מצפה השמש העתיק ביותר ביבשת אמריקה שנבנה על ידי תרבות לא ידועה

הרבה לפני שבני האינקה עלו לשלטון בפרו והחלו לחגוג את אל השמש שלהם, ציוויליזציה לא מוכרת בנתה את המצפה האסטרונומי המוקדם ביותר הידוע ביבשת אמריקה. למרות שהוא לא כל כך עתיק כאתרים כמו סטונהנג', השרידים העתיקים הללו, הידועים בשם צ'נקייו (Chankillo), נחשבים ל"יצירת מופת של גאונות יצירתית אנושית", והם בעלי מאפיינים ייחודיים שלא נראו בשום מקום אחר בעולם.


האתר הארכיאולוגי, הממוקם במדבר החוף של פרו, מכיל שורה של 13 מגדלי אבן, שביחד עוקבים אחר אופק של גבעה, מצפון לדרום, כמו חיוך תחתון עם שיניים. מלבד המבנה המדהים הזה, הידוע בשם שלושת עשר המגדלים, חורבות המצפה כוללות גם קומפלקס על ראש גבעה שנקרא המקדש המבוצר ושני מתחמי מבנים הנקראים המצפה והמרכז האדמיניסטרטיבי.

מבט אווירי של המקדש המבוצר / IDARQ © Municipalidad Provincial de Casma

האתר נבנה לפני למעלה מ-2,300 שנה וננטש במאה הראשונה לספירה, האתר נותר בגדר תעלומה במשך מאות שנים. רק כשהחלו החפירות הרשמיות בתחילת המאה ה-21, הבינו ארכיאולוגים על מה הם מסתכלים. האתר כולל מבצר בראש גבעה של מבנים בצורת טבעת, שאולי גם התבצעו בו טקסים. ישנם ממצאים רבים הקשורים לכך. נראה שזה היה מרכז טקסי עתיק. נמצאו כמה מבנים וכיכרות, כמו גם מתחם מקדשים מבוצרים בצורת טבעת. על מנת ליצור מבנים כה מורכבים ומסובכים, ניתן להניח כי האליטה השלטונית או הדתית הייתה בעלת כוח רב.


על רקע נוף מדברי חרב ובאור יום, מבני האבן בראש הגבעה, המשתרעים על פני כ-300 מטר, לא מאד מרשימים. אבל זה סיפור אחר עם עלות השחר ובערב. כשהשמש זורחת במזרח, כדור של אור מגיח אי שם לאורך רכס המגדלים. ככל שהשנה מתקדמת, כך גם המיקום של הזריחה, כמעט כאילו האור מנקה בין חריצי השיניים של האופק.

שלוש עשר המגדלים / IDARQ © Ivan Ghezzi

שלושת-עשר המגדלים של צ'נקייו נבנו במרחק שווה זה מזה על גבי רכס גבעה נמוכה העוברת מצפון לדרום, ויצרו קו רקיע "משונן". גובה המגדלים עד שישה מטרים ויש בהם מדרגות המובילות לבמות תצפית. המרחק בין המבנים הוא כ-5 מטרים. התיארוך הראשוני של בניית המגדלים היה בסביבות 300 לפנה"ס, כלומר 600 שנים לפני תרבות מוצ'ה, שנחשבה בעבר לתרבות המתקדמת העתיקה ביותר באזור.


משערים ש-13 המגדלים שנמצאו כאן שימשו כמצפה כוכבים על פי מחקר עדכני של איוואן גצי (Iván Ghezzi) מהאוניברסיטה הקתולית של פרו בלימה וקלייב ראגלס (Clive Ruggles) מאוניברסיטת לסטר. כפי שגילו הארכאולוגים, ניתן להשתמש במגדלים כדי לקבוע את מיקומה של שמש בתאריכים בולטים כמו נקודת ההיפוך. ממזרח וממערב, משני צידי שורת המגדלים, נמצאו בחפירות שתי נקודות תצפית שהוקמו באופן מלאכותי.


נקודת התצפית הצופה מערבה לעבר הרכס - שזהו מבנה המצפה - משתמשת בשקיעה. במה שנחשב לנקודת התצפית המזרחית, כל מה שנותר הוא מתאר האבן הבלתי שלם של חדר, אבל הוא נמצא במיקום סימטרי והשתמש בזריחה. מנקודות מבט אלה, פריסת המגדלים לאורך 300 מטר לאורך האופק תואמת מאד את מיקומה של השמש בזריחה ובשקיעה במהלך השנה. ביום היפוך החורף, השמש זורחת מאחורי המגדל השמאלי ביותר של צ'נקייו ובהמשך היא זורחת מאחורי כל אחד מהמגדלים עד שהיא מגיעה למגדל הימני ביותר שישה חודשים מאוחר יותר ביום היפוך הקיץ, מה שמציין את חלוף הזמן.

זריחת יום היפוך הקיץ / IDARQ © Ivan Ghezzi

שלושת עשר המגדלים של צ'נקייו יכולים להיות מצפה הכוכבים המוקדם ביותר הידוע ביבשת אמריקה. תושבי צ'נקייו היו מסוגלים לקבוע תאריך מדויק, בטעות של יום או יומיים, על ידי צפייה בזריחה או השקיעה מהמגדל הנכון. באקלים היבש מאד של חופי האוקיינוס השקט של פרו, ידע מדויק היה חיוני להישרדותה של חברה חקלאית, למשל לשם קביעת זמנים נוחים לזריעה. לדברי איוואן גצי, הממצאים האסטרונומיים הבסיסיים עתיקים בהרבה מהחורבות שהשתמרו עד היום. המגדלים היו מוכרים למטיילים במשך 200 שנה, אך לא זוהו כאתר אסטרונומי עד המחקר ב-2007 של איוואן גצי וקלייב ראגלס.


הצוויליזציה הקדומה שתכננה את מצפה השמש בקושי מוכרת, אבל זו הייתה אחת הציוויליזציות הקדומות ביותר ביבשת אמריקה. למעשה, ציוויליזציה זו מקדימה את תרבות האינקה, שגם הצטיינה גם באסטרונומיה, ביותר מ-1,000 שנים. מכיוון שהריסות צ'נקייו המיוחסות לציוויליזציה זו נמצאות במדבר החוף שבין נהר הקאסמה (Casma River) בפרו לנהר הסצ'ין (Sechin river), הבונים המקוריים מוכרים כיום כתרבות קאסמה-סצ'ין (Casma–Sechin culture).

תרשים מצפה הכוכבים והמרכז הטקסי של צ'נקייו / © Ivan Ghezzi

בדומה לאינקה, הציוויליזציה הזו כנראה ראתה בשמש אלוהות כלשהי. גרמי המדרגות המובילים לכל מגדל מרמזים שהאתר שימש בעבר לטקסים. על פי חפירות ארכיאולוגיות, המצפה נבנה כנראה מתישהו בין 500 ל-200 לפנה"ס ואז, משום מה, האתר ננטש, והמגדלים נחרבו. בימי הזוהר שלהם, ארכיאולוגים אומרים שהמבנים היו מטויחים בצהוב, אוכרה או לבן וצבועים בגרפיטי או טביעות אצבע.


עם זאת, גם כשהם חסרים את העיטורים ומפורקים, שרידי מגדלי האבן הללו עדיין מתעדים נאמנה את ימות השנה. מאמצי שימור נערכים כעת כדי לשמור על דיוק לוח השנה העתיק. בשנת 2021, המתחם הארכיאוסטרונומי של צ'נקייו הצטרף רשמית לרשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו בשל האומנות יוצאת הדופן והתובנה שלו לגבי השקפת העולם של חברות עתיקות.


"בניגוד ליישורים ארכיטקטוניים על מטרה אסטרונומית אחת שנמצאה באתרים עתיקים רבים ברחבי העולם, קו המגדלים משתרע על פני כל הקשתות השנתיות של הזריחה והשקיעה של השמש כפי שנצפה, בהתאמה, משתי נקודות תצפית נפרדות, שאחת מהן עדיין נראית בבירור מעל קרקע", נכתב בתיאור של אונסק"ו. "מצפה השמש בצ'נקייו הוא אפוא עדות לשיאה של אבולוציה היסטורית ארוכה של שיטות אסטרונומיות בעמק קאסמה".

מקורות:

Science Alert

Wikipedia

Astronomical Heritage

129 צפיות0 תגובות