סודות האבקה הלבנה - 'mfkzt' - זהב מונאטומי

עודכן ב: אפר 29

במהלך המאה האחרונה, ובמיוחד מאז ימיו של אלברט איינשטיין, מדענים חיפשו אחר הגביע הקדוש של הפיזיקה המודרנית, אותו הם מסווגים כתאוריה מאוחדת של הכל. זה הוביל לכמה תגליות מדהימות והופעתה של שפה חדשה לגמרי, הכוללת על-מיתר, קווארקים ומוליכות-על, יחד עם מודעות למישורי קיום לא ידועים עד כה מעבר למרחב-זמן המוכר שלנו.


בתחום מכניקת הקוונטים, מדענים אישרו לאחרונה שחומר אכן יכול להיות בשני מקומות בו זמנית. כיום כבר מבוסס כי באמצעות שזירה קוונטית ניתן לחבר חלקיקים מופרדים במרחק של מיליוני שנות אור ללא מגע פיזי. כעת ניתן לתמרן את המרחב-זמן; טלפורטציה הופכת למציאות; חומר עמיד לכבידה הוכרז עבור תחבורה אווירית ומדע וירטואלי הביא להבנה רבה יותר של סביבות רב-ממדיות.


כשדיבר על תכונות הזהב המונאטומי (monatomic gold) ופלטינה בספרו "Genesis of the Grail Kings", העיר הסופר לורנס גרדנר (Laurence Gardner) שלא יעבור זמן רב עד שיוכרז על הפוטנציאל של מתכות אצילות אלה לתאי דלק ידידותיים לסביבה. אלה, יחליפו דלקים מאובנים לתחבורה ולמטרות מעשיות אחרות. במקביל, הוא נגע בשימוש העתידי שלהם בזירה הרפואית, במיוחד בתחום הטיפול בסרטן. ובעיקר, הוא בדק את התכונות המתנגדות לכוח הכבידה של חומרים אקזוטיים אלה, חומרי אבקה לבנה, ויכולותיהם להולכת-על ולכיפוף ממשי של המרחב-זמן.

העובדה המדהימה באמת לגבי האבקה הלבנה האניגמטית של זהב ופלטינה בספין גבוה היא שזו לא ממש תגלית חדשה. המסופוטמים הקדומים כינו אותה 'שם-אן-נה' והמצרים תיארו אותה כ-'mfkzt', אנשי אלכסנדריה העריצו אותו כמתנה מגן העדן, ומאוחר יותר אלכימאים כמו ניקולא פלאמל כינו אותה אבן החכמים.


בכל שלבי ההיסטוריה של "אבקת ההקרנה" ("powder of projection") היא נחשבה כחומר שיש לו כוח לוויטציה, התמרה וטלפורטציה יוצא דופן. נאמר שהוא מפיק אור מסנוור וקרניים קטלניות, ובו בזמן הוא מפתח לאריכות חיים פיזית פעילה. בעולם של ימינו, המכון למחקרים מתקדמים בטקסס (Institute for Advanced Studies) תיאר את החומר כ"חומר אקזוטי", והמרכז למחקר מתקדם באילינוי (Center for Advanced Study) טען כי מוליכות-העל שלו (אחד המאפיינים העיקריים שלו) הוא "המאפיין הפיזיקלי המדהים ביותר ביקום".


עם זאת, ברור מהעדויות המתועדות של העת העתיקה, שהתכונות של מוליכות-על והתנגדות לכוח הכבידה היו ידועות, גם אם לא מובנות, בעולם רחוק של לוויטציה כוהנית, תקשורת אלוהית, והעוצמה הפנומנלית של 'האלקטריקוס' (electrikus). במיתולוגיה היוונית החיפוש אחר סוד החומר הזה היה לב האגדה של גיזת הזהב, ואילו במונחים מקראיים זה היה התחום המיסטי של ארון הברית - שהוציא משה מסיני, ולימים שוכן בבית המקדש בירושלים.

ללא קשר לכל אלה, התיעוד ההיסטורי המוקדם ביותר של אבקת 'mfkzt' כנראה מספר יותר מכולם. הוא מופיע במסווה מאוד ספציפי בטקסטים של הפירמידה המצרית - כתבי קודש המעטרים את פירמידת הקבר מהשושלת החמישית של פרעה יונס בסקארה. כאן מתואר המקום שבו נאמר שהמלך חי לנצח עם האלים, והוא נקרא 'שדה של mfkzt' - מקום שמימי הקשור למימד אחר הנקרא ממלכת הקדושים.

עוגות לחם חרוטיות בציורי הקיר בסרביט

בהתחשב בזה שלתהליכים מסתוריים הנוגעים לזהב יש טבעת אלכימית סביבם, ומכיוון ש"אבקת ההקרנה" המונאטומית (למרות שהיא עשויה ממתכות אצילות) מסווגת כ"אבן", הבה נבחן את כתביו של האלכימאי מהמאה ה-17 אירניאוס פילאלתאס (Eirenaeus Philalethes). הפילוסוף הבריטי הידוע הזה, שנערץ על ידי אייזיק ניוטון, רוברט בויל, אליאס אשמול ועמיתים אחרים מהחברה המלכותית של ימיו, הפיק עבודה בשנת 1667 שכותרתה 'סודות נחשפים' ('Secrets Revealed'). בחיבור זה הוא דן באופיה של אבן החכמים, שנהוג היה לחשוב שהיא הופכת מתכת בסיסית לזהב. כשהוא מכניס סדר לדברים, פילאלתאס הצביע על כך שהאבן עצמה עשויה זהב, וכי אמנות הפילוסופים הייתה בשכלול התהליך הזה. הוא קבע: "האבן שלנו אינה אלא זהב המתומצת ברמה הגבוהה ביותר של טוהר וקיבוע עדין... הזהב שלנו, כבר לא גס, הוא המטרה הסופית של הטבע".


בחיבור אחר שכותרתו 'מדריך קצר לרובי השמימי' ('A Brief Guide to the Celestial Ruby'), פילאלתאס הכריז: "זה נקרא אבן מכוח אופיו הקבוע; הוא מתנגד לפעולת האש בהצלחה כמו כל אבן. בזנים זה זהב, טהור יותר מהטהור ביותר; הוא קבוע ובלתי דליק כמו אבן, אך מראהו הוא של אבקה דקה מאד".


קצת קודם לכן, במאה ה-15, כתב הכימאי הצרפתי ניקולא פלאמל בעדותו האחרונה, מיום ה-22 בנובמבר 1416, שכאשר המתכת האצילית התייבשה ועוכלה באופן מושלם, היא יצרה "אבקת זהב" דקה, שהיא אבן החכמים.


כשחוזרים למצרים העתיקה, אנו מוצאים אזכורים נוספים ל'mfkzt' במקומות קדושים שונים. אחד מאלה מתייחס לאוצרותיו של פרעה תחותמס השלישי, כפי שמופיע בתבליט במקדש של כרנכ. בחלק המתכות ישנם מספר עצמים בצורת חרוט. הם מוס