שני קורבנות חדשים התגלו ונוצקו בחפירות בפומפיי

עודכן ב: 22 נוב 2020

בחפירות שהתבצעו החודש בוילה פרברית מחוץ לפומפיי העתיקה, התגלו שרידיהם של שני תושבים מקומיים שקפאו בזמן, בהתפרצות הר הגעש ווזוב בבוקר אסוני אחד לפני כמעט 2000 שנה.

Credit: Parco Archelogico di Pompei
"אי אפשר להסתכל על שלושת הדמויות האלה ולא להתרגש. הם מתו כבר לפני 1800 שנה, אבל הם יצורים אנושיים שניתן להבחין בייסורים שלהם. זוהי לא אמנות, זהו לא שחזור, אלה עצמותיהם, שרידי בשרם ובגדיהם מעורבבים בגבס: זהו כאב המוות שמחזיר את הגופות והדמויות... עד כה מקדשים, בתים וחפצים אחרים המסקרנים אנשי תרבות, אמנים וארכיאולוגים; אבל עכשיו אתה, פיורלי שלי, גילית כאב אנושי, וכל מי שהוא אדם מרגיש את זה".

לואיג'י סתמבריני, "מכתב לאנשי פומפיי" משנת 1863


חשיפתם של שני הקורבנות - שארכיאולוגים זיהו אותם באופן ראשוני כבעל אדמות עשיר ועבד צעיר יותר שהיה משועבד לו - הציעה תובנה חדשה על ההתפרצות שקברה את העיר הרומית העתיקה, ומהווה מקור לפליאה מאז גילויה מחדש במאה ה-18.


הממצא הוא "פיסת מידע מדהימה עבורנו", אמר מאסימו אוסאנה (Massimo Osanna), המנהל היוצא של הפארק הארכיאולוגי בפומפיי, בסרטון שהוציא משרד התרבות האיטלקי ביום שבת. הוא ציין כי זהו "גילוי נוגע ללב בעל השפעה רגשית רבה".


ראשית, השניים היו לבושים בבגדי צמר, וחיזקו את הסברה כי ההתפרצות התרחשה באוקטובר של שנת 79 לספירה ולא באוגוסט של אותה שנה כפי שחשבו בעבר, אמר מר אוסאנה.


פומפיי היא עיר רומית עתיקה במחוז קמפניה שבאיטליה. בניגוד לרוב הערים העתיקות, נשתמרו רוב חורבותיה של העיר פומפיי עד ימינו, בשל אופן חורבנה ונטישתה הפתאומית, בהתפרצות הר הגעש הסמוך וזוב. אסון קדום זה כיסה את כל העיר באפר ואבק ובכך שימר את מבני העיר עד ימינו. ייחודה של פומפיי הוא בהיותה עיר עתיקה שבה הזמן כמו עמד מלכת. פומפיי שוכנת כ-23 קילומטר דרומית מזרחית לנאפולי, על המורדות הדרום-מזרחיים של הר הגעש וזוב, צפונית לשפך נהר הסרנו.

היום האחרון של פומפיי: ציור מאת קארל ברולוב (1830 - 1833)

מהלך ההתפרצות שוחזר על פי שני מכתבים ששלח פליניוס הצעיר להיסטוריון הרומי טקיטוס, וכן על פי ניתוחים גאולוגיים של אדמת האזור ושל ממצאים מהחפירות. פליניוס, אז צעיר כבן 18, שהה בעיר מיסנום (Misenum), בצפון המפרץ. מכתביו הם העדות היחידה להתרחשויות.


ב-24 באוקטובר, בשעות הצהריים, החל זרם של עשן, פומיס וסלעים געשיים להתפרץ מלועו של ההר לגובה של עשרות קילומטרים, תופעה שפליניוס הצעיר כינה "עץ אורן ענקי". הסלעים והאפר הגעשי נעו עם הרוחות לכיוון דרום מזרח, כשהם מכסים בנופלם את פומפיי וסביבתה, מכלים בחומם הלוהט כל יצור חי שנקלע לאזור. ההתפרצות כולה ארכה כ-24 שעות.


במכתבו השני מתאר פליניוס את הבהלה שאחזה בתושבים הנמלטים, שהוא עצמו היה אחד מהם:

...האפר החל נופל על ראשינו, אם כי לא בכמות מרובה. הפניתי את מבטי לאחור. ערפל כהה בעקבותינו, מתפשט על הקרקע כמו ענן... הלילה ירד. האפלה הייתה מוחלטת, כמו בחדר שחלונותיו הוגפו. יכולת לשמוע את צווחות הנשים, את צרחות הילדים, את צעקות הגברים. חלקם קוראים לילדיהם, חלקם להוריהם, חלקן לבעליהן, מנסים לזהות זה את זה לפי הקולות. אחד מקונן על מר גורלו, אחר על גורל משפחתו; חלקם מבקשים את נפשם למות... חלקם נושאים כפותיהם (בתפילה) לאלים; רובם השתכנעו שהאלים אינם איתנו עכשיו, ושהלילה הנצחי הסופי... הגיע לעולם.
Credit: Parco Archelogico di Pompei

קבורה באפר, פומיס וסלעים, פומפיי והערים הסמוכות שכבו רדומות, אם כי שלמות, עד 1748, אז הזמין המלך קרלוס השלישי את החפירות הרשמיות הראשונות של האתר. מאז נחשף חלק ניכר מהעיר העתיקה, המספקת לארכיאולוגים ולהיסטוריונים מידע רב על אופן חייהם של תושביה הקדומים, החל מעיצוב ביתם וכלה במה שאכלו והכלים בהם השתמשו.


באמצעות שיטה שפיתח הארכיאולוג האיטלקי ג'וזפה פיורלי (Giuseppe Fiorelli) בשנת 1863, בה ממלאים בתמיסת גבס רטובה את החללים הריקים שנוצרו כתוצאה מהתפרקות החומר האורגני של הגוף. לאחר שהגבס מתגבש מפורקת שכבת הטוף שעוטפת את החלל הריק. הדגם שמתקבל מראה את התנוחה של הקורבן ברגע שנחת עליו ענן האפר הגעשי, גרם למותו והקפיא את מצבו. בשבוע שעבר ביצעו ארכיאולוגים יציקת גבס של שני הקורבנות שזה עתה התגלו. זה מביא את מספר הדמויות שנוצקו לאחר מותם בפומפיי ליותר מ-100.


בנוסף לזה שזו הפעם הראשונה מזה חצי מאה שארכיאולוגים יצרו יציקות כאלה הקשורות לפומפיי, לאחר ניסיון שימוש במלט בשנות התשעים שלא הצליח, הגבס החדש מדהים בפרטים המפתיעים שהוא לוכד, כולל מה שתיאר מר אוסאנה. כ"מעטפת יוצאת דופן" של בגדי הצמר שלהם. "הם באמת נראים כמו פסלים", אמר.

Credit: Parco Archelogico di Pompei

ארכאולוגים אמרו כי ככל הנראה אחד הקורבנות הוא עבד. לדבריהם, מדובר בגבר בן 18 עד 23, שסבל מבעיות בעמוד השדרה, ככל הנראה בשל עבודות פיזיות שהוטלו עליו. הקורבן השני, שגילו בין 30 ל-40, והוא כנראה היה אדם עשיר באותה תקופה. שני השלדים נמצאו במסדרון שהוביל למדרגות של הווילה המפוארת. ככל הנראה הם חיפשו מקלט בקריפטופורטיקוס (Cryptoporticus) תת-קרקעי או במסדרון, לפני שנבלעו במטר של פומיס, אפר ולפילי. עוד מצאו החוקרים כי הגבר הצעיר יותר לבש טוניקה קצרה ואילו הקורבן המבוגר יותר לבש גם הוא טוניקה ארוכה יותר ובנוסף הוא עטה גלימה.


"קרוב לוודאי שהם מתו מהלם תרמי, כפי שמציעות הגפיים, הידיים והרגליים המכווצות", אמר אוסאנה בסרטון והוסיף כי בדיקות DNA נעשות בעצמות שהתגלו.


הווילה בה התגלה התגלית נמצאת בסיביטה ג'וליאנה (Civita Giuliana), אזור הנמצא כ-750 מטר צפונית מערבית לחומות העתיקות של פומפיי, הווילה כבר הניבה ממצאים חשובים, כולל סוס גזעי עם אוכף מצופה ברונזה שנחשף בשנת 2018.

הווילה בסיביטה ג'וליאנה נחפרה לראשונה לזמן קצר בשנת 1907 וב-1908. אך מכיוון שהיא נמצאת על שטח פרטי, לא בוצעה החפירה שנערכת בדרך כלל על אדמות ציבוריות. זה השתנה בשנת 2017, כאשר התובעים בטורה אנונציאטה (Torre Annunziata) הסמוכה האשימו קבוצה של אנשים בשוד קברים ובבזיזת האתר באמצעות מנהרות תת קרקעיות. משרד התרבות נמצא בתהליך רכישת הקרקע בה ממוקמת הווילה, ומר אוסאנה אמר שהוא מקווה שבסופו של דבר היא תיפתח לציבור.


עם יותר מ-50 דונם שנחפרו, פומפיי ממשיכה להיות "אתר מדהים למחקר, לימוד והכשרה", אמר שר התרבות דריו פרנצ'יני (Dario Franceschini) בהצהרה ביום שבת. זוהי, לדבריו, משימה של "הארכיאולוגים של היום ושל העתיד".


למרות שהפארק הארכיאולוגי נסגר למבקרים ב-6 בנובמבר בגלל מגבלות נגיף הקורונה, החפירות באתר נמשכות.


צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook