נקש-י רוסתם: הקברים של מלכי פרס

נקש-י רוסתם (Naqsh-e Rustam) הוא אחד האתרים העתיקים והמרהיבים ביותר של האימפריה האחמנית, הכולל קברי ענק של מלכי פרס שראשיתם באלף ה-1 לפנה"ס. הוא עומד כזיכרון נצחי של אימפריה חזקה שפעם שלטה בחלק ניכר מהעולם העתיק.

נקש-י רוסתם

נקש-י רוסתם (שפירושו 'תמונתו של רוסתם') ממוקם כ 5 ק"מ מצפון מערב לפרספוליס, בירת האימפריה האחמנית לשעבר (פרסית), כיום באיראן. חצובים בסלע של רכס הרים שנחשב קדוש בתקופה העילמית, קברים של שליטים אחמנים ובני משפחותיהם מהמאה ה-4 וה-5 לפנה"ס, וכן תבליטים מעוטרים בעושר רב שגולפו על ידי הסאסאנים במאה ה-3 לספירה. בנוסף להיותו נקרופוליס מלכותי, נקש-י רוסתם הפך למרכז פולחני מרכזי עבור הסאסאנים עד המאה ה-7 לספירה.


המקום שימש כנראה כאתר בעל חשיבות פולחנית כל שהיא עוד בתקופות קדומות יותר, כפי שהוכיחה משלחת הארכאולוגים בראשותו של אריך שמידט, שעסקה בחפירות במקום. בחפירות נחשפו שרידי תבליט ובהם דמות נמוכה עם מצנפת וראש אישה עטור בכתר מוראלי. על פי מקורות מקומיים מסוימים, התבליט קשור לגיבור המיתולוגי של כתבי השאהנאמה ב"ספר המלכים", בשם רוסתם, ומכאן שמו של האתר. דמויות אלו כוסו על ידי תבליט מאוחר יותר מתקופת השליט בהראם השני (Bahram II), שמפאר את שלטונו. כיון שהתבליט הקדום היה גדול יותר נשארו ממנו שרידים בצדי התבליט מתקופתו של בהראם השני. על פי שרידים אלה, אפשר לשייך במידת גדולה של ביטחון את התבליט לזמנה של ממלכת עילם. מה שברור מעבר לכל ספק הוא שהמקום שמש כאתר בעל חשיבות דתית משמעותית עוד לפני התקופה האחמנית. ייתכן שבתקופה העילמית היה במקום מעין או נחל שזרם כנראה גם בתקופה הסאסאנית. תומך בהשערה זו הוא מאגר מים מאותן התקופות, שחצוב 50 מטרים מערבה מקיר התבליט.

מימין דמות גמד בתבליט הקדום מהתקופה העילמית משמאל תבליט ברהאם השני מהתקופה הסאסאנית

אולם מרבית התבליטים מתוארכים לתחילת התקופה הסאסאנית. במאה ה-3 לספירה, הסאסאנים, וסאלים של האימפריה הפרתית שהצליחו להפיל את אדוניהם, היו מעצמה חדשה שעלתה במזרח. על מנת להכשיר את שלטונם, ביקשו הסאסאנים לשייך את עצמם לאימפריה האחמנית (הפרסית), וראו עצמם כיורשיהם הישירים. אחד הדברים שהם עשו בכדי להשיג מטרה זו היה גילוף תבליטים בנקש-י רוסתם.


בעוד שהאתר עצמו עדיין לא בעל מעמד של אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, גילופי התבליטים הסאסאניים מוגנים כחלק מ"נוף הארכיאולוגיה הסאסאנית של אזור פארס", שהוכר על ידי אונסק"ו כהתגלמות של ההתפתחויות הפוליטיות, ההיסטוריות, התרבותיות והאמנותיות של האימפריה הסאסאנית האדירה. ההגדרה החדשה שנרשמה על ידי אונסק"ו, החל מיולי 2018, מורכבת משמונה אתרים ארכיאולוגיים הממוקמים בשלושה אזורים גיאוגרפיים של פירוזבאד (Firuzabad), בישפור (Bishapur) וסרווסטן (Sarvestan).

שני שמות מקומיים נוספים עבור נקש-י רוסתם הם סאליב (Salib), מילה בערבית שפירושה 'צלב', והצלבים הפרסיים (Persian Crosses). היו אלה הקברים, שהיו שייכים לאחמנים, שמשכו את הסאסאנים לנקש-י רוסתם. קברים אלה הם חדרי קבורה שנחצבו בצד הגבעה הסלעית, וכל אחד מהם הכיל סרקופג. עם זאת, לא ברור אם הגופות הונחו ישירות בסרקופגים הללו, או שהעצמות הוכנסו אליהם לאחר שהונחו על 'מגדל שתיקה'.

קברו של דריווש הראשון

הקברים המלכותיים על קיר המצוק נחצבו לתוך האבן המקומית. הקבר הראשון שנבנה באתר (קבר מספר 1) הוא קבר דריווש הראשון, השליט השלישי של האימפריה האחמנית. הקברים חצובים בגובה ניכר מעל פני השטח. הם ידועים בכינויים כ"צלבים הפרסיים" בשל צורת צלב של חזית הקבר. הפתח לקברים הוא באמצעיתו של הצלב, שממנו מגיעים לחדר שבו נמצא הסרקופג.


חזית הקבר נראית כחזיתו של ארמון עם עמודים. דגם זה זהה למבנה ארמונו של דריווש הראשון שהיה קיים בפרסופוליס, והקורה האופקית היא כנראה העתק של הכניסה לאותו ארמון. על צורה זו, נח כס המלכות שצורתו ספסל מאורך שנתמך על ידי 30 דמויות, שמייצגות את המחוזות של האימפריה ובהתאם לכך כל דמות לבושה בסגנון ונושאת כלי נשק של אותו אזור. ממעל, דמות המלך, מזבח האש וסמלים שמימיים. המלך עומד על במה מדורגת כשהוא אוחז בידו הימנית קשת וידו השמאלית מושטת מעלה לעבר דמות מכונפת, אהורה מזדא, ישות אלוהית של הדת הפרסית העתיקה (זורואסטריות) שמסמלת את אל האור והחכמה.

תבליט קבר דריווש הראשון

בחזית הקבר שני לוחות אבן עליהן כתובות ובהן תיאור מפורט של תולדות חיי המלך ושאיפתו לקיים משטר צודק והוגן. כפי שמעיד הציטוט: "אין ברצוני להעניש אדם שלא עשה עוול, וכן אין כוונתי לשחרר עושה עוול מבלי שייענש על מעשיו", הקברים המלכותיים שנוספו מאוחר יותר, אינם מכילים כתובות ולא ניתן לזהות את זהות הקבורים בהם מעבר לכל ספק. אולם במידה רבה של ודאות החוקרים מייחסים אותם לצאצאי דריווש הראשון. את שלושת האחרים (קברים 2 עד 4) מיחסים על פי ממצאים עקיפים לחשיארש הראשון (מזרח צפון-מזרח לקבר דריווש), לארתחששתא הראשון (מערב דרום-מערב לקבר דריווש), והאחרון הוא קברו של דריווש השני שהוא המערבי ביותר. ארבעת הקברים בנויים לפי אותו דגם, אולם הם שונים לגמרי מהתבנית בקברו של כורש הגדול שבפסארגאדה.

המלך ארדשיר הראשון עומד לפני אהורה מזדא ישות אלוהית המכתירה אותו

ללא כל כתובות או ראיות נוספות, זהותם של בעלי הקברים עשויה להישאר רק כספקולציה. קברים מלכותיים אחרים בעלי מבנה דומה ניתן למצוא בפרספוליס. קברים אלה, שנחתכו בתוך הסלע בקו-י רחמת (Kuh-i Rahmat), נחשבים כשייכים לשליטים האחמניים המאוחרים יותר, ומציגים את ההשפעה של הקברים בנקש-י רוסתם.

אחד מלוחות האבן בקבר דריווש הראשון

כל המלכים בנקש-י-רוסתם נקברו ביחד עם האוצרות הנדרשים לחייהם בעולם הבא. לאחר טקס הקבורה, מוסגרו ונחתמו פתחי קברים למנוע שוד, אולם עם כיבוש פרס בידי צבאו של אלכסנדר מוקדון נפרצו כל הקברים ותכולתם נבזזה.

ממול לקברים עומד מבנה מרובע העשוי מלבנים של אבן גיר לבנה. שם המבנה הוא כעבה-י זרתושת. תרגומו המילולי של שם זה הוא הקובייה של זרתוסטרה. זהו מבנה מהמאה ה-5 לפנה"ס, תפקידו עדיין מהווה חידה לארכאולוגים וסלע מחלוקת בין חוקרים רבים. המגדל מרובע, אורך קירותיו 7.25 מטר, וגובהו 12.50 מטר.


המגדל עומד על שלוש מדרגות ומכיל חדר אחד שהכניסה אליו היא דרך גרם מדרגות חיצוני בגובה 1.30 מ' מהבסיס. גובה החדר הוא 6.35 מ' ואורך הקירות הוא 5.7 מ'. בכל צד של המגדל שני חלונות מדומים השקועים בקיר. מבנה זה הוא העתק של מגדל קדום יותר שעומד בעיר פסארגאדה, בתוך מתחם הקבר של מלך כורש. המבנה בנקש-י-רוסתם מאוחר יותר ונבנה כנראה על ידי דריווש או אחד מיורשיו והוא אופייני למבנים מהתקופה האחמנית. החומה שמקיפה את המבנה היא מאוחרת יותר ומתוארכת לתקופה הסאסאנית. בחזית המגדל והקברים עמד כנראה גן. באחד מהלוחות שנמצאו בפרסופוליס מוזכר מקום בשם Nupistash המזוהה עם נקש –י-רוסתם, שבו היו נטועים עצים.


מכתובות סאסאניות על הבניין ניתן להבין שהמבנה שימש בעבר מקום פולחן לאש, או אולי מעין מדורת הנצחה לשליטים שקבריהם נמצאים במרחק של מטרים ספורים מהמבנה. תאוריה זו נדחתה בגלל הפתחים המועטים שיגרמו להחנקת האש בגלל חוסר אוויר. בכל מקרה לא סביר להניח שהמחבר של הכתובת יידע מה היה השימוש בבניין 700 שנים לאחר בנייתו.

המבנה האניגמטי כעבה-י זרתושת

לאחר נפילת האימפריה האחמנית, לא נבנו קברים חדשים בנקש-י רוסתם. כאמור, הסאסאנים ניסו ליצור חיבור עם האחמנים על ידי גילוף תבליטים על קירות הסלע של נקש-י רוסתם. נושאי התבליטים מגוונים והם גולפו בין המאה ה-3 לתחילת המאה ה-4 לספירה על ידי שליטים סאסאניים שונים. אחד התבליטים המפורסמים ביותר הוא הניצחון של שאפור הראשון על הקיסרים הרומיים ולריאנוס ופיליפוס הערבי. תבליטים אחרים כוללים את הכתרתו של ארדשיר הראשון (התבליט הראשון שגולף באתר), ודמות הפרש של הורמיזד השני (Hormizd II - התבליט האחרון שגולף).

ניצחון שאפור הראשון על הקיסרים הרומיים ולריאנוס ופיליפוס הערבי

יש תוכניות לכלול את כל אתר נקש-י רוסתם ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו על ידי שילובו בפרספוליס הסמוכה, שהיא כבר בעלת מעמד של אתר מורשת עולמית. כחלק מתהליך זה נערכים עכשיו מספר פרויקטים של שיקום ושחזור.

מקורות:

Irandoostan

Atlas Obscura

Ancient Origins

103 צפיות0 תגובות