top of page

מדוע שנת 536 היתה השנה הגרועה ביותר בהיסטוריה?

עודכן: 20 בנוב׳ 2022

"היה סימן מהשמש, שכמותו מעולם לא נראה או דווח. השמש האפילה והחושך שלה נמשך 18 חודשים. בכל יום היא האירה כארבע שעות, ועדיין האור הזה היה רק ​​צל חלש. כולם הכריזו כי השמש לעולם לא תחזיר את מלוא אורה."

(Historiae Ecclesiasticae)


בין השנים 535 ל-536 לספירה, התרחשה סדרה של אירועי אקלים גלובליים גדולים, שאפשר לתאר בקלות כאסון גלובלי עם השלכות קטסטרופליות. הציטוט שהובא הוא של ההיסטוריון ומנהיג הכנסייה מהמאה ה-6, יוחנן מאפסוס (John of Ephesus), מעבודתו ההיסטורית 'היסטוריות הכנסיה' ('Historiae Ecclesiasticae').

יוחנן מאפסוס אינו היחיד שמזכיר את האירוע הזה. פרוקופיוס חי בין השנים 500 עד 565 והוא היה חוקר עתיקות ואחד ההיסטוריונים המרכזיים של המאה ה-6. גם הוא התייחס להתנהגות המוזרה של השמש והאמין שזהו סימן רע והתחלתם של אירועים אחרים.

"...במהלך השנה הזו התרחש סימן איום ביותר. כי השמש הקרינה את אורה ללא בהירות... והיא נראתה כמו השמש בליקוי חמה, כי הקרניים שהקרינה לא היו צלולות."

(היסטוריה של המלחמות: המלחמה בוונדלים)


ויש לנו עוד התייחסות של סופר מהמאה ה-6, זכריה ממיטילנה (Zacharias of Mytilene), שחיבר כרוניקה המכילה קטע המתייחס ל'שמש חשוכה' בתקופה של 535-536:

"השמש החלה להיות חשוכה ביום והירח בלילה, בעוד האוקינוס היה סוער עם רסס מה-24 במרץ השנה עד ה-24 ביוני בשנה שלאחר מכן... וכיוון שהחורף היה קשה, עד כדי כך שמכמות השלג הגדולה והבלתי שגרתית ציפורים מתו... הייתה מצוקה... בקרב אנשים... מהדברים הרעים."

(זכריה ממיטילנה כרוניקה 9.19.10.1)


שלושת הציטוטים הללו הם רק מדגם מייצג של מספר איזכורים מכל רחבי העולם שנכתבו באותו פרק זמן. בכל המקרים תוארה השמש כעמומה יותר ומאבדת מאורה. רבים תיארו אותה כבעלת צבע כחלחל. ההשפעות נצפו גם בירח - הוא כבר לא היה כל כך בהיר. הפחתת האור הביאה להפחתת החום על פני כדור הארץ, מחסור בגשם וחורף ארוך מאד גרמו לכשלונות ביבול ולמוות של ציפורים וחיות בר אחרות, כפי שכותב זכריה ממיטילנה. רעב ומגפות פגעו באזורים רבים והיה מספר עצום של מתים.


גם בסין וביפן האירוע תועד בפירוט רב. בצורת אדירה ואלפי הרוגים. המים לא הספיקו לאנשים ולאדמה. מאות אלפי קילומטרים רבועים הפכו לעקרים. בכרוניקות ביישי (Beishi chronicles), ההיסטוריה הרשמית של שושלות הצפון, מוזכר כי בשנת 536, במחוז שיאן, 80% מהאוכלוסייה נספתה והניצולים אכלו גופות כדי לשרוד.

"המבול" / (1805) J. M. W. Turner

האירוע האסוני פגע באסיה, אמריקה, אירופה, אפריקה ואוסטרליה. בעוד שרשומות כתובות אינן קיימות בכל המדינות, נתונים ארכיאולוגיים וגיאולוגיים גילו עדויות לשינויים האקלימיים. מחקרים שנעשו בגזעי עצים, למשל, הראו כי שנת 536 הייתה הקרה ביותר במהלך 1500 שנה.


השאלה החשובה היא, מדוע זה קרה? אמנם אין תשובות מוחלטות, אך תיאוריה שהועלתה אומרת שהייתה פגיעה גדולה של אסטרואיד או שביט שנחת בים (אם הוא היה פוגע ביבשה אז היו עדויות למכתש). הגיאולוג דאלאס אבוט (Dallas Abbott) הוא אחד התומכים בתפיסה זו ומבסס את השקפתו על ראיות שמצא כשחקר ליבות קרח מגרינלנד. עם זאת, זה לא מסביר את האור העמום של השמש, ולא נרשמו גלי צונאמי בתקופה הזו, שהיו מתרחשים אם אסטרואיד היה פוגע באוקיאנוס.


תיאוריה נוספת שהועלתה היא התפרצות געשית עצומה - האבק שנזרק לאטמוספירה יכול היה לגרום לעמעום האור. מועמד אחד הוא האתר הגעשי קרקטואה, הממוקם בין איי ג'אווה וסומטרה באינדונזיה. ואכן, ספר המלכים הקדומים או הפוסטאקה ראג'ה פורווה (Pustaka Raja Purwa), שנכתב בשנת 1869, מתאר התפרצות געשית קדומה:

"נשמע טלטול זועם של האדמה, חושך מוחלט, רעמים וברקים. ...ואז יצאה סופה זועמת יחד עם גשם שוטף וסערה קטלנית והחשיכה את העולם כולו. ...כששככו המים ניתן היה לראות כי האי ג'אווה חולק לשניים, וכך נוצר האי סומטרה."

עם זאת, כתב יד זה מתייחס לשנת 416 ולא ל-535. אך העובדה כי הוא נכתב במאה ה-19 יכולה להסביר אי דיוקים בהתייחסות לזמן.

איור של התפרצות הר הגעש בקרקטואה במאי 1883

האירוע האסוני והרעב שלאחר מכן גרמו להשלכות עצומות בכל רחבי העולם. האירוע הוצע כהסבר להפקדת מטמוני זהב על ידי אליטות סקנדינביות בסוף תקופת נדידת העמים. ייתכן שהזהב היה מנחה לפיוס האלים ולהשבת אור השמש. תיאוריות של א