אמניטה מוסכריה- הפטריה הפסיכדלית האדומה עם הכתמים הלבנים הידועה בכינוי אמנית הזבובים - היא פטריית הרעל הארכיטיפית של הדמיון התרבותי שלנו. הפטרייה האדומה והלבנה הצנועה של עולם מריו של נינטנדו, אימוג'י הפטריות שדמותה העגולה מפארת ספרי ילדים, כרטיסי ברכה, אמנות פולקלור ואופנה מודרנית קושרת את עצמה גם דרך סיפורים, אגדות וסיוטים שחוזרים מאות שנים אחורה.
למעשה, השימוש המסורתי של הפטריות כאנטאוגן (חומר פסיכואקטיבי המשמש למטרות דתיות או רוחניות) ברחבי אירואסיה מתועד היטב וקיימת השערה שהן אחראיות להיבטים מרכזיים של מסורת חג המולד המודרנית, כולל קישוטים, איילים מעופפים, אפילו סנטה קלאוס עצמו מגיע דרך ארובה עם מתנות עטופות באדום ולבן. האם זהו אכן הסיפור?
רוברט גורדון ווסון (Robert Gordon Wasson), אתנומיקולוג, והאנתרופולוג ג'ון א. ראש (John A. Rush) חקרו פטריות, הפרספקטיבה הדתית והפולחנית וגם את התכונות הפסיכוטרופיות שלהן. במחקרם הגיעו שניהם למסקנה שפטריית אמניטה מוסכריה קשורה קשר הדוק לדמויי חג המולד.
לפני מאות שנים, נמצא כי לטקס נקודת ההיפוך החורפית של הילידים בקוטב הצפוני, במיוחד הקוריאקים של סיביר והקמצ'אדלים (Kamchadales), היו מסורות דומות לאלו של ערב חג המולד של המאה הקודמת.
בקהילות האבות של הקוטב הצפוני, נקודת ההיפוך החורפית, המתרחשת ב-21 בדצמבר, היה תאריך טקסי וחגיגי. נערכו טקסים שהונחו על ידי שמאנים שאספו את פטריית האמניטה מוסכריה, בעלת תכונות ההזיה חזקות. אמניטה מוסכריה בולטת ואופיינית למראה, עם הכובע האדום שלה והנקודות הלבנות. היא צומחת באדמה ליד עצים כמו ליבנה ואורן. אלה, עבור הילידים בצפון, הם עצי חיים, שם שקשור לגובהם הרב. לכן, המקום בו גדלה פטריית האמניטה מוסכריה היה מקום בעל ערך מיוחד.
הרעילות של האמניטה מוסקריה בעת בליעה היא גבוהה, ולכן לפני נטילתה נאלצו לייבש אותן על ענפי האורנים. אפשרות שנייה הייתה לשים אותן בגרביים ולפזר אותן מעל האש, תמונה שדומה מאד למסורת חג המולד של תליית מגפי חג המולד מעל ארובות.
בנוסף, האיילים סייעו רבות בהפחתת הרעילות של הפטרייה, שכן הם יכולים לאכול את האמניטה מוסכריה מבלי לסבול מהשפעות הרעל שלה. כך נעשה שימוש בשתן של בעלי החיים, שכן הם כבר סיננו את המרכיבים המזיקים של הפטרייה, אך עדיין שמרו על השפעות ההזיות שלה. לאחר שהשמאן בלע את הפטריות או שתה את השתן של אייל הצפון, החלו הזיות ותגובות של האמניטה, כמו תחושות שמחה, רצון לשיר או טונוס שרירים מוגבר, כך שכל מאמץ פיזי היה קל יותר לביצוע.
האגדה מספרת שבמהלך הטריפים שלהם השמאנים הצליחו לראות את עתיד הקהילה, הם יכלו להפוך לבעלי חיים ולעוף לכיוון כוכב הצפון בחיפוש אחר ידע לחלוק עם שאר האנשים. בתום חוויית ההזיה שלהם, הם היו חוזרים לקבוצה ביורט שלהם (סוג המגורים האופייני לתושבי אותו אזור באותה תקופה) ונפגשו עם אנשי העיירה החשובים כדי להתחיל עם טקס נקודת ההיפוך החורפית, בנוסף לשיתוף החזיונות שלהם עם הקהילה.
מאמינים שהמסעות הפסיכוטרופיים של שמאנים קשורים לרעיון שסנטה קלאוס טס עם המזחלת והאיילים שלו בשמים כדי להעביר מתנות. המתנה שנתנו השמאנים הייתה הידע שהפטריה העניקה להם, בנוסף לחלוקה של חלקים ממנה בין הנוכחים. דמיון נוסף לדימויי חג המולד הוא שהכניסה ליורטים הייתה חור בגג, כי הדלת הראשית הייתה מכוסה בשלג. כך השמאן ביצע את הופעתו בירידה מהחלק הגבוה ביותר של הבית, בדומה לסנטה קלאוס היורד דרך הארובה.
לבוש הוא דמיון נוסף, שכן כדי לכבד את האמניטה מוסקריה השאמאנים התלבשו בבגדים אדומים ולבנים, וכדי להגן על עצמם מפני השלג השתמשו במגפי עור אייל שעם הזמן השחירו.
עם הזמן ארכיטיפ שמאני זה השתנה ונאמר שעם מסעות הדרואידים מסורת זו התפשטה לבריטניה הגדולה. לאחר מכן, באמצעות חילופי תרבות, שולבו עם מיתוסים גרמאניים ונורדיים שקשרו הרפתקאות כמו אלו של ווטאן (אל גרמאני), אודין (מקבילו הנורדי) ואלים אחרים, שבטיול בליל נקודת ההיפוך החורפית, נרדפו על ידי שדים במזחלת שנגררה על ידי סוס בעל שמונה רגליים. נאמר כי שובל של דם אדום ולבן נזל מהמזחלת ושהסוסים הקציפו קצף לבן אל הקרקע, שם הופיעו פטריות האמניטה בשנה שלאחר מכן.
לפיכך, יתכן כי כוחה של פטריית האמניטה מוסכריה מסמנת את ההיסטוריה של חג המולד עד היום. הטקסים בתאריכים הסמוכים לנקודת היפוך דצמבר נשמרים עד היום, עם שינויים ברורים, אך הפטריות נשארות נוכחות באמצעות קישוטי חג המולד ועיצובים שמחברים את החוגגים עם מאות שנות מסורת.
אך כל זה לא לגמרי מוסכם ויש מתנגדים. אחת התיאוריות טוענת שסנטה הוא שמאן סאמי. הסאמים הם העם הילידי של סאפמי (המכונה לפלנד על ידי זרים), בצפון סקנדינביה. הסיפור הולך ככה: לפני שנים רבות, שמאנים סאמיים אספו וייבשו אמניטה מוסכריה ואז בנקודת ההיפוך החורפית, העניקו אותן כמתנה דרך הפתחים בתקרה של הצריפים בכפר (שכן הדלתות נחסמו בשלג).
סאמים הם רועי איילים, אז כשהשמאנים בלעו פטריות, הם דמיינו את האיילים שלהם עפים או יצאו למסעות חזון עם איילים מעופפים כמדריכים. בכמה גרסאות של התיאוריה, השמאן השתמש באיילים כדי לשחרר רעלים מאמנית הזבובים על ידי האכלתם בהן ואז שתיית השתן שלהם. אחרים טוענים שגם איילי הצפון צרכו פטריות.
כדי לחדד את הקשר, התיאוריה מציינת שהיה מקובל ששמאנים סאמיים לבשו חליפות אדומות, ושמתנות עטופות באדום ולבן מתחת לעץ חג המולד מחקות פטריות הגדלות למרגלות ירוקי עד. אבל האם יש משהו בתיאוריה הצבעונית הזו?
"לסיפורו של סנטה שמגיח ממסורת שמאנית סאמית יש מספר קריטי של פגמים", טוען טים פרנדי (Tim Frandy), עוזר פרופסור ללימודים נורדיים באוניברסיטת קולומביה הבריטית וחבר בקהילת הצאצאים הסאמיים בצפון אמריקה. "התיאוריה זכתה לביקורת נרחבת על ידי אנשים סאמים כקריאה שגויה סטריאוטיפית, רומנטית ובעייתית של התרבות הסאמית האמיתית".
כדי לראות אם התיאוריה מחזיקה מים, פרנדי הסתכל על ההיסטוריה של מסורות אמצע החורף הסאמיות. ג'ובלאט (Juovllat), או יולה (Yule), היה זמן להתחבא מפני הסטאלו (stállu) המפחיד, יצור ששאב את רוח החיים של הסאמי עם צינור ברזל. מכיוון שהסטאלו היו הפעילים ביותר בתקופת חג המולד, מסורות סאמיות כללו אמצעי זהירות, כמו להבטיח שכולם - כולל ילדים - שומרים על שתיקה מוחלטת, עורמים בצורה מסודרת ערימות עצים כדי למנוע תפיסה של סטאלו על ענפים תועים, והנחת מים לשתייה במקום דם לסטאלו.
"המנהגים האלה לא היו ממש משמחים או מהנים", מעיד פרנדי. "לאנשים הסאמים, ולכל הצפון הנורדי, היו מסורות שונות מאד מסנטה. זהו דגל אדום מרכזי המצביע על כך שמשהו לא בסדר בתיאוריה הזו". למרבה השמחה, בשנות ה-50, המסורת הנורדית של ג'ולטומטן (Jultomten), שדון חג המולד דמוי הגמד, החליף במידה רבה את הסטאלו בקרב הסאמים.
פרנדי ממשיך להפריך אלמנטים אחרים של תיאוריה זו, פריט אחר פריט: אמניטה מוסכריה שימשה ברוב חלקי סיביר כחומר משנה תודעה, אך ישנן עדויות מעטות לכך שסאמי נואידיט (שמאנים - Sámi noaiddit) השתמשו בו בטקסים שלהם; במקום זאת, הם היו ידועים כמעוררים טראנסים אקסטטיים באמצעות מוזיקה, אלכוהול או כאב. בעוד לבושם של שמאנים סיביריים מקושרים מדי פעם לפטריות, סאמי לא. למעשה, מעט מאד ידוע על המחלצות השמאניות הסאמיות מכיוון שמעט אתרים ארכיאולוגיים קשורים שרדו בשלמותם.
"למרות שזה אפשרי, אפילו סביר, שאנשים סאמים השתמשו בעבר באמניטה, אין זה סביר שהייתה לכך השפעה משמעותית על מסורת חג המולד באירופה", אומר פרנדי. הפעם היחידה שבה פרנדי ראה שמאן סאמי קשור באופן ספציפי לאמניטה הייתה כאשר אתנוגרף פיני טען בשנות הארבעים ששמאן אינרי סאמי (Inari Sámi) נהג לצרוך אמניטה עם שבעה כתמים.
"כשגדלתי כפיני, שוודי וסאמי, מעולם לא שמעתי על אסוציאציות של פטריות עם חג המולד... עד שאיקאה התחילה למכור קישוטי פטריות לעצי חג המולד", מהרהר פרנדי. "בסאפמי, הפטריות האלה צצות בספטמבר, ועד דצמבר כבר נעלמו מזמן תחת השלג".
חג המולד, כמו רוב החגים הנוצריים, היה תחליף לחגיגות פגאניות שנערכו באופן מסורתי בערך באותו זמן. כדי לחגוג את נקודת ההיפוך החורפית, הרומאים הקדומים ערכו משתה לכבוד ילדים, בעוד שהנורדים חגגו את חג היולה (Yule) בהתלבשות בתחפושות מפחידות ומעבר מבית לבית עם מתנות.
השפעה ברורה אחת של סנטה היא סינטרקלאס (Sinterklaas) ההולנדי, שעוקב מרחוק אחר התנהגות הילדים ואז רוכב על הסוס הלבן שלו על פני הגגות, משאיר להם מתנות בנעלי העץ שלהם. סינטרקלאס מבוסס במידה רבה על ניקולאוס ממירה, או ניקולאס הקדוש, בישוף יווני בכנסייה הנוצרית המוקדמת הידוע בנדיבותו ובהגנה על ילדים.
לדברי מריה קנדי (Maria Kennedy), מנהלת שותפה של פסטיבל הפולקלור של ניו ג'רזי ועוזרת פרופסור ללימודים אמריקאים באוניברסיטת רוטגרס, "הפיכתו של ניקולאס הקדוש הנוצרי לשדון פולקלורי כרוכה במשחק גומלין מורכב של מנהגים נוצריים ופגאניים רבים סביב אמצע החורף, מהאימפריה הרומית ועד למדינות הנורדיות, ולאחר מכן לאמריקה ומעבר לה".
סנטה קלאוס כפי שאנו מכירים אותו - מישהו שמביא צעצועים לבתי ילדים על ידי הטסת מזחלת מונעת על ידי איילי צפון - הופיע באמריקה בשנת 1822 עם פרסום שירו של קלמנט קלארק מור (Clement Clarke Moore), "ביקור של ניקולאס הקדוש" (הידוע בדרך כלל בזכות השורה הראשונה, "Twas the night before Christmas"). התיאורים הקבועים של המאייר תומאס נאסט של סנטה במגזין הארפרז החל משנת 1863 הוסיפו את משכנו בקוטב הצפוני, גמדונים עוזרים וייצור צעצועים. נאסט גם צייר את סנטה כגבר עליז וגדול במקום שדון עליז קטן.
פרנדי אומר שהשימוש הפיני והשוודי בבגד בהשראת סאמית בסיפורי חג המולד חיבר בטעות את העם הסאמי עם דמותו של סנטה. לדוגמה, האמן שיצר את קוקה קולה סנטה האייקוני ב-1931, האדון סונדבלום (Haddon Sundblom), היה ממוצא פיני ושוודי. לאיור שלו היו "היבטים בהשראת סאמית, כולל כובע מחודד, צבעים אדומים עזים, והטוניקה הגזורה בכבדות עם חגורה רחבה, מזכירה במעורפל את הגאקטי הסאמי (gákti)", מסביר פרנדי.
זה, והשימוש באיילים בהובלת סאמים מושכים את סנטה במצעדי חג המולד בערים ברחבי אמריקה בשנות ה-20 של המאה ה-20, כנראה המקום שבו מסתיים הקישור הסאמי-סנטה. היעדר ראיות התומכות במרכיבים אלה של התיאוריה לא מנע ממנה להתפשט. היא סוקרה בכלי תקשורת מיינסטרמים רבים, מ-NPR והגרדיאן ועד הניו יורק טיימס והאטלנטיק.
"מעולם לא שמעתי אדם סאמי טוען שיש אמינות כלשהי לסיפור הזה. זה סיפור שהומצא על ידי זרים שמגייס אלמנטים של תרבות סאמית והופך אותם למשהו שהם לא", אומר פרנדי.
לרוע המזל, ידיעות חדשותיות שואבות ברובן מאותו קומץ מקורות ואינן מצטטות חברי קהילה ילידים. "ראיתי כמה ערוצי חדשות מרכזיים מספרים את הסיפור הזה בשנים האחרונות", מציין פרנדי. "מה שהכי מטריד הוא שאף אחד לא לקח את הזמן כראוי להתייעץ עם אנשים סאמים לגבי האמינות של הסיפורים האלה
באופן מובן סנטה פסיכדלי שובה את הדמיון. מי לא אוהב אגדה על איך דמות ילדים מיתולוגית אהובה בעצם לא מעופפת מסביב לעולם אלא הוזה על פטריות קסם? עם זאת, מכיוון שהתיאוריה פותחה והונצחה על ידי זרים, היא הופכת להיות ערמומית יותר מאשר סתם השערה מהנה.
"כפולקלוריסט, אני יודע שאנשים אוהבים סיפור טוב... אוהבים הסבר היסטורי נוח ושובה לב למה דברים קיימים כפי שהם קיימים היום. הבעיה היא שלעתים קרובות הסיפורים האלה מאפילים על מציאות היסטורית", אומר פרנדי. "חלק מהסיפור הזה, למרבה הצער, כרוך גם בהשאלה או אימוץ סלקטיבי של מתיישבים היבטים של התרבות הילידית כשלהם".
הסאמים כבר מוחים על השימוש במורשת התרבותית שלהם על ידי אטרקציית התיירות "כפר סנטה" של תעשיית התיירות הפינית על אדמתם, כך שחיבור נוסף שלהם למיתוס סנטה מנצל את תרבותם. "סוג זה של ניכוס מזכיר היסטוריה ארוכה של שימוש לרעה קולוניאלי במורשת התרבותית הבלתי מוחשית הסאמית. נעשית בחירה לא לקחת את הזמן להבין מה משמעות הסיפורים האלה בהקשרים סאמיים", אומר פרנדי. "זו צורה של מיצוי קולוניאלי".
ועכשיו החליטו אתם האם סנטה קשור לפיטריות פסיכדליות, כפי שהבנתם לא קיים קונצנזוס בנושא. חג מולד שמח לכל החוגגים.
מקורות:
קטעים מ- What does Santa have to do with … psychedelic mushrooms מאת National Geographic שנכתב ע"י: Olivia Campbell.
קטעים מ- The Influence of Hallucinogenic Mushrooms on Christmas מאת fungi.org שנכתב ע"י: Giuliana Furci.
קטעים מ- ?What does Amanita muscaria have to do with Christmas מאת NorthSpore שנכתב ע"י: Will Broussard.
Comentarios