top of page

סין גילתה גביש חדש על הירח העשוי לשמש כדלק להיתוך גרעיני

מדענים סינים הכריזו לאחרונה על גילוי מינרל ירח חדש בין דגימות שנאספו מהירח במהלך משימה לפני שנתיים, והוסיפו לבסיס הידע של הלווין של כדור הארץ שהיה במוקד חקר החלל הקודם. המדענים מצאו גביש בודד של מינרל פוספט חדש, שהם קראו לו Changesite-(Y), תוך ניתוח חלקיקים של בזלת ירחית, או שברי לבה מוקשים, כך דיווח ה-Global Times, עיתון ואתר בניהול המדינה.


התגלית הוכרזה ביום שישי האחרון (16-09-2022) והייתה קשורה ל-Chang'e-5, משימה שהצליחה לאחזר דגימות ירח כחלק מתוכניות שאפתניות יותר לחקר החלל של סין. בדצמבר 2020, היא הפכה למדינה הראשונה מזה כארבעה עשורים שהחזירה סלעי ירח ואדמה, וצברה כמה קילוגרמים של דגימות, אמרו מומחים.

IMAGE: TWITTER/@PDCHINA

הוועדה למינרלים חדשים, מינוח וסיווג, גוף של האגודה הבין-לאומית למינרלוגיה הסוקר את המינרלים ואת שמם, אישרה את Changesite-(Y) כמינרל חדש, כך על פי מינהל החלל הלאומי של סין. הגביש עשוי מהמינרל החדש Changesite-(Y), על שם אלת הירח הסינית, Chang'e, שגם שימשה השראה לסדרת משימות הירח של סין. סין גילתה גביש מהירח העשוי ממינרל שלא היה ידוע קודם לכן, ובמקביל אישרה כי פני הירח מכילים מרכיב מרכזי להיתוך גרעיני, צורה פוטנציאלית של כוח בלתי מוגבל למעשה, הרותמת את אותם כוחות שמתדלקים את השמש וכוכבים אחרים.


לפי התקשורת הסינית הממלכתית, דגימות הירח החדשות מכילות גם הליום-3, גרסה של היסוד הליום שריתקה מזמן מדענים - ויוצרי מדע בדיוני - בגלל הפוטנציאל שלו כמקור דלק להיתוך גרעיני. צורת כוח היפותטית זו שואפת לרתום אנרגיה המשתחררת על ידי אטומים שמתמזגים תחת לחצים אדירים, כמו אלה שבתוך הכוכבים. אור הכוכבים הוא תוצר של היתוך גרעיני, אבל לכורי היתוך מתוצרת אדם עדיין ידרשו עוד עשורים להתפתח, בהנחה שהם אפשריים בכלל.

עם זאת, אם הכורים הללו אכן יהפכו למציאות, הליום-3 יהיה מועמד טוב לדלק מכיוון שהוא מייצר פחות תוצרי לוואי רדיואקטיביים ופסולת גרעינית בהשוואה לאטומים אחרים. בעוד שהליום-3 הוא דל להפליא על פני כדור הארץ, הוא נמצא בשפע על הירח, פער שעורר חלומות על כריית החומר על פני הירח. לפי קווים אלה, סין הצטרפה לארצות הברית ולמדינות אחרות, בהבעת עניין בהפקת משאבים מהירח בעתיד.


דגימות ירח הן "מטבע הממלכה" (“coin of the realm”) להבנת האבולוציה הפלנטרית, אמר ג'יימס הד (James W. Head), פרופסור למדעי הגיאולוגיה באוניברסיטת בראון. ניתוח הדגימות שנאספו על ידי נאס"א לפני עשרות שנים, בעידן נחיתות אפולו על ירח ולאחר מכן נחיתות תוכנית לונה של ברית המועצות, סייע למדענים להבין טוב יותר מה יצר את הירח. מדענים אומרים שממצאים אלה, יחד עם תוצאות המודלים הממוחשבים האחרונים, תומכים בתיאוריה לפיה הירח נוצר מהרסיסים שנותרו מהתנגשות בין כדור הארץ לגוף פלנטרי בגודל מאדים.

לאורך שש משימות אפולו, שנערכו בין 1969 ל-1972, נאס"א צברה 2,200 דגימות, או 382 ק"ג של "סלעי ירח, דגימות ליבה, חלוקי נחל, חול ואבק מפני הירח", אמרה הסוכנות. נאס"א ממשיכה לחקור דגימות ממשימות אפולו ולאחרונה הוציאה את אחת מהדגימות הנותרות שלה לקראת משימות ארטמיס לירח, כך מסרה הסוכנות בהודעה לעיתונות בחודש מרץ. דגימות חדשות, שנאספו ממקומות שונים על הירח, ירחיבו את הידע הקיים על "המאגרים הנדיפים והאבולוציה הגיאולוגית של הכוכב", אמרה נאס"א בהצהרה.


עד כה, רוב הדגימות הן מהחלק המרכזי של הצד הקרוב של הירח, חצי הכדור הפונה לכדור הארץ, אמר פרופסור הד. מינרלים חדשים שהתגלו על הירח אינם בשפע, אמר קלייב ניל (Clive Neal), פרופסור לגיאולוגיה פלנטרית באוניברסיטת נוטרדאם. הראשון היה ארמלקוליט (Armalcolite), שנמצא במהלך משימת אפולו 11.


משימות קרובות, הכוללות מאמצים של סין וארצות הברית כאחד, מכוונות לטריטוריה שלא נחקרה על הירח. דגימות מ"אתרים מעניינים אחרים מבחינה גיאולוגית", במיוחד משטח צעיר יותר על פני הירח, יכולות לעזור להרחיב את הבנתם של המדענים כיצד הירח התפתח, אמר פרופסור ניל. "הירח עדיין חושף כמה סודות מעניינים", הוסיף.

מקורות:

vice

nytimes

space.com