top of page

ציפורי הרעם, שליטי הממלכה העליונה של הילידים באמריקה

מאת: Bridget Alex

מקור: Audubon


בסוף 2016, לאחר שהצטרפה להפגנות בסטנדינג רוק (Standing Rock), נגד הנחת צינור הנפט בצפון דקוטה, סטפני ביג איגל (Stephanie Big Eagle) עיצבה קעקוע כדי לעזור למאבק. "הלב שלי פשוט נשפך לתוכו", היא נזכרת.


כמקעקעת וצאצאית של שבט הלקוטה של סו, ביג איגל יצרה דמות דמוית נשר, עם נוצות זנב שהופכות לטיפי. הציפור מרחפת מעל זיגזגים ונקודות, המייצגים את נהר החיים ואת שבע הקבוצות של אומת סו הגדולה.


בתוך שבועות העיצוב עיטר את בשרם של אלפי אנשים, מארקנסו ועד לניו זילנד. אמני קעקועים ברחבי העולם הציעו את התמונה ותרמו חלק מכל מכירה לקמפיין GoFundMe שהושק על ידי ביג איגל ואלה פסטין (Elle Festin), מארגנת בינלאומית של מקעקעים פיליפינים מסורתיים.

קעקוע ציפור הרעם שעיצבה סטפני ביג איגל

הקמפיין גייס יותר מ-153,000$ לתמיכה בתנועת NoDAPL ובשומרי המים שלה. במשך כמעט עשרה חודשים שמרו מפגינים שלווים אלה על מחנות כדי לחסום את הנחת צינור הנפט באורך 1900 ק"מ שאמור היה לעבור מתחת לארבע מדינות ונהר המיזורי, תוך שהוא מאיים על אדמות ומים ילידיים. במאמצים לפרק את המחנות השתמשו גורמי אכיפת החוק ושכירי חרב בגז פלפל, כדורי גומי, כלבי תקיפה, מעצרים וסוכנים סמויים.


"אנשים שלווים ונושאי תפילות מותקפים", אומרת ביג איגל. "הכוחות האלה שאנו עומדים מולם, אני תוהה לפעמים עד כמה הם באמת אנושיים".


לכן היא השיקה את קמפיין הקעקועים. יותר מגיוס תרומות, זה היה זימון להגנה על טבעית: ביג איגל אומרת שהקעקוע שלח תפילה, מנחת בשר, אל ציפורי הרעם, ישויות חזקות ששולטות בשמיים ובסערות. ידועות בכינוין וואקיאן (wakinyan) בשפות הסו, ציפורי הרעם נחשבות כמגנות על הטהורים, הנקיים וההגונים מפני כוחות הרסניים ולא מכבדים.


"אחים ואחיות בכל רחבי העולם... כל אדם שעשה אחד מהקעקועים האלה השתתף בתפילה ההיא", אומרת ביג איגל.

ציפור הרעם הגדולה / Credit: Selladorra

שליטי הממלכה העליונה

מעבר לאמונותיהם של אנשי הסו, ציפורי הרעם היו חלק מעולמם הרוחני של רבות מקבוצות הילידים, כולל אוג'יבווה (Ojibwa) מאזור הימות הגדולות, טלינגיט (Tlingit) מאזור הפסיפיק נורת' וסט, פאווני (Pawnee) מהמישורים הגדולים ועוד עשרים שבטים אחרים בערך. מאגר של רשומות אתנוגרפיות שנאספו על ידי אנתרופולוגים, כולל כ-500 אזכורים לציפורי הרעם במסמכים המתארים את התרבויות הילידיות באמריקה.


לפעמים מתורגם כרועמים או כישויות הרעם, המאפיינים והסיפורים הספציפיים של הישויות משתנים לפי שבט ואפילו לפי קו משפחתי, אך איכויות מסוימות מתעלות מעל הבדלי התרבויות, ובדרך כלל ציפורי הרעם מתוארות כציפורי טרף או כבנות כלאיים אנושיות, כמו אדם עם מקור וכנפיים. כמה תמונות מציגות את חזה הדמות פונה קדימה, הראש בפרופיל ונוצות הזנב נפרדות, כאילו היו רגליים אנושיות. גרסאות מופשטות יותר מציגות את ציפורי הרעם עם גוף בצורת X, קיווקווים לכנפיים וראשים דמויי וו.


מאכלסות את השמים, ציפרי הרעם פועלות כרוחות עוצמתיות המעניקות חיים ושולטות בענני הסערה, המביאים את גשמי אביב. עיניהן יורות ברקים ומכות כנפיהן מרעישות כרעמים. ככוחות העולם העליון, ציפורי הרעם מנהלות מלחמה תמידית נגד רוחות המים של העולם התחתון, המוצגות לעיתים קרובות כנחשים או חתולים מרושעים.


"בני אדם נתפסים באמצע של זה", אומרת שריל קלאסן (Cheryl Claassen), פרופסור אמריטוס לאנתרופולוגיה באוניברסיטת Appalachian State. לדוגמא, יש ילידים שמסבירים מכות ברק מסוימות כתוצאה של היריבות: ציפורי הרעם ירו ברקים על עצים מכיוון שיריביהן מהעולם התחתון הסתתרו בענפים.


"הרבה טקסים אנושיים מכוונים להסטת הלוחמה הזו... ליצירת מרחבים בטוחים", מסבירה קלאסן, החוקרת עדויות ארכיאולוגיות למערכות אמונה ילידיות. הטקסים כוללים לעיתים קרובות סעודות ומנחות כדי לרצות את ציפורי הרעם ורוחות אחרות.


אנשים רבים רואים את ציפורי הרעם כמגנות. עבור אנשי הסו, ציפורי הרעם הן "אחד היצורים הקדושים והמהוללים שלנו שאיתם אנו עובדים", אומרת סטפני ביג איגל. פירוש הדבר שהרוחות יתערבו למען אנשים ארציים, אך גם יצפו לכבוד, תפילות ומתנות - כולל מנחות בשר כמו קעקועים.

ציפור רעם - חריטה שנמצאה בתל ספירו באוקלהומה / Credit: Peter A. Bostrom

ידע קדוש

מעבר לתיאורים בסיסיים אלה, לא ניתן להסביר באופן מלא את אמונות ציפורי הרעם בפני גורמים חיצוניים. זה בחלקו בגלל שלאנשים שאינם ילידים חסרה הפרספקטיבה הנחוצה כדי להבין את המידע.


"כדי להבין את זה לגמרי, אני בדרך כלל אומר לאנשים, יש לכם את כל החיים? לגבי מה שאתם שואלים, תצטרכו לבוא לחיות כאן", אומר אזרח אומת הנאוואחו וויליאם צוסי (William Tsosie). הידע "צריך להיראות בהקשר הגדול יותר, בתכנית הגדולה יותר של הדברים".


כעת, ארכיאולוג של מחלקת המורשת והשימור ההיסטורי של אומת הנאוואחו, צוסי כילד למד מסביו על ציפורי הרעם. בשיחות יומיומיות הם סיפרו סיפורים שהסבירו כיצד העולם פועל ואיך הוא נוצר. "הכל היה סיפור. המכלאות, איפה שהשמש זרחה, כל הנוף התרבותי סביבך", הוא אומר. ציפורי הרעם הן בהיסטוריה שבעל פה הזו, ומעשיהן מוטמעים בנוף.


צוסי הציע דוגמה אחת על קרב בעבר בין אנשי הנאוואחו ואנשי היוּט. ציפור הרעם, "הגיעה במהירות הבזק והיה לה בום קולי", הוא אומר. בזכות התערבות הרוח, הצדדים הלוחמים עשו שלום. עד היום נקראת הנקודה 'ענף ציפור הרעם' (Thunderbird Perch), והיא מסומנת על ידי אורן הזפת ועץ אשוח, המושרשים יחד.


ישנם היבטים של אמונות ציפורי הרעם שצוסי לא חולק מסיבה אחרת: הידע יכול להיחשב פריבילגי ועוצמתי. "יש כמה סיפורים טקסיים יפים שקשורים לזה, אבל אנחנו לא מדברים על אלה שיש להם כוח", הוא מסביר.


בקהילות הילידים מידע זה מוגבל בדרך כלל לאנשים עם הכנה רוחנית נכונה. ולעיתים קרובות אסור להפיץ פרטים מעבר לילידים. נציגים ממספר קבוצות ילידים, כולל השאווני (Shawnee) ופוטאוואטומי (Potawatomi), הצהירו כי אין זה מתאים לדון באופן פומבי בפרטים אודות ציפורי הרעם. הם המליצו על אתנוגרפיות ועל מקורות כתובים אחרים לתיאורים המתאימים לאוזניים חיצוניות.


הארכיאולוג דייוויד דיי (David Dye), שאינו ממוצא ילידי, מכבד את האופי הסודי של המיתולוגיה של ציפורי הרעם. זה מבוסס על חוויותיו מעבודה עם שבטים כמו השוקטאו (Choctaw), שעזרו לו לפרש ממצאים ארכיאולוגיים. לפי דיי, ציפורי הרעם וסיפורים קדושים אחרים, אינם סיפורי מדורה שנועדו לבדר. הם דומים יותר לספר הוראות לעבודה עם כוחות טבעיים ועל טבעיים. הידע "סודי כי הוא מסוכן", הוא אומר.

איור שאייר בלאק הוק, צ'יף הלקוטה סו, המתאר ישות רעם בעלת קרניים / (Sioux Chief Black Hawk (1881

העבר של ציפורי הרעם

ובכל זאת, תפיסה כלשהי של אמונות הילידים היא קריטית עבור ארכיאולוגים, מכיוון שהם נתקלים בשרידים אשר יכולים לעזור להבין את השורשים הקדומים של מסורות ציפורי הרעם. באתרים המשתרעים על פני 4,000 השנים האחרונות, חוקרים מצאו תמונות של ציפורי רעם המעטרות משטחי סלע, ​​מחסות, חלוקי נחל וכלי חרס. הם גילו גם פסלונים, תליונים וגזירי נחושת בצורת ישויות אוויריות.


כדי להבין את הראיות הללו, חוקרים מסתמכים על מידע המנודב על ידי ילידים בני זמננו, על מסמכים מהתקופה הקולוניאלית ועל אתנוגרפיות של אנתרופולוגים מהמאה ה-19 וראשית המאה ה-20.


עם זאת, דיי מזהיר מפני אמיתותם של מקורות הכתובים על ידי מתיישבים אירופאים וחוקרים ממוצא אירופי. רשומות אלה מכילות סיפורים שסופרו על ידי מודיעים מקומיים, שמסרו בכוונה עיבודים מכובסים, מלאי אנלוגיות. והגרסאות הללו סוננו עוד במוחם של הכותבים. כתוצאה מכך, "כשאתה יושב לקרוא סיפור של שבט השאווני על ציפורי הרעם, זה מאד רחוק ממה שהתכוונו האנשים שסיפרו אותו במקור", הוא אומר.


אך גם נתונים מדוללים כאלה מספקים רמזים המסייעים לארכיאולוגים לפרש ממצאים שאחרת לא ניתן היה לפרשם. לדוגמא, עשרות שברי קרמיקה צצו באתרים בצפון מישיגן, בסמוך למפגש האגמים מישיגן ויורון. החפצים נוצרו בין השנים 600-1600 לספירה על ידי אבותיהם הקדומים של אנשי האוג'יבווה ואנשי אנישינאבג (Anishinaabeg) אחרים. עכשיו אלה שברים שקטנים יותר מכלי שחמט, ארכיאולוגים היו יכולים בקלות להתעלם מהם. עם זאת, הודות למודעותם לאמונותיהם של האנישינאבג, החוקרים הבחינו בין השברים בכנף של ציפור רעם, ראש נחש וחלקים אחרים של רוחות. נראה כי החלקים יצרו פעם פסלונים שנוצרו כדי להרגיע את הרוחות, על פי מחקר של American Antiquity שפורסם מוקדם יותר השנה.


עוד מאמר עדכני, ב-Quaternary International, דיווח על מטמון עצמות של נשר לבן-ראש, שהתגלה באתר בן 2000 שנה באי מרתה'ס ויניארד (Martha’s Vineyard) במסצ'וסטס. בהסתמך על אמונות אלגונקוויאן (Algonquian) מתועדות, ארכיאולוגים טוענים שעצמות הציפורים היו חלק מחגיגה טקסית הקשורה להוקרת ציפורי הרעם.


קשירת המנהגים העכשווים לשרידים קדומים מרמזת שהילידים כיבדו את ציפורי הרעם כרוחות מגן במשך אלפי שנים. סביר להניח שקעקועים של ציפורי הרעם נמשכים לכל אורך התקופה. מחטים ששימשו לקעקועים נמצאו באתרים ארכיאולוגיים רבים, ודיוקן משנת 1710 מציג צ'יף מוהיקן (Mohicans) עם ארבעה קעקועים של ציפורי רעם על פניו.

אלה שעשו קעקועים כתמיכה בסטנדינג רוק הצטרפו למסורת ארוכה זו. "אני חושבת שאנשים ידעו עמוק בליבם, גם אם הם לא מבינים את דרכינו הטקסיות", אומרת ביג איגל. הם הציעו את עורם לציפורי הרעם, וביקשו מהרוחות להגן על הילידים מפני כוחות הרסניים.


129 צפיות0 תגובות
bottom of page