עמק הלוויתנים במדבר של מצרים

למרות שמצרים מפורסמת בפירמידות שלה, אתרים רבים אחרים קיימים ברחבי מצרים שהם מדהימים וחשובים באותה מידה. אתר אחד כזה נקרא ואדי אל-חיתאן, המכונה גם 'עמק הלוויתנים', וכנראה שמעולם לא שמעתם עליו קודם.

ואדי אל-חיתאן / Credit: Amr Fouad

כוכב הלכת שלנו הוא מרתק. לאן שלא נסתכל, אנו מוצאים מקומות שמפתיעים אותנו, בין אם אלה הם פלאי הטבע של כדור הארץ ובין אם אתרים שנוצרו על ידי הגזע האנושי לאורך ההיסטוריה.


מבין כל האתרים העתיקים במצרים, הפירמידות - במיוחד אלה בגיזה - הן המפורסמות ביותר. אם תשאלו כל מטייל עולמי איזה אתר קדום במצרים השאיר את החותם הגדול ביותר עליו, הפירמידות של גיזה יהיו כנראה התשובה. אתרים רבים אחרים במצרים הותירו חותם עמוק בהיסטוריה, ולא משנה לאן אנו מסתכלים, בין אם מדובר במצרים העליונה או במצרים התחתונה, ישנם אינספור אתרים לחקור.


עם זאת, בנוסף ליצירות הרבות של העולם הקדום, ישנם במצרים גם פלאי טבע הראויים להערכה. נהר הנילוס הוא ללא ספק אחד המרשימים ביותר, כך שאם אתם נוסעים למצרים, דאגו להזמין שייט במורד הנילוס. אך לא הרחק מהפירמידות של גיזה, יש אתר שנקרא ואדי אל-חיתאן, ולא רבים מכירים אותו, למרות חשיבותו. אין שם פירמידות, וגם לא נחפרו שם ערים אבודות, אך במקום זאת, ואדי אל-חיתאן הוא אתר קדום ומרהיב שיצר לנו הטבע. שם, מתחת לחול, מסתתרים אינספור שלדים של יצורים פרהיסטוריים.

ואדי אל-חיתאן / Credit: Ahmed Mosaad

ואדי אל-חיתאן, המכונה גם "עמק הלווייתנים", הוא אתר פלאונטולוגי השוכן במדבר לוב במחוז אל-פיום שבמצרים, כ-150 קילומטרים דרומית-מערבית לקהיר. באתר התגלו מאות מאובנים של לווייתנים קדומים, והוא חושף את אחת התעלומות הגלומות באבולוציה של הלווייתנים - התפתחותו של הלווייתן מיונק יבשתי ליונק ימי. זהו האתר היחיד בעולם שבו מצויים מאובנים מסוג זה בהיקף, בריכוז, במצב שימור טוב, ובנגישות נוחה.


הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2005, האתר הוא בעל חשיבות רבה מאחר והשלדים שבו הם כמוסת זמן שנשתמרה להפליא, המדברת על תקופה בה חולות מצרים היו מכוסים באוקיאנוסים מסיביים שבתוכם שחו פעם יצורי ענק.

שם, בואדי אל-חיתאן, חוקרים חפרו מאות מאובנים השייכים לכמה מהזנים הקדומים ביותר של לוויתנים - 'לווייתנים קדומים' (Archaeoceti), תת סדרה של לווייתנים שנכחדו לפני מליוני שנים.


יצורים עצומים אלה שחו לפני כ-40 מיליון שנה במים העמוקים של ים טתיס, גוף מים שהיה קיים בחלק גדול מתקופת המזוזואיקון, בין היבשות הקדומות לאוראסיה וגונדוונה. בתוך האוקיאנוס המסיבי הזה, חיו ,צדו והתרבו היצורים הפרהיסטוריים האלה. כאשר מימיו החלו לסגת באיטיות צפונה, שקעו במקום אבני חול, אבני גיר ושרידי בעלי חיים. אלה שקעו בשלוש שכבות שונות. בשכבה המוקדמת, המתוארכת לתקופה שלפני כ-40 מיליוני שנים, שקעו שרידים של לוויתנים רבים, תחשאים, צבים, תנינאים, נחשי-ים, דגים וכרישאים. גם בשכבה האמצעית נמצאו שרידי לוויתנים, ואילו השכבה הצעירה ביותר, המתוארכת ללפני כ-39 מיליוני שנים, עשירה בחסרי חוליות ימיים המעידים על מפלס מים רדוד. במקום התגלו גם מאובני צמחים כמו מנגרובים ועשבי-ים.

בסילוזאור / Credit: Pavel Riha

המאובנים באתר שייכים לשלב האחרון של הסתגלות אבות הלוויתנים לחיים בים, עת איבדו את גפיהם האחוריות ופיתחו מבנה הידרודינמי, תוך שהם שומרים על מספר מאפיינים פרימיטיביים, כמו מבנה גולגולתם ושיניהם. שלב זה הוא שלב המעבר בין החיים בסביבת מים רדודים לאורך החופים לחיים בים הפתוח, דבר שאיפשר את התפשטות הלוויתנים ברחבי העולם. המאובנים התגלו בשכבת סלע העשויה מסלעי משקע ימיים, מקונכיות, מחוואר ומאבן גיר. הם חשופים ומפוזרים על קרקע המדבר, ולצד שרידי הלוויתנים הקדומים, התגלו גם מאובנים של בעלי חוליות וחסרי חוליות אחרים. כל אלה מאפשרים את שחזור התנאים הסביבתיים והאקולוגים במקום בתקופת האאוקן, שנמשכה החל מלפני 56.5 מיליוני שנים ועד לפני 35.5 מיליוני שנים.


באתר נחפרו שפע מאובנים, ואחד הגדולים אורכו 50 מטר, לחיה הפרהיסטורית הזו הייתה לסת מסיבית עם שיניים משוננות, היא לא דומה לשום דבר שראינו אי פעם. אורכו של הבסילוזאור הגדול ביותר שהתגלה במקום, מגיע ל-21 מטרים. הוא היה אוכל בשר, והתאפיין בסנפירים קדמיים מפותחים, שבהם חמש אצבעות, וברגליים אחוריות בעלות בהונות. מין נוסף שהתגלה במקום הוא הדורודון, שהיה לוויתן קטן יותר דמוי דולפין, וייתכן שנוכחותו באזור משכה את הבסילוזאור בתורו אחרי טרף.

דורודון / Credit: Nobu Tamura

יצורים אלה התפתחו, חיו ומתו, ובסופו של דבר שקעו לקרקעית האוקיאנוס הפרהיסטורי, שם שלדיהם נקברו מתחת לחולות הקדומים של כדור הארץ. עברו מיליוני שנים, כדור הארץ השתנה, היבשות זזו ומינים באו והלכו. המאובנים נותרו קבורים, ומעטה מגן של משקעים סייע בסופו של דבר בשימור עצמות הלווייתנים הקדומים במשך מיליוני שנים. האוקיאנוס נסוג עם תזוזת היבשות של כדור הארץ, והמאובנים של הלווייתנים הקדומים עלו אל פני השטח, שם חול שהצטבר במשך מיליוני שנים סייע בהגנה נוספת עליהם.


אבל חשיבות האתר טמונה לא רק באיכות ובכמות המאובנים, החוקרים גילו כי חשיבותו האמיתית של ואדי אל חיתאן נעוצה בעובדה שהוא שופך אור על התעלומה הגדולה ביותר בהתפתחות הלווייתנים, המין נראה כמו יונק ימי ​​מחיים קודמים, חיים בהם היה יצור יבשתי.


בחלק גדול מהמאובנים נמצאו שלדים שהשתמרו בשלמותם, והם נמצאו במקום מותם. מצבם הטוב של השרידים מאפשר לעיתים להבחין בחלקי קרביים שהשתמרו כמעט במלואם, ובמספר מקרים התגלו סדרות של מאובני בעלי חיים מאותו מין, השייכים לגילאים שונים. חלק מהמאובנים גלויים מעל לפני השטח אך רובם קבורים תחת דיונות חול, והם נחשפים בחפירה או כתוצאה מרוחות. סך הכל נסקרו שרידיהם של 379 לוויתנים ועשרות רבות של בעלי חוליות אחרים. באזורים שסביב לאזור המוכרז כאתר מורשת עולמית התגלה שפע של מאובני יונקים יבשתיים, ובהם מאובני פרימטים, כולל מאובן של ההומינואיד הקדום ביותר הידוע כיום, מאובנים של אבות הפילים ומאובנים נוספים.

שלד של בסילוזאור / Credit: Mohammed ali Moussa

מערכת אקולוגית מגוונת זו אפשרה למדענים לשחזר במדויק את הסביבה שהייתה באתר לפני מיליוני שנים. מאובני האתר מציעים למדענים הצצה ברורה להיבטים הפרימיטיביים של מבנה הגולגולת והשיניים של בעלי החיים הקדומים.


משמעות הדבר היא כי למעשה, ואדי אל חיתאן הוא ספריית מאובנים מגוונת. עם זאת, האתר הוא גם ייחודי מכיוון שהוא חורג, מבחינת איכות המאובנים ומספרם, מאתרים דומים אחרים ברחבי העולם, והדוגמאות השמורות ביותר של מאובנים באתר הן גם החשובות ביותר - ה'לוויתנים הקדומים', המסייעים למדענים להבין טוב יותר את האבולוציה של הלווייתנים.


המאובנים באתר פרוסים על שטח המשתרע על כ-200 קמ"ר של מדבר. השימור המצוין של האתר והמאובנים נובע בחלקו מכך שלא הרבה אנשים יוצאים רחוק כל כך רחוק למדבר כדי לראות אותו, על פי ההערכות, לא יותר מ-2,000 תיירים נוסעים לוואדי אל חיטן מדי שנה. לשם השוואה, בפירמידות של גיזה מבקרים כ-15 מיליון תיירים בשנה.


צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook