מעבדת האנרגיה האטומית גילברט U-238

שנות ה-50 היו זמנים מרגשים. הייתה התלהבות ואופטימיות רבה סביב השימוש באנרגיה אטומית, אשר נתפסה כפתרון לכל בעיות האנרגיה בעתיד. האנרגיה תהיה כל כך זולה ובשפע שבני האדם יוכלו להשיג השגים בקנה מידה שלא היה אפשרי כלכלית ומעשית בעבר, כמו השקיה של מדבריות וטיסה בין-כוכבית. בעוד שאנשים רבים חששו משחר העידן האטומי בגלל כוחה ההרסני של פצצת האטום, היו רבים אחרים שהאמינו כי הזמינות של אנרגיה זולה ובלתי מוגבלת תביא לכך שהצורך במלחמות יתיתר.

Credit: Oak Ridge Associated Universities / מעבדת האנרגיה האטומית גילברט U-238

כדי לקדם את החזון האוטופי הזה, ארה"ב השיקה את התוכנית "אטומים לשלום" (Atoms for Peace”) על מנת לחנך את הציבור האמריקני על הסיכונים והתקוות של עתיד גרעיני. יו"ר הוועדה לאנרגיה אטומית של ארה"ב, לואיס סטראוס, אף העיר כי בעתיד אנרגיה חשמלית תהיה "זולה מדי למדידה". יצרנית הרכב המובילה פורד יצרה מכונית קונספט מונעת גרעין, בעוד שאחרים הבטיחו כדורי גולף שתמיד ניתן היה למצוא וכלי טיס המופעלים על ידי כורים גרעיניים. זה לא היה בלתי ראוי בצורה מפורשת, לפיכך, כאשר יצרן הצעצועים אלפרד קרלטון גילברט (Alfred Carlton Gilbert) החליט בשנת 1950 להציג "צעצוע" יוצא דופן, שאיפשר לילדים ליצור ולצפות בתגובות אטומיות וכימיות באמצעות חומרים רדיואקטיביים.


מעבדת גילברט U-238 לאנרגיה אטומית (Gilbert U-238 Atomic Energy Lab) הייתה אחת ממערכות הכימיה המורכבות ביותר בשוק. הערכה הכילה ארבעה סוגים של עפרות אלומיניום, ושלושה מקורות קרינה ברמה נמוכה - מקור בטא-אלפא (Pb-210), מקור בטא טהור (כנראה Ru-106) ומקור גמא (Zn-65), כמו גם אוסף של מכשירים - תא ערפל עם מקור אלפא לטווח קצר משל עצמו (Po-210) - לצפייה בחלקיקי אלפא מתרוצצים דרך הגז, מונה גייגר, ספינתריסקופ (Spinthariscope) - לצפייה באטומים מתפרקים, אלקטרוסקופ, כמה "כדורי גרעין" לייצור מודל של חלקיק אלפא, ספר הוראות בן 60 עמודים ומדריך לכריית אורניום שנכתב במשותף על ידי הוועדה לאנרגיה אטומית והמכון הגיאולוגי של ארה"ב.

Credit: Science History Institute/Gregory Tobiass / תא הערפל ממעבדת האנרגיה האטומית גילברט

הערכה כללה גם ספר קומיקס שכותרתו "למד כיצד דגווד מפצל את האטום", המבוסס על דמויות הקומיקס הפופולריות בלונדי (Blondie) ודגווד באמסטד (Dagwood Bumstead). בסיפור, משפחת באמסטד מתכווצת לגודל אטומים בזמן שמנדרייק הקוסם (Mandrake the Magician) מפקח על הניסוי ומסביר כיצד לפצל אטום של אורניום-235. למרות חוסר התאמה של קוסם שמסביר את מדע, הספר הוכן בעצת מומחים. הוא פורסם בשנת 1949, והופיעו בו כיועצים לסלי גרובס -מנהל פרויקט מנהטן, וג'ון ר. דנינג (John R. Dunning) - פיסיקאי שאימת את ביקוע אטום האורניום.


הצהרת הפתיחה של גרובס עודדה את החיפוש אחר אמת, עובדות וידע. הוא שאף להפיג את חששות הקוראים מפני אנרגיה אטומית ועודד אותם לראות כיצד ניתן להשתמש בה למטרות שלום. העיתונאי בוב קונידין (Bob Considine), שסיקר את ניסויי הפצצה האטומית בביקיני, מתייחס גם הוא לאפשרויות החיוביות של אנרגיה גרעינית וזמינות הקריירה בתחום.

ספר ההוראות היה די מפורט. הוא הסביר כיצד כל אחד מהכלים הכלולים בערכה עובד וכיצד ניתן להשתמש בו בצורה שובבה. "תן למישהו ממשפחתך להחביא את מקור הגמא בזמן שאתה בחדר אחר", מציע הספר. "ואז, בעזרת החמוס [מונה הגייגר], חקור את החדר. במהרה, על ידי מעקב אחר המספר הגובר של הבזקים או נקישות, תוכל לאתר את המקור הנסתר". המקורות הרדיואקטיביים נשמרו בצנצנות אטומות ולמשתמשים הומלץ לא להוציא אותם מכיוון ש"הם נוטים להתקלף ולהתפורר ותסתכנו בפיזור של עפרות רדיואקטיביות במעבדה שלכם."


הורים היום עשויים להזדעזע מכך שמוצרים המכילים חומרים רדיואקטיביים שווקו לילדים. אך באותה תקופה היו מעט חוקים שהסדירו את בטיחות הצעצועים. במקום זאת, יצרני הצעצועים הגיבו למגמות הדעה הרווחת וטעם הצרכנים, שהיו פרו-מדעיים מאז מלחמת העולם השנייה. גילברט מיוחד האמין כי הצעצועים שלו בונים "אופי אמריקני איתן", ולרבים מהצעצועים שלו הייתה חשיבות חינוכית כלשהי עבורם. אחת מסדרות הצעצועים הפופולריות שלו היו ערכות הבנייה ERECTOR שהכילו קורות מתכת, תומכות ואומים וברגים.

Credit: www.orau.org

בספר שליווה את מעבדת גילברט לאנרגיה אטומית גילברט ניסה להבטיח להורים וילדים שהערכה שלו בטוחה למשחק:

"היה כל כך הרבה מידע מוטעה על רדיואקטיביות, עד שאנו עוצרים כאן כדי להרגיע אותך ואת הוריך כי המקורות הרדיואקטיביים שסופקו לך אינם מסוכנים בשום צורה שהיא. הם תוכננו בקפידה על ידי כמה מבכירי המדענים במדינה להיות מחכימים ולא מזיקים. אנו מבטיחים לך כי שום נזק לא יגרם לך ממגע יומיומי עם המקורות הרדיואקטיביים המסופקים עם מעבדת האנרגיה האטומית שלך."

מעבדת האנרגיה האטומית גילברט U-238 נמכרה במחיר של 50 דולר ליחידה, שאז זה היה יקר, שווה ערך לכ-500 דולר כיום. לשם השוואה, שני סטים מתחרים של חברת הכימיקלים פורטר (Porter Chemical Company), שגם הכילו עפרות אורניום נמכרו תמורת 10 ו-25 דולר. לא פלא שמעבדת האנרגיה האטומית גילברט U-238 לא הצליחה למכור טוב, עם פחות מחמשת אלפים יחידות שנמכרו במהלך השנתיים שלאחר ייצור המוצר.


אמנם פרסומים מודרניים נוטים לדמוניזציה של המעבדה לאנרגיה אטומית, מכנים אותה "הצעצוע המסוכן ביותר בעולם", אך במציאות, היא כנראה לא היה הזיקה יותר מחשיפה של יום לקרניים אולטרה סגוליות מהשמש, והערכה השפיעה לטובה על ההבנה כי רדיואקטיביות היא תופעה טבעית. בננות הן רדיואקטיביות, גם אגוזי ברזיל ושעועית לימה. מה שבטוח הוא, מומחים לא ממליצים לבלוע אורניום או לשאת אותו בכיס לפרקי זמן ממושכים. אולי זה היה יותר מדי לצפות שכל ילד יעמוד באזהרות הברורות של הערכה. אך למרות שלעיתים כינו את הערכה "הצעצוע המסוכן ביותר בעולם", סביר להניח שעבדת האנרגיה האטומית גילברט U-238 לא הצליחה ליצור ילד זוהר.

מקורות:

Spectrum.ieee

Amusing Planet

52 צפיות0 תגובות

צור קשר

ישראל-Q

info@q-israel.com

  • YouTube
  • Facebook