקין והוגו דייסון (Hugo Dyson) כתב פעם:

תאמין באלוהים ותצטרך להתמודד עם שעות שבהן נראה ברור שהעולם החומרי הזה הוא המציאות היחידה; לא תאמין בו ותהיה חייב להתמודד עם שעות שבהן נראה שהעולם החומרי הזה צועק לך שזה לא הכל.

מקור:

906 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page