6 סיבות לכך שאנשים רוחניים רבים הולכו שולל ע"י QAnon

עודכן ב: 7 אוק 2020

מאמר מאת: Martin Winiecki מקור: filmsforaction


בזמן שקבוצות מילטנטיות חוטפות מפגינים בלתי אלימים מרחובות ערים אמריקאיות גדולות וכאשר אפילו פוקס ניוז החלה סוף סוף לבצע בדיקה מדוקדקת של האיש שמתגורר בבית הלבן, לראות את רוב סצנת הניו-אייג' עוברת לתמיכה בבחירתו מחדש של טראמפ ובהשתלטות הפשיסטית (המוגדרת כ"התעוררות הגדולה"), מפחיד בכל כך הרבה מישורים.

בשבועות האחרונים ניהלתי מספר דיאלוגים באמצעות המדיה החברתית עם מכרים מהסצנה הרוחנית שהתפתו למה שאני מחשיב כקמפיין תעמולה שערורייתי של הימין הקיצוני, QAnon.


ניסיתי כמיטב יכולתי לנהל את השיחות הללו בצניעות ובכבוד בכדי ללמוד דברים חדשים. התרשמותי היא שהאנשים שמפלרטטים או קונים את סיפורי QAnon הם אינם טיפשים או לא מודעים. אני מכיר רבים מהם כאנשים אינטליגנטים ופתוחים. זה מה שהופך את התופעה למדאיגה יותר. בעיניי QAnon חושף עניין רקוב מאד בסצנה הרוחנית או הניו-אייג'ית החורג הרבה מעבר לעניין של יחידים. זה נוגע לתחומים בתרבות הזאת שנשארו בחשכה והתעלמו מהם באופן קולקטיבי.


אני יודע שחלק מכם יראו את הדברים כשנויים במחלוקת או שיראו בהם הוכחה לשטיפת המוח של בעלי השררה (TPTB - the powers that be). אבל הנה 6 סיבות שאני חושב שבגללן כל כך הרבה אנשים רוחניים הולכו שולל על ידי QAnon (ואלה לא כל הסיבות):


  1. היעדר ניתוח המבנה אנשים שהוציאו עצמם מהמנטליות השלילית של תרבות המיינסטרים לרוב מתחילים לזהות, תוך זעזוע, קונספירציות, שחיתויות ושקרים בכל מקום. עיניהם נפקחות פתאום לאופי הנפשע של החברה כולה ולאיך מתפקדת תקשורת המיינסטרים המשמשת כשומר הסף של בעלי השררה וכצנזורה המסתירה את האמת של אי הצדק שבבסיס הנורמליות של הקיום הבורגני היומיומי. עם זאת, כאשר התחושה הזו של הונאה במה שתקשורת המיינסטרים מספרת לנו אינה מגובה בהבנה ממשית של מערכות הדיכוי האחראיות לשני הפשעים, דיכוי ואי צדק וההסתרה שלהם באמצעות המדיה, אנחנו הופכים למטרה קלה למניפולציה על ידי מי שיבקש לנצל את תחושת ההתפכחות וההונאה הזו בכך שיטפלו את האשמה בקונספירציה על אנשים מסוימים, קבוצות חברתיות וארגונים - במקום לחשוף את המערכת המחוברת לקונספירציה, לניצול, למלחמה ולהונאה. כעיקרון כללי, הייתי אומר: כל סוג של מסר המנסה להטיל את האשמה לבעיות המערכתיות על אנשים מסויימים או קבוצות מבלי להתייחס למערכת עצמה, הוא רק דרך נוספת של המערכת להגן על עצמה. ו-QAnon זה בדיוק זה. זהו טריז "הפרד ומשול" מתוחכם במיוחד, שמנתב את ההתפכחות ממערכת פגומה ובלתי צודקת במבנה שלה, מה שעלול להביא להתעוררות פוליטית שמזדהה עם ממשל פרוטו-פשיסטי השייך ופועל עבור טייקונים, וול סטריט, חברות נפט ותעשיות נשק. בגלל היעדר הניתוח של המבנה, אנשים פשוט לא יכולים להאמין כי זה שלכאורה "אומר את האמת" הוא חלק מאותה מערכת שהם תוקפים. זה שאחד הצדדים משקר לא קובע אוטומטית שהצד השני דובר האמת. תעמולה לאומתית יכולה להיות להונות ממש כמו תעמולה מיינסטרימית. אנשים שוכחים שהכוח לא טמון באמת, אלא בשליטה בנרטיב.

  2. חשיבה פשטנית מדי, בינארית לסצנת הניו-אייג' יש בעיה פסיכולוגית רוחנית קשה: דיכוי החומר האפל של התת מודע. הפוקוס המופרז והחד-צדדי בצד הטהור והרוחני של אור ואהבה מוביל לשלילה מופרזת לא פחות של "רגשות שליליים" כמו פחד וכעס. רבים מהאנשי הניו-אייג' יצרו דימוי עצמי של האישיות שלהם, "אגו רוחני", שבאמצעותו הם מעמידים פנים שהם מגלמים את הישות הטהורה והמוארת שהם שואפים להיות ובכך מדכאים את "השליליות" שלהם בצורה שאינה נגישה לשיקוף העצמי המודע שלהם. לפיכך, הצד האפל שלהם מפתח חיים משל עצמו, אשר יטיל עליהם אימה ובאופן לא מודע ישתלט עליהם מתוך התשתית הפסיכולוגית של החלקים המוזנחים, הלא אהובים שלהם. פחד וכעס הם רגשות עוצמתיים, שאינם נעלמים כשמכחישים אותם. להפך, האפלה גדלה ככל שמכחישים יותר. ככל שתצטרך לדכא יותר שליליות בעצמך, כך תהיה מושפע יותר מסיפורי קונספירציה בינארית של טוב-מול-רוע. כפי שכותב פול לוי (Paul Levy) בספרו "Dispelling Wetiko": "מתרגלים רוחניים/ניו-אייג'ים המאששים את האור ללא הרף תוך התעלמות מהצד האפל הם דוגמא נוספת לעוד דרך של נפילה תחת כישוף הוואטיקו. זה דבר יפה לדמיין ולאשש את האור, אך לא כתגובה לא מודעת או מתוך פחד מהאפלה. "עובדי אור" מטאפיזיים רבים הם למעשה קריקטורות של מתרגלים רוחניים אמיתיים, כשבאישושי האור שלהם נמנעים מבלי משים מיחסים מודעים עם האפלה שבתוכם. מתוך מחשבה שהם לא רוצים "להזין את האפלה" במתן תשומת לב אליה, ובהתרחקותם והימנעותם מהאפלה שלהם, הם מחזקים בהישח דעת את הרוע ממנו הם בורחים. קיומו של הרוע תלוי בדיוק בהפנייה של המבט הרחק ממנו ובהשארתו בתת מודע. בהשוואה לתגובה מודעת, אם אנו מגיבים לרוע באופן לא מודע על ידי הפניית המבט ממנו - "לא רואים רוע" - אנו מעניקים לאפלה עוד כח לשלוט בנו." באופן זה, סצנת הניו-אייג' הפכה להיות האידיוט השימושי עבור בעלי השררה. נרטיבים רוחניים פשטניים ודואליים משמשים כ"אופיום להמונים" החדש. אין בזה חידוש. אידיאולוגיות טוטליטריות תמיד נזקקו לבסיס האידיאולוגי של תפיסת עולם מטאפיזית שתלכוד אנשים בפיצול האישיות הנוירוטי שלהם ותסית אותם לדכא ולהחצין את הצל שלהם - או "המגיפה הרגשית", כפי שניסח זאת וילהלם רייך (Wilhelm Reich) - על ידי השלכתו על אחרים. רק מכיוון שרוחניות הניו-אייג' אינה דוגמטית ונוקשה כמו דתות ממוסדות אינה מצילה אותה מהמלכודת הזו. רק מי שבמודע מחבק ופועל עם הצל שלו יתחמק מהמלכודת. כמו שאמר הפסיכולוג הנודע קרל יונג (C.G. Jung), "אדם לא מגיע להארה מלדמיין דמויות של אור, אלא על ידי מודעות לאפלה."

  3. נטייה גזענית מרומזת נטייה גזענית מרומזת, כלומר דעות קדומות גזעניות שאנשים נושאים בתוכם מבלי שהם יודעים, היא כמובן גורם נוסף הגורם לאנשים ליפול אל תיאוריות הקונספירציה של הימין הקיצוני. בעולם בו שחורים, ילידים ואנשים צבעוניים נלחמים למען שוויון זכויות, לבנים רבים שהתאגדו כדי לחוש זכאים לזכותם לעליונות גזעית חשים עכשיו (באופן בלתי מודע) מאוימים וכך מקרבנים את עצמם. למרות שאנשים שמפיצים את הנרטיבים האלה אולי לא מוכנים להודות בכך (או מתכוונים להנציח את הגזענות), הסיפורים החוזרים על עצמם ללא הרף של "ג'ורג 'סורוס ששולט בכל התנועות החברתיות" או של "חיי שחורים חשובים (Black Lives Matter) הוא כלי של האליטות הליברליות על מנת ליצור מלחמת גזע" הם בבירור שיקוף של מליצות גזעניות ידועות. נרטיב סורוס הוא רק עוד גרסה של האגדה האנטישמית הקלאסית של "היהודים החזקים והמפוקפקים המושכים בחוטים מאחורי הקלעים." והנרטיב של "חיי שחורים חשובים" חושף דעה קדומה עמוקה נגד שחורים. למשל, אמונות גזעניות כמו "אנשים שחורים אינם מסוגלים לדבר בעד עצמם" או "יש כוחות חזקים מאחוריהם שמתמרנים אותם." המשוואה של "חיי שחורים חשובים" ו"מהומות" ו"ביזה" היא רק עדות נוספת לסנטימנט האנטי-שחור של אנשים לבנים המקשרים בין שוויון וחירות של השחורים לסכנה, איום ואלימות. סצנת העידן החדש, בהתכחשות לאפלה שהוזכרה קודם, אינה יכולה להודות בכך שגזענות היא בעיה. ובשל היעדר ניתוח המבנה, גם זה לא יכול להיתפס כסוגיה מערכתית. במקום זאת אנשים משתמשים במעקף רוחני כדי להימלט מעימות, וטוענים שהם לא רואים צבעים משום ש"כולנו אחד" ו"כל היצורים שווים", ולעתים קרובות יכפישו את אלה שנאבקים למען שוויון זכויות אדם באומרם "החיים של כולם חשובים." וכאשר מצביעים ישירות על גזענות, רבים מהאנשים הרוחניים יפנו אותה כנגד האדם שהצביע עליה, ויטענו, "אתה מקרין את האפלה שלך אלי", "זה הפצע הקארמטי שלך," או "על ידי העלאת מחלוקת אתה יוצר פירוד."

  4. היעדר בדיקה של המדיה האלטרנטיבית אנשים רוחניים רבים כל כך מנותקים מהמציאות היומיומית, שאותה הם מכנים "אשליה", והם מסרבים לקבל את הרעיון כי השקפתם הפוליטיות משקפת אידיאולוגיה, עד שרבים נמצאים במצב מנטלי בו הם מאמינים לכל דבר ולשום דבר בו זמנית. לדברי הפילוסופית הפוליטית הידועה חנה ארנדט (Hannah Arendt), זה בדיוק מצבם הפסיכולוגי של אנשים שתומכים באידיאולוגיות טוטליטריות. במקרה של תנועת הניו-אייג' של ימינו, תופעה זו מופיעה בדרכים מאוד ערמומיות. יש פה סתירה מאד עמוקה. בעוד שרבים מחברי מהניו-אייג' עוסקים בבדיקה קפדנית ובחשדנות מוגברת כלפי המדיה המיינסטרימית, רובם יאמינו לשקרים הזולים ביותר המועברים על ידי פלטפורמות אלטרנטיביות, גם אם הם מועברים בדרכים הפרימיטיביות ביותר. (כך אתה מבין שזה לא קשור לאמת, זה קשור למחנה שאתה מזדהה איתו. הטיית האישור תעשה את השאר בשבילך.) מאחורי העניין הזה עומד משבר רציני בתקשורת. רוב האנשים שגדלו במאה שעברה ראו את המדיה המיינסטרימית כיסוד יציב של אמת אובייקטיבית שניתן לסמוך עליה. זו האמת מכיוון שזה דווח בטלוויזיה. בעיקר בעשור האחרון, המדיה המיינסטרימית נחשפה כמוטה ולא אמינה ולאו דווקא מחויבת לאמת, אלא לשימור הסטטוס קוו וכוחן של האליטות הדומיננטיות. אנשים שטולטלו מההבנה הזאת, החליפו צד וכעת הם מאמינים לכל מה שהתקשורת האלטרנטיבית אומרת להם, כפי שהאמינו בעבר למדיה המיינסטרימית. עם זאת, הסטנדרטים האתיים והעיתונאיים של רבים מכלי התקשורת האלטרנטיביים הצומחים במהירות (כמו - InfoWars, London Real, Collective Evolution), נמוכים בהרבה מאלו של המתחרים שלהם מהמיינסטרים, וזו בעיה. בנוסף, פלטפורמות המדיה החברתית בנויות בדרך המעודדת חשיבה בינארית ויוצרות "חללי אקו" בהם אנשים בעלי דעות דומות מחזקים את האמונות זה של זה, ומעלים סוג של מחשבה קבוצתית ללא הערכה ביקורתית של טענות המופצות בסצינות מסוימות. שקרים, מכיוון שרבים חוזרים עליהם שוב ושוב, בסופו של דבר רק "מרגישים" כאילו הם נכונים. עבור פלטפורמות מדיה אלטרנטיביות מסחריות ברור שלא מדובר רק בתוכן אלא בכסף. הן עסוקות במרדף אחר המספר הגדול ביותר של עוקבים וצופים, כך שיוכלו להפיק מהם כסף. והם הבינו, ממש כמו רוב המיינסטרים, שהפצת מסרים פשטניים וטעונים רגשית, המזינים את מוחם הנוירוטי והסטראוטיפים הגזעניים של אנשים, זה מה שמביא מיליוני עוקבים - במקום מעורבות כנה ויסודית יותר עם עולם מורכב ומלא בניגודים.

  5. השמאל איבד את המשיכה שלו סיבה משמעותית נוספת לכך שאנשים רוחניים רצים אל זרועותיו הפרושות של הימין הקיצוני היא שהם עייפו מהשמאל, שבעבר היה עבור רובם הבית הפוליטי המסורתי. בעיניי ישנם גורמים מובנים לגמרי לכך, כמו:

  6. חומרנות עיקשת ודחייה של כל קשר לרוחניות או אפילו לאהבה.

  7. אליטיזם ויהירות אינטלקטואלית.

  8. צביעות או קנוניה עם המערכת (למשל על ידי תנועות פוליטיות או חברתיות המתחילות בביקורת רדיקלית אך בסופו של דבר הופכות לחלק מהזרם המרכזי ומגינות על הסטטוס קוו).

  9. קשיחות מוסרית ואידיאולוגית.

  10. חוסר אמפתיה בנוגע לאנשים המחזיקים בדעות שונות או שטועים, כפי שבא לידי ביטוי ברצח אופי חסר רחמים שמבצעים בהם.

  11. הצורך בשבט ובקהילה הנרטיבים של QAnon הם כמו אלה של "כת גאולה": "אנו, מיעוט הצדיקים, נשחרר את העולם מהכישוף הרע". אנשים שקודם לכן לא היה להם קשר זה לזה, מתמזגים זה בזה בתחושה אשלייתית של זהות משותפת, במשימה היסטורית חסרת תקדים. מדוע אנשים מאמינים לסיפור הזה? מכיוון שהם חשים בודדים ואבודים בעולם אנונימי ומנוכר של תחרות, בידוד וקריסה. אנשים מצטרפים לתנועות ודבקים באידיאולוגיות מכיוון שהם צריכים שייכות. כולנו זקוקים לשייכות - זה בסיסי לעצם אנושיותנו. במקום ללעוג על מי שמבקש למצוא שייכות בתנועות עם אידיאולוגיות משפילות, עלינו לבנות תנועות שמחזקות את כבודם של אנשים, מכיוון שהן יכולות להציע תחושת שייכות עם מטרה משותפת גדולה יותר לעולם. בסופו של דבר, QAnon בעיניי זו פרובוקציה ומראה המשקפת לנו שצריך להעמיק בקונספט ובפרקטיקה של "אקטיביזם מקודש", כך שנוכל לבנות תנועות שהן גם רוחניות וגם פוליטיות, המשלבות ניתוח של מבנה מערכות הכוח עם עבודת צללים (התייחסות לדפוסים המופנמים של נטייה גזענית ופטריארכלית, כמו גם לפצעים העמוקים ולדפוסים של הטראומה הקולקטיבית), תוך בניית קהילה, יצירה מחדש של אזורים ביולוגים והתמקדות בחזון של עולם פוסט-קפיטליסטי, פוסט-אימפריאליסטי שיכול לחבר את אלה שכרגע עדיין מפולגים.

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook