top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

פאם פאטאל: אומנות המין של הנשים הפתייניות ביותר בהיסטוריה

מאת: Ashley Cowie

מקור: Ancient Origins


הפתיינית, או פאם פאטאל ("אישה קטלנית" בצרפתית), הוא אחד מהארכיטיפים הנשיים העתיקים ביותר ולמרות שהיה גיוון גדול באיך שהיא תוארה, יש לה כמה תכונות יסוד שנמצאות בכל אזכור. אישה זו היא אנוכית ומניפולטיבית, צינית ומוחצנת מינית, לרוב מרושעת, ותמיד שרדנית. הפתיינית האינטליגנטית והשנונה כיכבה בסרטים כמו חלף עם הרוח (Gone with the Wind), חיזור גורלי (Fatal Attraction), ביטוח חיים כפול (Double Indemnity) ואינסטינקט בסיסי (Basic Instinct), ומופיעה בפופ-בדיוני כ'פויזן אייבי' (Poison Ivy) בבאטמן, מיסטיק (Mystique) באקס-מן ואינארה (Inara) בפיירפליי (Firefly).

יצירת ארכיטיפ הפאם פאטאל

ארכיטיפ הפאם פאטאל שנמצא בספרות ובאמנות מציג נשים מפתות ומסתוריות שקסמיהן מרתקים את אוהביהן ומובילים אותם למצבים מפלילים, מסוכנים ולעתים קרובות קטלניים. מערכות הפולקלור ומיתוסים של כמעט כל תרבות קדומה נתפרו יחד עם ארכיטיפ הפאם פאטאל והיא מופיעה ברמות היסוד של קוסמולוגיות עתיקות, דתות, פילוסופיות, מיתוסי יצירה, ספרי קודש, ובסיפורי עם ואגדות עממיות. בזה האחרון היא לעתים קרובות האם החורגת המרושעת, למשל, בהנזל וגרטל ובסינדרלה.


מבחינה היסטורית, אישה זו מתגלמת בשלומית בת הרודיאס (Salome), הלנה מטרויה (Helen of Troy), לסביה (Lesbia), ווישה קניאה (Visha Kanya), הסירנות (Sirens), לילית (Lilith), מוהיני (Mohini), סקילה (Scylla), מדיאה (Medea), איזבלה מצרפת (Isabella of France), הדה גאבלר מקריסטיאניה (Hedda Gabler of Kristiania), מארי אנטואנט מאוסטריה (Marie Antoinette of Austria), והמפורסמת ביותר לוקרציה בורג'ה (Lucrezia Borgia).


היא שולטת באגדות ארתוריות בתור מורגן לה פיי (Morgan le Fay), היא סירנה באודיסיאה, ומגלמת את ליידי מקבת' (Lady Macbeth)- דמות שייקספירית שתמרנה את בעלה לביצוע רצח בחיפושיה אחר כוח. בתקופות קלאסיות, קלאופטרה נשאה את לפיד הפיתוי הנשי. שייקספיר גם סיפר את סיפורה של קלאופטרה, אחת הפתייניות הגדולות ביותר שחיו אי פעם, והצהיר: "הגיל אינו יכול לקמול אותה, או ליישן / את גיוונה האינסופי."

אהבת הלנה ופריז (ז'אק-לואי דייוויד 1788) / לוקרציה בורג'ה (ברטולומיאו ונטו 1520) / שלומית (פרנץ פון סטאק 1906)

המלכה קלאופטרה: פאם פאטאל של מצרים העתיקה

קלאופטרה נולדה בשנת 69 לפנה"ס לפרעה תלמי השנים עשר והפכה לפרעה האחרונה במצרים מכיוון ש"היחסים" שלה העניקו לרומא שליטה במצרים לאחר מותה. לקלאופטרה היו שני מאהבים מפורסמים: יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס - שניהם רומאים רבי עוצמה. אך שאפתנותה הפתיינית, שבתחילה העצימה את יוקרת האימפריה שלה, בהמשך הביאו לנפילה, שלה ושל מצרים.

קלאופטרה (ז'אן-לאון ז'רום 1866) / מות קלאופטרה (גואידו קנאצ'י 1658)

הכוחות של פאם פאטאל

הסיפורים המוקדמים ביותר מספרים על הכוח להפנט קורבנות בעזרת כשפים ושיקויים; מכאן, הפאם פאטאל. אישה זו לבשה לעתים קרובות את דמותה של מלכת הפיות הפתיינית שפיתתה גברים בני תמותה לארץ הסידה (Sidhe) במחזורים של שבע שנים. כיום מציגים אותה לרוב כפתיינית חצי-מיתית, מכשפה, קוסמת, ערפדית או שדה האוחזת בשליטה מינית על טבעית בגברים.


במציאות, אומנויות הפיתוי ברחבי העולם תאמו יותר את המנהג של "שקרים חלקלקים" ו"כפייה", ולא כוחות מיסטיים. טריק נפוץ היה לרמוז שהיא נקלעה לסכנת חיים והיא קורבן הזקוק לעזרה, ובכך הפעילה את האגו של הגבר. אחת התכונות הנפוצות ביותר של פאם פאטאל הייתה "הפקרות" ונושאים הסובבים את "דחיית האמהות". תכונה מסוימת זו נתפסה כאחת התכונות המאיימות ביותר שלה - שכן הכחשת אמהותם של גברים הייתה לשלוט בחיי הנצח הגבריים, ולכן חששה הכנסייה שהיא עלולה להוביל ל"הרס האולטימטיבי של הזכר".


אישה מסוג זה הייתה דמות נפוצה בימי הביניים בארופה והדגישה את הסכנות שבמיניות נשית חסרת מעצורים. הדמות המקראית של חוה, הקוסמת מורגן לה פיי ומלכת הלילה בחליל הקסם של מוצרט משקפות את נוכחותה המושתקת בעידן הנאורות. בשלב זה, התחדשה תפיסה גנוסטית שלמה על המיניות הנשית, שבה אדם וחוה נקשרו למושגי המזרח של האנרגייה מינית של הקונדליני. כללים מיניים מהקבלה היהודית המיסטית התמזגו עם מסתרי הטארוט ונסרגו על מערכות זרימת אנרגיה המתוארות בטנטרה, עליה נדבר בהמשך.


היא פרחה בתקופה הרומנטית ומאוחר יותר ברומן הגותי (Gothic novel), במיוחד ב"הנזיר" (The Monk), שהציג את מטילדה, פאם פאטאל עוצמתית שמתגלה מאוחר יותר כערפדית ב'כלות של דרקולה' (Brides of Dracula) של אדגר אלן פו. המרקיז דה סאד האמין כי האשה הזאת מסמלת את "התכונות הטובות ביותר של נשים" והרומן שלו 'ג'ולייט' (Juliette) הוא בין הראשונים שבהם פאם פטאל מנצחת את הגבר.

הדה גאבלר (זיגיסמונד איבנובסקי 1907) / מורגן לה פיי (פרדריק סנדיס 1864) / ליידי מקבת' (ג'ון סינגר סרג'נט 1889)

שלוש קטגוריות של פאם פאטאל

תוך כדי מחקר על חייהן וזמנן של פאם פאטאל היסטוריות החליט מחבר המאמר, אשלי קואי (Ashley Cowie), לרשום את כל תכונות המפתח והנטיות הפסיכולוגיות שלהן, כדי לחשוף טוב יותר את האיכויות הרווחות ביותר של פאם פאטאל. הוא היה זקוק לחתך רוחב של אשה שטנית, קרובה לאקראית ככל האפשר, ולכן פנה לרשת הפייסבוק על מנת לקבל שמות פאם פאטאל היסטוריות הטובות / הגרועות ביותר. ברשימה זו, שהייתה קרובה מספיק לאקראית כדי להצדיק את התרגיל, הוא הגדיר שלוש קטגוריות: מנהיגות פוליטיות וצבאיות, אינטלקטואליות ואמניות והרפתקניות.


תכונה שכיחה שנמצאה בכל שלוש הקטגוריות של ארכיטיפ הפאם פאטאל היא שכולן השתמשו בגופן ובמוחן כדי להשיג מטרות אישיות. אך לפני המוטיבציות האנוכיות של המאוחרות יותר, אל האמנויות העתיקות של הפילגשות והפיתוי התייחסו פעם כאל "פילוסופיה גבוהה", עם אסוציאציות אלוהיות-עמוקות ואקדמיות-גבוהות. לדיסציפלינות פסיכולוגיות מתקדמות ורציניות אלה היה סט עקרונות עקבי אשר פורט במאות ספרים, מגילות וכתבי יד נשכחים. החל במקדשי מערות לפני עשרות אלפי שנים, גברים חיפשו תמיד את אותה "חוויה" של אישה; וחוץ מלהקל על לבם, הן עוררו מסתורין, סכנה, יראה, תככים ואימה.

לילית (ג'ון קולייר 1887) / מדיאה (אז'ן דלקרואה 1862) / לסביה (ג'ון ריינהרד ווגואלין 1878)

מקורות קדומים, חצי מיתיים

באופן כללי, בהתחלה, גברים רוצים להיות מובלים בשבילים רומנטיים ובלתי צפויים מכוסים בכוכבים ומוארים בזיקוקים, אולם לאחר שישה או שמונה חודשים, לאחר שהאוקסיטוצין עוזב את גופם, אז הפתיינית מתחילה בשלה, כי ההצגה חייבת להימשך. הצלחה ממושכת מובטחת באמצעות הקפדה על קודי פיתוי ואהבה, למשל, אמנות האהבה (Ars Amatoria), סדרה בת שלושה ספרים, שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס בשנת 2 לספירה, המלמדת מיומנויות וטכניקות בסיסיות של יחסי גברים ונשים.


לטענת הארכי-פתיינית נינון דה לנקלו (Ninon de Lenclos), "צריך מיומנות גדולה פי מאה כדי לעשות אהבה מאשר לפקד על צבא" ואמנויות פיתוי פורמליות נמצאות בכל תרבות עתיקה. מקור כולן בפולחן אלה, עליו כתבה אליזבת פריאלו (Elizabeth Prioleau); "נושאי הליבה של המיניות הוחדרו לליבידו האנושי עם דחפים מיסטיים עמוקים". וכאשר טקסטים קדושים מתארים "גברים בני תמותה מתפללים לאלות אדמה" ו"מחבקים אותן בגן עדן", זו התייחסות נוספת לדרכים הישנות, כאשר מיניות ורוחניות היו שני קטבים של אותו קונספט. הדבר ניכר בהודו הוודית (1500-500 לפנה"ס), שם הדבקות המרכזית של כתות ניאוליתיות מוקדמות הייתה לאלה של כל "חוכמה ידועה ובלתי ידועה" ו"ההדר הגבוה ביותר של היוני" היה "להבת האינטליגנציה".


התנהגות מינית, השפעתה הסוציו-פוליטית והרגולציה והטאבו שלה, השפיעו עמוקות על חברות עוד מתקופות פרהיסטוריות. מיניות הייתה 'דרך האלים' ולקיים יחסי מין היה קדוש - רגע האורגזמה נחשב כהתייחדות עם האלים. תרבויות קדומות קשורות לקיום יחסי מין עם כוחות על טבעיים, וארכיטקטורה ואמנויות דתית שזורות בתיאורים כאלה.

מאטה הארי / מוהיני / ווישה קניאה

דימויים מיניים נמצאים על פסלים, כלי חרס, ציורים, פסלים, אמנות דרמטית, מבני דת, מונומנטים ובמוזיקה. אלפי שנים לפני המילה הכתובה, חברות קדומות הרחיבו את המיניות והפרקטיקות המיניות שלהן אל הנופים שמסביב ובתאריכים חשובים בלוחות השנה החקלאיים והפולחניים אנשים הפכו היפר-מיניים ורוחניים במקומות טבעיים שנתפסו כשופעים בקסם אנרגיית ההפריה.


חוכמה נשית קדושה ומסתורי הפוריות נחקרו והפכו לפולחן במשך עשרות אלפי שנים, אך במהלך 3000 השנים האחרונות יראת הכבוד הזו למיניות הנשית הוחלשה באופן קונסטרוקטיבי על ידי הכנסייה הפטריארכלית בעולם המערבי. זה לא היה המקרה במזרח, שם הייתה האנרגיה הנשית, והיא עדיין, שווה לחלוטין לאנרגיה הגברית, פשוט נתפסת כבעלת תכונות רוחניות מקוטבות, כפי שניכר בסמל היין-יאנג כאשר הוא מתפרש מול נושאים מיניים.


מין טאואיסטי הוא המקבילה הסינית הקדומה למין הטנטרי של הודו. אך בעוד שהאחרון הוא "דרכה של האלה", טקסי המין הטאואיסטים מתמקדים יותר בשיפור בריאותו ואריכות חייו של המתרגל הגברי. ובעוד שההוראות המיניות העתיקות שניתנו בקאמה סוטרה ההודית מגבירות ומאריכות את הנאות ה"נקבה", המקבילה הטאואיסטית מכוונת למקסימום הנאה אצל גברים.

מארי אנטואנט (אליזבט ויז'ה-לה ברן 1778) / איזבלה מצרפת (המאה ה-15) / גלאוקוס וסקילה (ברתולומאיוס שפרנגר 1582)

מונומנטים קהג'וראהו להעצמת מין פולחני

תרבויות וודיות הודיות קדומות לקחו טקסים מיניים לרמה אחרת לגמרי, שרבים מהם נחשבים כיום - פשוט לא בסדר! מונומנטים של קהג'וראהו (Khajuraho), הנמצאים עמוק בג'ונגלים, הם קבוצה של מקדשי הינדו וג'יין במאדהיה פרדש, הכוללים מקדשי מין ותאי חושניות ייעודיים. כל סנטימטר מרובע של קיר נחצב בעשרות אלפי דימויים מיניים גרפיים במיוחד כדי להעצים את הסביבה הטקסית.


החל מתיאורים של גברים שמקיימים יחסי מין עם בעלי חיים וכלה במין קבוצתי של אישה אחת ועשרים גברים, טקסים וודיים עתיקים אלה היו אומנויות היפר-תיאטרליות ומורכבות בהן אורגזמות תוזמנו, הוחזקו ושוחררו בשלבי מפתח בטקסים. בתקופת המחקר וההתפתחות הזו, בה התכתב מין עם רוחניות, נזרעו הזרעים למה שלימים הפך למדריך האהבה הנמכר ביותר בעולם - הקאמה סוטרה.


בכל המערכות העתיקות שבהן נותחו וסווגו אהבה ומיניות, לימדו שכדי להשיג פיתוי יעיל ומתמשך, אישה חייבת קודם כל להפעיל, ואז לשמור על גירוי, של כל החושים של הגבר.


קונספט שהתעורר בבסיס המסורות האזוטריות של ההינדואיזם והבודהיזם, התפתח באמצע האלף הראשון לספירה, הוא נקרא "טנטרה", שפירושו "מכשיר הגוף" ו"הרחבה" או "מארג". על אף שתעשייה אקזוטית וארוטית שלמה צמחה סביב המילה "טנטרה", מקורה פשוט מאוד. זה היה מסע רוחני של התפתחות עצמית הכוללת עבודה עם אנרגיית קונדליני, צ'אקרות, יוגה ותחומים אזוטריים אחרים. עם הצבה יחד של אלמנטים מכל הרעיונות האלה, נשים יכלו להעלות, להוריד, לנהל ולשלוט בזרימה ובשחרור של אנרגיות בעצמן ובבן זוגן.


ישנן מערכות עתיקות של פיתוי מיני, אך מרבית המערכות הטנטריות מתחילות בתהליך הנקרא "התבוננות עיניים" ("eye-gazing"), בו בני הזוג נועצים עיניים זה בזו ומפעילים טכניקות נשימה משותפות, מכוונים אנרגיות אל הגוף זה של זו. הן מערכות עתיקות והן מודרניות של התבוננות עיניים מחייבות את המשתתפים לקבוע כוונה משותפת, עם תוצאות פוטנציאליות או יעדים מוסכמים. פתיניות טנטריות פיתחו והשתמשו במודע ב"חושים שלהן" בכדי להעצים את קשריהן לעולם הפיזי ולשנות את המציאות של בן זוגן. וכאשר הטנטרה המערבית המודרנית מתמקדת בעיקר באורגזמה, הכוונה המקורית הייתה הבנת החוויה המינית השלמה.


מאמצי מדיטציה בהינדואיזם ובבודהיזם מנסים לאחד את המציאות החווייתית עם "מרכז" בתוך כל אחד מאיתנו, נקודת משען אוניברסאלית, שמאמינים כי היא טעונה באנרגיה מינית עוצמתית המכונה קונדליני. קונספט זה תואר כאלת נחש הנמצאת מפותלת בבסיס עמוד השדרה שלנו, ומחכה שנפתח את האנרגיה שלה באמצעות שילוב של מדיטציה, יוגה ומעשי אהבה עצמיים. הגורו אבדהוט באבא שיוואננד (Avdhoot Baba Shivanand) תיאר את עליית הקונדליני כ"התרחבות המוח", וטען שרוח המין "הרדומה" משתמשת רק ב"שישה אחוזים מהיכולת של המוח" כדי לפרש את המציאות, כשהרוח הנאורה משתמשת ב "94 אחוזים."

קהג'וראהו

הפיתוי המתמשך של הפאם פאטאל

מאז שסופרו סיפורים, נשים הגו, פיתחו ושקלו בקפידה מערכות פסיכולוגיות במיוחד כדי לפתות גברים. כתוצאה מכך נראה כי דתות ופילוסופיות בראשות גברים פיתחו דעות מיזוגיניות עמוקות על נשים, והציגו אותן כפתייניות מרושעות שמנסות להוליך אותם שולל. נשים אינטליגנטיות, בעלות ידע וחכמה הוגדרו כמכשפות בעלות "כוחות מיניים מעולם אחר", בהם השתמשו כדי ללכוד גברים אלוהיים.


מיתוסים ואגדות על ערפדיות וסירנות מפתות גברים אל מותם נוצרנו כולם על ידי גברים - במה שנראה כתגובה מפוחדת לפמיניזם, מעין מערכת הגנה שנועדה להגן על חוסר הביטחון של גברים על ידי השלכת נשים חזקות לערימת פסולת כ"פתיניות מרושעות". ובעוד שנשים רבות עשויות להסכים עם הסנטימנט האחרון הזה, מספר הולך וגדל של אחרים יוכיח זאת כטעות - מכיוון שהארכיטיפ של פאם פאטאל הוא, בעיני רבים, סמל של עצמאות נשית והבנה - הסבתות והמבשרות של הפמיניסטיות המודרניות.


458 צפיות0 תגובות

Comments


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page