יש סיכוי קטן אך לא זניח שמאדים איכלס פעם חיים מיקרוביאליים, או שעדיין מאכלס. מסיבה זו, ישנם אזורים מסוימים בכוכב הלכת האדום שעשויים להיות אסורים לחוקרים עתידיים, רובוטיים או אנושיים. אלו הם האזורים המיוחדים.
פעם חשבו שהוא קר וחסר חיים, מאדים נראה כעת כאילו הוא יכול היה להיות ראוי לחיים. אם נרצה לגלות זאת בעתיד, נצטרך לוודא שלא נזהם אותו בחיידקי כדור הארץ. למרבה המזל, רוב מאדים הוא קטלני לחיי כדור הארץ, אבל ייתכנו אזורים שבהם חיידקים שהגיעו בחללית עלולים להוביל בעתיד לזיהוי שווא של חיים במאדים.
לפיכך, מדענים הציגו את הרעיון של אזורים מיוחדים. כפי שהוגדר על ידי הוועדה לחקר החלל (COSPAR) במדיניות ההגנה הפלנטרית שלהם משנת 2008, ישנם אזורים "בתוכם צפויים להתפשט אורגניזמים יבשתיים או אזור שמתפרש כבעל פוטנציאל גבוה לקיומן של צורות חיים ממאדים”. בשנת 2016, הגדרה זו עודכנה מעט כדי להיות ספציפית יותר. אזור מיוחד כעת הוא אזור שיש לו דירוג פעילות מים של 0.5 עד 1. פעילות מים היא מדד למידת ההתאמה שלו לחיים, תלוי באיזו קלות החיים יכולים להשתמש בהם להזנה.
המאפיין העיקרי האחר של אזור מיוחד הוא שיש בו טמפרטורה חמה מספיק כדי לתמוך באורגניזמים יבשתיים. זה מוגדר ב- 25°C- ומעלה. הייתה גם המלצה לכלול מתאן בהגדרה, שעשוי לתמוך בחיים ביולוגיים, אבל זה עדיין לא נכלל.
אבל הנה שורת המחץ. עדיין לא מצאנו אזור מיוחד אחד על מאדים. כלום. נאדה.
"אין אזורים מיוחדים שזוהו על מאדים כיום", אמר ג'ון רומל (John Rummel) מאוניברסיטת מזרח קרוליינה, המחבר הראשי של המאמר שהגדיר מחדש אזורים מיוחדים. "הגדרנו אותם, אבל לא מצאנו אותם". אז מה הבעיה? ובכן, למרות שעדיין לא מצאנו אזורים כאלה, ייתכן שנעשה זאת בעתיד. ואם נעשה זאת, זה עלול ליצור כמה בעיות. אנו חושבים שלמאדים הייתה פעם כמות עצומה של מים נוזליים על פניו, אולי אוקיינוס גדול בחצי הכדור הצפוני שלו. אנחנו גם חושבים שהייתה לו פעם אטמוספירה סמיכה יותר, עם טמפרטורות ואטמוספירה נוחה יותר לחיים.
בשלב מסוים במיליארדי השנים האחרונות, מאדים איבד מסיבות לא ידועות את השדה המגנטי שלו ובכך את האטמוספירה שלו, והרתיח את המים על פניו. אבל מתחת לאדמה ואפילו על פני השטח, ישנם מאגרים גדולים של קרח מים שעשויים להכיל שרידים מהעבר שהיה ראוי לחיים. חילחולים של מים גם מרמזים שמאדים עדיין לא מת לגמרי. "הניחוש שלי הוא שיש מקומות על מאדים שעלולים להיות מזוהמים על ידי אורגניזמים של כדור הארץ", אמר רומל. "אבל עד כה קשה מאד להגיע אליהם."
אם אזורים כאלה אכן קיימים, אז הנושאים בהם יעסקו הם כיצד נטהר את החללית שלנו לפני שנשלח אותה לשם, כדי להשמיד חיידקי כדור הארץ. אנחנו יכולים לעקר חלליות די טוב, אבל תמיד יש סיכוי שכמה חיידקים יתגנבו למסע. "יש כמה אזורים שבהם הנתונים שלנו אינם מספיקים כדי להראות לנו שהם לא מיוחדים. הם עלולים לחרוג מהתנאים המיוחדים בחלקים מסוימים של השנה", אמר דיוויד ביטי, המדען הראשי של המנהלת לחקר מאדים במעבדה להנעה סילונית (JPL) של נאס"א בפסדינה.
בשנת 2006 שורטטה מפה של האזורים המיוחדים הפוטנציאליים על מאדים. זה כלל בעיקר אזורים שידוע שיש בהם קרח מים בטווח של 5 מטרים מפני השטח. זה חשוב מכיוון שאם נחתת מתרסקת על מאדים, היא צפויה להגיע לעומק של עד 5 מטרים. ככל שנמצא יותר קרח ליד קו המשווה, האזור הלא מיוחד החל להתכווץ. עם זאת, בהערכה מחדש ב-2016, הוחלט שאי אפשר באמת לחזות היכן יהיו אזורים מיוחדים. במקום זאת, עדיף היה להסתכל על כל אזור על בסיס כל מקרה לגופו. אז אם אתם רוצים להגיע למקום שנראה מתאים לחיים בעבר או בהווה, אז בטח, לכו על זה. אבל תחילה יהיה צורך לחקור אותו כראוי.
"אם נמצא אזור מיוחד במאדים, בוודאי שהיינו רוצים שיהיה לנו סוג של אזור מחוץ לתחום עד שנבין אותו במלואו", אמר רומל. חלליות עדיין יכולות לבקר באזורים האלה, אבל הן יצטרכו לעבור תחילה כמה הליכי עיקור די מחמירים. במסגרת מדיניות ההגנה הפלנטרית של COSPAR, ישנן חמש קטגוריות רחבות יחסית של עיקור שהחללית חייבת לדבוק בהן.
בקצה התחתון של סולם זה נמצאת קטגוריה 1, עבור גופים שאינם בעניין של חיפוש אחר חיים. אלה דורשים עיקור מינימלי. בקצה העליון, יש לנו את קטגוריה 4. זה נוגע לנחתות המקוות לנחות במקומות מעניינים מבחינה ביולוגית על מאדים, אירופה ומקומות חשובים אחרים בחיפוש אחר חיים. חלליות אלה חייבות להיות מעוקרות לרמות ויקינג.
הגשושית ויקינג 2 נחתה בשנת 1976 במה שנחשב כאזור מעניין מבחינה ביולוגית במאדים, אוטופיה פלנטיה (Utopia Planitia), על מנת לחפש חיים. עם ההגעה, התברר שהאזור ברובו קר ומת (אם כי קרח מים התגלה מאוחר יותר מתחת לפני השטח). חיפוש ישיר אחר חיים שערכה הנחתת - החיפוש הישיר היחיד שלנו אחר חיים על מאדים עד כה - לא היה חד משמעי.
ויקינג 2 עברה תהליך עיקור קפדני מאד. היא נאפתה במה שרומל מתאר כ"תבשיל אלומיניום" הידוע כמגן ביולוגי למשך 54 שעות בטמפרטורה של 101.7°C. אם חלליות רוצות להגיע לאזור קטגוריה 4, יהיה צורך לעקר אותן לרמה זו. משימת קטגוריה V, לעומת זאת, תעסוק בהחזרת דגימה מעולם מעניין מבחינה ביולוגית כמו מאדים או אירופה. במקרה זה, לא רק שהנחתת חייבת להיות מעוקרת לרמות ויקינג, אלא גם הקפסולה להחזרת הדגימה חייבת להיות מבודדת מהחללית כך שלא תוכל להזדהם בשום צורה.
עד כה, לא היו לנו באמת בעיות עם אזורים מיוחדים. אף אזור במאדים לא מסמן את כל התיבות, ואף אחד לא הגיע רחוק מאד בתכנון משימה לשום מקום "מיוחד". מחקר שנערך לאחרונה העלה כי פני השטח של מאדים עשויים להיות אפילו קטלניים יותר ממה שחשבנו עבור חיידקי כדור הארץ. ביקור במקומות מסוימים, כמו ה-RSL, שבהם נראה שהמים מחלחלים על פני השטח, קשה לא בגלל התקנות, אלא בגלל שלא קל לתכנן רובר שיעלה במעלה המדרון. הרובר קיוריוסיטי של נאס"א מתקדם רק עכשיו במעלה השיפוע המתון של הר שארפ במכתש גייל, אבל מדרונות ה-RSL הרבה יותר תלולים.
כל הדברים עשויים להשתנות בעתיד אם חברות פרטיות מסוימות יהיו נאמנות להבטחה שלהן. במיוחד, מנכ"ל SpaceX אילון מאסק שרוצה להתחיל לשלוח משימות רובוטיות ומאוישות משלו בעשור הקרוב. זה עורר כמה חששות שהוא לא יעמוד בהנחיות האזור המיוחד. עם זאת, הודות לאמנת החלל החיצון משנת 1967, יש תקווה שלא תהיה בעיה. כל ישות, ציבורית או פרטית, זקוקה לאישור מהממשלה שלה לפני שיגור. אם מאסק רוצה לנחות באזור מיוחד, הוא יצטרך אישור לעשות זאת.
עם זאת, העובדה היא שפשוט לא מצאנו עדיין אזור מיוחד. ההבנה שלנו על מאדים משתנה ללא הרף, ויכול להיות שהיו שם חיים לפני מיליארדי שנים. אולי גם חיידקי כדור הארץ יכולים לשרוד במקומות מסוימים. אם המקומות האלה קיימים, נצטרך להיות זהירים מאד. אנחנו עושים עבודה הגונה בלימוד פני השטח ממסלול, ועד כה רוב מאדים נראה כאזור בטוח. אבל איפשהו, אולי יש רק כיס קטן של אזור אפשרי לחיים שנצטרך לסגור ולהחליט על הצעד הבא שלנו.
מקורות:
