פסל 'אדון המדבר' שלא נראה מעולם נחשף לציבור - אך מי הוא היה?

עודכן: 22 במרץ

מכונה "אדון המדבר", הפסל העתיק מהאלף ה-4 לפנה"ס נחשף לציבור בפעם הראשונה, לאחר שנשכח זמן רב מאד במחסני מוזיאון ישראל בירושלים, אסטלת האבן "נתגלתה מחדש" בטעות במהלך בדיקת מצאי. האסטלה העתיקה המהודרת מהווה תעלומה שכן החוקרים אינם יודעים את מי היא מתארת. האם האסטלה נוצרה בדמותו של אל קדום, מלך, מנהיג לא מוכר או מישהו אחר? לדמות המדוברת בוודאי היתה חשיבות מסוימת אם אנשים טרחו לחצוב את פניה באבן.

אסטלת 'אדון המדבר' במוזיאון ישראל / photo credit: MARC ISRAEL SELLEM/THE JERUSALEM POST

"האסטלה המרשימה - תבליט עומד עשוי לוח אבן מגולף בדימויים פיגורטיביים - ייחודית לא רק בגלל גודלה הקרוב לגודל טבעי (היא מתנשאת לגובה 1.74 מטר ומשקלה 350 ק"ג) אלא גם בגלל מצבה השמור היטב למרות שנשברה לשני חלקים. האסטלה מתארת ​​גבר מזוקן שנזר מקיף את ראשו, המזכיר את ה"עִקַאל", או הטבעת המחזיקה את הכאפייה במקומה, ושרשרת ארוכה משתלשלת מצווארו. שלוש רצועות חצויות על ידי סיכה או אבזר אחר מתוחות על חזהו ועל גבו, ופגיון דו־להבי תלוי על החגורה שעוטפת את מותניו.

מוזיאון ירושלים נוסד ב-1965 וייתכן שאסטלת "אדון המדבר" הייתה שם מההתחלה. היא נמצאה ב-2017 ולאורה פרי (Laura Peri), אוצרת עתיקות מערב אסיה במוזיאון, בילתה חמש שנים בשחזור האסטלה העתיקה שהוצגה ב-8 במרץ 2022.


"אנחנו לא יודעים כלום על האסטלה הספציפית הזו או איך היא הגיעה למוזיאון. אנחנו רק יודעים שהיא הייתה במוזיאון הרבה זמן, מאז הקמתו. זו הייתה משימה מאוד קשה ומסובכת לשחזר אותה ולהעמיד אותה בתערוכה כי היא כבדה מאד ואין לה בסיס ולכן היא לא יציבה. אנחנו באמת מדברים על חפץ מאד קדום ומרשים, מיוחד במינו, והוא סוף סוף זמין לצפייה של הציבור", אמרה פרי לג'רוזלם פוסט. "אין עוד חפץ כזה בעולם. התיאורים המגולפים הפיגורטיבים יוצאי דופן והיא מונומנטלית בגודלה. כשגילפו אותה גילפו אותה מכל הכיוונים והדגישו את העיניים והפה, את השרשרת הארוכה ואת החגורה עם הפגיון".

ציור של אסטלת 'אדון המדבר' / Drawing: Michael Smelansky

פרי הוסיפה כי ייתכן שהפסל של אדון המדבר קשור למדבר צפון ערב או לדרום ירדן. "רקדנים המבצעים את ריקוד הארדה (Ardah dance) המסורתי בסעודיה ובתימן לובשים היום את הלבוש הזה, כולל כמה חפצים המתוארים על האסטלה כמו הפגיון - הנקראים ג'מביה (Jambiya), עקאל וחגורת נשק מעור", אמרה פרי.


לפי Arab America, "ארדה הוא הריקוד הקבוצתי המסורתי והפולקלורי שמקורו בערב. הוא אפילו ידוע בתור הריקוד הלאומי של ערב הסעודית. באופן מסורתי, הוא מבוצע על ידי גברים בלבד בשל מקורותיו. הוא התחיל עם שבטי הגברים של אזור מרכז נג'ד. זו הסיבה שארדה נקרא גם אל-ארדה אל-נג'דיה לזכר שורשיו וכבוד לשבטים. אחד השבטים המעורבים מוכר כבדואים. אזור מרכז נג'ד נמצא במרכז ערב הסעודית ומכיל שליש מאוכלוסייתה. זה היה ריקוד לוחמים שנערך כדי לעודד את החיילים. הם היו מוכנים לסכן את חייהם בקרבות אכזריים שבהם הארדה נתן להם את האנרגיה להמשיך. היום הארדה מבוצע לזכרם של אותם לוחמים, אבל גם בחגיגות".

תלבושת ריקוד הארדה / Credit: Jewish National Fund

אסטלות דומות, יחידות או בקבוצות, התגלו בסמוך לאתרי קבורה או מתחמי קודש במרחבי חצי־האי ערב, מדרום ירדן ועד תימן. נראה שהן ייצגו אלים, אבות קדמונים או גברים רמי מעלה ושימשו בפולחן. מצבות אלה, ובמיוחד זו המוצגת כאן שהיא היחידה בגובה אדם הידועה כיום, הן בגדר הישג אמנותי יוצא־מן־הכלל מפרק הזמן שבין התקופה הכלקוליתית לתקופת הברונזה הקדומה, באלף הרביעי לפני הספירה.


הבעיה בעת בחינת אסטלת אדון המדבר היא שאין כתובות שיכולות לספר למדענים יותר על מקור האובייקט. "מכיוון ששום טקסט כתוב מאותה תקופה לא זמין כדי לבסס תיאוריות כלשהן לגבי מטרתן, החוקרים יכולים לנחש רק על סמך מסורות מאוחרות יותר", אמרה פרי.


"בתרבויות מאוחרות יותר, השתמשו באסטלות כדי לסמן גבולות על ידי מלכים שהכריזו על כיבושם של ארץ, או שהן הוצבו במקדשים כתאורים של אלים", אמרה. "באופן מעניין, אסטלות דומות מאותה תקופה נמצאו גם באזורים אחרים, החל מחצי האי האיברי ועד הקווקז, ולמרות שהן אינן דמויות אנתרופומורפיות מלאות, יש להן פרטים דומים כמו הפגיון ופנים של גבר מזוקן. הפגיון היה מרכיב חשוב מאד", אמרה.

אסטלת 'אדון המדבר' / Photo: Elie Posner

אסטלת אדון המדבר מוצגת כעת מול אסטלה נוספת מהמחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס של מייסד האימפריה האשורית, המלך תגלת-פלאסר השלישי, שעליה כתובת מחווה למנחם, בנו של גדי, מלך ישראל. אפשר להוסיף שמקורו של תגלת-פלאסר השלישי מעורפל. לאחר שהגיע לשלטון, הוא טען באמצעות כתובותיו שהוא בנו של אדד-ניררי השלישי, אך הקשר הזה לא הוכח. שם אביו ואמו, אם תועדו, אבדו כעת.


למרות הקשיים, מדענים נחושים להמשיך ולבחון את אבן אדון המדבר ובתקווה, יום אחד לחשוף את האמת על החפץ העתיק המרתק הזה.


מקורות:

Ancient Pages

imj.org.il Jpost

147 צפיות0 תגובות