תארו לעצמכם שהיה לכם יום פשוט בעבודה. בנסיעה הביתה, אתם שמים קצת מוזיקה. זה שיר ישן, שיר שלא שמעתם שנים אבל סימן פעם פרק משמעותי בחייכם. אתם מגבירים את הווליום והטרדות של היום מתפוגגות. הקרשנדו של השיר. על זרועותיכם אתם מרגישים עור ברווז (המכונה גם "פריסון"), תופעה שלמרות היותה תגובה נפוצה למוזיקה ולגירויים אחרים, אין לה הסבר אבולוציוני ברור. וכשהשיר הבא מתחיל, אתם כבר במצב רוח טוב יותר.
מוזיקה יכולה לרגש אותנו עמוקות. אבל מלבד דחיפה לנוע בקצב או לעורר תגובות רגשיות, איך בדיוק משפיעה עלינו המוזיקה? מה יש למדע לומר על האפשרות להשתמש במוזיקה כטיפול, ואילו תובנות יכולים מוזיקאים עצמם להציע בכל הנוגע לעיצוב מחקרים טובים?
נחשב זמן רב כרפואה אלטרנטיבית, מחקרים מצביעים על כך שמוזיקה וסאונד עשויים לעזור להקל על תסמינים של מצבים נפשיים. באופן כללי, התערבויות מוזיקליות הוכחו כמגבירות את מצב הרוח והרווחה. סקירה שיטתית ומטה-אנליזה משנת 2022 של 26 מחקרים מצאה שהתערבויות מוזיקליות היו קשורות לשיפורים מובהקים סטטיסטית וקלינית באיכות החיים הקשורה לבריאות הנפש. הסקירה מצאה ראיות לכך שלהתערבויות אלו גם עשויות להיות השפעות פיזיות חיוביות, אך תועלות אלו היו פחות בולטות.
גם סקירה קודמת של למעלה מ-400 מאמרים מדעיים הדגישה את היתרונות הנפשיים והפיזיים של מוזיקה, במיוחד בשיפור מצב הרוח והפחתת מתח. נראה שלמדיטציות קוליות (מפגשי ריפוי קול) יש השפעות דומות, הפגת מתחים, שיפור הבריאות הנפשית ואפילו הפחתת כאב פיזי.
קונספט אחד בהבנת האופן שבו מוזיקה משפיעה עלינו הוא "סחיפת גלי מוח" ("Brainwave entrainment"), תהליך שבו פעילות המוח שלנו מסתנכרנת באופן טבעי עם הקצב של גירויים חיצוניים מחזוריים, כמו קצב של שיר. בשנות ה-90, חוקרים הראו לראשונה שסחיפה באמצעות מוזיקה יכולה להניב יתרונות טיפוליים: חולים עם ליקויי תנועה הצליחו לשפר את השליטה המוטורית והקואורדינציה שלהם על ידי מעקב אחר רמזים שמיעתיים קצביים, הדגמת תזמון משופר, דיוק מרחבי וכוח בתנועותיהם.
באמצעות טכניקות של דימות מוחי, אפשר לצפות בסחיפת גלי מוח כשמישהו מאזין למוזיקה. ניתן לראות את הסנכרון על ידי מדידת הרץ (Hz) של גלי הקול, התואמים לתדרי מוח שונים שאנו חווים במהלך היום.
"מוזיקה יכולה בהחלט לסחוף רשתות במוח בתדרים ספציפיים, כמו 40 הרץ, בנוסף לסנכרון מוחות של אנשים אחד עם השני", אמר אזה אלסופ (AZA Allsop), עוזר פרופסור לתוכנית להכשרה לחקר מדעי המוח בבית הספר לרפואה ייל. "אנחנו חושבים שהיכולת הזו לאסוף קבוצות של אנשים ולסנכרן פיזיולוגית את המוחות והגופים שלהם היא מנגנון חשוב לאופן שבו מוזיקה מסייעת בקשר והתנהגות חברתית וכנראה תורמת להשפעה הטיפולית שלה".
המעבדה של אלסופ בוחנת כעת את ההשערה כי סחיפת גלי מוח תורמת להשפעות הטיפוליות של מוזיקה. בתור אחת מכמה תיאוריות פופולריות שהועלו, היא תצטרך לעמוד במבחן של מחקר קפדני יותר.
מחקרים אחרים בחנו את השפעת המוזיקה על פעימות הלב. מחקר תצפיתי משנת 2023 שפורסם בכתב העת European Journal of Cardiovascular Medicine ציין שטיפול במוזיקה הגדיל באופן משמעותי את שונות קצב הלב (HRV), מדד של השונות בזמן בין פעימות הלב. (HRV גבוה יותר חשוב מכיוון שהוא מצביע על תפקוד טוב יותר של מערכת העצבים האוטונומית ויכולת גבוהה יותר להסתגל ללחץ, המקדם את בריאות הלב וכלי הדם).
שונות קצב הלב גדלה במיוחד כאשר הטיפול כלל מוזיקה מרגיעה או מעוררת בצורה נעימה. קבוצת הביקורת של המחקר, שעברה תרגילי הרפיה ללא התערבות מוזיקלית, לא הציגו שינויים ב-HRV.
בבסיסה, מוזיקה היא קול, והקול מושרש ברטט. בהנחיית לי ברטל (Lee R. Bartel) פרופסור למוזיקה באוניברסיטת טורונטו, מספר חוקרים בוחנים האם תנודות קול הנספגות דרך הגוף יכולות לעזור להקל על הסימפטומים של מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה ודיכאון. ידועה כטיפול ויברואקוסטי (Vibroacoustic therapy), ההתערבות כוללת שימוש בצליל בתדר נמוך - בדומה לרעם נמוך - כדי לייצר ויברציות המופעלות ישירות על הגוף. במהלך הטיפול הוויברואקוסטי, המטופל שוכב על מחצלת או מיטה או יושב על כיסא עם רמקולים המשדרים ויברציות בתדרים ספציפיים שנוצרו על ידי מחשב שניתן לשמוע ולהרגיש, אומר ברטל. הוא משווה את התהליך לישיבה על סאב וופר.
בשנת 2009, חוקרים בראשות לורן ק. קינג (Lauren K. King) מהמרכז למחקר ושיקום של הפרעות תנועה בסאן לייף באוניברסיטת וילפריד לורייר, בווטרלו, אונטריו, מצאו ששימוש קצר טווח בטיפול ויברואקוסטי בחולי פרקינסון הוביל לשיפור בתסמינים, כולל פחות קשיחות ומהירות הליכה טובה יותר עם צעדים גדולים יותר ורעידות מופחתות. במחקר זה, המדענים חשפו 40 חולי מחלת פרקינסון לרטט בתדר נמוך של 30 הרץ למשך דקה אחת, ולאחר מכן הפסקה של דקה. לאחר מכן הם החליפו את השניים במשך 10 דקות בסך הכל. החוקרים מתכננים כעת מחקר ארוך טווח של השימוש בטיפול ויברואקוסטי בחולי פרקינסון, כחלק משיתוף פעולה חדש עם קבוצת מחקר המוזיקה והבריאות של אוניברסיטת טורונטו, המאגדת מדענים מרחבי העולם החוקרים את השפעת המוזיקה בבריאות.
הקבוצה בוחנת גם משהו שנקרא הפרעת קצב תלמוקורטיקלית (thalmocortical dysrhythmia) - דיסאוריינטציה של פעילות מוחית קצבית המערבת את התלמוס ואת הקורטקס החיצוני, שנראה כי ממלאים תפקיד במספר מצבים רפואיים כולל פרקינסון, פיברומיאלגיה ואולי אפילו מחלת אלצהיימר, אומר ברטל, המנהל את שיתוף הפעולה.
"מכיוון שהפולסים הקצביים של המוזיקה יכולים להניע ולייצב את חוסר ההתמצאות הזה, אנו מאמינים שסאונד בתדר נמוך עשוי לעזור במצבים אלה", אומר ברטל. הוא מוביל מחקר באמצעות טיפול ויברואקוסטי בחולים עם מחלת אלצהיימר קלה. התקווה היא ששימוש בטיפול כדי לשחזר תקשורת תקינה בין אזורי מוח עשוי לאפשר אחזור זיכרון גדול יותר, הוא אומר.
"כבר ראינו שביבי תקווה במחקר של מקרה עם מטופלת שזה עתה אובחנה עם ההפרעה", אומר ברטל. "לאחר גירוי שלה עם צליל 40 הרץ במשך 30 דקות שלוש פעמים בשבוע במשך ארבעה שבועות, היא יכלה לזכור את שמות נכדיה ביתר קלות, ובעלה דיווח על שיפור טוב במצבה".
המטרה של כל העבודה הזו היא לפתח טיפול מוזיקה "ניתן למינון" ו"ניתן לרישום" כפרוטוקולים רפואיים המשרתים פונקציות נוירולוגיות ספציפיות ומטפלים בחסרים שעלולים לנבוע מהרבה ממצבים אלה המבוססים נוירולוגית. במקום לראות במוזיקה רק תופעה תרבותית, אומר ברטל, יש לראות באמנות גירוי רטט בעל ממדים קוגניטיביים וזיכרון. "רק כשאנחנו מסתכלים על זה בצורה הזאת אנחנו מתחילים לראות את הממשק לאופן שבו המוח והגוף עובדים יחד".
נראה כי טיפולי מוזיקה וקול טומנים בחובם הבטחה לטיפול, או לפחות להקלה, בסימפטומים של מצבים שונים, אם כי המנגנונים הפועלים אינם מובנים במלואם. כמו המוזיקה עצמה, הטיפולים יכולים להיות יותר אמנות ממדע. בעוד שמדענים מתמקדים בהשפעות על המאזין, אמנים מספקים תובנות חשובות לגבי האופן שבו השפעות אלו נוצרות, ועשויות להשפיע על מחקרים קליניים וגישות טיפוליות.
כשמדובר בהתערבויות במוזיקה, ישנן ארבע גישות רחבות המשמשות לטיפול, שכל אחת מהן תוכננה בקפידה על ידי המטפל/אמן:
קליטה, כאשר המטופל פשוט מקשיב או "מקבל" מוזיקה;
יצירה מחדש, שבה המטופל משחזר מוזיקה שמנוגנת על ידי המטפל;
קומפוזיציה, שבה המטופל והמטפל עובדים יחד כדי להלחין מוזיקה;
אימפרוביזציה, כאשר המטפל מפרש את מצב הרוח של המטופל על סמך יצירת מוזיקה ספונטנית.
עיצוב מחקרים סביב אלמנטים יצירתיים ספציפיים של התערבויות - כמו השוואה בין ההשפעות של נופים קוליים (soundscapes) שונים או הצגת תחושות פיזיות שמעוררות מוזיקה - זה משהו שאמנים יכולים לשקול.
בקדם פרסום שבדק לאחרונה את היתרונות הפסיכופיזיולוגיים של נופים קוליים מבוססי טבע, חוקרים מצאו כי משתתפים שהאזינו להקלטות אימרסיביות של 10 דקות של צלילים טבעיים המשולבים באלמנטים של מוזיקה חוו הגברה ב-HRV לצד קצב לב ונשימה מופחתים, בהשוואה לנוף קולי רגוע של בית קפה. הם גם דיווחו על תחושות מופחתות של חרדה ודיכאון ותחושות משופרות של נוחות, התלהבות, יצירתיות ושייכות.
מרקוס פסונן (Markus Pesonen) וקתרינה ברזאו (Catarina Brazao), שהובילו את המחקר יחד עם עמיתתם סוזן קומפולאין (Susanne Kumpulainen) באקטיב לייף לאב (Active Life Lab) באוניברסיטת דרום-מזרח פינלנד למדעים יישומיים, מאמינים שמסעות סאונד יכולים לרפא בין השאר בגלל ההשפעות הסומטיות שלהם. האפליקציה שלהם, Olo, תוכננה עם זה בחשבון.
פסונן, שבילה 20 שנה כמלחין, מוזיקאי ומעצב סאונד, אמר: "כשהתחלתי להסתכל על המרחב [מסע קול] לפני 15 שנה, תמיד הייתי מבולבל למה רוב 'מוזיקת הרווחה' (‘wellness music’) הייתה כל כך סטטית. זה הכל דבר אחד, בין אם זה צלילי טבע או קערות טיבטיות או גונגים. תמיד חשבתי, 'זה יכול להיות הרבה יותר מעניין ומגוון. החיים מגוונים. אם במקום זאת יש לנו חוויה שהיא כמו לקחת את מערכת העצבים שלך לחדר הכושר, דברים צריכים לקרות. הדבר הכי גדול במוזיקה הוא לא איך שהיא נשמעת עכשיו, אלא איך היא נשמעה קודם ולאן היא הולכת. זה קורה בזמן. כל המסע הזה של נופים ומרקמים וצלילים שונים יוצר 'מכון כושר למערכת העצבים' שמניע אותנו לחשוב על 'איך אני מגיב לשינוי הזה מ-A ל-B ל-C, איך אני מתמודד עם זה?'"
מכיוון ש"נופי טבע" כוללים קשת רחבה של תדרים - המרקמים של הרוח, הגשם ובעלי החיים, למשל - פסונן וברזאו נוסעים למקומות בעלי מגוון ביולוגי גבוה ומתעדים בתלת מימד באיכות גבוהה מאד. "ואז אנחנו מחברים מסעות סאונד בצורה כזו שהטבע הוא הסולן והמוזיקה רק מעצימה את הקסם הזה", הוא אומר. "אנחנו רוצים ליצור הרגל שבו אנשים עוצמים את עיניהם ומרגישים את עצמם".
זה המקום שבו ברזאו, מטפלת סומטית, נכנסת לתמונה. תפקידה הוא להבין כיצד קול מווסת את מערכת העצבים, כולל איך גופם של אנשים מגיב במהלך הפגישה. "מסע הסאונד יכול להיות הדבר שאנחנו צריכים לפני שאנחנו מתחברים לגוף שלנו, אפילו", היא אומרת, ומציינת שזו עשויה להיות נקודת ההתחלה הנגישה ביותר לריפוי. "ריפוי מתרחש כאשר יש מספיק בטחון כדי שזה יקרה. אתה לא גורם לזה לקרות. אתה יוצר את התנאים".
הפילוסופיה של ברזאו משתלבת עם מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת טורקו, המראה שאנשים נוטים לתפוס רגשות המושרים על ידי מוזיקה בחלקים ספציפיים בגוף - אושר בזרועות וברגליים, למשל, ועצב בחזה - בכל התרבויות, מה שמרמז על מרכיב אוניברסלי לחלק מהאפקטים הסומטיים הללו.
ההעדפות המוזיקליות שלנו סובייקטיביות, כך שאין פתרון קסם אחד בכל הנוגע לעיצוב התערבויות יעילות. אבל מה שכן נראה אוניברסלי הוא שמוזיקה, בסביבה ובהקשר הנכונים, יכולה לעורר בתוכנו תחושה של חיבור והתעלות - סוגי החוויות שהמדע אולי לעולם לא יוכל לתפוס במלואן.
"למוזיקה יש את הכוח להדהד עם הרגשות או מצב ההוויה שלך בצורה בלתי ניתנת לתיאור", אמר טורניקה מרבלושווילי (Tornike Margvelashvili), מלחין מטביליסי המבוסס בברלין. "היא יכולה לספק תחושת חיבור, או הבנה, או לספק מרחב להתבוננות פנימית, שזה תהליך ריפוי בפני עצמו."
עבור מרגוולשווילי ואיומי פול (Ayumi Paul) - כנרית, מלחינה ואמנית - יצירת התנאים הנכונים לריפוי יכולה להיות באותה מידה של לעשות מדע כיצירת אמנות. "כמלחין, אתה יכול לשחק עם פסיכופיזיקה (פסיכואקוסטיקה) בדרכים רבות, כמו איך צליל מתפשט, איך הוא מתנהג בחלל, איך בני אדם תופסים אותו ומשתמשים בו כסוג של כלי קומפוזיציה", אומר מרבלושווילי.
"בשבילי, דוגמה פשוטה תהיה שימוש בתדר פעימה באופן שבו אני מפיק טונים או טימברים כשאני מסנתז צלילים. כשאני יוצר טימבר, אני יכול לחבר יחד שני טונים טהורים (גלי סינוס במעט סטיה זה מזה) וההבדל בתדר יוצר את התופעה הזו שנקראת פעימה, שהיא סאונד מאד ספציפי. אז אני יכול להשתמש בתופעה הפיזית הזו ככלי אסתטי בקומפוזיציות שלי".
מוזיקה הייתה חלק ממסורות ריפוי ורוחניות במשך אלפי שנים, אם כי רק בעשורים האחרונים היא הייתה נושא למחקר מדעי רציני. מחקר עתידי עשוי להראות שסאונד מכיל פוטנציאל ריפוי גדול, במיוחד בשילוב עם תובנות של מדענים ואמנים כאחד. כדאי גם לזכור את העובדה הפשוטה שכאשר אתם בשפל, לחיצה על "נגן" באלבום האהוב עליכם עשויה להיות הדרך הקלה ביותר לשפר את מצב הרוח שלכם.
מקורות:
Comments