סטארשיפ (Starship) של SpaceX המריאה בטיסת המבחן השלישית שלה היום, ב-14 במרץ, תוך התקדמות משמעותית בהשוואה לשתיים הראשונות שלה. סטארשיפ המריאה מאתר סטארבייס (Starbase) של החברה בשעה 9:25 בבוקר לפי שעון מזרח ארה"ב. השיגור התעכב בכמעט שעה וחצי בגלל ספינות שנכנסו לאזור מוגבל באזור החוף. SpaceX לא דיווחה על בעיות טכניות במהלך הספירה לאחור.
מאיץ הסופר-הווי (Super Heavy) הניע את כל 33 מנועי הראפטור שלו במשך כמעט שלוש דקות לפני ביצוע "הוט סטייג'ינג" (ההפרדה בין המאיץ לרכב החלל), כאשר מנועי השלב העליון של סטארשיפ נדלקו בעודם מחוברים לסופר-הווי. לאחר מכן, המאיץ הפעיל מבערים כדי לנסות את מה שמגישי השידור SpaceX כינו "התזה רכה" במפרץ מקסיקו, משם הוא לא היה אמור להיות מחולץ. בסופו של דבר SpaceX מתכוונת לחלץ ולעשות שימוש חוזר בשני השלבים, אך בטיסות המבחן הם יועדו להבלע באוקיינוס באופן בטוח וקל יותר. עם זאת, נראה כי הנחיתה לא הלכה כמו שצריך, וטלמטריה העלתה שהמאיץ פגע במים במהירויות של יותר מ-1,000 קמ"ש.
השלב העליון של סטארשיפ הפעיל מבערים והציב את הרכב על המסלול התת-מסלולי המתוכנן שלה. היא נמנעה מגורלו של השיגור הקודם של סטארשיפ בנובמבר, שראה את השלב השני, העליון, מגיע לחלל אך ביצע השמדה עצמית כשהפסיק לשדר נתונים, כשהשלב הראשון התפוצץ, לאחר ההפרדה.
השלב השני המשיך והגיע לגובה של כ-230 קילומטרים והעניק לאנושות צילומים מרהיבים של הכדור שלנו. בזמן שהיתה בחלל במסלול התת-שלבי שלו, סטארשיפ פתחה דלת מפרץ המטען שתשמש בכלים מאוחרים יותר של סטארשיפ לצורך פריסת לווייני סטאר-לינק (Starlink). היא גם ביצעה הדגמה של העברת חומרי הנעה בחלל כחלק מחוזה של נאס"א שבו היא תעביר חומר הנעה ממיכל אחד בתוך הרכב לאחר, כצעד ניסיוני ראשון לקראת תדלוק בסופו של דבר של סטארשיפ אחת על ידי אחרת, שיהיה חיוני למשימות ארוכות טווח.
אבל במהלך הכניסה המחודשת הגיעה כלי החלל לטמפרטורות גבוהות במיוחד, כאשר וידאו חי הראה פלזמה זוהרת סביב פני השטח שלו, ונתוני הווידאו והטלמטריה אבדו. הכלי אמור היה לנסות להניע מחדש את מנועי הראפטור שלו - מה שמעולם לא נעשה בחלל לפני כן - לכניסה מבוקרת לאטמוספירה של כדור הארץ החל ממהירות של כמעט 27,000 קמ"ש. אבל החברה דילגה על החלק המחודש הזה של המשימה, והרכב אבד לאחר מכן.
השיגור הגיע לאחר אבן דרך רגולטורית סופית, עדכון רישיון שיגור של מינהל התעופה הפדרלי, שהונפק מאוחר ביום ה-13 במרץ. הרישיון דרש סקירה סביבתית נוספת לאחר ש-SpaceX שינתה את מסלול הרכב משתי טיסות המבחן המשולבות הראשונות, במטרה לנחות באוקיינוס ההודי ולא ליד הוואי.
הערכה סביבתית זו גילתה ש-SpaceX ציפתה שסטארשיפ תתפרק בצורה נפיצה עם ההתזה. בעוד שסטארשיפ תפלוט חומר הנעה בחלל לפני הכניסה מחדש, ההערכה קבעה שהחברה ציפתה להחזיק 70,000 ק"ג של חמצן נוזלי ומתאן במיכלים הראשיים שלה ו-30,650 ק"ג במיכלי "ראש" באף הרכב.
"סטארשיפ תפגע באוקיינוס ההודי, אופקית ובמהירות מטורפת", נכתב בהערכה הסביבתית. "הפגיעה תפזר את שאר חומרי ההנעה ותניע כשל מבני של הרכב. הכשל המבני יוביל מיד לכשל בצינור ההעברה, מה שיאפשר לשאר החמצן הנוזלי (LOX) והמתאן להתערבב, וכתוצאה מכך יתרחש אירוע נפיץ".
ההערכה ציינה שסטארשיפ לא תכננה לחלץ שום שריד של סטארשיפ או להחזיק סירות או מטוסים כלשהם באזור כדי לפקח על הכניסה מחדש וההתזה. הוא הוסיף כי "לכל הפסולת צפויה מסה מספקת כדי לשקוע לקרקעית הים".
המסלול השונה איפשר לחברה לבצע בדיקות כמו ההנעה הראשונה בחלל של מנוע הראפטור. טיסה במסלול תת-מסלולי תלול יותר, עם גובה מרבי מתוכנן של 235 קילומטרים, מאפשרת בדיקה מבלי לשנות מהותית את מיקום ההתזה ולאיים על ביטחון הציבור, אמרו מגישי SpaceX בשידור של החברה.
סטארשיפ היא הרקטה החזקה ביותר שנבנתה אי פעם. אורכה 122 מטר והיא מורכבת משני שלבים: מאיץ וחללית, שניהם מתוכננים לשימוש חוזר כדי לשמור על עלויות נמוכות ולאפשר סבבים מהירים בין טיסות.
השיגור היום היה השלישי של החברה. הוא בא בעקבות המבחן הראשון באפריל אשתקד, שהתפוצץ לפני שהשלב הראשון והשני הצליחו להיפרד, ואחר בנובמבר שראה את השלב השני, העליון, מגיע לחלל אך ביצע השמדה עצמית כשהפסיק לשדר נתונים, כשהשלב הראשון התפוצץ, לאחר הפרידה. המטרה הסופית של הפרויקט היא להביא בני אדם לפני הירח ומאוחר יותר למאדים.
댓글