מדוע קונפליקט יכול להיות דבר טוב

מאמר מאת: Aletheia Luna

מקור: TheMindUnleashed

קונפליקט הוא לא בדיוק משהו שאנחנו נהנים ממנו ...

כמובן למעט במקרה בו אתם מכורים לדרמה ("דרמה קווינס"). במקרה כזה אולי תרצו לחפש עזרה טיפולית.

באופן כללי, רובנו מחפשים חיים נטולי קונפליקטים, בהם אנו אהובים ומקובלים על הסובבים אותנו. מעט מאוד אנשים אוהבים שלא אוהבים אותם (אלא אם כן אתם סוג של מזוכיסט אנרכיסט). רוב האנשים רוצים להשתלב, לקבל תוקף, שיסכימו איתם ושאחרים יאשרו אותם... וזה נורמלי מאוד.

אך מה קורה כאשר הרצון להימנע מעימות הופך לפתולוגי?

התשובה היא שאנחנו נעשים אנשים-נעימים, מקריבים את האותנטיות שלנו כדי להתאים לתבניות שניתנות לזהוי ואישור של אחרים. לא רק זאת, אלא שכאשר הימנעות מקונפליקט הופכת לפתולוגית אנו עשויים אפילו להתחיל לאמץ לחיים גישה של "רק וייבים טובים" ("good vibes only").

בואו נודה בזה: על פני השטח, זו גישה שניראת חמודה ויש סביבה מעגל "עידן חדש" רוחני. אבל אימוץ פילוסופיה לחיים של "הכל חיובי" זו למעשה אחת מהגישות הרגשיות, הנפשיות והרוחניות המזיקות ביותר שאתם יכולים לאמץ.

למה?

מכיוון שכאשר אנו לכודים במעגל של חיפוש ויייבים חיוביים והימנעות מקונפליקטים, אנחנו לא ממש צומחים כבני אדם. לא רק זה, אלא שאנחנו יכולים למעשה לפתח את מה שאני מכנה "פוביה משליליות" כלומר לפתח פוביה סביב קונפליקטים, מה שעלול לגרום להתנהגות די קיצונית ושלילית באופן אירוני.

ה"בולשיט" של "רק וייבים טובים"

ראיתי ופגשתי מספר מכובד של אנשי "רק וייבים טובים" במסגרת עבודתי. אני גם היוצר והמנהל של ארבע קבוצות פייסבוק, שנכון לזמן הכתיבה, יש בהן סך הכל 300,000+ חברים.

דבר אחד ששמתי לב אליו וצץ בעקביות, ולא משנה מהי הסביבה או מה ההקשר, הוא שאנשים לא אוהבים חשיבה ביקורתית. חשיבה ביקורתית נתפסת בדרך כלל כמשהו "שלילי" ודוחה. לשאול שאלות ולהצביע על פגמים ותקלות לוגיות הוא דבר שלא מקובל בדרך כלל ונדחה כמעט מיד, יחד עם המצביע, הנתפס כ"טרול", "עושה צרות" , "ווכחני", או המצער מכל, "אדם רדום שעוד לא התעורר".

לא רק זה, אלא שרוב האנשים בקהילות "הרוחניות" ו"הצמיחה האישית" נוטים להיות מאוד תגובתיים כלפי כל סוג של קונפליקט רגשי - או במקרה הטוב, פאסיב-אגרסיב וצדקניים. זה כאילו האגו הרוחני שאנשים מאמצים מוסיף רובד נוסף של קושי להתמודדות עם שליליות. אנו מפתחים אידיאלים ואמונות חזקות על חיים המבוססים על רטוריקה רוחנית לעוסה (כמו "הכל הוא אהבה", "אהבה ואור", "חשבו מחשבות שמחות") שכאשר מישהו פוגע בזה, אנו המומים.

אני חושבת שההלם הזה הוא תוצאה של פחד וכעס. פחד שאנחנו עשויים לטעות. פחד שהאמונות הרוחניות שלנו כבר לא מרגיעות או יוצרות בועת נחמה סביבנו וכעס מכיוון שאנחנו רוצים אינסטינקטיבית להגן על עצמנו - האגו לא אוהב להיות מאותגר או שיפריעו לו. האגו רוצה להרגיש צדיק רוחני; הוא רוצה את העצלות של "רק וייבים טובים" מכיוון שאז אין אתגר ולכן אין איום.

אולם לחשוק ולרצות "רק וייבים טובים" פירושו שאנחנו במצב מתמיד של התנגדות למציאות. הניסיון ליצור חיי "רק וייבים טובים", תוך קבלתם (במיוחד אם נאבקים בעצב, אובדן ושנאה עצמית מהעבר), מגביל את הצמיחה שלנו בכל הרמות.

מדוע דמוניזציה והימנעות מקונפליקטים מגבילה את הצמיחה שלנו? נחזור לזה בהמשך.

מדוע קונפליקט הוא מורה רב עוצמה

איני חפה מפשע ואיני חסינה מפני המאבקים של "האגו הרוחני". כמי שגדלה בסביבה נוצרית קנאית, לימדו אותי להגן על האמונות שלי, להתנגד לאחרים, ובמקביל לנסות להימנע מקונפליקטים ולהמיר אחרים.

אדלג קדימה לפגישה שלי עם בן זוגי ואחד הכותבים באתר זה, סול (Sol). ואני יכולה גם לכנות אותו: שיווה (Shiva), משמיד העולמות. הכניסה למערכת יחסים עם האיש הזה הייתה מחרבת האגו העוצמתית ביותר שחוויתי בחיי - ואני מציינת זאת כדבר חיובי. הקונפליקטים התכופים בשנים הראשונות של מערכת היחסים בינינו היו הדבר החשוב ביותר בהתעוררות הרוחנית שלי.

יפה זה לא היה כמובן. לעיתים קרובות הרגשתי הרבה רחמים עצמיים, טינה וכעס סביב האמונות שלי שאותגרו והושמדו באופן שיטתי. אך שמירה על לב פתוח לקונפליקטים האלה והבחירה ללמוד מהם הפכו את חיי לנצח.

מבלי שמישהו היה אומר "שטויות", על כל השקרים ששיקרתי לעצמי, לעולם לא הייתי מגיעה למקום בו אני נמצאת היום. מבלי שמישהו היה מצביע לי על איפה טעיתי או טועה, היו חולפות שנים עד שהייתי מפתחת הזהות העצמית שיש לי כעת.

אז הנה הסיבות לכך שקונפליקט הוא מורה כל כך עוצמתי:

• קונפליקט עוזר לנו לפתח סבלנות וסובלנות כלפי אחרים באופן פעיל יותר.

• קונפליקט עוזר לנו "להציץ מאחורי המסך" על פעולותיהם של אחרים ולפתח תובנה וחמלה עמוקים יותר כלפיהם.

• קונפליקט חושף את האזורים הפגיעים וחסרי הביטחון שלנו.

• קונפליקט שופך אור על הנטיות המוצלות שלנו.

• קונפליקט יכול להצביע על המקומות בהם אנחנו טועים באמת.

• קונפליקט הוא מורה, שאי אפשר לחרטט, החושף כיצד נוכל לצמוח יותר.

• קונפליקט הוא דרך לבחון את הבשלות הרגשית והרוחנית שלנו.

כשמישהו אומר "לא, אתה טועה, והנה הסיבה" או "זה מגוחך לחלוטין", זו מתנה יקרת ערך. גם אם אותו אדם לא מגיע ממקום מודע או אכפתי זו מתנה לחוות קונפליקט עם אחרים, שכן הוא חושף את האמת על עצמנו.

האופן בו אנו מגיבים לאחרים משקף את היכולת שלנו להכיל חסד והבנה.

האופן בו אנו מגיבים לאחרים משקף את רמת הבגרות או חוסר הבגרות שלנו.

הדרך בה אנו מגיבים לאחרים היא מראה של הכאב, חוסר הביטחון והפחדים שלנו.

יש הבדל גדול בין להשיב ללהגיב. תשובה באה ממקום מאוזן של מודעות והבנה. תגובה נובעת מחוסר מודעות ובורות.

האם אתם מרגישים מאויימים נפשית או רגשית על ידי אדם אחר שאומר לכם "שטויות" או מאתגר אתכם? האם אתם נעלבים ממנו? יופי. מצאו את השיעור שלכם. חשפו את ההדרכה הרוחנית. האדם הזה הוא הטירונות שלכם בגוף אדם.

במקום להגיב ללא מחשבה, עצרו והיו נוכחים. היו סקרנים. מדוע אדם זה מתייחס אליכם בצורה כל כך לא מכבדת? מדוע האגו שלכם מרגיש כל כך פגוע? אולי אתם מאמינים בסתר שהוא צודק? מדוע זה רע? מה הסיבה האמיתית לתוקפנות של האדם הזה? מה עומד מאחורי כעסכם?

שאלו שאלות והיו פתוחים לקבל את האמת. בסופו של דבר, ההחלטה שלנו ללמוד מקונפליקט באה מתוך בחירה: האם אנחנו בוחרים להשתמש ברוחניות כמו במוצץ שמחזק את האגו שלנו וגורם לנו להרגיש בנוח? או שאנחנו בוחרים להשתמש ברוחניות כדרך לרדוף אחר האמת והצמיחה הפנימית האותנטית, שיכולה להיות לא נוחה לפעמים?

9 סימנים לכך שאתם סובלים מפוביה לשליליות

באופן אידיאלי, כל התרגולים הרוחניים היו עוזרים לנו להגיב בבגרות, חמלה והבנה כלפי שליליות. אך לא תמיד זה המקרה. האם אתם סובלים מפוביה לשליליות? קראו את הסימנים הבאים על מנת להבהיר זאת קצת:

• אתם נמנעים בכל מחיר מאנשים או ממצבים שיוצרים אצלכם רגשות לא נוחים.

• אתם נמשכים לעבר ההיבט הקליל וה"תודעה הגבוהה" יותר של הרוחניות, אבל מרגישים דחייה (ואולי משיכה שלא ניתן לעמוד בפניה) לצד האפל או לדרך השאול של הרוחניות.

• אתם לא יודעים להתמודד טוב עם ביקורת (גם אם זו ביקורת עם כוונה טובה) ומרגישים נסערים.

• אתם מרגישים במגננה או על המשמר בסביבת אנשים אחרים.

• אתם רגישים מאוד למחשבות ודעות של אנשים אחרים עליכם.

• אתם מנסים בכוונה לחסום את כל תבניות השליליות מחייכם.

• אתם מסרבים להכיר בצללים שלכם.

• אתם נוטים להיות אידיאליסטים.

• אתם מוצפים רגשות עזים כמו כעס, פחד, שנאה או גועל כשאתם מתמודדים עם אדם שלילי.

לכמה מהסימנים האלה אתה יכולים להתחבר? היו כנים. אם אתה רציניים ברצון להתפתח תודעתית, חשוב להתמודד עם המציאות.

כיצד לחבק קונפליקט

חיבוק קונפליקט אין פירושו ליהנות ממנו או לחפש אותו. חיבוק קונפליקט אומר לאמץ גישה מודעת המעריכה את החוויה כמשהו מועיל שאפשר ללמוד ולצמוח ממנו.

מניסיון רב עם קונפליקטים, הנה מה שלמדתי:

1. עצרו וקחו נשימה עמוקה. תפסו את עצמכם לפני שאתם מגיבים. התרחקו אם אתם צריכים. קחו כמה רגעים לאסוף את עצמכם ואז הגיבו.

2. שאלו את עצמכם "מה האדם או המצב הזה מלמדים אותי בסתר?" ברור, אותו אדם עשוי להתנהג כמו אידיוט, אך איזה מסר מגולם במעשיו?

3. היו סקרנים ואמצו גישה של "מודעות מעוניינת" כשאתם מרגישים מאותגרים. הבחינו ברגשות המתפשטים בכם. בחנו את המחשבות בראשכם. שימו לב איך אתם מרגישים. לשם כך עליכם לתרגל "מודעות קשובה"(mindfulness).

4. שאלו את עצמכם "מה בעצם מסתתר מאחורי הכעס של האדם הזה?" הפסיקו להתייחס לרגשות ולמניעים לכאורה באופן שטחי. נסו לחשוב על כל הסיבות האפשריות לכך שהאדם מתנהג כך או מנסה לפגוע בכם. לדוגמה, אולי הערך העצמי של אותו אדם נמוך מאוד. אולי הוא בודד ורוצה תשומת לב (טובה או רעה). אולי הוא אחרי פרידה. אולי אחד מאהוביו נפטר. אולי הוא חווה יום לחוץ. אולי הוא חש כעס ועצב על החיים. היו פתוחים להסברים אלטרנטיביים.

5. אם אתם מאותגרים רגשית, הרהרו בחוויה. מה באדם הזה מרגיז אתכם כל כך? במקום להאשים אותו באיך שאתם מרגישים, נסו למצוא את ההזדמנות לצמיחה המוצגת בפניכם.

6. הבינו שלכל התנהגות לא נעימה, אכזרית, מרושעת ופוגענית יש שורש בכאב. כשאני אומרת כאב, אני מתכוונת לכאב רגשי כמו עצב, בדידות, ריקנות ופחד. ברגע שתוכלו להבין זאת בעצמכם תוכלו באמת לשמור על שלווה. במקום לברוח מקונפליקט או להימנע ממנו, עמדו מולו והבינו מה עומד מאחוריו, בחמלה או לפחות בהבנה.

קונפליקט הוא אחד מאותם מורים קשוחים, ישירים וללא חירטוטים, השופכים אור על יכולתכם להתמודד ולהבין אגרסיביות אנושית. היכולת שלכם לשהות עימה מבלי להגיב אליה היא סימן לבגרות רוחנית מפותחת. אולי אמיץ יותר אפילו להשתמש בקונפליקט כשיעור; דרך לפגוש את הצללים והפגמים שלכם בכנות מוחלטת.

אני מקווה שמאמר זה נתן לכם השראה להפסיק להימנע מקונפליקטים ובמקום זאת לתפוס אותם אחרת.