פרפרי נימפית החורשף (Vanessa Cardui) לא ממש זרים למסעות ארוכים על פני היבשה, אבל לראשונה אי פעם, מדענים הראו שהם מסוגלים גם לבצע מסעות ללא הפסקה על פני אוקיינוסים, לאחר שמיפו את החרקים הנודדים לאורך 4,200 קילומטרים מדהימים על פני האוקיינוס האטלנטי.
האינדיקציה הראשונה לתעופות טרנס-אטלנטיות אלו הגיעה באוקטובר 2013, כאשר החוקר ג'רארד טלאברה (Gerard Talavera) הבחין במספר נימפיות החורשף בחוף בגיאנה הצרפתית. אלה שנמצאו בחיים בבירור נחו ולכולם היה נזק לכנפיים, אבל זה לא היה מה שהיה יוצא דופן - הפרפרים האלה לא נמצאים בדרך כלל בדרום אמריקה.
בהתחשב במוניטין שלהם כנודדים למרחקים ארוכים וכנפיהם המרופטות, החרקים הצבעוניים כנראה היו במסע רציני. האם הוא לקח אותם מעבר לאוקיינוס?
טלאברה וצוות מחקר בינלאומי עמדו לענות על שאלה זו תוך שימוש במגוון שלם של טכניקות; אי אפשר לשים מכשיר מעקב על פרפר כמו על ציפור, אז הם היו צריכים להיות יצירתיים. בדיקת דנ"א הראתה לראשונה שהדגימות על החוף קשורות לאוכלוסיות באירופה ובאפריקה, ושללה את התיאוריה הראשונית של הצוות לפיה הפרפרים הגיעו מצפון אמריקה, המקום הקרוב ביותר שבו הם נמצאים בדרך כלל.
הם גם בדקו דנ"א של אבקנים שנמצאו על הפרפרים, שהתברר שהם מצמחים שנמצאים רק באזור הסאהל באפריקה, מה שמרמז שהם אכן עפו על פני האוקיינוס האטלנטי - אבל באמצעות טכניקה חדשה הנקראת מיקום גיאוגרפי מבוסס איזוטופים, הצוות גילה את שמסעם של החרקים אולי לא התחיל שם.
"נימפיות החורשף הגיעו לדרום אמריקה ממערב אפריקה, ועפו לפחות 4,200 ק"מ מעל האוקיינוס האטלנטי", הסביר שותף למחקר קלמנט בטאיל (Clément Bataille) בהצהרה. "אבל המסע שלהם יכול היה להיות ארוך עוד יותר, להתחיל באירופה ולעבור דרך שלוש יבשות, מה שמרמז על נדידה של 7,000 ק"מ או יותר, זהו הישג יוצא דופן עבור חרק כה קטן.
אבל כמו שהאחראי על התשלום עבור הדלק של חברת תעופה היה אומר לכם, טיסה ללא הפסקה מעבר לאוקיינוס האטלנטי היא יקרה באנרגיה, אז איך חרק עם מוטת כנפיים קצת יותר גדולה מגפרור הצליח לעשות זאת?
מסתבר שבזמן שקדם לגילוי הפרפרים בגיאנה הצרפתית, היו משבי רוח מתמשכים ונוחים מאפריקה על פני האוקיינוס האטלנטי. משמעות הדבר היא שהפרפרים היו מסוגלים לעשות מסע ללא הפסקה מעל האוקיינוס בתוך כחמישה עד שמונה ימים; ללא הרוחות, הם היו שורדים רק כ-780 קילומטרים.
"הפרפרים יכלו להשלים את המסע הזה רק באמצעות אסטרטגיה המתחלפת בין מאמץ מינימלי להימנע מנפילה לים כשהם נעזרים ברוחות עולות, לבין מעוף אקטיבי, הדורש צריכת יותר אנרגיה", אמר מחבר המחקר אריק טורו-דלגאדו (Eric Toro-Delgado).
אפילו אם לוקחים את זה בחשבון, זה עדיין חתיכת הישג עבור החרקים הקטנים האלה. "אנחנו נוטים לראות בפרפרים סמל לשבריריות של היופי, אבל המדע מראה לנו שהם יכולים לבצע הישגים מדהימים", סיכם מחבר המחקר רוג'ר וילה (Roger Vila).
מקורות:
Comentários