אחת השאלות הנשאלות ביותר לגבי הירח היא "האם אפשר לראות את הדגל שהאסטרונאוטים השאירו על הירח?", מה שמוביל אז לדיון על כמה רחוק הירח, מול הקושי לראות דגל של 1.5 על 0.9 מטר ממרחק כזה. גם אם הטלסקופ שלכם ממש ממש טוב, הוא לא מספיק טוב.
כאשר ארה"ב שלחה לראשונה אסטרונאוטים לירח באפולו 11, הם רצו לנעוץ דגל אמריקאי על פני השטח. הבעיה הייתה שדגל רגיל ייראה מעט מאכזב, שכן לירח יש אטמוספירה דלילה להפליא, כלומר הכוכבים והפסים יצנחו ברגע שניל ארמסטרונג או באז אולדרין ישחררו אותו.

הפתרון שהם בחרו בו, שהוצע על ידי מהנדס נאס"א ג'ק קינזלר (Jack Kinzler), היה די פשוט. הוא הוסיף מוט צולב לראש הדגל, תפור לתוכו כדי להחזיק אותו כלפי חוץ. היו גם בעיות אחרות להתמודדות, במיוחד יכולת התמרון של חליפות החלל שלבשו שני האסטרונאוטים, מה שהקשה על התכופפות קרוב לקרקע, בעוד שפני הירח עצמם התבררו כקשים למדי לחפירה. מסיבה זו, תורן הדגל עצמו היה עשוי משני חלקים, כאשר החלק הראשון ננעץ באדמה על ידי אסטרונאוט אחד, לפני שהשני הניח את החלק השני מעליו. ברגע שזה נעשה, הדגל נראה די מרשים, נראה אפילו כאילו הוא מתנופף.
במהלך תוכנית אפולו, שש משימות מאוישות נחתו על הירח החל מאפולו 11 ב-1969, והותירו מספר דומה של דגלים. לאחרונה, סין הודיעה שבסוף 2026 דגל אחד נוסף יצטרף לאוסף, כאשר צ'אנג-אה 7 תשוגר לירח.
הדיווח המוזר יצא ממעבדת חקר החלל העמוק (DSEL) באמצעות צ'יינה מדיה גרופ. הדגל יתוכנן למעשה "להתנפנף" על פני השטח חסר האוויר של הירח. הרעיון הוצע על ידי תלמידי בית ספר יסודי מצ'אנגשה שבמחוז חונאן בסין. הדגל יכלול חוטים מעגליים סגורים המוטמעים בתוך הבד, ו"יתנופף" באמצעות זרמים מגנטיים ואינטראקציות אלקטרומגנטיות ליצירת תנועה גלית.
"יוזמה זו נועדה לשפר את ההבנה של סטודנטים צעירים בתוכנית החלל של סין ולעורר את העניין שלהם לחקור את החלל בעתיד", אומר ג'אנג טיאנזו (Zhang Tianzhu) מהמכון לטכנולוגיה (DSEL) בהודעה לעיתונות.
צ'אנג-אה 7 נועדה גם לבצע מדע רציני. המשימה מיועדת לנחות ליד שולי מכתש שקלטון באזור הקוטב הדרומי של הירח. קרקעית המכתש המוצלת באופן קבוע מעוררת עניין מיוחד, שכן יש חשד שיש בה קרח מים. המשימה תישא גם שישה מכשירים משש מדינות, כולל רובר קטן ומצפה שנבנה ומופעל על ידי איגוד מצפה הירח הבינלאומי (ILOA) המבוסס בהוואי. מכתש שקלטון היה אחד מאתרי הנחיתה המועמדים לרובר ה-VIPER שבאחרונה נאס"א הודיעה על ביטולו.

אמנם היתרונות של דגל מתנפנף בחלל עשויים להיות מוגבלים, אבל זה אמור להיות חלק מעניין של הסברה ציבורית עבור מינהל החלל הסיני (CNSA). באופן מוזר, חלק מצלומי המסך מציגים לוגו של CNSA (לא דגל לאומי סיני) ניצב על עמוד גבוה, כלומר צריך עוד מאמץ ותכנון כדי לנעוץ אותו בקרקע הירח.
השנה והשנה הבאה עמוסות עבור מינהל החלל הסיני. הסוכנות מתכננת לשגר את משימת החזרת דגימות של אסטרואידים ושביטים הראשונה אי פעם, Tianwen-2, בחודש מאי הקרוב, לכיוון האסטרואיד Kamo'oalewa (שבעצמו נחשב לשבר של הירח), ואז הלאה לשביט 311P/PanSTARRS. לאחר מכן, לסין יש תוכניות לשגר את טלסקופ החלל שלה, Xuntian, בתחילת 2026. טלסקופ זה יוצב בתחנת החלל המאוישת טיינגונג לצורך גישה לשדרוג ותחזוקה.
הצבת דגלים בחלל ועל הירח זה לא דבר חדש. בדרך כלל, מהנדסים מרכיבים את הדגלים על החללית עצמה. דגל ארה"ב שהוצב על חללית ניו הורייזונס של נאס"א בדרך לצאת ממערכת השמש. סמל זה עשוי להאריך ימים יותר מארצות הברית, והאנושות עצמה.

דגלי ארה"ב שהושארו על הירח על ידי האסטרונאוטים של אפולו, ככל הנראה, הולבנו על ידי קרינת שמש אולטרה סגולה עזה, אם כי תמונות ממקפת לסקר הירח (LRO) של נאס"א במסלול ירח נמוך מאשרות שלפחות כמה מהם עדיין ניצבים.
אבל הפרס עבור הדגל הראשון (או לפחות הסמל) על פני הירח מגיע ללונה 2, המשימה הראשונה שפגעה בירח בשנת 1959, אשר נשאה סמל של ברית המועצות:

זה יהיה רגע מעניין לראות דגל 'מתנפנף' בשנה הבאה על פני הירח.
מקורות:
קטעים מ- The Moon Will Soon Get Its First-Ever Flapping Flag, Thanks To Chinese School Students מאת IFLScience שנכתב ע"י: James Felton.
קטעים מ- China to Plant 'Flapping' Flag on Moon: A Lunar First מאת ScienceAlert שנכתב ע"י: David Dickinson.
קטעים מ- China plans to plant a waving flag on the moon in 2026. Here's how מאת space.com שנכתב ע"י: Leonard David.
Comments