top of page

"אב לפרעה" - זהותו של יוסף המקראי

עודכן: 7 בפבר׳ 2021

מאת: Ahmed Osman

מקור: Ancient Origins


מי היה המלך שמינה את יוסף לשר שלו? ובאיזו תקופה בהיסטוריה המצרית הוא חי? מאז תחילת החפירות הארכיאולוגית במצרים, לפני יותר ממאה וחמישים שנה, חוקרים מנסים לענות על שאלות אלה.


על פי התנ"ך והקוראן, יוסף נמכר כעבד למצרים. אחיו הם שמסרו אותו לאורחת ישמעלים בדרך למצרים, שכן הם קינאו בו כאשר יעקב, אביהם, אהב אותו יותר מכל האחים ונתן לו כותונת פסים מיוחדת. בהמשך נמכר יוסף כעבד כשפוטיפר, סריס פרעה שר הטבחים, קנה את הילד העברי הצעיר והפך אותו לראש ביתו.

Ford Madox Brown / אחיו של יוסף מציגים ליעקב את כותנת הפסים המוכתמת בדם

על פי המסופר, אשת פוטיפר ניסתה לפתות את יוסף לשכב עימה, לאחר שהוקסמה מיופיו. יוסף סירב להצעותיה, בנימוק שהדבר נחשב לבגידה באמון פוטיפר ומהווה חטא לאלוהים. באחד הימים, בהגיע שעת כושר, תפסה אשת פוטיפר את יוסף בבגדו כדי לשדל אותו לשכב עימה. יוסף הסיר את בגדו שאחזה בו, והוא נשאר בידה, ונמלט אל מחוץ לבית. בראותה זאת, קראה אשת פוטיפר לבני ביתה, שלא היו בבית באותה שעה. כשהגיעו, היא שקרה להם שיוסף ניסה לאנוס אותה, ובעודו פושט את בגדיו זעקה בקול שיבואו לעזרתה, ומשראה כך - נמלט. את אותו הסיפור סיפרה גם לבעלה כששב מעבודתו. פוטיפר כעס על יוסף, הביא ללכידתו, וכלא אותו בבית הסוהר.


שנתיים אחר כך שוחרר יוסף על ידי פרעה, שגם מינה אותו לאחד משריו, לפי הסיפור, חלם פרעה שני חלומות רצופים, שאת פתרונם נתן לו יוסף: שבע שנות שובע יגיעו לעולם, ולאחריהם שבע שנות רעב. בעקבות הפתרון הזדרז יוסף והציע לפרעה לאגור מזון בזמן השובע כדי שהארץ תוכל לשרוד בזמן הרעב. פרעה התפעל מהפתרון ומההצעה המעשית שבעקבותיו, ומינה את יוסף על ביצוע משימת אגירת המזון. יוסף ביצע בהצלחה את המשימה ואגר אוצרות מזון רבים, שאותם מכר לאחר מכן ליושבי מצרים.


אב לפרעה

הרעב פוגע בארץ כנען, ויעקב מבקש מבניו שיסעו למצרים כדי להביא משם אוכל. האחים נוסעים ונתקלים ביוסף, אך הם אינם מזהים אותו, בעוד הוא מזהה אותם. הם משתחווים בפניו, כפי שחזה בחלומותיו בנערותו.


אולם הרעב בכנען נמשך וגרם לאחיו למחצה של יוסף לחזור למצרים במשימה השנייה של רכישת מזון. בהזדמנות זו יוסף הזמין אותם לאכול ארוחה בביתו. יוסף איננו מצליח יותר להסתיר את זהותו מהאחים. הוא משלח את כל הנוכחים מהחדר, פורץ בבכי ומציג עצמו בפני אחיו: "אֲנִי יוֹסֵף, הַעוֹד אָבִי חָי?" האחים נבהלים ושותקים, ויוסף מסביר כיצד התגלגלה מכירתו לטובה, וכיצד הוא מסוגל כעת לכלכל את משפחתו במהלך הרעב השורר במצרים ובכנען. לאחר פיוס הדדי הוא שולח את האחים, עם עגלות וציוד שמספק פרעה, חזרה לכנען, מתוך כוונה שהמשפחה כולה עם יעקב תבוא אל יוסף למצרים. כשאחיו התביישו במה שעשו לו, כשמכרו אותו כעבד, הוא ביקש מהם לא להרגיש תחושת אשמה:

"וְעַתָּה, לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי, הָאֱלֹהִים; וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה

(בראשית מה פסוק ח)


"אב לפרעה"! התואר הזה הוא מוזר ומסקרן. פקידים מצרים קיבלו בדרך כלל את התואר "בן פרעה", אך "אב לפרעה" היה תואר נדיר, ורק מעטים האנשים שקבלו אותו. התואר הזה מתקשר ליויה.


יויה שימש כשר ומפקד המרכבות הצבאיות עבור אמנחותפ השלישי (1405-1367 לפנה"ס) מהשושלת ה-18. מבין תאריו הרבים נשא יויה תואר אחד ייחודי לו, 'ut ntr n nb tawi', 'האדון של שתי הארצות', תוארו הרשמי של פרעה. הסיבה לכך שיויה זכה בתואר ייחודי זה הייתה העובדה שהמלך אמנחותפ השלישי התחתן עם בתו של יויה, תיה, והפך אותה לאשתו הראשית, מלכת מצרים.

משמאל ארון הקבורה החיצוני של המומיה של יויה, זמן קצר לאחר החפירה, 1905. מימין מסכת המוות המוזהבת של יויה

קבר יויה

קבר יויה ורעייתו טויה (Tjuyu) נמצא בשנת 1905, שלוש שנים לאחר שתאודור מ. דייוויס (Theodore M. Davis) השיג זיכיון לחפירה בעמק המלכים. אתר הקבר, היחיד במצרים שנמצא כמעט שלם לפני גילוי קברו של תות ענח' אמון שבע-עשרה שנים לאחר מכן, עורר הפתעה מסוימת.


דייוויס מימן את החפירה, בעוד שהעבודה בפועל בוצעה על ידי ארכיאולוגים בריטים. בעמק המלכים יש עמק צדדי צר, באורך של קילומטר, המוביל אל ההר. שמונה ימים לפני חג המולד של 1904 החל ג'יימס קוויבל (James Quibell) בבדיקת העמק הצדדי הזה. חודש לאחר מכן, הוא החליט להעביר את העובדים חזרה לפתח העמק הצדדי, וב-1 בפברואר הם חשפו את החלק העליון של דלת חתומה שחסמה את גרם המדרגות. תוך מספר ימים דייויס וקבוצתו הצליחו להיכנס לקבר, בו מצאו את הסרקופג של יויה ושל אשתו טויה, כולל המומיות שלהם.


למרות שגם יויה וגם אשתו היו ידועים מטקסטים מצריים, אף אחד מה