מה חולמים אסטרונאוטים בחלל?

מאז שהאנושות החלה את מסעותיה אל מחוץ לאטמוספירה, שאלות רבות על חוויות האסטרונאוטים הועלו: כיצד הם מסתגלים לסביבה חסרת הכבידה? איך הם מתמודדים עם הבידוד? ואחת השאלות המסקרנות מכולן – על מה הם חולמים?

התמזל מזלי ובאחד מביקורי בפריז יצא לי לבלות מספר שעות עם ז'אן-לו קרטיי, האסטרונאוט הצרפתי והאירופאי הראשון, שטס לחלל 3 פעמים, שהה בחלל 43 יום וביצע הליכת חלל של 6 שעות. במשך שנים חלמתי לפגוש אדם שהיה בחלל, אינספור שאלות רצו לי בראש לכל אורך השנים וסוף סוף זה קרה וזכיתי בשיחה עמוקה וארוכה עם אדם כזה. ואכן אחת מהשאלות הראשונות שלי היתה על חלומות בחלל והוא סיפר שהחלומות שלו היו מוזרים וחריגים וכללו המון מעוף ומרחב.

הפילוסופיה של החלום והחלל

בשנת 1958, שנתיים בלבד לאחר שהחל עידן החלל, פרסם הפילוסוף הצרפתי גסטון בשלארד את ספרו 'הפואטיקה של החלל'. למרות התזמון, הוא כלל לא הזכיר את האירועים המרעישים של התקופה – השנה הגיאופיזית הבינלאומית ושיגורם של הלוויינים הראשונים. בזמן שהספר הגיע למדפים, ספוטניק 1 כבר שינה את פני הרקיע לנצח, והלוויין ואנגארד 1 נותר עד היום כפסולת חלל עתיקה במסלול.

בספרו, בשלארד עסק בחלומות – בעיקר אלה המתרחשים בחלל הביתי, בין קירות, מסדרונות ופינות. הוא טען כי דווקא דרך המבנים האינטימיים הללו אנו מתחילים להבין את הקוסמוס. הבית משמש כקליפה מגוננת שבתוכה ניתן לחלום על האינסוף, כשהמסתורין מצוי במרתף, בפינות האפלות, ובמגירות הנסתרות. ההבדל בין ה"פנים" של כדור הארץ לבין ה"חוץ" של החלל הוא למעשה הבדל של כבידה, ולא של מרחק.

איך ישנים בחלל?

השינה בתחנת החלל הבינלאומית (ISS) היא חוויה שונה לחלוטין מזו שעל פני כדור הארץ. אין מיטות, ואין "למעלה" או "למטה". האסטרונאוטים ישנים בתוך שקי שינה הקשורים לקירות או למסגרות, כשהם מרחפים באופן טבעי. האסטרונאוט הקנדי כריס הדפילד תיאר זאת כך: "אתה לא צריך כרית או מזרן - פשוט תרפה לחלוטין, אין שום דבר שצריך להחזיק אותך".

אבל למרות התאמות אלו, אסטרונאוטים רבים מתקשים לישון כמו שצריך. רשמית מוקצות להם 8.5 שעות שינה, אך מחקרים מראים שהם ישנים רק כ-6 שעות בממוצע. חסך שינה, יחד עם הרעש המתמשך של המכשירים בתחנה והחשיפה התכופה לשמש (כל 90 דקות השמש זורחת ושוקעת שוב), גורמים להפרעות רבות. בעיה נוספת היא הצטברות של פחמן דו-חמצני סביב ראשם, עקב העדר כבידה שמונעת פיזור טבעי של הגזים. כדי להתמודד עם זה, הם ישנים ליד פתחי אוורור.

חוויות חלימה – בכדור הארץ ובחלל

מרבית האנשים חווים מדי פעם חלומות בהם הם עפים. החלומות הללו נתפסים כהגשמת משאלה, חוויה משחררת וחסרת מגבלות. פרויד, בחקר החלומות שלו, טען כי חלומות של תעופה קשורים לפנטזיות מיניות. לעומתו, בשלארד ראה בהם ביטוי של כמיהה לחופש ולחוסר משקל.

אבל מה קורה כשאנשים באמת יוצאים לחלל? האם החלומות שלהם משתנים? ארבעה קוסמונאוטים רוסים ששהו מעל 200 ימים בתחנת החלל מיר דיווחו כי חלומותיהם לא השתנו באופן משמעותי, אך כן ציינו שהרכיב הקולי של החלומות הפך מודגש יותר - בעיקר קולות שהתגעגעו אליהם מהארץ, כמו רוח הנושבת בעלים, טיפות גשם או שירת ציפורים.

אסטרונאוטים אחרים תיארו חוויה שונה: כאשר הם נמצאים על כדור הארץ, הם חולמים על שהותם בחלל; וכשהם בחלל, חלומותיהם מתרכזים דווקא בחזרה הביתה. חלומותיהם מהדהדים את סביבתם ומשקפים את המקומות בהם הם נמצאים פיזית ונפשית.

מה הם באמת חולמים?

סוניטה ויליאמס, אסטרונאוטית שבילתה זמן רב בתחנת החלל, סיפרה שחלומותיה בחלל היו מעורבים - לפעמים על כדור הארץ ולפעמים על התחנה. היא אף דיווחה שבשובה לכדור הארץ, המשיכה לחלום על היותה בחלל. באחד מהדיונים ברדיט (AMA) שקיים האסטרונאוט סקוט קלי ברדיט, הוא אמר: "החלומות שלי הם לפעמים חלומות חלל ולפעמים חלומות על כדור הארץ. והם משוגעים".

ז'אן-פרנסואה קלרווי (Jean-François Clervoy), אסטרונאוט צרפתי, תיאר כיצד בסיבובו הראשון בחלל ישן בתא קטן, שגרם לו להרגיש כאילו הוא בארון מתים. אך כשהעיניים נסגרות, הדמיון יכול לקחת אותך לכל מקום – ולו נראה שהוא מרחף בחלל הפתוח ללא צורך לנשום או לאכול, חוויה שהוא הגדיר כ"נעימה מאד".

הקוסמונאוט הרוסי אנדריי פדייב, ששירת בצוות משימת SpaceX Crew-5 ושהה במסלול במשך 186 ימים בשנת 2023, חשף לאחרונה כי רבים מהאסטרונאוטים חווים את אותו חלום: הם חולמים שהם על פני כדור הארץ, נתקלים במכרים שמופתעים לראותם ושואלים "מה אתה עושה כאן? אתה אמור להיות בחלל!". לדבריו, ייתכן שהחלום הזה עובר מאחד לשני כמו תופעה מדבקת, כאשר אחד מספר על כך והאחרים מאמצים את התבנית התת-מודעת הזו. פדייב עצמו לא חווה את החלום הזה, אך תיאר כיצד חוויות משותפות של אסטרונאוטים יוצרות תמות נפשיות חוזרות, אולי בשל הסביבה המשותפת והמצב הייחודי של שהייה ממושכת מחוץ לכדור הארץ.

ריצ'רד גאריוט (Richard Garriott), תייר חלל ששוגר לתחנת החלל הבינלאומית, תיאר את חלומותיו הייחודיים: הוא נהג להשתמש במנעל אוויר הרוסי לצילום השקיעה, אך מאחר והתא שימש גם כמחסן לציוד, הוא היה מתמלא חליפות חלל לא מאוישות וציוד מרחף. כשהשמש שקעה, התא היה הופך לכהה לחלוטין, וגאריוט מצא את עצמו מרחף בחלל חשוך, מוקף בציוד דמוי גופות מרחפות. הוא תיאר זאת כחוויה "מפחידה אך מרתקת" שהשפיעה על חלומותיו גם לאחר שחזר לכדור הארץ.

החלומות שלנו – תבנית של הזמן והתרבות

לאורך ההיסטוריה, חלומות שיקפו את הטכנולוגיה והמציאות הפוליטית של התקופה. בשנות ה-30, חלומותיהם של גרמנים תחת שלטון היטלר תיעדו פחדים מפרנויה ורדיפה. בימי המלחמה הקרה, ילדים חלמו על שואה גרעינית. כך גם ניתן לשער שהאסטרונאוטים של היום חולמים את החלומות של זמנם - השפעה של התרבות, המדע והקוסמולוגיה המודרנית.

בעבר, תרבויות רבות ראו ביקום ישות חיה ומלאה במסתורין. אך מאז המהפכה המדעית, אנו מתייחסים לכוכבים כאל אובייקטים פיזיים, מרוקנים מהקסם המיתי שהיה להם פעם. אולי זו הסיבה שאנו לא חולמים על מסעות בין כוכבים כמו שעשו אבותינו?

החלומות כמסע קוסמי

החלומות של אסטרונאוטים הם עדות לקשר המורכב בין גוף, נפש וסביבה. הם משקפים געגועים, פחדים, חוויות ותקוות. בין אם מדובר בחלום של שוטטות על פני כדור הארץ או בריחוף בחלל חשוך מלא בחליפות חלל מרחפות, ברור ששהייה ממושכת בחלל יוצרת עולם חלומות ייחודי - חלומות שממשיכים לרדוף את אסטרונאוטים גם כאשר הם שבים לכדור הארץ.