אם אתם רוצים לדעת כמה קשה לנצח במלחמה בסמים, שקלו כמה מהר הם מאומצים, על אף מכשולים גדולים. זמן לא רב לאחר שהאירופאים נתקלו לראשונה בקוקה בדרום אמריקה, ומאות שנים לפני שמישהו בודד את הקוקאין, עקבות הסם עשו את דרכם לרקמת המוח של האירופאים, כך עולה מניתוח של גופות מהמאה ה-17.
ישנן עדויות נרחבות לכך שלעיסת העלים של Erythroxylum, הידוע בכינויו קוקה, הייתה בילוי פופולרי במשך מאות שנים בדרום אמריקה. הסם שאנו מכירים כקוקאין היה כנראה האטרקציה העיקרית, אבל המינון היה נמוך מכיוון שהעלים מכילים כל כך הרבה מולקולות אחרות, שאולי חלקן תרמו לפופולריות גם כן.
הספרדים הכובשים הביעו זעם בתחילה וניסו לאסור את השימוש בצמח, אך לאחר מכן השתמשו בו כדי לבצר את כוחם. עד אמצע המאה ה-19, כימאים גילו כיצד לטהר את הסם, והוא כבש את היבשת בסערה - או לפחות בקרב אלה שיכלו להרשות זאת לעצמם.
למרות שקל למצוא דיווחים על צריכת קוקאין מהמאה ה-19, לא ידוע אם העלים שימשו באירופה קודם לכן. צוות מאוניברסיטת מילאנו השיג דגימות מאוספדלה מג'ורה (Ospedale Maggiore), בית חולים שטיפל בעניים של מילאנו במאה ה-17. יותר מ-10,000 חולים מבית החולים קבורים בקריפטה של כנסייה סמוכה.
ארכיאולוגים מצאו שהעצמות מהקריפטה הן אוצר, כולל מציאת עקבות של קנאביס בשנה שעברה על ידי אותו צוות. גם חלק מרקמות המוח שרדו את חלוף הזמן בצורה מפתיעה: החוקרים חקרו תשע מהן, שאחת מהן זיהו כנושאת עגבת. שתיים מהדגימות הכילו קוקאין, כמו גם בנזואילקגונין (Benzoylecgonine), מולקולה שהגוף מעביר מקוקאין.
החוקרים בטוחים שזו אינה תוצאה של זיהום מודרני, הן בגלל איסוף דגימות קפדני והן בגלל העובדה שלא כל הדגימות הניבו את אותה תוצאה, תוך הדגשה כי זיהום הוא משמעותי. בעבר הועלו טענות לקוקאין במומיות מצריות עתיקות, שאם היו נכונות זה היה מצריך מגע בין אפריקה לדרום אמריקה שאין שום ראיה אחרת לגביו. סביר יותר שהדגימות היו מזוהמות.
מולקולה שלישית, היגרין (hygrine), גם נכחה בשתי הדגימות. מולקולה זו מצויה בעלי קוקה המשמשים ללעיסה או להכנת תה, אך לא בקוקאין מטוהר. זוהי העדות העתיקה ביותר של קוקה באירופה, מוקדמת ביותר ממאתיים שנה משהיה ידוע.
איננו יודעים מדוע שני האנשים לעסו עלי קוקה. דרום אמריקאים השתמשו בעלים למטרות רפואיות רבות. ייתכן שהאוספדלה מג'ורה, שהקדים את זמנו במובנים רבים, אימץ זאת. עם זאת, אין התייחסות לשימוש בקוקה בבית החולים. מצד שני, זה צריך היה להיצרך זמן לא רב לפני המוות כדי שהזיהוי יתקיים, כך שיש סיכוי גבוה שזה היה תרופתי - אולי כמשכך כאבים - לא כבילוי.
מילאנו הייתה בשליטה ספרדית בזמן שהאנשים האלה מתו, כך שקל יותר להסביר את נוכחות הסמים שם מאשר בחלקים רבים אחרים באירופה. עם זאת, ראוי לציון שעלי קוקה היו בשימוש כה נרחב, עד שאפילו לעניים הייתה גישה אליהם במקומות מסוימים. לא סביר שהקוקה גודלה באירופה, והתחבורה מעבר לאוקיינוס האטלנטי עדיין הייתה יקרה מאד.
מקורות:
Kommentare