הנחתת צ'אנג-אה 6 ביצעה נחיתה רכה היום בשעה 15:23 שעון ישראל, כך הודיע מינהל החלל הסיני (CNSA) זמן קצר לאחר האירוע. הנחתת מכוונת לחלק דרומי של מכתש אפולו (Apollo) בתוך אגן הקוטב הדרומי-אייטקן (South Pole-Aitken Basin) בצד הרחוק של הירח.
למינהל החלל הסיני יש כעת שתי נחיתות בצד הרחוק - זו וצ'אנג-אה 4, שהנחיתה נחתת-רובר משולבת על פני הקרקע האפורה בינואר 2019. אף מדינה אחרת לא עשתה זאת אפילו פעם אחת. וצ'אנג-אה 6 תעשה היסטוריה נוספת עבור סין, אם הכל ילך לפי התוכנית: מטרת המשימה היא לאסוף דגימות ולשלוח אותן בחזרה לכדור הארץ, ולהעניק לחוקרים מבט מקרוב, ראשון אי פעם, על חומר מחלק זה של ירח.
"משימת צ'אנג-אה 6 היא משימת הדגימה והחזרה האנושית הראשונה מהצד הרחוק של הירח", אמרו גורמים במינהל החלל הסיני בהצהרה מתורגמת. (הבהרה: צ'אנג-אה 6 היא משימה רובוטית, לא מאוישת). "זה כרוך בחידושים הנדסיים רבים, סיכונים גבוהים וקושי רב".
צ'אנג-אה 6 שוגרה ב-3 במאי עם משימה נועזת וחסרת תקדים: להחזיר הביתה דגימות מהצד הרחוק של הירח, שתמיד פונה הרחק מאיתנו. (הירח נעול בנעילת גאות לכדור הארץ, ומשלים סיבוב אחד על צירו בערך באותו פרק זמן שלוקח לו להקיף את כוכב הלכת שלנו. כך שמשקיפים כאן על כדור הארץ תמיד רואים את אותו צד של הלוויין הטבעי שלנו).
כל משימת פני הירח לפני צ'אנג-אה 4 מכוונת לצד הקרוב, בעיקר בגלל שהאזור הזה קל יותר למחקר. קשה יותר לתקשר עם רובוטים הפועלים בצד הרחוק, למשל; כדי לעשות זאת בדרך כלל דרושים מסלולי ממסר מיוחדים, שסין שיגרה לפני צ'אנג-אה 4 וגם צ'אנג-אה 6. לוויין ממסר הירח החדש ביותר של סין, הנקרא קיוקיאו-2 (Queqiao-2), סייע לנחיתה של צ'אנג-אה 6, אמרו גורמים במינהל החלל הסיני.
צ'אנג-אה 6 הגיעה למסלול הקפת ירח כארבעה ימים לאחר ההמראה. בשבועות הבאים היא בחנה בקפדנות את אתר הנחיתה המתוכנן שלה והתכוננה לאירוע הגדול של היום, שהתנהל לפי התוכנית: הנחתת של צ'אנג-אה 6 ירדה ברכות במכתש אפולו, ועזבה את מסלול ההקפה של המשימה, עם מודול ההחזרה לכדור הארץ, מקיף את הירח.
הנחתת תבלה את הימים הקרובים בחקר סביבתה ותאסוף כ-2 ק"ג של עפר וסלעי ירח. חלק מהדגימות הללו ייגרפו מעל פני השטח וחלקן ייחפרו מעומק של עד 2 מטר מתחת לפני הקרקע, באמצעות המקדחה המשולבת של צ'אנג-אה 6. לאחר מכן ישוגר חומר זה למסלול הירח על ידי רקטה שנחתה עם הנחתת. מיכל הדגימה יפגוש את המסלול של צ'אנג-אה 6, ואז יעשה את המסע הארוך חזרה לכדור הארץ, ובסופו של דבר ינחת כאן בעזרת מצנחים ב-25 ביוני.
מדענים ילמדו את החומר שהוחזר בפירוט, יחפשו תובנות לגבי ההיסטוריה והאבולוציה של הירח ורמזים מדוע הצד הרחוק של הירח שונה כל כך מהקרוב. הימות הוולקניות האפלות הידועות בשם ים ירחי (Maria) נפוצות בצד הקרוב, למשל, אך נדירות בצד הרחוק, מסיבות שנותרו מסתוריות.
החוקרים ללא ספק ישוו את החומר של צ'אנג-אה 6 לדגימות שנאספו בצדו הקרוב של הירח על ידי צ'אנג-אה 5, אשר הגיעו לכדור הארץ בדצמבר 2020. (צ'אנג-אה 5 וצ'אנג-אה 6 הן משימות אחיות, עם ארכיטקטורות זהות למעשה).
תוכנית הירח צ'אנג-אה, שנקראת על שם אלת הירח הסינית, שיגרה משימות מורכבות ושאפתניות יותר ויותר במהלך 17 השנים האחרונות.
צ'אנג-אה 1 וצ'אנג-אה 2 שלחו מקפות לירח ב-2007 וב-2010, בהתאמה. צ'אנג-אה 3 סימנה את המסע הראשון של סין אל פני הירח, והציבה צמד לנדר-רוברים בצד הקרוב בסוף 2013. צ'אנג-אה 4 הנחיתה זוג דומה בצד הרחוק בתחילת 2019. וצ'אנג-אה 5 T1 שיגרה קפסולת בדיקה סביב הירח וחזרה לכדור הארץ בשנת 2014, והוכיחה שהציוד יכול להחזיר לכאן דגימות ירח בבטחה, מה שעשתה צ'אנג-אה 5 בסוף 2020.
ויש עוד משימות בדרך. צ'אנג-אה 7 מתוכננת להיות משוגרת בשנת 2026 כדי להעריך את פוטנציאל המשאבים של אזור הקוטב הדרומי של הירח, שמאמינים שמכיל מאגרים גדולים של קרח מים. צ'אנג-אה 8, שתתרומם שנתיים לאחר מכן, תבדוק דרכים להשתמש במשאבים הללו באתר - בניית מבנה מעפר וסלע ירח, לדוגמא.
וכל העבודה הרובוטית הזו תוביל למשהו גדול עוד יותר, אם הכל ילך לפי התוכנית: משימות מאוישות לירח, שסין שואפת להתחיל לשגר עד 2030. האומה רוצה לבנות מוצב אסטרונאוטים ליד הקוטב הדרומי שנקרא תחנת מחקר הירח הבין-לאומית מאוחר יותר בשנות ה-2030, בעזרת שותפים כמו רוסיה, בלארוס ופקיסטן.
לארה"ב יש מטרות דומות עם תוכנית ארטמיס שלה, שמכוונת לסוף 2026 לנחיתה ירחית של צוות ראשון. ארה"ב גם בונה קואליציה לחקר הירח באמצעות מסגרת דיפלומטית הנקראת הסכמי ארטמיס (Artemis Accords); יותר מ-40 מדינות חתמו עד היום, בינהן ישראל.
מקורות:
Comments