מאמר מאת: שלמה אגמי
האני (האגו) והנפש אינם מושגים זהים. כאשר אומרים אגו לא מתכוונים לנפש כולה, אלא רק לחלק ממנה וכשאומרים נפש מתכוונים לדבר שהוא יותר מהאגו. האבחנה וההבדל בין הנפש לאגו אינם ברורים ורבים נוטים לזהות את הנפש כאגו ולהפך. אף כי קיימת חפיפה גדולה ביניהם, הנפש (או התודעה) והאני אינם זהים. אין אף אזור במוח שבו ניתן לאתר את האני. הוא נמצא בכל המוח וזאת בניגוד לתכונות נפשיות, או תודעתיות שאת מיקומן במוח ניתןלאתר וניתן להשפיע עליהן. ההתקדמות הרבה בקצב התפתחות המדע מאפשרת כיום את חידוד האבחנה בין הנפש (או התודעה) לבין האני. על מנת להיטיב ולהבין את ההבדל בין האני לנפש, מנקודת מבט מדעית, נבחן את הסוגיה לאור תחומי מחקר חדשים: מדע המחשבים, מדעי הנפש והמוח ומדעי החיים.
התודעה והאני ע"פ מדעי המחשבים
תחום המחשבים עשה כברת דרך עצומה בפיתוח אינטליגנציה מלאכותית וביצירת רובוטים מחקי אדם. עם זאת פיתוח "נפש" או תודעה לרובוטים נראה רחוק מאוד. אין ספק שמדע המחשבים יצליח בעתיד לשלב ברובוטים יותר ויותר תכונות תודעתיות או מעין נפשיות, כמו הטמעת כל חמשת החושים האנושיים ולימוד הרובוטים לחקות רגשות אנושיים, כמו אהבה, שנאה, קנאה, רחמים, כעס, אכזבה, התרגשות ועוד. אפשר לפתח רובוטים שיתנהגו באופן המבטא תשוקות או גחמות ואפשר גם להעניק להם "זהויות" שונות. למעשה אפשר להשתיל ברובוטים כמעט את כל התכונות והמאפיינים שמהם מורכבת התודעה. ואולם רובוט משוכלל שכזה, שיהיה מצויד בכל התכונות הללו, עדיין יתנהג בצורה מלאכותית ויחסר את המרכיב החשוב ביותר בתודעה והוא תחושת האני האנושית.
אנו מתייחסים לקיומו של האני בנו כדבר המובן מאליו מאחר שאיננו מכירים מצב בו אין לאדם אני. ממדע המחשבים אנו יכולים ללמוד שיתכן מצב בו יש מוח, יש מעין "תודעה", אך אין אני ודבר זה יכול לאפשר לנו להבין יותר את האבחנה בין התודעה לאני.
התודעה והאני ע"פ חקר המוח והנפש
הדעה לפיה התודעה והאגו הינם אותו הדבר נסמכת ומתבססת בין היתר גם על התופעות האלה:
הפרעות האישיות השונות ובכללן פיצול אישיות, ריסוק אישיות וקריסת האישיות.
העוכדה שניתן להפנט אדם או להפעיל עליו סוגסטיות באופן שיגרום לו להאמין שהוא מישהו אחר.
אנשים שאיבדו את זהותם מסיבות שונות ובונים לעצמם זהות אחרת.
חולי אלצהיימר ודמנציה קשים שמוחם הולך וכבה ומרבית המרכיבים התודעתיים שלהם אבדו.
אנשים שעברו ניתוח שניתק את הכבל המחבר את הקשר בין שני חלקי מוחם ולכל חצי מוח יש רצון אחר או ראיה אחרת של הדברים.
אם נבדוק היטב את כל המקרים והדוגמאות הללו נמצא שאכן הנפש או התודעה באנשים אלה נפגעה פגיעה אנושה. ואולם, למרות זאת, באף אחד מהמקרים האלה האני לא התבטל לחלוטין. האגו שינה צורה או התפצל אך לא נעלם. אדם יכול להאמין שהוא מישהו אחר אבל עדיין נותר בו האני שלו. חולה אלצהיימר קשה שאיבד את מרבית המרכיבים הנפשיים והתודעתיים שלו עדיין יש לו את האני שלו, שלא אבד. אין אדם, ויהיה מצבו הגופני והנפשי חמור ככל שיהיה, שאין לו אני משלו. האני שלנו נשמר, גם בפגיעות מוחיות או נפשיות קשות וגם במקרים בהם התודעה נהרסה כמעט לחלוטין. מאחר שהאני נמצא בכל המוח הוא מתקיים כל עוד יש מוח.
התודעה והאני ע"פ הגישות המדעיות החדשניות
מדעי החיים מתייחסים אל הגוף ואל התודעה כאל מערכת משוכללת של אלגוריתמים ביו- כימיים. על פיהם בכל שבריר שניה החוויה הסובייקטיבית מתכלה לגמרי וחוויה סובייקטיבית אחרת צצה ומופיעה. שום מהות לא שורדת מרגע אחד למשנהו ורק נדמה לנו שיש לנו קיום מתמשך. בכל רגע ורגע המערכת האלקטרוכימית במוח מייצרת, בדרך אלומה כלשהי, הבזק של חוויה וההבזק נעלם ואז יש עוד הבזק וגם הוא נעלם. מסיבה זו אין שום "נשמה" או "אני" שנשארים קבועים מהבזק אחד למשנהו. האדם הוא אוסף של מערכות שונות והוא כמו בצל, שאם נקלף את כל קליפותיו (שעוצבו ע"י הסביבה) לא ישאר ממנו דבר.
גישה מודרנית הפוכה לחלוטין מציג נביא ההייטק ריי קורצווייל (Raymond Kurzweil), מי שחזה בזמנו את מהפכת האינטרנט והסלולר והוא בעל זכויות למאות פטנטים. להערכתו, אנו עומדים על סף תור הזהב של הננו-טכנולוגיה, אשר תאפשר לנו לתכנת מחדש את הביולוגיה כך שתאי גופנו ישארו תמיד בריאים וצעירים. בספרו "הסינגולריות הקרובה" הוא חוזה זינוק טכנולוגי תלול קרוב, אשר יצעיד אותנו לשלב שבו נוכל להעביר את מה שאנחנו, את זכרונותינו ואישיותנו למחשב שיחזיק בהם. אנו נוכל לבנות לנו גופים שונים שיהוו הכלאה בין ביולוגיה למכונה ולהעביר את מהותנו אליהם וכך לזכות בחיי נצח.
האני הצרוף
אם אכן נגיע לשלב שבו נוכל להעביר את מהותנו לגופים אחרים, צעירים, בריאים וחכמים הרבה יותר, אין הכרח להעביר את כל מרכיבי הנפש שלנו. תכונות אופי שליליות, הפרעות נפשיות, טראומות עבר, זכרונות אישיים רעים, אין בהם כל תועלת וניתן להשיל אותם. בדרך זו ניתן, תיאורטית, אפילו, להעביר לגוף אחר את האני הצרוף שלנו בלבד, ללא כל מרכיב התודעה האחרים. הוא יוכל לשגשג ולפרוח ולצבור הנאות וזכרונות חדשים ונעימים ותודעה חדשה בגוף החדש והמשובח שהוא בחר לעצמו ובזהות החדשה שלו.
האני הצרוף, ללא התודעה הקודמת, אינו יכול להתקיים ללא גוף שישא אותו ויאפשר לו להגשים את עצמו. בהיותו חסר מאפיינים יחודיים, יכול ולא יהיה כל הבדל בינו לבין כל אני צרוף אחר. אולם אין בכך כדי לפסול את קיומו הנפרד. העובדה שטיפת מים אחת דומה לחלוטין לאין ספור טיפות מים אחרות אינה מבטלת את עצם קיומה כטיפת מים.
אכן ביצענו כברת דרך ניכרת במחקר ובפיענוח תעלומות מדעיות רבות, אך טרם פתרנו את חידת האני המיסתורי שלנו.
