תורת הנסתר של גרמניה הנאצית

מאת: Michael Schulson

מקור: Religion and Politics


חלק מהפרטים בספר 'המפלצות של היטלר' (Hitler’s Monsters), המחקר החדש על הנאציזם ותורת הנסתר של ההיסטוריון אריק קורלנדר (Eric Kurlander), נשמעים יותר כמו פרטים מעלילת הסרט קפטן אמריקה מאשר עובדות מתיעודים היסטורים. קורלנדר כותב על מדענים נאצים הרודפים אחרי קרני מוות, ועל צוות ממשלתי שניסה לאתר צוללות באמצעות מפת האוקיאנוס האטלנטי וקוביית מתכת על חוט. קציני אס אס למדו אלפבית רוני, השוו את עצמם לקסטת לוחמים הינדית, ונסעו לטיבט באמצע המלחמה כדי לחפש שבט ארי אבוד. המנהיג הנאצי השני החזק ביותר, היינריך הימלר, היה קורא נלהב של הבהגווד גיטא והיה לו אסטרולוג אישי. בדכאו ובאושוויץ היו חוות ביו-דינמיות.

זה לא מה שאנחנו רגילים לשמוע על הרייך השלישי. אנחנו רגילים להכיר את הנאצים כאוטומטים אכזריים, ואת המשטר שלהם כניצחון נורא של רציונליות חילונית ויעילות ביורוקרטית. קורלנדר מתעד משהו מוזר יותר, יחודי יותר, ואיכשהו מפחיד יותר. ספרו הוא מוזיאון קודר לאקזוטיקה הנאצית. אך זוהי גם תזכורת לקשרים העמוקים המופיעים לעיתים בין פוליטיקה לא ליברלית לבין סוגים מסוימים של תורת הנסתר או אמונות על טבעיות. וזהו סיפור על מה שיכול לקרות כאשר דמוקרטיה שברירית, בלחץ של קריסה כלכלית וטלטלה תרבותית מהירה, רואה את הנהגתה נוטשת מסורות אזרחיות, מתמסרת לפנטזיות ומאבדת כל תחושת מציאות יציבה.


קורלנדר, היסטוריון מאוניברסיטת סטטסון בפלורידה (Stetson University), מתחיל את הסיפור בווינה, בשנת 1909, במשרדי מגזין תורת הנסתר "אוסטרה" ("Ostara"). כבר ב-1909, כותב קורלנדר, המגזין הקטן היה עסוק בכמה נושאים ידועים לשמצה: "החשיבות של טוהר הדם ה"נורדי" והסכנות של התבוללות גזעית; הבגידה המפלצתית של 'היהודי'; ההשפעות המזיקות של סוציאליזם, ליברליזם ופמיניזם; והכוח המיסטי של צלב הקרס ההודי-אירופי."


עשרות שנים מאוחר יותר, המו"ל של אוסטרה, יורג לנץ פון ליבנפלס (Jörg Lanz von Liebenfels), יטען כי אדולף היטלר הצעיר התייצב במשרדו והזמין גליונות עבר של המגזין. הסיפור הזה עשוי להיות אפוקריפי, אך הנקודה היא שאי שם בשטחי הספר של הפולקלור, הביולוגיה, המדע הבדיוני, הפאראפסיכולוגיה ותורת הנסתר, קומץ הוגים מהשוליים רקחו תבשיל פוליטי רב עצמה וקטלני.

קורלנדר רחוק מלהיות החוקר הראשון שציין שגרמניה בתחילת המאה ה-20 הייתה מוקד של חקר רוחני לא שגרתי. הידוע ביותר הוא ספרו של ההיסטוריון הבריטי ניקולס גודריק-קלארק (Nicholas Goodrick-Clarke) בנושא, שפורסם בשנת 1985 תחת הכותרת הסנסציוניסטית "שורשי תורת הנסתר של הנאציזם: כתות אריות סודיות והשפעתם על האידיאולוגיה הנאצית" ("Occult Roots of Nazism: Secret Aryan Cults and Their Influence on Nazi Ideology"), שתורגם לפחות לשמונה שפות.


ההיסטוריה המדודה של קורלנדר מתארת ​​מצב שהיה יותר 'אלקס לודג' ('Elks Lodge') מאשר 'צופן דה-וינצ'י' - רשת של מועדונים ומסדרי אחווה שמטרתם להחיות מנהגים עממיים גרמנים איזוטריים, לגלות מסורות מזרחיות מיסטיות ולמתוח את גבולות החשיבה המדעית. לקונספט האנתרופוסופיה של הפילוסוף האוסטרי רודולף שטיינר - העומד היום בבסיס הפדגוגיה של בתי הספר של חינוך ולדורף - היו חסידים. כך גם למסדרים אזוטריים כמו אגודת תולה, פרקורסור נאצי ששילב אנטישמיות ולאומיות גרמנית עם הילינג רוחני וספקולציות על יבשות אבודות.


המפלגה הנאצית המתהווה, או ה-NSDAP, תשאב את האידיאולוגיה - ולפעמים את רשימות החברים - של תנועות שונות בסצנה הזו. "ככל שהמפלגה הנאצית גדלה בכוחה... רוב חברי אגודת תולה, הורוולף (Wehrwolf) והארטמנן (Artamanen) נקלטו במפלגה", כותב קורלנדר ומתייחס לקבוצות אחרות ששילבו פרקטיקות אזוטריות עם אידיאולוגיה פולקית לאומנית. קבוצות אלה, הוא ממשיך, "תפקדו כמעבדה פוליטית ותרבותית, והנחילו פנטזיות של אוטופיה גזעית וקולוניזציה מזרחית ועזרו לעצב את הדמיון העל טבעי הנאצי."

לאחר שהגיעו לשלטון, הלאומנים הסוציאליסטים המשיכו בזה. כל מיני אישים בכירים, כולל היטלר ובעיקר ראש האס אס וראש הגסטפו, היינריך הימלר, היו פתוחים לתיאורטיזציה על-טבעית ולפרקטיקות נסתרות, שלטענת קורלנדר "באופן מפתיע מצאו ברייך השלישי קהל שמוכן לקבל את זה."


חלק ניכר מהעבודה הזו נפל לאזור שקורלנדר בוחר לקרוא לו 'מדע גבולי' - פרקטיקות שנשמעו ונראו כמו מדע, אך חרגו במהירות מהסטנדרטים האמפיריים. היו תיאוריות הגזע הנאציות, כמובן, אך גם קונספטים פחות מוכרים כמו תורת הקרח העולמית, שטענו כי היקום היה בנוי במידה רבה מקרח, וכי סדרה של התנגשויות בין גרמי שמיים קפואים קבעה את מהלך ההיסטוריה הגיאולוגית והאנושית. היטלר מצא כי תורת הקרח הזו משכנעת דיה כדי להביע תמיכה ציבורית ברעיון ולהעניק תואר דוקטור לשם כבוד לאחד מיוצריה. בשנת 1939, כך מדווח קורלנדר, סוכנות ממשלתית "נתנה חסות לוועידה שהתמקדה בשימוש בתורת הקרח העולמית כדי לחזות אירועים מטאורולוגיים ארוכי טווח כעזרה ללופטוואפה" - אף שיוצר התיאוריה אמר שהוא הגיע לתובנה המדעית שלו, בין השאר, מחזונות שהיו לו בחלום.


מה שכה בולט כאן היא ההכרה הכמעט אינסופית באפשרי. שוב ושוב, נראה כי לדמויות בספרו של קורלנדר, מהפקידים הנאציים הקטנים כל הדרך עד להיטלר, כמעט ואין שום הכרה שלרצון האנושי יש גבולות, או שצריך אישור של המציאות לסוגי הנשק שהם מקווים לעצב, או לתיאוריות שהם מקווים שהן אמת. מדוע לא אמור להיות שבט ארי אבוד בהימלאיה, אם התיאוריות הנאציות מעידות על קיומו שם? איך לא יהיה נשק פלא שיציל את מאמץ המלחמה הכושל, אם הרייך עומד להתקיים עשרת אלפים שנה? מדוע לא להכיר ביקום כעיצוב של התנגשויות קרח, אם זה מתאים לנרטיב הרשמי?


הרשויות הנאציות ניסו למעשה לפצח פרקטיקות מסוימות של תורת הנסתר, במיוחד פרקטיקות ממוסחרות כמו אסטרולוגיה. וגרמניה לא הייתה המדינה היחידה עם תוכניות ממשלתיות שהוקדשו לתיאוריות מפוקפקות. ראוי לזכור כי ה-CIA קיים תוכנית של תפיסה על-חושית, שחקרה האם מדיומים יכולים לצפות ולדווח על אירועים המתרחשים במקומות מרוחקים, תכנית שידוע כי נמשכה עד 1995.


אך קורלנדר רוצה לטעון כי התעסקות על טבעית הייתה הרבה יותר מחלק מוזר ואגבי של הלך הרוח הנאצי. הוא מתעקש שאם נרצה להבין משטר פוליטי כלשהו, ​​עלינו לחשוב על יותר מהדוקטרינה שלו והתחייבויותיו האידיאולוגיות. עלינו גם לחשוב מעבר לדתות המוסדיות שהוא מאפשר או לא מאפשר. מעבר לכל אלה, עלינו להבין את דמיונו. "לכל תרבות", כותב קורלנדר, "יש דמיון על-טבעי משלה, שבעתות משבר, יכול להתחיל לדחוק טיעונים אמפיריים מבוססים יותר לגבי האתגרים המגדירים את המציאות החברתית והגיאופוליטית שלנו."

דיבורים אלה על "דמיונות על טבעיים" מסתכנים בדמוניזציה של תורת הנסתר - סיכון שקורלנדר היה מיטיב אם היה מטפל בו מראש. עמדתו אינה בדיוק עמדה המתנגדת לתורת הנסתר. הוא לא יגיד שקוראי טארוט צריכים לבדוק אם קיימים אצלם דחפים פשיסטיים סודיים, או שחקלאים אורגניים צריכים לבחון עד כמה השיווק שלהם משקף אידיאולוגיה של "דם ואדמה". אך ישנם רעיונות הפורחים בדמיון העל טבעי של העידן החדש ותורת הנסתר, שבהקשרים מסוימים יכולים לקבל שרירים פוליטיים. יש את הרעיון הישן, למשל, שהרצון יכול לעצב מחדש את המציאות, רעיון שקיים בדרשות השגשוג (prosperity gospel) ותופעות מחשבה חדשה כמו 'הסוד'. יש את המשיכה לטוהר. ויש את האמונה בהיסטוריה סודית, כוחות סודיים וידע סודי.


קונספטים אלה אינם דרכי חשיבה שבשוליים. הם מוכרים, בצורה כזו או אחרת, לכולנו. אך מתי הרעיונות הללו הופכים למסוכנים - או לפחות הופכים לכלים של הדחפים המכוערים ביותר של אנשים? אנו חיים ברגע בהיסטוריה שנראה כי תיאוריות קונספירציה ופנטזיות באינטרנט משגשגות. האמון במוסדות הדוגלים באמת ובשיתוף נמצא בשפל. משהו כמו Coast to Coast AM - תוכנית הלילה הפופולרית מאד שמציגה התרחשויות על טבעיות ותיאוריות נסתרות - לא נראה כל כך רחוק מהבית הלבן. אחרי הכל, גם Coast to Coast AM וגם הנשיא האמריקאי האחרון נמצאים ביחסים חמים מאוד עם תיאורטיקן הקונספירציות אלכס ג'ונס.


אך נמנע מהשוואות פזיזות, הנאצים לא מספקים מפת דרכים לרגע זה. העולם שלהם היה שונה, החששות שלהם היו אחרים, התרבות שלהם לא הייתה דומה לשלנו. אך אם ההיסטוריה של קורלנדר מאותה תקופה חשוכה יכולה להיות תזכורת למשהו, הרי שעולם של מודרניזציה, תיעוש וטכנולוגיה אינו מגרש את הדמיון העל-טבעי, או מבטיח להביא את כולנו להסכמה על מציאות משותפת. העולם, עבור אנשים רבים - אולי רובנו - עדיין מרגיש מכושף, מלא כללים, כוחות ואפשרויות מחוץ לנורמה האמפירית המוחלטת. לעתים קרובות, הדמיון העל-טבעי הזה מוזר ונפלא, אך בידיים הלא נכונות, הוא יכול להגיע במהירות למקומות חשוכים יותר. לטוב ולרע, עולמנו אינו עולם נטול רוחות רפאים.


274 צפיות0 תגובות

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook