סיפור על נזיר טיבטי, CIA ופסלון בן 28,470 שנה

עודכן ב: 7 אוק 2020

סביב השנים 1959-1960, ע"פ הדיווחים, תיבה כבדה המכילה פסלון נמסרה למשמרת לנציגי ה-CIA ב"לו מונאנגנג" (Lo Manthang) שבטיבט, על ידי נזיר טיבטי בליווי שומרי ראש מאנשי הקהמפה (Khampa). ככל הנראה הנזיר הדגיש בפני נציגי ה-CIA את חשיבות התיבה ותוכנה. נציג CIA רשם בקפדנות את פרטי הדברים שהנזיר הבודהיסטי סיפר להם על התיבה ותוכנה. מדוע הוא סבר שחשוב לכתוב את סיפורו של הנזיר הבודהיסטי אף אחד לא באמת יודע. אך נראה כי האמריקנים לא ממש התרשמו באותה תקופה ממאפיינים וערכים מוזרים שנקשרו לאובייקטים פולחניים מהמזרח, כאשר מה שהעסיק אותם היה ניהול של מלחמת גרילה נגד הכוחות הסיניים שהתקדמו אל עבר טיבט.


באותו שבוע בו קיבלו נציגי ה-CIA את התיבה פרץ קרב עם כוחות סיניים בו נהרגו הנזיר הטיבטי ושומריו. נציגי ה-CIA שלא ידעו מה לעשות עם התיבה העמיסו אותה על מטוס והעבירו אותה לבסיס חיל-אוויר סודי בהודו, לאחר מכן העבירו אותה למחנה הייל (Camp Hale), בסיס צבאי ליד וייל, קולורדו (Vail, Colorado) שננטש מאז. כעבור כמה שבועות מצאה עצמה התיבה במחסני ה-CIA בוושינגטון הבירה מתוייגת כ-"ST Circus Mustang-0183".


חודשים רבים חלפו עד שמישהו ב-CIA החליט לבדוק את התיבה ואת תוכנה. כתב יד מוזר שנמצא בתוכה והתיבה השחוקה באופן יוצא דופן, יחד עם העיצוב הייחודי שלה, הניע אותם לערוך בדיקת תיארוך פחמן-14 של העץ ממנו עשויה התיבה. התוצאות שהתקבלו מהמעבדה של אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה (Berkeley University), הדהימו את נציגי ה-CIA. התיארוך של תיבת העץ השחוקה והפסלון שהיא הכילה עורר תדהמה, בלשון המעטה. היא לא השתייכה ל"יוגה" (yuga) או לתקופה הזאת בציר הזמן ההינדי, בדיוק כפי שטען הנזיר. כלומר, היא שייכת לתקופה שנקראת "Dwapara yuga", מה שהופך אותה לאחד האובייקטים, מעשה ידי אדם, הקדומים ביותר שהתגלו. תוצאות בדיקות המעבדה של דפנות ומכסה העץ הכבדים (בעובי 23 ס"מ) של התיבה שבו התגלה הפסלון, הצביעו שנת 26,450 לפנה"ס, מה שהפך את הפסלון לבן יותר מ-28,470 שנים, ול-23,300 שנים מבוגר יותר ממלחמת קורמושטרה האגדית (Kurukshetra war) המתוארת במהאבהארטה.

הפסלון נבדק גם על ידי מומחים שהגיעו למסקנה שמדובר בצלם ההינדי העתיק ביותר שקיים. אף אחת מהצוויליזציות הקדומות הידועות - מצרים, מסופוטמיה או עמק האינדוס לא הייתה קיימת עד לפני 6000 שנה.

פסלון קלפה ויגראהה

על פי הדיווחים, נמצא כי צלם ה"קלפה ויגראהה" (Kalpa Vigraha idol) הונח בתוך תיבת העץ הכבדה, שהיתה עטופה בפלטה מתכתית וכללה מכסה על ציר ומכלול נעילת לולאה. התיבה עצמה כבר עוררה תהיות, מכיוון שהחלל בתוך הקופסה היה בקושי 20 ס"מ אורך, רוחב ועומק ואילו חלקי העץ ששימשו לבניית כל חמשת דפנות התיבה היו בעובי של 23 ס"מ כל אחת! העץ ממנו היה עשוי מכסה התיבה נמדד גם הוא והיה בעובי של 15 ס"מ. עץ הטיק היה עטוף בפלטת ברונזה בעובי 2.5 ס"מ מכל הצדדים ולמרות קורוזיה חיצונית היא הגנה על עץ הטיק בצורה טובה. נראה כי פלטת המתכת מוסמרה אל עץ הטיק בעזרת מסמרים ממתכת דומה. למרות שמסמרים רבים היו חסרים, מארז המתכת החזיק היטב. מראה התיבה רמז כי יתכן שהיא שכבה קבורה במשך זמן לא מבוטל, אף כי נראו שריטות שנגרמו כנראה מנסיונות לנקות את הקורוזיה.


מלחים מְאַכֵּלים או רטיבות לא חדרו אל תוך התיבה למרות גילה, אף כי ניתן היה להבחין במידה מסויימת של חמצון וריקבון טבעי בתכולת התיבה שכללה כתב יד שנכתב על לוחות עץ וצלם פליז קטן. כתב היד בסנסקריט טרום-ריגוודי (pre-Rigvedic Sanskrit) תורגם על ידי ה-CIA בקושי רב. למעשה, ע"פ הדיווחים, הפיענוח ערך שנתיים ארוכות והעסיק מומחים ובהם כמה הודים ונפאלים. הם הגיעו למסקנה כי השפה שייכת לתקופה הפרוטו-היסטורית של ההינדואיזם, כאשר הסברה היתה כי שום שפה לא היתה קיימת בתקופה הזו וכי הוודות הועברו בעל פה. נראה כי כתב היד היה דומה לסנסקריט, אך כזה שאף ארכיאולוג או היסטוריון נתקל בו מעולם. בכתב היד צוין שמו של הצלם - "kalpa maha-ayusham rasayana vigraha" שקוצר בתיקי CIA ל"קלפה ויגראהה" (Kalpa Vigraha)


קלפה ויגראהה הוא צלם פליז גולמי קטן שמשקלו כ-47.10 גרם המתאר אלוהות הדומה לאל ההינדי שיווה כורע על ברכיו או נשען על ברך אחת, נחש המהווה מן חופה מופיע מעל ראש האליל. בידה הימנית של הדמות יש דיסקוס או סוג של נשק עגול, אולי "צ'אקרת סודרשאנה" (Sudarshana Chakra) מהמיתולוגיה ההינדית. סביב צווארה יש מחרוזת חרוזים. יש שלוש "לולאות" בצד אחד שנוצרות על ידי הנחש, זרוע האוחזת קונכייה והדיסקוס. המידות הן כ-5.3 ס"מ גובה וכ-4.7 ס"מ רוחב, עם בסיס אליפטי באורך 2.5 ס"מ ורוחב 1.7 ס"מ. אין ספק שהפסלון הקטן היה בעל חשיבות קיצונית כלשהי בכדי שישמר בתיבה כזו בעלת חוזק ועמידות קיצוניים כל כך.


בעקבות תרגום כתב היד, אירועים סביב הקלפה ויגראהה קיבלו לפתע תפנית מסתורית. רשומות המעבדה של האוניברסיטה הוחרמו על ידי ה-CIA ושתיקה אפפה את כל העניינים הנוגעים לתיבה ולאליל ההינדי. "ST Circus Mustang-0183" הוסרה מרשומות המחסנים של ה-CIA, וכל העניין טוטא תחת השטיח מסיבה בלתי מוסברת.

בסיס פסלון הקלפה ויגראהה

ניסויי מים בקלפה ויגראהה

הסיפור ממשיך עם סוכן CIA בדימוס שחשף כי בהתבסס על טקסט כתב היד שנמצא יחד עם הפסלון, נערכו סדרת ניסויים חשאיים על ידי ה-CIA באנשים לא מיודעים בארה"ב ובמקומות אחרים בעולם. על פי המקור החסוי הזה מלנגלי, וירג'יניה (Langley, Virginia), "מעגל פנימי" של ה-CIA הקדיש את מרבית זמנו בראשית שנות השישים לעריכת ניסויים על פי כתב היד העתיק, ופסלון הקלפה ויגראהה עצמו מילא את התפקיד החשוב ביותר במחקר המוזר הזה.


המקור, שהיה מעורב חלקית במחקר, הסביר כי אחד הניסויים היה מסקרן במיוחד. בניסוי נדרשו נבדקים לצרוך כוס מים בכל יום למשך 3 ימים, מים אלה "הוטענו" קודם לכן על ידי סוכני ה-CIA בכך שהם פשוט הניחו את הפסלון בכלי נחושת גדול שהכיל מי שתייה במשך תשעה ימים לפני שהנבדק האנושי נדרש לשתות אותם. באותה עת לא היה ידוע לאיש מה התוצאות להן ציפו סוכני "המעגל הפנימי" של הניסוי, אך בכירי ה-CIA גילו עניין רב בכך. המים ה"טעונים" גם נשלחו, תחת אבטחה כבדה, למעבדות שונות וכל הדיווחים והמסמכים שהתקבלו מהמעבדות נשלחו ישירות למנהל ה-CIA באותה עת, ג'ון מקונה (John A. McCone).


המקור גם נזכר שבתקופה ההיא התקבלו מספר חבילות שכללו ספרות על הומאופתיה ואַיוּרוֶדַה ממקומות שונים בעולם ופעמים רבות הופצו במחלקה עם סימונים והערות שוליים. מחוץ ל"מעגל הפנימי", איש לא ידע בדיוק על מה מדובר.


חודש לאחר מכן התבקש המקור לעמוד בראש צוות בן תשעה חברים שהורכב ברובו מנשים שכל תפקיד