מי הייתה הציוויליזציה הממושכת ביותר?

ההיסטוריה ראתה אימפריות וציוויליזציות רבות קמות ונופלות. חלקן שורדות כמה עשורים לכל היותר, בעוד שאחרות נמשכים במשך אלפי שנים. מצרים העתיקה, סין ומסופוטמיה מוזכרות כולן לעתים קרובות כציוויליזציות ארוכות טווח, שנמשכו אלפי שנים. אבל איזו מהחברות הללו החזיקה מעמד הכי הרבה זמן?

מסתבר שזו לא שאלה פשוטה, מכמה סיבות. ראשית, היסטוריונים ולארכיאולוגים מודרניים אין הגדרה מוסכמת לציוויליזציה, כולל מתי אחת מתחילה ומתי מסתיימת, ומומחים רבים מטילים ספק אם ניתן למדוד ציוויליזציות בדרך זו. שנית, לכל הציוויליזציות הגדולות היו תקופות שבהן נשלטו על ידי "זרים" - החיקסוס במצרים, למשל - מה שמקשה על הקביעה אם יש לראות בהן ציוויליזציות מתמשכות. שלישית, התרבות הסמוכה לתחילתה של ציוויליזציה עשויה להיות שונה מהתרבות הסמוכה לסיומה. כתוצאה מכך, היסטוריונים וארכיאולוגים מודרניים רבים אינם רואים ברעיון של "ציוויליזציה" שימושי; במקום זאת, הם מדברים על "תרבויות" ו"מסורות".

המצב היה שונה לפני 100 שנה, כשהיסטוריונים וארכיאולוגים שמחו לתייג תרבויות מסוימות כ"ציוויליזציות". במאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 הייתה "הסכמה מורכבת של היררכיה של חברות אנושיות", בין השאר כדי להצדיק אימפריות קולוניאליות אירופיות, אמר רואן פלאד (Rowan Flad), ארכיאולוג מאוניברסיטת הרווארד. "לא היה קושי לאנשים שהגיעו מנקודת מבט אירופית או אמריקאית לזהות מסורות מסוימות ותרבויות מסוימות כתרבותיות ואחרות לא", אמר.

לפי רוב המדדים - השימוש בכתב, הקמת ערים (מה שבמקור פורש כ"ציוויליזציה") או מסורות מתמשכות - נראה שהציוויליזציה הסינית עשויה להיות הממושכת ביותר. עם זאת, כיצד יש למדוד זאת, שנוי במחלוקת.

"זה תלוי איך אתה מגדיר ציוויליזציה ואיך אתה מגדיר סינית, כי אני חושב שישנן דרכים רבות וסבירות שבהן אתה יכול להגדיר את שני המושגים האלה", אמר פלאד, מומחה להופעתן של חברות מורכבות בסין. כדוגמה, הוא הדגיש את הכתב הסיני, צורות של אותם סמלים משמשים היום ועל עצמות ניחוש בנות 3,200 שנה, הדוגמאות המוקדמות ביותר לכתב בסין. "כשאתה חושב על השפה הכתובה [הסינית], אין שום מחלוקת שיש המשכיות מלפני 3,250 שנה בערך ועד היום", אמר.

אבל לא ניתן להשתמש באותו קריטריון במקומות אחרים, אמר פלאד. לדוגמה, הכתב הקדום ביותר ביבשת אמריקה מיוחס לאולמקים בערך בשנת 900 לפנה"ס. כתב היה ידוע גם לבני המאיה מאוחר יותר בערך ב-250 לפנה"ס. אבל נראה שלבני האינקה, ששלטו בחלקים של דרום אמריקה כ-400 שנה עד הכיבוש הספרדי במאה ה-16, לא היה כתב (למרות שהם השתמשו בחוטים וקשרים שנקראו קיפו כדי לקודד מידע).

בהתבסס על הארכיאולוגיה של מדינות מוקדמות במה שהיום היא הטריטוריה הסינית, כולל חורבות ניאוליתיות של תרבות ליאנגג'ו בדלתא של נהר היאנגצה, לפעמים נטען שהציוויליזציה הסינית היא בת יותר מ-5,000 שנה. אבל יש היסטוריונים הרואים את ההווה של סין שונה מדי מעברה מכדי שהיא תוכל להיחשב כציוויליזציה מתמשכת אחת. "אני לא חושבת שמה שקורה היום בסין קשור קשר הדוק לדברים שקרו, נניח, לפני 1949 (המהפכה של סין תחת מאו דזה-דונג) או 1911 (מהפכת שינהאי שסיימה את השושלת האימפריאלית האחרונה של סין)", אמרה ג'וליה שניידר (Julia Schneider), היסטוריונית קונספטואלית באוניברסיטת קולג' קורק באירלנד.

שניידר, מומחית להיסטוריה של סין, ציינה כי פוליטיקאים והיסטוריונים פרו-סינים טוענים לפעמים שהציוויליזציה של סין היא הממושכת ביותר בעולם, כ"פואנטה של לגיטימציה". אבל "מה היה סיני? - זו הבעיה". האזור הקיף שטח עצום והרבה קבוצות אתניות שונות בזמנים שונים, ומה שקרה בלב סין יכול להיות "מרוחק מאד מבחינה תרבותית" ממה שקרה במקומות אחרים, אמרה.

הציוויליזציה של סין

תלמיד מיסיון ותיק של סין העיר פעם שההיסטוריה הסינית היא "מרוחקת, מונוטונית, מעורפלת, והגרוע מכל - יש יותר מדי ממנה". לסין יש 3,500 שנות היסטוריה כתובה. ואפילו לפני 3,500 שנה הציוויליזציה של סין הייתה עתיקה. זה כשלעצמו מייאש את החוקר, במיוחד אם אנו חושבים על ההיסטוריה כעל קטלוג מבלבל של מי הוליד מישהו, מי ירש מישהו, מי הרג מישהו, כשמדי פעם נזרקת פנימה פילגש לשם עניין אנושי. אבל בגישה אחרת, אפשר לגרום להיסטוריה הסינית להאיר בזרקורים חדים וצללים חושפניים את סיפורה של האנושות כולה - מההתחלות הפרימיטיביות ביותר שלה, שחלקן היו באסיה, ועד לנקודת ההתפתחות הגבוהה ביותר שלה בפילוסופיה ובדת, בספרות. ובאמנות.

באמנות ובפילוסופיה, חושבים רבים, אף תרבות מעולם לא התעלתה על זו של סין בתקופות היצירה הגדולות שלה. בתרבות החומרית, למרות שאנו חושבים על שורשי הציוויליזציה שלנו כעל מזרח תיכוניים ואירופאים כמעט לחלוטין, קיבלנו הרבה מאסיה - נייר, אבק שריפה, מצפן, משי, תה ופורצלן.

פעם היינו "הנחשלים"

אין כמו מבט קצר על ההיסטוריה הסינית כדי לתת כבוד חדש ובריא לעם הסיני. אנו צפויים לחשוב היום על הסינים כעל עם "נחשל" שהוא פחות מתורבת מאיתנו, ונכון שבמה שאנו מדברים עליו בפזיזות כציוויליזציה - מיכון ופירות הגילוי המדעי - במאה השנים האחרונות, הם נשרכו אחרי התהלוכה ורק מתחילים להדביק את הפער. ישנן סיבות לפיגור הזמני הזה שבו נטפל בהמשך. עם זאת, בריא להבין שגישה זו של עליונות מצד מדינות המערב קיימת רק כמאה שנה.

עד מלחמת האופיום הראשונה של 1839, הסוחרים והמטיילים האירופים שהגיעו לארץ סין הרחוקה הביטו בסינים במידה רבה של יראת כבוד כעם בעל תרבות נעלה. עדיין הייתה להם אותה גישה כמו של מרקו פולו, שבמאה ה-13 אמר לתושבי איטליה שלסין תחת שלטון המונגולים יש מערכת ממשל ריכוזית ויעילה הרבה יותר מזו שהייתה למדינות אירופה. הגיע מעיר הבנקאות והמסחר ונציה, הוא העריץ את השימוש הנרחב בכסף נייר בסין. לאירופה שעדיין לא החלה להשתמש בפחם הוא גם תיאר כיצד הסינים כרו ושרפו סוג של אבן שהייתה עדיפה בהרבה על עץ כדלק.

לסין הייתה למעשה ציוויליזציה דומה לזו של אירופה לפני המהפכה התעשייתית, והיא עלתה עליה במובנים רבים. החקלאות של סין הייתה מתקדמת ופרודוקטיבית מזו של אירופה בגלל השימוש הרב בהשקיה: ורשת התעלות הרחבה שסיפקה מים להשקיה סיפקה גם תובלה זולה. הסינים הגיעו לרמה גבוהה של טכניקה ואמנות בדברים כמו פורצלן ומשי, ובאופן כללי אומני הגילדה של הערים שלהם היו שווים לפחות לאלו של ערי אירופה הקדם-תעשייתית.

יתרה מכך, הסינים הלכו הרבה יותר רחוק מהאירופים בשימוש בכתב ככלי של ציוויליזציה וממשל, וכל מה שזה אומר. היו להם סטטיסטיקות נרחבות של ממשל וכספים בתקופה שבה לאירופה כמעט לא היו כאלה. הם השתמשו בצווים ובתקנות כתובות כשאירופה עדיין הייתה תלויה בממשל מפה לאוזן.

בהתחלה

העם הסיני לא הגיע לסין ממקום אחר אלא נחשבים צאצאים ישירים של אנשי המערות הפרהיסטוריים שחיו בצפון סין לפני מאות אלפי שנים. הציוויליזציה הסינית כפי שאנו מכירים אותה התפתחה לראשונה לאורך העיקול הגדול של הנהר הצהוב, שם האדמה היתה רכה ועובדה בקלות על ידי הכלים הגסים של אנשי תקופת האבן של סין שחיו לפני 3000 לפנה"ס.

מהנהר הצהוב התפשטו הסינים צפונה, מזרחה ודרומה, ולעתים קלטו שבטים ילידים, עד שבתקופת קונפוציוס (500 לפנה"ס) הם תפסו את רוב הארץ בין נהר היאנגצה והחומה הגדולה, והתפתחו מאנשי עידן האבן הפרימיטיבים לבני אדם שיכלו לביית בעלי חיים, להשקות אדמה, לייצר כלי נשק וכלי ברונזה יפים, לבנות ערים מוקפות חומה, ולייצר פילוסופים גדולים כמו קונפוציוס.

בתקופתו של קונפוציוס, סין הייתה מורכבת ממדינות קטנות רבות שנשלטו על ידי אדונים פיאודליים. בזמן שהם היו מאוחדים באופן רופף תחת קיסר, היה זה לא לפני שנת 221 לפנה"ס, כאשר נפלה אחרונת הממלכות הפיאודליות של סין, שסין הייתה מאוחדת כאימפריה אחת. צורת השלטון האימפריאלית נמשכה משנת 221 לפנה"ס עד 1911.

הקיסר הראשון של סין, צ'ין שה-חואנג, הידוע כבונה החומה הגדולה, העוברת מהים מערבה אל המדבריות של מרכז אסיה - מרחק השווה בערך למרחק מניו יורק להרי הרוקי. מטרת עבודת ההנדסה המדהימה הזו הייתה להגן על מתיישבי העם הסיני מפני פשיטות של נוודים ברברים שחיו מעבר לה. חלק גדול מגבול חומה זה עדיין ניצב היום.

איך שושלות קמו ונפלו

לאורך 2,000 שנות האימפריה של סין, חוקרים יכולים לעקוב אחר מעין דפוס של עלייתן ונפילתן של שושלות. שושלת תעלה לשלטון לאחר תקופה שמלחמה ורעב צמצמו את האוכלוסייה עד לנקודה שבה היו מספיק אדמה ומזון. יהיה שגשוג, חצר מתורבתת, מתוחכמת ומפוארת, משפחות בעלות עושר ותרבות גדולים מפוזרות על פני הארץ, ופריחה של אמנות, ספרות ופילוסופיה. ואז אט אט תגדל האוכלוסייה והמשקים יחולקו, בעלי האדמות יסרבו לשלם מסים, ובכך יחלישו את השלטון, ובמקביל יגבו עוד ועוד שכירות מהאיכרים. יהיו מרידות איכרים פראיות. מתוך המרידות הללו יצמחו לוחמים והרפתקנים שיגייסו את האיכרים שהוצאו מחוץ לחוק, הם יתפסו את השלטון בחרב וידיחו את השושלת.

לאחר שהיה בשלטון, אדון המלחמה המצליח יצטרך להביא לשירותו מלומדים שמבינים בניהול ובניהול רישומים. מלומדים אלה היו ברובם ממעמד בעלי האדמות, השכבה היחידה עם פנאי שרכשה השכלה. בזמן שהם בנו שירות ממשלתי לשושלת החדשה הם ייסדו אחוזות אדמה לעצמם וליורשיהם. ככל שגדל כוחם של בעלי הבית, מצבם של האיכרים החמיר ואותם הדברים יתרחשו שוב.

מספר פעמים נוסדו שושלות על ידי לוחמי נוודים מעבר לחומה הגדולה. השושלת האחרונה של האימפריה נוסדה על ידי מנצ'ו ממנצ'וריה, ששלט בסין משנת 1644 ועד נפילת האימפריה בשנת 1911. אומרים שסין תמיד קלטה את כובשיה. עד הפלישה היפנית הכובשים שלה היו ברברים שהסתכלו על הציוויליזציה הגבוהה של סין ואימצו אותה בשקיקה.

איזה תועלת יש היום לציוויליזציה עתיקה?

אפשר לשאול, "מה מועיל לסינים שיש להם ציוויליזציה כל כך עתיקה?" יש יתרון ממשי, שמבקרים בסין לעתים קרובות חשים ולא יכולים להסביר אותו. הערכים של תרבות ושל להיות מתורבת קיימים בסין כל כך הרבה זמן עד שהם נספגו דרך כל העם. אפילו סיני עני ללא השכלה צפוי להיות בעל אינסטינקטים והתנהגות של אדם משכיל. הוא מייחס חשיבות רבה לדברים כמו כבוד אישי, כבוד עצמי וכבוד לזולת. גם אם הוא מכיר את ההיסטוריה של ארצו ואזור הולדתו רק מאגדה ופולקלור במקום מקריאה, הוא עדיין מכיר אותה - בדרך כלל נתח מפתיע ממנה. ויש לו רעב עצום וכשרון לחינוך, וזו אחת הסיבות לכך שההתקדמות העתידית של סין, ברגע שהיא תשתחרר עוד, צפויה להיות מהירה להפליא ואנו כבר רואים את זה כיום.

מצרים ומסופוטמיה לצד סין

מתחרה בולטת נוספת לתואר "הציוויליזציה הממושכת ביותר" עשויה להיות מצרים העתיקה. אבל שוב, זו הערכה שקשה לעשות. מצרים הייתה ממלכה עצומה בעולם העתיק שאוחדה לראשונה בסביבות 3100 לפנה"ס והתקיימה עד 332 לפנה"ס כאשר נכבשה על ידי המקדונים. למרות ההשתלטות הפוליטית הזו, השפה נשארה זהה והירוגליפים המשיכו לשמש עד המאה ה-5 לספירה, 3,500 שנים לאחר שפותחו לראשונה. אז האם זה נחשב כהמשכיות או סימן לשינוי?

באותה מידה, יש שעשויים להתמקד בדת המצרית העתיקה כסמן לאריכות ימיה, אך גם זה לא היה ביטוי תרבותי סטטי. היא השתנתה עם הזמן, יחד עם האנשים שתרגלו אותה, עד שלבסוף הוחלפה בנצרות במאה הראשונה לספירה.

האזור בדרום מערב אסיה המבוסס סביב מערכת נהרות הפרת והחידקל נחשב לערש הציוויליזציה. המילה מסופוטמיה עצמה באה מיוונית עתיקה עבור "הארץ בין הנהרות". זה היה ביתן של כמה מההתפתחויות המשמעותיות ביותר בהיסטוריה האנושית המוקדמת, כולל המצאת הגלגל, סירות מפרש, מפות, כתב, מתמטיקה ועוד.

בני אדם התיישבו באזור לראשונה בעידן הפליאוליתי ונהנו מהקרקעות העשירות שנוצרו בהצפות. לפני כ-12,000 שנה, בני האדם שחיו שם השתמשו באדמה הזו במה שמכונה המהפכה החקלאית. ואז, לפני כ-5,000 עד 6,000 שנה, המהפכה העירונית, כאשר ערים גדולות יותר החלו להיווצר מהכפרים השונים. העיר הראשונה, שראשיתה בסביבות 3200 לפנה"ס, הייתה ארך והיא ונחשב כי נוצרה על ידי העם השומרי - השומרים מוכרים כיוצרי השפה הכתובה הראשונה.

ההיסטוריה של מסופוטמיה היא רחבה ומורכבת, ומציגה רצף של שליטים ושושלות שונות שמשתלטות רק כדי ליפול בהמשך הדרך. אלה כללו את האימפריה האכדית, הגותים, אור-נמו, הבבלים, החתים, האשורים והאימפריה הפרסית. בשנת 332 לפנה"ס, אלכסנדר מוקדון כבש את האזור ואז הוא הפך לחלק מהאימפריה הסלאוקית היוונית לאחר מותו.

כמכלול, ניתן לתפוס את מסופוטמיה כבעלת היסטוריה ארוכה כמו מצרים העתיקה, אך באותה מידה, קשה לדעת אם זו מייצגת תקופה אחת של המשכיות או היסטוריה של שינויים ותרבויות שונות.

"למה שרוב האנשים מתכוונים ב'ציוויליזציה' יש להבין כאקסטרפולציה ברמה גבוהה שנוטה לאבד מיקוד כשמסתכלים יותר מקרוב", אמר ג'ונס. "אבל, עם זאת, אלא אם רואים את ההיסטוריה כמערכת כמעט אינסופית של מיקרו-אירועים, לאנשים יש זכות לצפות מהיסטוריונים שינסו לחלק את ההיסטוריה לנתחים ניתנים לניהול".

מקורות:

• קטעים מ- ?What was the longest-lasting civilization מאת LiveScience שנכתב ע"י: Tom Metcalfe.

• קטעים מ-The Oldest Living Civilization מאת American Historical Association שנכתב ע"י: Owen and Eleanor Lattimore.

• קטעים מ- ?Who Holds The Title Of The Longest-Surviving Civilization מאת IFLScience שנכתב ע"י: Dr. Russell Moul.