מאת: Owen Jarus
מקור: Live Science
שני פסלים של אריות בגודל טבעי, שכל אחד מהם שקל כ-5 טון בעת העתיקה, התגלו בטורקיה, כאשר ארכיאולוגים מבולבלים לגבי יעוד חתולי הגרניט. אחד הרעיונות הוא שהפסלים, שנוצרו בין השנים 1400-1200 לפנה"ס, נועדו להיות חלק ממונומנט למעיין מים מקודש, אמרו החוקרים.
האריות המציאותיים נוצרו על ידי החתים, ששלטו באימפריה עצומה באזור בתקופה בה האריה האסייתי הסתובב בגבעות של טורקיה. "האריות צועדים קדימה, ראשיהם מונמכים מעט; צמרות ראשיהם גבוהות בקצת מהעורף", כותב ג'פרי סאמרס (Geoffrey Summers), מהאוניברסיטה הטכנית של המזרח התיכון (Middle East Technical University), והחוקר ארול אוזן (Erol Özen), במאמר שפורסם בכתב העת האמריקאי לארכיאולוגיה.
בין שני פסלי האריות יש הבדלים סגנוניים והם נוצרו על ידי פסלים שונים. פסל האריה שנמצא בכפר קראקיז (Karakiz) הוא מציאותי במיוחד, עם שרירים מתפתלים וזנב המתעקל סביב גב סלע הגרניט. "הפסלים בהחלט ידעו איך נראים אריות", אמר סאמרס בראיון. לדבריו, הן רשומות ארכיאולוגיות והן כתובות עתיקות מצביעות על כך שהאריה האסייתי, שנכחד כיום בטורקיה, עדיין היה אז בסביבה, וחלקם אף הוחזקו בבורות על ידי החתים.
חופרים אריות
סיפור גילוי האריות המסיביים החל בשנת 2001, כאשר אוזן, אז מנהל מוזיאון יוזגט (Yozgat Museum), הוזעק עם גילוי קיומה של מחצבה עתיקה, על ידי אדם מהכפר קראקיז ופקיד ממשרד התרבות. באביב 2002 נערכו חיפושים נרחבים באזור ועבודות שטח התרחשו בשנים הבאות.
עם זאת, הבוזזים ניצחו את הארכיאולוגים. אריה הקראקיז נמצא מפוצץ לשניים ע"י דינמיט, ככל הנראה מתוך אמונה מוטעית שהוא מכיל אוצר נסתר. "יש אמונה כזו שמונומנטים כאלה מכילים אוצר", אמר סאמרס והסביר כי פיצוץ של מונומנטים הוא בעיה בטורקיה. "זה מגיע לעיתונים הטורקיים בכל חודש בערך".
האריה השני, שנמצא מצפון-מזרח לכפר, נשבר גם הוא לשניים. כתוצאה מההרס, שני פסלי האריות שבמקור היו צמד, הם כיום כמעט אריה אחד שלם.
ביזה נוספת התרחשה בזמן שהחוקרים הם היו בעבודתם. בקיץ 2008 נמצאו עדויות ל"ציד אוצרות טרי" במחצבה העתיקה, לצד פגיעה בסלע בצורת תוף, שבעת העתיקה היה בתהליך חציבה.
לשם מה הם נועדו?
גילוי האריות המסיביים, יחד עם חלקים אחרים במחצבה, כמו אגן אבן גדול בקוטר של כ-2 מטר, הותיר את הארכיאולוגים עם תעלומה - למה הם נועדו?
בחיפוש באזור שמסביב לא נמצאה שום עדות להתיישבות חתית שתחילתה בתקופת הפסלים. כמו כן, גודלם העצום של הפסלים מצביע על כך שככל הנראה לא התכוונו להעביר אותם רחוק מאוד.
סאמרס משער כי במקום לארמון או לעיר גדולה, האריות נוצרו כמונומנט שמסמל משהו אחר - מים. "סביר מאוד להניח שהמונומנט קשור לאחד המעיינות השופעים הקרובים למדי", אמר בראיון. "יש מקבילות טובות לקישור של מסורות הפיסול החתיות עם מקורות מים."
אכן, במונומנט אחד ידוע, המכונה אפלטון פינאר (Eflatun Pınar), יש בריכה מקודשת ש"ניזונה ממעיין מתחת לבריכה עצמה", כותבים ייג'יט ארביל ואליס מוטון (Yiğit Erbil and Alice Mouton) במאמר שפורסם בכתב העת ללימודי המזרח הקרוב. שני החוקרים כתבו על דתות מים באנטוליה העתיקה (טורקיה).
"על פי הטקסטים החתיים, מים נתפסו כאלמנט מטהר יעיל", כותבים ארביל ומוטון, "ושימשו בצורה של משיחה או אפילו אמבטיות מלאות במהלך טקסים פולחניים, כוח הטיהור שלהם מובן מאליו".
בעיני החתים עולם הטבע, כולל מעיינות, היה מקום בעל חשיבות דתית רבה, ראוי למונומנטים עם אריות ענק. "הדברים האלה (מקורות מים) היו קדושים, בדיוק כמו שההרים שלהם היו קדושים", אמר סאמרס.
Comments