נשק הקריסטל של ספרד הפרהיסטורית

עודכן ב: ינו 21

גם היום אנו מוקסמים מקריסטלים (גבישים) - מיהלומים המשמשים כסמל מקודש לזוגיות ועד לשפע אבני החן המרפאות שניתן למצוא בחנויות הניו-אייג'. אז אפשר רק לדמיין כיצד אנשים קדומים ראו את הסלעים השקופים הללו בעלי המבנה המופלא.


עדות לכבוד שרחשו לקריסטלים ניתן למצוא בסט מדהים של כלי נשק מקוורץ שנמצא בקברים המגליתיים של דרום מערב ספרד. באתר ולנסינה דה לה קונספסיון (Valencina de la Concepción), גילו ארכיאולוגים ראשי חץ, להב פגיון וליבות ששימשו ליצירת החפצים, שכולם עשויים מקריסטל קוורץ ומתוארכים לאלף ה-3 לפנה"ס.

להב פגיון קוורץ ממבנה 10.049 / Photograph: Miguel Angel Blanco de la Rubia

אתר מונטליריו תולוס (Montelirio tholos), שנחפר בין השנים 2007-2010, הוא מבנה מגליתי גדול המשתרע על פני 44 מטר ובנוי מלוחות צפחה גדולים. לפחות 25 אנשים נמצאו קבורים במבנה. ניתוחים העלו כי יש גבר אחד ומספר נשים ששתו חומר רעיל. שרידי הנשים נמצאו במעגל בחדר הסמוך לעצמות מי שמאמינים שהיה הצ'יף שלהן.


הנקברים נמצאו עם סט יוצא דופן של חפצי קבר מהודרים... שהבולט שבהם הוא מספר גדול של תכריכים או בגדים העשויים מעשרות אלפי חרוזים מחוררים ומקושטים בחרוזי ענבר. בנוסף, מספר גדול של ראשי חץ מקוורץ נמצאו יחד, מה שמרמז על מנחה פולחנית. לראשי החץ יש זרועות ארוכות האופיינייות לראשי חץ אבן צור מהאזור - אך החוקרים העירו כי "וודאי נדרשה מיומנות רבה יותר בכדי לייצר מאפיינים ייחודיים אלה בעת שימוש בקוורץ."

ראשי חץ ממונטליריו תולוס / Photograph: Miguel Angel Blanco de la Rubia

מבנה 10.042-10.049 הוא עוד מבנה מגליתי דו-תאי גדול עשוי לוחות צפחה. בתא השני ארכיאולוגים מצאו את שרידיו של צעיר בגיל 17 עד 25 שוכב כעובר יחד עם סט גדול של חפצי קבר. אלה כללו חט פילים שהונח מעל ראשו של הצעיר, סט של 23 להבי צור, וחפצי שנהב רבים. בנוסף, פיגמנט אדום עשוי צינובר רוסס על גופו ועל החפצים הסובבים אותו. להב פגיון הקוורץ המדהים, לעומת זאת, לא נמצא עם חפצי קבר אלה, אלא נמצא במפלס העליון של החדר הזה.


"להב פגיון הקריסטל התגלה במפלס העליון של מבנה 10.049 בגזרת PP4-Montelirio, בשילוב עם נרתיק ונדן משנהב, מה שהופך אותו לאובייקט יוצא דופן באירופה הפרהיסטורית המאוחרת... אורכו של הלהב 214 מ"מ, רוחב המקסימום 59 מ"מ ועוביו 13 מ"מ. המורפולוגיה (morphology) שלו מוכרת בחצי האי האיברי, אם כי כל הדוגמאות שתועדו עד כה היו עשויות מצור ולא מקוורץ..."

מבנה להב הפגיון / Drawing: Moises Bellilty

"ייצור להב הפגיון הקריסטל בוודאי התבסס על הצטברות של ידע ומיומנות שהועברו אמפירית ונלקחו מייצור להבי פגיון מצור, כמו גם מתוך ידע של חפצי קוורץ זעירים דמויי חצי עלה, כמו ראשי החץ של אונטיברוס (Ontiveros) ומונטליריו (Montelirio)... הפגיון נוצר ממונו-קריסטל (monocrystal) גדול באורך 220 מ"מ וברוחב 60 מ"מ לפחות. בהתחשב בכך שהמונו-קריסטלים הללו הם משושים, רוחבם דומה לאורך כל הצירים שלהם."


מקור הקוורץ ששימש ליצירת כלי הנשק הקריסטליים לא ידוע. על אף שהתבצעו בדיקות רבות על מנת לאתרו, החוקרים לא הצליחו במשימה והם הציעו שני מקורות פוטנציאליים הממוקמים כמה מאות ק"מ מאתר ולנסינה, אך לא הוכח הקשר. לאור המיומנות הטכנית הנדרשת והקשיים הכרוכים ביצירת האובייקטים מקוורץ ולא מצור, החוקרים סבורים שהמניעים העומדים מאחורי יצירתם ​​ודאי היו ספציפיים מאוד. הם מציינים כי בזמן שחפצי קריסטל נמצאו ברחבי האתר, "הפריטים המתוחכמים יותר מבחינה טכנית, לעומת זאת, הופקדו במבנים המגליתיים הגדולים יותר... ולכן, סביר להניח שלמרות שחומר הגלם היה זמין יחסית בקהילה... רק קבוצות השבט, הפלגים או האנשים שנקברו במבנים המגליתים היו מסוגלים להרשות לעצמם את הערך המוסף שאפשר יצור חפצים מתוחכמים כמו ראשי חץ או להבי פגיון."

ליבה ממונטליריו תולוס / Photograph: Miguel Angel Blanco de la Rubia

אולם מבחינה זו חשוב לציין כי באופן פרדוקסאלי, לא ניתן לייחס אף אחד מהחפצים המתוחכמים שנחקרו במאמר זה לאדם מסוים: פגיון הקריסטל ממבנה 10.042-10.049 נמצא במפלס העליון של התא הראשי (10.049) בו לא זוהו עצמות אנושיות; במונטליריו, לא ניתן לייחס לא את הליבה ולא את ראשי החץ לאדם אחד מה-20 שנמצאו בחדר הראשי; ולבסוף, במקרה של אונטיברוס, הפרסום הזמין היחיד אינו מציע שום הוכחה לכך ש-16 ראשי החץ היו קשורים לאדם מסוים.


אם ​​כן, סביר להציע כי לקוורץ הייתה משמעות כפולה עבור החברה הכלקוליתית של ולנסינה. מצד אחד, הייתה לו משמעות חברתית בשל האקזוטיות של החומר והעובדה שעיבודו דרש מיומנויות מאד ספציפיות וכנראה מידה מסוימת של מומחיות טכנית. לאובייקטים הללו היתה "משמעות יתר" המבוססת על האקזוטיות והנדירות של חומר הגלם, ההשקעה הטכנולוגית-כלכלית בייצורם (ידע המוגבל למעט מאוד אנשים) והשימוש בהם קשור לעולם האמונות ומנהגי המוות. הם כנראה מייצגים אביזרי מוות שהיו נגישים רק לאליטה של ​​תקופת הזמן הזו.

מצד שני, לקוורץ הייתה חשיבות סמלית כחומר גלם הנושא משמעויות מיוחדות. הספרות מספקת דוגמאות לחברות בהן הקריסטלים והקוורץ כחומרי גלם סימלו ויטליות, כוחות כישוף וקשר עם האבות הקדומים. בניתוח של הדת הניאוליתית האירופית, מריה גימבוטאס קישרה בין השימוש הפולחני והמקודש בנודולות קוורץ לבין סמל של מוות ותחיה מחדש, הקשור לרוב למרחבי קבורה. גם במסורת הנוצרית האירופית קוורץ וקריסטלים הוצגו כסלעים בעלי כוחות על טבעיים עוצמתיים. בלפידריום (Lapidarium) שלו הדגיש מלך קסטיליה, אלפונסו העשירי (1276-1279), את כח הקריסטל לחיבור בני אדם עם העולם הרוחני, כמו גם את יכולתו להגן עליהם מפני סכנה.


מעניין שלמרות שנמצאו בתדירות גבוהה יחסית בקברים באלף ה-4 וה-3 לפנה"ס, חפצי קריסטל נעדרים מקברים מאוחרים יותר מתקופת הברונזה המוקדמת (ראשית ה-2 לפנה"ס) - התפתחות "מפליאה באמת", החוקרים טוענים כי נראה ש"השימוש בחומר גלם זה לחפצי קבר ננטש כמעט לחלוטין", הסיבה נותרה בגדר תעלומה.