top of page

תיאטרון המכונות של אגוסטינו ראמלי (1588)

במקום קורא ספרים אלקטרוני, דמיינו את הספרים המועדפים עליכם על גלגל ענק נייד, מגש מסתובב של ידע ודמיון. הוסיפו להרגל הג'וגינג שלכם הליכון שטוחן והופך את שריפת הקלוריות לקמח. או דפדפו לדף אחר כדי למצוא: מסורים ומפוחים המופעלים על ידי נהרות; סכרי עצירה אקולוגים; ומזרקה המשתמשת בלחץ הידרוסטטי כדי לשיר את שירי הציפורים.

זה נשמע כמו חזון עתידי, אך זה עתיד מהעבר. הספר 'Le diverse et artificiose' - 'מכונות מגוונות ומלאכותיות' של אגוסטינו ראמלי (Agostino Ramelli) משנת 1588 מציג מכונות אלה (וכמאתיים אחרות) בכרך מאויר. יצא לאור בפריז כמהדורה דו-לשונית שהוקדשה למלך אנרי השלישי, הספר בצרפתית ואיטלקית דומה לטקסט ספרותי כמו גם למדריך מכני. המכונות של ראמלי שואבות את ערכן לא מהפרקטיות והיעילות (מעטות נבנו אי פעם), אלא מ"גרביטות קלאסיות" (“classical gravitas"), חיקויים חזותיים של העת העתיקה שחוקרי ואמני הרנסנס עסקו בלגלות מחדש, ובתורם, להמציא.


כחייל קתולי שפיתח את יכולותיו המכניות בצבא, ראמלי התאמן עם המרקיז של מריניאנו (Marquis of Marignano) לפני שעבר לצרפת כדי להילחם בהוגנוטים. ראמלי, שהקדיש עצמו למתמטיקה ולמלחמה, כלל בספרו את מה שוויטולד ריבז'יסנקי (Witold Rybczynski) מתאר בספרו history of screws and screwdrivers כ"מספר מנועי מצור, גשרים צפים מתוחכמים שנפרשים כמו אקורדיון, מנופים וקטפולטות מפלצתיות". אך ראמלי הפנה את מירב האנרגיה למניפולציה שוחרת שלום של מים: עשרות מכשירים להעלאה, הסטה ותיעול של מים.


למרות הפרטים המורכבים בהם צייר ותיאר ראמלי את המצאותיו, האיורים מסתירים כמו שהם חושפים, ומפגינים את הדרך בה ג'ונתן סאודיי (Jonathan Sawday) תיאר את סופרי הרנסנס "אהבה כללית להסתרה, גילוי נסתר וסודיות". בהקדמה, העט של ראמלי הופך לרעיל כאשר הוא מתאר כיצד ממציאים אחרים "שדדו ממני את הציורים המיוחדים שלי". אמנם המפורסם ביותר בתקופתו, אך ראמלי לא היה המכונאי היחיד ברנסנס. אספקטים של ספרו דומים והשפיעו על יצירותיהם של ג'ובאני ברנקה (Giovanni Branca), ז'אקופו סטראדה (Jacopo Strada), ויטוריו זונקה (Vittorio Zonca) ומיכלאנג'לו.

הנבואי ביותר, אולי, היה גלגל הספרים שלו, אותו כינתה מייגן גרבר (Megan Garber) "קינדל של המאה ה-16". עם שימוש במנגנון גלגלי שיניים אפיציקליים משעונים אסטרונומיים, ראמלי חזה שהמכונה תועיל ל"כל מי שנהנה מלימודים, במיוחד אלה שאינם כשירים וסובלים משיגדון". מרשים יותר מאיך שפועל המכשיר היתה הצורה המעגלית - שחלק פרשו כחזון לאופן שבו טקסטים מודפסים ודיגיטליים נגללים ברחבי העולם - ומערכת המדפים שלו, שבעזרת גלגלי השניים השאירה את הספרים בזווית הנכונה מול עיני הקורא. באופן מוזר, מכונת הקריאה המסתובבת עשויה היתה לשאוב השראה מחדשנות סינית, מכונות דומות מופיעות במקדשים הבודהיסטים במהלך המאה ה-6. ג'וזף נידהם, למשל, סבור שתיאור "קיוסקים" מסתובבים משושלת מינג מצא את דרכו לאירופה באמצעות שאה ראק (Shah Rukh), בנו של טימור לנג. כיום, המכשיר של ראמלי עדיין נערץ: אנתוני גרפטון (Anthony Grafton), פרופסור להיסטוריה באוניברסיטת פרינסטון, מחזיק אחד במשרדו, וסטודנטים במכון הטכנולוגי של רוצ'סטר בנו ב-2019 רפליקה מדויקת שהתבססה על רישומיו של ראמלי.