top of page
הרשמו לידיעון המקוון שלנו

קבלו עידכונים על מאמרים חדשים והתרחשויות אחרות

תודה על הרשמתך

השתתפו במסע אופן הזמן

Ofan Logo a.png

מסע רב חושי בנבכי הזמן, שבו המרבד העשיר של הציוויליזציות הקדומות מתעורר לחיים ושואב אותנו אל תוכו.  

מדוע שנת 536 היתה השנה הגרועה ביותר בהיסטוריה?

עודכן: 20 בנוב׳ 2022

"היה סימן מהשמש, שכמותו מעולם לא נראה או דווח. השמש האפילה והחושך שלה נמשך 18 חודשים. בכל יום היא האירה כארבע שעות, ועדיין האור הזה היה רק ​​צל חלש. כולם הכריזו כי השמש לעולם לא תחזיר את מלוא אורה."

(Historiae Ecclesiasticae)


בין השנים 535 ל-536 לספירה, התרחשה סדרה של אירועי אקלים גלובליים גדולים, שאפשר לתאר בקלות כאסון גלובלי עם השלכות קטסטרופליות. הציטוט שהובא הוא של ההיסטוריון ומנהיג הכנסייה מהמאה ה-6, יוחנן מאפסוס (John of Ephesus), מעבודתו ההיסטורית 'היסטוריות הכנסיה' ('Historiae Ecclesiasticae').

יוחנן מאפסוס אינו היחיד שמזכיר את האירוע הזה. פרוקופיוס חי בין השנים 500 עד 565 והוא היה חוקר עתיקות ואחד ההיסטוריונים המרכזיים של המאה ה-6. גם הוא התייחס להתנהגות המוזרה של השמש והאמין שזהו סימן רע והתחלתם של אירועים אחרים.

"...במהלך השנה הזו התרחש סימן איום ביותר. כי השמש הקרינה את אורה ללא בהירות... והיא נראתה כמו השמש בליקוי חמה, כי הקרניים שהקרינה לא היו צלולות."

(היסטוריה של המלחמות: המלחמה בוונדלים)


ויש לנו עוד התייחסות של סופר מהמאה ה-6, זכריה ממיטילנה (Zacharias of Mytilene), שחיבר כרוניקה המכילה קטע המתייחס ל'שמש חשוכה' בתקופה של 535-536:

"השמש החלה להיות חשוכה ביום והירח בלילה, בעוד האוקינוס היה סוער עם רסס מה-24 במרץ השנה עד ה-24 ביוני בשנה שלאחר מכן... וכיוון שהחורף היה קשה, עד כדי כך שמכמות השלג הגדולה והבלתי שגרתית ציפורים מתו... הייתה מצוקה... בקרב אנשים... מהדברים הרעים."

(זכריה ממיטילנה כרוניקה 9.19.10.1)


שלושת הציטוטים הללו הם רק מדגם מייצג של מספר איזכורים מכל רחבי העולם שנכתבו באותו פרק זמן. בכל המקרים תוארה השמש כעמומה יותר ומאבדת מאורה. רבים תיארו אותה כבעלת צבע כחלחל. ההשפעות נצפו גם בירח - הוא כבר לא היה כל כך בהיר. הפחתת האור הביאה להפחתת החום על פני כדור הארץ, מחסור בגשם וחורף ארוך מאד גרמו לכשלונות ביבול ולמוות של ציפורים וחיות בר אחרות, כפי שכותב זכריה ממיטילנה. רעב ומגפות פגעו באזורים רבים והיה מספר עצום של מתים.


גם בסין וביפן האירוע תועד בפירוט רב. בצורת אדירה ואלפי הרוגים. המים לא הספיקו לאנשים ולאדמה. מאות אלפי קילומטרים רבועים הפכו לעקרים. בכרוניקות ביישי (Beishi chronicles), ההיסטוריה הרשמית של שושלות הצפון, מוזכר כי בשנת 536, במחוז שיאן, 80% מהאוכלוסייה נספתה והניצולים אכלו גופות כדי לשרוד.

"המבול" / (1805) J. M. W. Turner

האירוע האסוני פגע באסיה, אמריקה, אירופה, אפריקה ואוסטרליה. בעוד שרשומות כתובות אינן קיימות בכל המדינות, נתונים ארכיאולוגיים וגיאולוגיים גילו עדויות לשינויים האקלימיים. מחקרים שנעשו בגזעי עצים, למשל, הראו כי שנת 536 הייתה הקרה ביותר במהלך 1500 שנה.


השאלה החשובה היא, מדוע זה קרה? אמנם אין תשובות מוחלטות, אך תיאוריה שהועלתה אומרת שהייתה פגיעה גדולה של אסטרואיד או שביט שנחת בים (אם הוא היה פוגע ביבשה אז היו עדויות למכתש). הגיאולוג דאלאס אבוט (Dallas Abbott) הוא אחד התומכים בתפיסה זו ומבסס את השקפתו על ראיות שמצא כשחקר ליבות קרח מגרינלנד. עם זאת, זה לא מסביר את האור העמום של השמש, ולא נרשמו גלי צונאמי בתקופה הזו, שהיו מתרחשים אם אסטרואיד היה פוגע באוקיאנוס.


תיאוריה נוספת שהועלתה היא התפרצות געשית עצומה - האבק שנזרק לאטמוספירה יכול היה לגרום לעמעום האור. מועמד אחד הוא האתר הגעשי קרקטואה, הממוקם בין איי ג'אווה וסומטרה באינדונזיה. ואכן, ספר המלכים הקדומים או הפוסטאקה ראג'ה פורווה (Pustaka Raja Purwa), שנכתב בשנת 1869, מתאר התפרצות געשית קדומה:

"נשמע טלטול זועם של האדמה, חושך מוחלט, רעמים וברקים. ...ואז יצאה סופה זועמת יחד עם גשם שוטף וסערה קטלנית והחשיכה את העולם כולו. ...כששככו המים ניתן היה לראות כי האי ג'אווה חולק לשניים, וכך נוצר האי סומטרה."

עם זאת, כתב יד זה מתייחס לשנת 416 ולא ל-535. אך העובדה כי הוא נכתב במאה ה-19 יכולה להסביר אי דיוקים בהתייחסות לזמן.

איור של התפרצות הר הגעש בקרקטואה במאי 1883

האירוע האסוני והרעב שלאחר מכן גרמו להשלכות עצומות בכל רחבי העולם. האירוע הוצע כהסבר להפקדת מטמוני זהב על ידי אליטות סקנדינביות בסוף תקופת נדידת העמים. ייתכן שהזהב היה מנחה לפיוס האלים ולהשבת אור השמש. תיאוריות של אירועים במיתולוגיה הנורדית כמו הפימבולווינטר והראגנארוק מבוססים על הזיכרון התרבותי של האירוע. דעיכתה של טאוטיווקאן, העיר הגדולה ביותר שהתקיימה ביבשת אמריקה טרם עידן הקולוניאליזם, קשורה גם היא לבצורת הקשורה לשינויי האקלים, עם סימנים של רעב ותסיסה אזרחית.


ספר שכתב דייוויד קיז (David Keys) משער כי שינויי האקלים תרמו להתפתחויות שונות, כמו הופעת המגפה היוסטיניאנית (541–549), דעיכת האווארים, הגירת שבטי המונגולים לעבר המערב, סוף האימפריה הסאסאנית, התמוטטות ממלכת גופטה, עליית האיסלאם, התפשטות העמים הטורקיים ונפילת טאוטיווקאן.


עם זאת, הרעיונות של קיז אינם מקובלים על המיינסטרים. בסקירת ספרו של קיז העיר הארכיאולוג הבריטי קן דארק (Ken Dark) כי "חלק ניכר מהראיות לכאורה המוצגות בספר נמצאות במחלוקת, מבוססות על מקורות גרועים או פשוט שגויות. [...]עם זאת, הן ההיקף הגלובאלי והן הדגש על המאה ה-6 לספירה כתקופה של שינויים רחבי היקף ראויים לציון, והספר מכיל מידע מעורפל שיהיה חדש לרבים. עם זאת, הוא אינו מצליח להדגים את התזה המרכזית שלו ואינו מציע הסבר משכנע לשינויים הרבים שנדונו."


אין ספק שהאסון הגלובלי הזה הוביל לשינויים עצומים, אך איננו יודעים אם התשובה לסיבה שגרמה לשינויי האקלים שהובילו לאסון תמצא אי פעם. כלל לא ברור אם מדענים ממשיכים במחקר של אירוע זה. מה שמוזר למדי באסון הגלובלי הזה הוא שמדובר באירוע שמעט מאד ידוע עליו. מדוע לא לומדים על אירוע אקלימי זה בבתי הספר? מדוע אין שפע של מחקרים הבוחנים אותו? אולי זה בגלל שזה מזכיר לנו את השבריריות שלנו כבני אדם ואת העובדה שלא משנה כמה האנושות תהיה חזקה ו'מתקדמת', אנחנו עדיין נתונים לחסדי הטבע.

מקורות:

4,596 צפיות0 תגובות

Kommentare


בקרו בחנות שלנו

הגמל המעופף מביא לכם פריטים יוצאי דופן ומותרות של ימי קדם אל מפתן דלתכם, כמו גם כלים ועזרים למסעות מחקר והרפתקה.

Site banner copy_edited.png
bottom of page